יום שלישי, 31 במרץ 2009

שיטות מחקר א: יחידה 5 - סקר

מטרות הסקר

  • סקר זה דוגמא למערך מחקר מתאמי.

  • המטרה המרכזית של סקר זה צילום מצב

  • צילום מצב:

  • פירושו לקבל תמונה שמשקפת את התפלגות הדעות והעמדות של הציבור כלפי נושא מסוים

  • בהמשך אפשר לערוך שימוש בצילום מצב כדי לחזות התנהגות (למשל לצרכים פוליטיים, צרכי שיווק וכד')

  • מחקר חלוץ= מחקר גישוש= מחקר מקדים:

  • כאשר הנושא לא מוכר, כלומר לא קיימת ספרות מקצועית בתחום, אז נהוג לערוך מחקר שנקרא מחקר חלוץ= מחקר גישוש= מחקר מקדים

  • המטרה של מחקר חלוץ הוא לבנות את עולם התוכן של המושג התיאורטי שנחקר

  • כיוון שהחוקר לא יכול להגדיר בצורה מדויקת את הנושא, אז המחקר יכיל שאלות פתוחות.

  • שאלות פתוחות פירושן שהנבדק עונה כראות עיניו וזאת במטרה לבנות את ההבטים השונים של המבנה התיאורטי, כלומר כדי למצות את עולם התוכן של אותו נושא מחקר מתוך הנחה שאם אוספים את האינפורמציה ממדגם רחב של אנשים אז אפשר לקבל מידע מרבי על אותו נושא

  • בקורס שלנו לא נתעסק במחקר חלוצי אלא במקרים שהסקר בנוי משאלות פתוחות. אנחנו נצטרך לבדוק כיצד כדאי לנו לנסח שאלות ותשובות על מנת לקבל את המידע הכי מהימן והכי תקף

השאלון

סוגי השאלות

  • מבחינים בסוגי שאלות על פני שלושה ממדים:

  1. שאלה פתוחה/ שאלה סגורה

  2. שאלה ישירה / שאלה השלכתית

  3. שאלה מתנה או שאלה מותנית

  • כששואלים מה סוג השאלה שנשאלה צריך להתייחס לכל הממדים (לממד שלוש לא תמיד, רק כאשר רלוונטי)

1. שאלה פתוחה ושאלה סגורה

  • שאלה סגורה: זוהי שאלה שכל אפשרויות התשובות ניתנות לנבדק

  • שאלה פתוחה: זוהי תשובה שהנבדק ממלא בעצמו את התשובה

2. שאלה ישירה ושאלה השלכה

  • שאלה ישירה: זוהי שאלה ששואלת באופן ישיר את הנבדק על הדעה שלו/ התנהגות שלו/ מחשבות שלו/ רגשות שלו וכד'

  • שאלה השלכתית:

  • באופן עקיף שואלים את הנבדק על אנשים אחרים.

  • המטרה היא לדעת את העמדה האישית של הנבדק

  • השאלה נקראת השלכתית כי היא שאולה ממושג ההשלכה בפסיכולוגיה (השלכה סוג של מנגנון הגנה)

  • השלכה פירושה נטיה של אנשים להשליך את דעתם האישית על (בעיות/ הרגשות/ רגשות וכד') על אנשים אחרים.

3. שאלה מתנה ושאלה מותנת

  • שאלה מתנה יוצרת התניה, שאלה מתנה כל הנבדקים עונים. (א)

  • שאלה מותנית: רק חלק מהנבדקים עונים. (ב)

  • דוגמא מסבירה

א. האם את עובדת

  • כן- עברי לשאלה מספר..

  • לא .

ב. מה הסיבה לאי התעסוקה

  • אם השאלה לא מתנה ולא מותנית אז לא צריך להתייחס לממד הזה

ניסוח השאלות

סוגי הטיות

הטיות שמקורן במרואיין

  • כדי שהשאלון יהיה מהימן ותקף, מעבר לכללים השונים, השאלון צריך לקחת בחשבון קיומן של הטיות ולנסות להתגבר על ההטיות

1. אפקט ההילה

  • פירושו שפריט הוא דומיננטי ו/ או מעורר את הנבדק רגשית, הדבר עלול להשפיע על תשובות הנבדק לפריטים שבאים אחריו בשאלון

  • כלומר הנבדק יסמן באופן דומה את שאר הפריטים, כפי שהוא סימן את הפריט הדומיננטי.

  • הפתרון הוא שהחוקר צריך לנקוט במספר דרכים על מנת לצמצם במידת האפשר את ההטיה הזאת:

א. הדרך המרכזית ביותר היא לנסח פריטים משני סוגים
  1. פריטים המנוסחים בחיוב

  2. פריטים מנוסחים בשלילה

  • בדרך זו מאלצים את הנבדק לקרוא את תוכן הפריט ולא לסמן באופן אוטומטי לחיוב או לשלילה

  • כלומר עצם הקריאה עשויה לצמצם את ההטיה

ב. בשאלון, להרחיק תשובות שעלולות להשפיע אחת על השנייה
  • כלומר שהשאלות שעלולות להשפיע לא יופיע סמוכות זו לזו

  • כאשר הסקר הוא שאלון עמדות והפריטים השונים מכילים סיבות שונות אז פחות רלונטי לדבר על אפקט של הילה

  • הסיבה היא שכל סיבה עומדת בפני עצמה ועל הנבדק לקרוא את הסיבה לפני שהוא מדרג אותה, ולכן פחות סיבר שיווצר אפקט של הילה

  • שאלון דיווח עצמי ושאלון הערכת האחר

  • כאשר השאלון הוא שאלון דיווח עצמי אז יש פחות השפעה של בעית ההילה

  • מכיוון חשוב לי להציג את עצמי באור שאני רוצה ולכן אני אקרא כל פריט, ופחות יושפע מפריטים דומיננטיים כך שאני לא אענה באופן אוטומטי

  • כאשר השאלון הוא שאלון הערכת האחר יש יותר בעיה של הילה

  • הסיבה היא שאני יכול להיות מושפע מתכונות דומיננטיות שמתחילה יצרו אפקט של הילה

2. אפקט רציה חברתית

  • פירושו שיש נטיה לנבדקים להשיב באופן שתואם ומקובל בחברה

  • כלומר, נבדקים נוטים להשיב תשובות שמציגות עמדות שתואמות נורמות ומסוכמות חברתיות, גם אם זה לא משקף את עמדם האמיתית

  • (בעיה זו מופיעה בהרבה שאלונים)

  • יש מספר דרכים לצמצם את הטית הרציה החברתית (הסדר לא משנה)

א. שאלון אנונמי
  • כשהשאלון אנונימי פחות חשוב להצמד לנורמות חברתיות מכיוון שלא יודעים ממילא מיל מילא את השאלון

ב. ניסוח שאלות השלכתיות במקום שאלות ישירות

ג. לשתול בשאלון פריטי סרק
  • פריטי סרק: אילו הם פריטים לא רלוונטיים לנושא הנחקר והם מופיעים על מנת לבלבל את הנבדק ולמנוע מנת לאתר את הנושא שנחקר.

  • אם הנבדק יודע מהו הנושא הנחקר הוא יכול להתנהג בהתאם לציפיות החוקר ועל מנת לרצות אותו, ולכן כדאי לבלבל אותו

  • אפקט הרציה החברתי הוא יותר רלוונטי בדיווח עצמי מאשר בהערכת האחר

  • בדיווח עצמי יותר אכפת להציג את עצמי באור הנורמה החברתית

3. תופעת noman/ yesman

  • yes man- אילו הם אנשים שנוטים לענות בחיוב על כל הפריטים ללא קשר לתוכן

  • no man - אילו הם אנשים שנוטים לענות תמיד בשלילה לתוכן הפריט

סיבות מגוונות לתופעה

  • העדר עניין

  • חוסר מוטיבציה

  • שעמום

  • ניסיון מכוון להכשיל

  • אי אפשר להתגבר על התופעה אך ניתן לאתר אותה:

  • לרשום את השאלון כך ש יהיו קיימים פריטים שחלקים מנוסחים בחיוב וחלקם מנוסחים בשלילה

  • אם הנבדק תמיד השיב בחיוב או תמיד השיב בשלילה אז זה אומר שהנבדק לא ענה בכינות לשאלון

  • כשה yes man וה no man מאותרים מנפים אותם מהמדגם

כללים לניסוח שאלות= הטיות שמקורן בניסוח השאלות

  • כלל לניסוח שאלות ותשובות

  • שאלות ותשובות צריכות להיות מנוסחות בצורה הכי פשוטה/ הכי בהירה/ הכי ממוקד שאפשר וחד משמעית

  • המטרה היא שכל הנבדקים יבינו את השאלות בדיוק באותו אופן

כללים לניסוח השאלה

ישנם מספר כללים לניסוח שאלות

  • אילו הם כללי על תעשה:

  • כלומר בעיות שעשויות להופיע בניסוח שאלות, ודברים שצריך להימנע מלעשות

1. דו הבטי/ ממדי

  • הבעיה: כאשר בשאלה אחת יש התייחסות לשני ממדים שונים לאותו נושא שנחקר

  • הסבר הבעיתיות: למרות שהמדובר הוא באותו נושא יש הבטים שהם לאו דווקא זהים

  • פתרון: לפצל את השאלה לשני שאלות נפרדות לכל הבט (במבחן צריך לנסח מחדש את השאלות באופן מפורש)

  • דוגמא

  • שאלה בעייתית: "האם אתה בעד ירידה מהגולן ונסיגה מהשטחים?"

  • הסבר הבעיתיות:

  • הבעיה בניסוח הזה הוא שכאשר הנבדק עונה אי אפשר לדעת האם הוא ענה להבט אחד, להבט השני או לשניהם

  • פתרון

  • 1) האם אתה בעד ירידה מהגולן

  • 2) האם אתה בעד נסיגה מהשטחים

2. ניסוח בדרך השלילה = שלילה כפולה

  • הבעיה:

  • א) כאשר יש בשאלה שאלות עם מילת שליל מהסוג :לא/ אל

  • ב) דרך של שלילה כפולה זה עוד יותר מבלבל ומיותר.

  • הסבר הבעיתיות: שאלות מסוג זה מבלבלות את הנבדק ולא תמיד ניתן לדעת על פי התשובה של הנבדק למה הוא התכוון

  • דוגמא לשאלת שלילה מהסוג לא:

  • שאלה בעייתית: "האם אתה לא בעד ירידה מהגולן?"

  • הסבר הבעיתיות: אם הנבדק עונה לא (כן) אז זה לא ברור אם הוא לא בעד או שהוא כן בעד

  • פתרון: ניסוח חיובי כדוגמת: "האם אתה נגד ירידה מהגולן?"

  • דוגמא שלילה כפולה:

  • שאלה מהסוג: האם אתה לא נגד" , זהו דבר מבלבל ומיותר לחלוטין (למרות שהרבה סקרים עושים זאת)

  • הסבר הבעיתיות: אם הנבדק עונה לא (כן) אז זה לא ברור אם הוא לא בעד או שהוא כן נגד

  • פתרון: ניסוח חיובי כדוגמת: "האם אתה נגד ירידה מהגולן?"

3. ניסוח מעורפל (זהו סוג מאוד נפוץ)

  • הבעיה:

  • א) כאשר עושים שימוש במושג שהוא דו משמעי

  • ב) כאשר עושים שימוש במושג שהוא לא מספיק בהיר

  • ג) כאשר עושים שימוש במושג שהוא לא מספיק ממוקד

  • דוגמאות:

  • A) "עד כמה משמעותי…"

  • הבעיה:

  • 1 - לא בהיר מספיק: מה פירוש המילה משמעותי

  • 2 - מושג דו משמעי: האם משמעותי זה חיובי או שלילי (גם ששואלים לגבי המילה השפעה האם הכוונה לחיובי או שלילי)

  • B) " האם התרומה של הפוליטיקאי…"

  • הבעיה:

  • המושג "תרומה" זהו מושג רחב וכל אחד יכול לפרש אותו אחרת. האם מדובר בתרומה כלכלית/ תרומה חברתית/ וכד'

  • פתרון

  • צריך לנסח שאלות נפרדות של כל הבט בנפרד:

  • האם התרומה הכלכלית. ..

  • האם התרומה החברתית…

  • C) "האם את עובדת"

  • הבעיה:

  • זה מושג מעורפל (האם עובדת מחוץ לבית, בבית, במשרה מליאה, במשרה חלקית)-

  • פתרון:

  • יש למקד את השאלה: האם את עובדת מחוץ לבית תמורת כסף בהקף של 35 שעות בשבוע או יותר?

  • D) עד כמה אתה נמצא בקשר עם ילדים קטנים

  • הבעיה:

  • 1 - יש פה מושג מעורפל: קשר- מה פירוש המילה קשר (האם פגישה מידי יום/ שבוע שעה..)

  • 2 - מושג מעורפל נוסף: ילדים קטנים- מה פירוש המילה ילדים קטנים (בני שנה, בני חמש..)

  • כלל: כאשר יש משתנה כמותי בגודל או במשך זמן יש להגדיר ערכים מדויקים:

  • מהי תקופה קצרה

  • איזה גיל זה ילדים קטרים

4. צד אחד של המטבע

  • הבעיה: כשהשאלה מכוונת לכיוון מסוים/ מוטה לכיוון מסוים- הדבר נחשב לשאלה מנחה.

  • הסבר הבעיתיות: יש נטיה להרבה מהנבדקים להסכים עם השאלות

  • פתרון: להציג את שני צדדי השאלה

  • דוגמא:

  • שאלה לא טובה: האם אתה בעד ירידה מהגולן

  • שאלה טובה: האם אתה בעד/ נגד ירידה מהגולן

  • שאלה לא טובה: האם את עובדת

  • שאלה טובה: האם את עובדת/ לא עובדת במשרה מלאה

  • הערה: כשואלים " עד כמה " או "מה דעתך" זה לא צד אחד של המטבע

5. צד אחד כנורמטיבי

  • הבעיה: כאשר בהקדמה לשאלה אנחנו מנסחים נורמה

  • נורמה

  1. יכולה להיות מנוסחת במטבע לשון: "רוב האנשים חושבים ש.., יש אנשים ש..

  2. מוצגת על ידי אישיות ציבורית או אישיות מפורסמת כלשהי או אישיות ציבורית שהיא גם מומחה לנושא שנחקר:

  • הסבר הבעיתיות: יש נטיה להרבה מהנבדקים להסכים עם הנורמה

  • דוגמא

  • דוגמא לא טובה: "שר הבטחון מאמין שירידה מהגולן זה דבר חיובי לבטחון המדינה. האם אתה מסכים?"

  • יש מספר בעיות:

  • צד אחד כנורמטיבי- כי יש התייחסות לשר הבטחון כאישיות ציבורית שיכולה להשפיע על הנבדקים

  • צד אחד של המטבע: צריך להיות "מסכים/ לא מסכים", או לחילופין "מה דעתך"

הערה חשובה לגבי "צד אחד של המטבע" (4) ושל "צד אחד כנורמטיבי" (5)

  • בעיות של "צד אחד של המטבע" (4) ושל "צד אחד כנורמטיבי" (5) רלוונטיות רק כאשר הסקר בנוי משאלות של עמדות

  • כלומר שהפריט בסקר הוא שאלה (אפשר לזהות לפי סימן השאלה = "?" בסוף המשפט

  • כאשר הסקר בנוי מסדרה של הגדים/ טענות/ משפטים אז לא רלוונטי לדבר על "בעיות של צד אחד של המטבע" ושל "צד אחד של כנורמטיבי"

  • וזאת כיוון שמלכתחילה חלק מהמשפטים מנוסחים בחיוב וחלק מנוסחים בשלילה. ולכן זה סך הכל מתגבר על צד אחד שלה המטבע אבל כל הפריטים ביחד ולא כל פריט בפני עצמו.

6 מושג טעון רגשית

  • הבעיה: כאשר יש מושג שמעבר למשמעות המילולית שלו. כאשר יש מושג שיש לו קונוטציה שלילית כאשר יש מושג שעלול לעורר אסוציאציה שעלולה לעורר רגשות - לרוב באופן שלילי

  • הסבר הבעיתיות: מושגים מהסוג שתיארתי עלולים לעורר רגשות ועלולים להטות את התוצאות.

  • דוגמא:

  • המילה סלקציה , הפירוש המילולי זה ברירה

  • אבל למילה זו יש משמעות נוספות שלא קשורה להבטן מילולי, שמתקשר לשואה

הערות לגבי הבעיות בניסוח השאלה 1-6

1. הבעיות שבניסוח השאלה הן בעיות בסדר החשיבות שלהן. כלומר בעיה מרכזית בולטת היא מספר 1 (דו הבטי/ ממדי) וכן הלאה

  • כשנשאלים על בעיה בניסוח יש לעבוד בסדר שהצגנו

  • כלומר לעולם לא נגיע ל 6 - לכך שהבעיה בשאלה הוא שהמושג טעון רגשית, מכיון שיהיו בעיות חשובות ומרכזיות יותר בסעיפים קודמים.

2. הכללים המנוסחים חשובים כדי ליצור סטנדרטיזציה כלומר אחידות של התשובות.

3. יחד עם זאת יש מקרים חריגים שבהם ניתן להפר את אחד הכללים האלה או יותר. עושים זאת בנושאים רגישים שבהם קימת סברה שהנבדק לא יהיה כן בתשובות שלו

  • במקרים אלה ניתן יהיה להפר את אחד הכללים.

  • למשל נושאים שקשורים לעברות חוקתיות כגון:

  • העלמת מס

  • אלימות במשפחה

  • שימוש בסמים(קלים/ קשים)

  • עבירות תנועה

  • וכד'

  • לרוב אפשר להפר את הכלל 5 "צד אחד כנורמטיבי", כלומר בהקדמה לשאלה הרגישה אפשר להציג נורמה שהיא במובהק הדעה הפחות רווחות / פחות מקובלת/ בלתי חוקית

  • מפירים את הכללים על מנת להגדיל את הסיכוי שהנבדק שמסכים עם עמדה זו יהיה מוכן להודות בכך.

  • דוגמא: "רוב האנשים, כאשר הם ממהרים עוברים על חוקי התנועה. האם …"

כללים לניסוח התשובות

  • החוקר מנסח אפשרויות תשובה שהאפשרויות האלה צריכות לעמוד בשלושה קריטריונים/ עקרונות

  1. עיקרון המיצוי

  2. עיקרון הזרות

  3. עיקרון הרלוונטיות

  1. עיקרון המיצוי

  • עקרון זה אומר שהתשובות חייבות למצות את כל עולם התוכן של הנושא הנשאל, כלומר מתייחס לכל ההבטים השונים של השאלה

  • עיקרון המיצוי מתקיים אך רק אם מתקיימים בו זמנית שני תנאים

  • תנאי א: כל הקטגוריות המרכזיות של תשובה מופיעות במערכת התשובות (הכוונה כל ההבטים המרכזיים)

  • תנאי ב: החוקר מוסיף סעיף נוסף של: "אחר, פרט ."

  • הוספת הסעיף מאפשר לנבדק תשובות שהחוקר לא חשב עליהם.

  • זה שמופיע הסעיף "אחר. פרט ." עדין לא עומד בעיקרון המיצוי כי החוקר צריך לתת את כל הקטיגוריות המרכזיות של התשובה.

  • אבל אם חושבים על תשובה אחרת שהיא לא כל כך מרכזית אבל יש את הסעיף " אחר. פרט ." אז זה עדיין עומד בעיקרון המיצוי.

  1. עיקרון הזרות

  • עיקרון זה אומר שחלופות התשובה צריכות להיות זרות לחלוטין זו מזו, כלומר שלא תהיה חפיפה (אפילו חלקית) בין התשובות השונות

  • הסבר הבעיתיות: החשש הוא שהנבדקים שונים יענו תשובות שונות אבל יתייחסו לחלק החופף

  • חפיפה מלאה: תשובה אחת מכילה תשובה אחרת

  • חפיפה חלקית:

  • דוגמא לחפיפה חלקית:

  • תינוקות

  • ילדים קטנים

  • יש מידה מסוימת של חפיפה עבור חלק מהאנשים, ואז למשל, צריך להגדיר תינוקות= עד גיל 2 , ילדים קטנים= מגיל 2-7 וכד'

  1. עיקרון הרלוונטיות

  • תשובות צריכות להיות מנוסחת כך ש

א. יענו באופן ישיר לנושא שנחקר ולא לנושא אחר

ב. יתאימו אופן ספציפי לניסוח של השאלה- כלומר אם השאלה מבקשת לפרט סיבות אז התשובה צריכה להיות מנוסחת כסיבה.

  • דוגמא לב':

  • שאלה: "מה הסיבות שאנשים רוכשים השכלה?"

  • התשובה: "לימודים זה דבר חשוב", זוהי לא תשובה רלוונטית כי זה לא מנוסח כציון של סיבה,.

  • שלושת העקרונות האלה (מיצוי, זרות, רלוונטיות) שימושים כאשר הנושא שנחקר הוא משתנה מסולם שמי.

  • אבל כאשר סולם התשובות הוא מסולם סדר אז נכנס לשימוש עקרון האיזון

4. עיקרון האיזון

  • עיקרון האיזון מופעל בסולם סדר, הוא לא מופעל בסולם שמי.

  • עיקרון האיזון אומר שבסולם סדר, מספר שאלות החיוביות חייב להיות שווה למספר התשובות השליליות

  • דוגמא

  • עבור התשובות:

  • מסכים בהחלט

  • מסכים

  • לא מסכים

  • יש בעיה של איזון, חסר אפשרות כמו: "לא מסכים בכלל

  • אבל אז תהיה בעיה של מיצוי: חסרה תשובה נטרלית, מהסוג: "אין לי דעה בנושא".

  • תשובה שעומדת בעיקרון האיזון:

  • מסכים בהחלט

  • לא מסכים

  • לא מסכים

  • לא מסכים כלל

  • אין לי דעה בנושא

  • בשאלון מסולם סדר קודם כל בודקים את עקרון האיזון (לפני עיקרון המיצוי, הזרות, והרלוונטיות)

אפשר לבחון את סוגי התשובות על פני שלושה ממדים

1. סולם תשובות מספרי, מילולי, מעורב

  • סולם תשובות מספרי:

- לא מסכים מסכים בהחלט

- 1 2 3 4 5

- 1 2 3 4 5

- 1 2 3 4 5

- 1 2 3 4 5

- 1 2 3 4 5

  • גם כאשר הסולם מספרי אז לפחות בפעם הראשונה צריך להגדיר מה כל ספרה מיצגת

  • סולם תשובות מעורב

  • בכל פריט גם כתוב, וגם יש סולם מספרי

  • סולם תשובות מעורב:

  • יופיע רק מלל ולא מספר

2 סולם תשובות דירוגי או מוחלט

  • סולם תשובות מוחלט

  • פירושו שכל תשובה עומדת בפני עצמה ומדורגת באופן בלתי לתלוי לתשובות האחרות

  • סולם תשובות דירוגי

  • כאשר יש לסדר את התשובות בסדר מסוים או יש לבחור מביניהם את התשובה שהכי נראית/ הכי שכיחה / הכי…

3. סולם זוגי / אי זוגי

  • ממד זה רלונטי רק כשהמשתנה הוא מסולם סדר

  • ההבדל היחידי בין סולם זוגי לסולם אי זוגי זה בקיומה של תשובות ביניים נטרלית

  • בסולם זוגי- קיימת תשובה ניטרלית

  • בסולם אי זוגי- לא קיימת תשובה נטרלית

  • בעיה ויתרון בסולם אי זוגי/ זוגי

  1. בסולם אי זוגי אומנם קיימת תשובה נטרלית ולכן סולם אי זוגי פותר את בעית המיצוי

  2. אבל סולם אי זוגי יוצר הטיה מצד המרואיין (הנבדק) = המנעות מנקיטת עמדה ברורה= נטיה לברוח למרכז.

  • המנעות מנקיטת עמדה ברורה: כאשר קיימת תשובה נטרלית.

  • יש נבדקים שלאורך כל פירטי השאלון, בלי יוצא מן הכלל, מסמנים את התשובה האמצעית. כלומר הם בוחרים למרכזי ונמנעים מלנקוט עמדה ברורה.

  • הדרך לפתור את הבעיה מהמנעות מנקיטת עמדה ברורה היא להפוך את שאלון התשובות לשאלון זוגי, כלומר לבטל את העמדה הנטרלית וכך לאלץ את הנבדק לנקוט עמדה.

  • הבעיה בכך שאנו הופכים את שאלון התשובות לזוגי היא שאנו מאלצים נבדקים לנקוט עמדה ויכול להיות שזה לא ישקף את עמדתו האמיתית (אולי למשל אין לו עמדה).

  • הממד זוגי או אי זוגי נתון לשקול דעתו של החוקר.

מבנה השאלון וצורתו

הקדמה (אין צורך לדעת למבחן)

  • בהקדמה לשאלון צריך להיות מספר מרכיבים:

  • להציג את גוף המחקר

  • שם

  • מטרת המחקר

  • סולם התשובות

  • אין נכון ואל נכון

  • להודות על שיתוף פעולה

  • וכד'

משתנים מורכבים: אינדקסים וסולמות

מטרות והגדרות

  • אינדקס פירושו לאופן שבו נבחרים הפריטים השונים לשאלון

  • זהו סולם הדרגות שהחוקר משתמש

ישנם 5 סוגי אינדקסים (בקורס שלנו)

  1. ליקרט

  2. תרסטון

  3. גוטמן

  4. בוגארדוס

  5. הדיפרנציל הסמנטי

1. סולם ליקרט

  • סולם ליקרט יוצא מתוך נקודת הנחה שכל פריט או היגד או טענה ממצה באותה מידה את עולם התוכן של המשתנה התיאורטי שנחקר

  • הפריטים לא מסודרים בסדר מסוים אלא בסדר מקרי

  • אין סיבה להניח שהפריטים יקבלו משקל שונה בסיכום הסופי

  • הדברים החשובים שצריך לדעת על סולם ליקרט:

  1. כיצד לבנות את האינדקסים

  2. כיצד לחלק לקטיגוריות

  3. חישוב ציון סופי של נבדק יחיד

דוגמא

  • שאלון שבו יש 15 פריטים

  • 10 פריטים מנוסחים בחיוב

  • 5 פריטים מנוסחים בשלילה

  • לכל פריט יש סולם בין 4 דרגות:

מסכים לא מסכים

1. ,,,,,,,,,,,,,,,,, 1 2 3 4

2. ,,,,,,,,,,,,,,,,, 1 2 3 4

3. ,,,,,,,,,,,,,,,,, 1 2 3 4

4. ,,,,,,,,,,,,,,,,, 1 2 3 4

5. ,,,,,,,,,,,,,,,,, 1 2 3 4

.

.

.

.

15. ,,,,,,,,,,,,,,,,, 1 2 3 4

א. בניית האינדקס

  • הכוונה להגדיר בשאלון מינימום ומקסימום

ציון מינימום:

  • חשוב ציון מינימום יהיה הדרגה הנמוכה ביותר של כל פריט כפול מספר הפריטים הרלונטיים

  • (אם קיימים פריטי סרק אז יש להוציא אותם מהחישוב- הכוונה היא רק אם כתוב באופן מפורש שיש פריט סרק אז אנו מוציאים אותם מהחישוב)

ציון מקסימום

  • חישוב ציון המקסימום יהיה הדרגה המקסימלית של כל פריט כפול מספר הפריטים הרלוונטיים

התייחסות לדוגמא

  • ישנם 15 פריטים רלוונטיים

  • ציון מקסימום הוא 60 = 4*15

  • ציון מינימום הוא 15 = 1*15

ב. חלוקה לקטיגוריות

  • פעמים רבות החוקר לא מעונין בכל טווח הערכים אלא מעונין להבחין במספר טיפוסים שונים לגבי המשתנה הנחקר

  • כלומר החוקר רוצה להבחין בין רמות שונות בנושא שנחקר

  • לשם ההבחנה בין הרמות השונות החוקר מקבץ לקטיגוריות

  • מספר הקטיגוריות הוא כמספר הטיפוסים שהחוקר מעונין לעשות הבחנה ביניהם.

  • ככל שמספר הקטיגוריות קטן יותר כך ההבחנה נעשית גסה יותר כי ככה מבחינים בפחות טיפוסים באוכלוסייה, למשתנה הנחקר

  • ההנחה היא שככל שהציון באינדקס גבוה יותר, כך הציון באותו משתנה נחקר גבוה יותר (כל עוד לא נאמר אחרת)

  • ככל שמתקדמים בציון הדבר משקף את התכונה הספציפית (תמיד כך, אלא אם כן נאמר אחרת).

התייחסות לדוגמא

הטווח הכללי:
  • (Max-Min)+1

  • (60-15)+1= 46

טווח כל קטגוריה
  • 11.5 = 46/4 = מס קטיגוריות / טווח כללי

  • ה 4- הוא שרירותי יכולנו לבחור כל מספר אחר

  • החצי ( מה ה 11.5) שקיבלנו פירושו

  • 2 קטיגוריות של 11

  • 2 קטיגוריות של 12

  • הבחירה היא שרירותית, לא משנה מה נבחר

  • כלומר ישנם 4 טיפוסים שמעניינים אותי

    אם התכונה היתה רמת דתיות

  • חילוני: 15 - 26 (קבוצה של 12)

  • מסורתי: 27 - 38 (קבוצה של 12)

  • דתי : 39-49 (קבוצה של 11)

  • חרדי: 50 - 60 (קבוצה של 11)

  • אם התכונה היתה מודעות עצמית אז:

  • מודעות עצמית: נמוכה /בינונית/ גבוהה/ גבוהה מאוד

ג. חישוב ציון סופי של נבדק בודד (מופיע לעתים קרובות במבחן)

  • לצורך חישוב הציון של נבדק בודד חייבים לקחת בחשבון את ציון הפריטים.

  • לפיכך, פריטים שמנוסחים בשלילה נהפוך לסולם חיובי:

  • עבור הפריטים שמנוסחים בשלילה

  • מי שסימן 1 יקבל 4

  • מי שסימן 2 יקבל 3

  • מי שסימן 3 יקבל 2

  • מי שסימן 1 יקבל 4

מהו הציון - 4 דוגמאות מרכזיות

  1. מהו ציון של הנבדק שסימן תמיד חיובי

  2. מהו ציון הנבדק שתמיד סימן בשלילה

  3. מהו ציון הנבדק בעל הדרגה הנמוכה ביותר במשתנה הנחקר

  4. מהו ציון הנבדק בעל הדרגה הגבוה ביותר במשתנה הנחקר.

1. ציון של הנבדק שסימן תמיד בחיוב
  • תמיד סימן בחיוב

  • פירושו תמיד סימן 4

  • 10 חיובים ישאר בחישוב הכללי 4

  • 5 השלילים יהפכו לאחד

  • הציון שלו יהיה 45 = 5*1 + 10*4

2. ציון של הנבדק שתמיד סימן 1
  • תמיד מסמן בשלילה

  • פירושו תמיד סין 1

  • 10 החיוביים ישאר 1

  • 5 שלילים יהפכו ל 4

  • הציון יהיה 30 = 4*5 + 1*10

3. ציון הנבדק בעל הדרגה הנמוכה ביותר במשתנה הנחקר
  • בעל הדרגה הנמוכה ביותר מקבל ציון מינימלי

  • ציון מינימלי הוא 15

4. ציון הנבדק בעל הדרגה הגבוה ביותר במשתנה הנחקר
  • בעל הדרגה הגבוה ביותר מקבל ציון מקסימלי

  • ציון מקסימלי הוא 60

דוגמא

א. אני אדם חברותי 1 2 3 4

ב. אין לי חברים 1 2 3 4

  • האדם הכי חברותי ירשום:

  • א - 4

  • ב - 1

כיצד לזהות שמדובר בסולם ליקרט

  • לרוב בליקרט הזיהוי הוא בדרך השלילה:

  • כלומר בדרך האלמינציה. כאשר יש הגדים:

  • אין סיבה לחשוב שהפריטים מסודרים בסדר מסוים אלא הם מסודרים בסדר מקרי

  • אין סיבה להניח שהפריטים יקבלו משקל שונה בסיכום הסופי

  • באופן כללי, אם מבקשים ציון מינימום ומקסימום אז זה יכול להיות או הדיפרציאל הסמנטי או סולם ליקרט

האם יש משמעות לציון הסופי באינדקס ליקרט

  • כאשר השאלון מכיל סיבות (מצב שקורה כמעט תמיד) אז כל סיבה עומדת בפני עצמה, ולכן אין משמעות לתת ציון סופי

  • אין משמעות לציון הסופי כי איבדנו את ההתפלגות בכל סיבה בפני עצמה, כלומר הציון לא מספיק

  • לעומת זאת באינדקס ליקרט, כשבוחנים עולם תוכן אחד רק אז יש משמעות לתת שם כללי (ציון)

הבעיה בסולם ליקרט

  • בסולם ליקרט כל הפריטים מקבלים ציון שווה

  • פירוש הדבר שנבדקים שונים בעלי פרופיל תשובות שונה (= מה שהנבדקים סמנו) עלולים לקבל בסופו של דבר את אותו ציון בשאלון

  • פירוש הדבר הוא שהולכת לאיבוד ההבחנה ביניהם.

  • לפיכך נעבור לסולם תרסטון שבה להתגבר על הבעיות של סולם ליקרט.

2. סולם תרסטון

(בעמוד 31 בחוברת יש דוגמא לסולם תרסטון)

  • בתחילה ננסח את הפריטים

  • לאחר ניסוח הפריטים השונים נעביר את הפריטים לקבוצה של שופטים מומחים לנושא הנחקר והשופטים יציגו את הפרטים לפי מידת הקיצוניות שלהם כלפי הנושא שנחקר

  • כלומר מהעמדה השלילית ביותר עד העמדה החיובית ביותר.

  • הדרוג של השופטים יהווה את המשקל של אותו פריט

  • לאחר מכן הנבדקים שממלאים את השאלון צריכים רק לענות אם הם מסכימים או לא מסכימים עם טענות הפריטים

  • אם הם לא הסכימו עם טענה כלשהי הם יקבלו 0

  • אם הם הסכימו עם אותו פריט אז ינתן להם המשקל של הפריט

  • הציון הסופי של הנבדק זה סך כל המשקלות של כל הקביעות שאיתם הוא הסכים

  • לפיכך פחות סביר ששני נבדקים עם אותו ציוןי דרגו שונה את הפריט.

כיצד לזהות שהמדובר הוא בסולם תרסטון

  • תופיע לפחות אחת מהאפשרויות הבאות:

  • אם נאמר שהפריטים בעלי משקל שונה

  • אם נאמר שהפריטים דורגו על ידי קבוצת שופטים

  • אם יופיע בסוגרים ערכים מספרים שונים בסוף או בתחיל פריט (המספרים מיצגים את המשקולת)

3. סולם גוטמן

(עמוד 31 בחוברת דוגמא לסולם גוטמן)

גוטמן ניסה גם הוא להתגבר על הבעיתיות של ליקר אך באופן שונה מתרסטון

ההליך של גוטמן:

  • בתחילה ננסח סדרה של פריטים

  • לאחר מכן נסדר את הפריטים בסדר עולי לפי דרגת הקושי/ דרגת החומרה/ דרגת ההסכמה - בנוגע לנושא שניקח

  • כל נבדק צריך לציין אם הוא מסכים או לא מסכים עם כל פריט

  • ההנחה היא שאם הסכמתי עם פריט כולשהו בשאלון אזי בהכרח הסכמתי עם כל הפריטים שקדמו בשאלון

  • ואילו אם לא הסכמתי עם פריט כולשהו בשאלון אז בהכרח לא הסכמתי עם כל הבאים אחריו

  • פרופיל התשובות של הנבדקים מאמת/ מאשש את סדר הפריטים

מקדם שיחזור= R

  • גוטמן מחשב מקדם שיחזור =R (לא צריך לדעת את הנוסחא)

  • מקדם השיחזור= R נע בין 0-1

  • מקדם השיחזור זהו מושג של גוטמן המודד עד כמה הפריטים מסודרים בסדר נכון (עולה)

  • אם מקדם השיחזור הוא לפחות 0.9 (ומעלה ) אזי גוטמן יכול להסיק שאכן הפריטים היו מסודרים בסדר נכון

  • כלומר הנבדקים אימתו את סדר הפריטים

  • אם מקדם השיחזור הוא נמוך מ 0.9 אז זה מחיב ארגון מחדש של השאלון

דוגמא מעמוד 31 בחוברת הכחולה

  • רצו לבדוק את מידת הפתיחות החברתית של תלמידי בית ספר יסודי כלפי התלמידים לכיתה

  • נבדקים יכולים להסכים או לא להסכים לא עם כל משפט

  • ההנחה היא שהפריטים מסודרים בסדר עולה כך שכל מי שמסכים למשל למשפט "להזמין אותו לסוף שבוע בביתך" מסכים למשפטים הבאים לפניו.

אמצעי זיהוי לגוטמן

  • גם כאשר יש חשיבות לסדר הפריטים וגם הפריטים כולם מסודרים בסדר מסוים.

סולם בוגארדוס

(דוגמא לסולם בוגארדוס זה בעמוד 31 בחוברת הכחולה )

  • סולם בוגארדוס זהו מקרה פרטי של סולם גוטמן

  • סולם בוגראדוס בודק אך ורק משתנה אחד בלבד : מידת הקרבה החברתית כלפי אוכלוסיות שונות.

  • בוגארדוס עושה תמיד, שימוש באותם 7 פריטים שמסודרים בסדר עולה (מהנמוך לגבוה ביותר):

  • בין זוג לנישואים

  • חבר אישי

  • שכן

  • עובד אתי

  • אזרח במדינה

  • תייר במדינה

  • יש להרחיקו מן המדינה

  • מה שמשתנה זה האוכלוסיות השונות שנחקרות

אמצעי זיהוי לבוגרדוס

  • השימוש באותם 7 פריטים

  • :בין זוג לנישואים/חבר אישי/שכן/עובד אתי/אזרח במדינה/תייר במדינה/יש להרחיקו מן המדינה.

4. הדיפרנציאל הסמנטי

(דוגמא בעמוד 31 בחוברת הכחולה)

  • הדיפרנציאל הסמנטי בנוי כאינדקס שמורכב מסדרה של פריטים כאשר כל פריט הוא תכונה או שם תואר והיפוכה וביניהם קיים רצף מספרי כלשהו- סולם דרגות

  • המטרה של הדיפרציאל הסמנטי היא לבדקו את עמדות הציבור כלפי נושא מסוים או כלפי אישיות ציבורית כולשהי או תפקיד ציבורי על רצף של תכונות

  • הומצא על ידי היחצנים של הנשיא ניקסון

כיצד לזהות שהמדובר הוא בדיפרציאל הסמנטי

  • מדובר בסדרה של תכונות דו קוטביות

  • אם מבקשים ציון מינימום ומקסימום אז זה יכול להיות או הדיפרציאל הסמנטי או סולם ליקרט

שאלות ותשובות מהחוברת יחידה 5

שאלה 2 עמוד 10

א

1. דו הבטי/ דו ממדי

  • יש התייחסות לשני הבטים שונים של הנושא:

  1. קשרים חברתים

  2. קשרים אינטימיים

2. צד אחד כנורמטיבי

  • הנורמה מוצגת על ידי שימוש של אנשים מקצוע מומחים שיכולה לכוון את הנבדקים לתשובה מסוימת

3. צד אחד של המטבע

  • שואלים: " אם אתה מסכים" ולא שואלים: "מסכים/ לא מסכים"

ב

  • יש בעיה של איזון

  • משתנה התשובות הוא דירוגי

  • כשכתוב ב סעיפים 1, 2 "נכונה עבור כל הילדים/ נכונה לרוב הילדים" -יש כאן נטייה לחיובי

  • כשכתוב בסעיף 3 " לא נכונה לאף אחד מהילדים" - יש כאן נטיה לשלילי

  • ולכן זה שניים חיוביים לעומת אחד שלילי אז יש בעיה של איזון

  • חסרה האפשרות "טענה זו נכונה למעט מהילדים להורים גרושים"

ג

עבור הורים גרושים

  • בסולם התשובות חסר הפריט ".. למעט.. " וסביר להניח שחלק מההורים הגרושים היו רוצים לסמן את התשובה החסרה

  • ואז, הפריט החסר "..למעט.. "יוצר ניפוח מלאכותי לטענה 3 ("לאף אחד מהילדים של ההורים הגרושים)

  • ולמעשה תתקבל התפלגות קיצונית ומוטה של תשובות שלא משקפת את ההתפלגות האמיתי באוכלוסיית ההורים הגרושים.

ד

עבור הורים שלא התגרשו

  • בסולם התשובות חסר הפריט : " .. למעט.. " יתכן שבקרב ההורים שלא יתגרשו יש מיעוט שהיה רוצה לסמן את התשובה החסרה, ולכן הוא יבחר לסמן את תשובה 2

  • ואז, יוצר ניפוח מלאכותי של פריט 2

בנוסף, עבור הבעיה צד אחד כנורמטיבי, וצד אחד של המטבע:

סביר להניח שהורים יטו להסכים עם הנורמה וההכוונה של השאלה ולכן תתקבל תשובה מוטת של התשובות.

ה

נוסיף לתשובה:

  • טענה זו נכונה עבור מעט מהילדים להורים גרושים

עבור השאלה

  • דו הבטי:

  • צד אחד של המטבע

  • צד אחד כנורמטיבי

  • ניסוח שאלות נפרדות

  1. האם אתה מסכים/ לא מסכים לטענה שילדים להורים גרושים מתקשרים בבגרותם ביצירת קשרים חברתיים

  2. האם אתה מסכים/ לא מסכים לטענה שילדים להורים גרושים מתקשים בבגרותם ביצירת קשרים אינטימיים

שאלה 3 עמוד 11

א

  • הבעיה המרכזית בשאלה היא דו הבטי

  • יש התייחסות לשני הבטים שונים:

  • שכיח

  • חמור

  • על מנת לפתור את זה יש לפצל לשתי שאלות נפרדות ולנסח אחת לכל הבט

  1. איזה מבין סוגי הפשעים שנעשה בארץ הוא השכיח ביותר

  2. איזה מבין סוגי הפשעים הנעשים בארץ הוא החמור ביותר.

ב

  • מיצוי

  • לא עומד בעיקרון המיצוי

  • כיוון שחסרים פשעים שלא מופיעים באפשרוות התשובה כגון: רצח, אלימות במשפחה, שימוש בסמים, עבירות תנועה

  • זרות

  • לא עומד בעיקרון הזרות

  • כיון שקימת חפיפה בין חלופות התשובה

  • למשל בין 6 ל 8 : אחת מעבירות של פשעי הצווארון הלבן אילו הם מעילה בכספים.

  • למשל 1,2,3 : שוד, גניבה, פריצה יש מידה מסוימת של חפיפה ביניהם

  • רלוונטיות

  • לא עומד בעיקרון הרלוונטיות

  • פריט 7 הוא לא רלוונטי: התאבדות זה לא פשע ולכן זה לא רלוונטי

ג

  • אלטרנטיבה לתשובות

  • שוד

  • אונס

  • חטיפה

  • פשעי צווארון לבן

  • רצח (הדוגמאות שהבאנו קודם)

  • שימוש בסמים(הדוגמאות שהבאנו קודם)

  • עבירות תנועה (הדוגמאות שהבאנו קודם)

  • אלימות במשפחה (הדוגמאות שהבאנו קודם)

  • אחר. פרט .

  • אם קיים הפריט " אחר. פרט ." הדבר לא פוטר צריך להוסיף קטיגוריות מרכזיות כמו רצח, עבירות תנועה וכד'

ד

לא.

  • סוג התשובה זה משתנה מסולם שמי

  • משתמשים בעיקרון האיזון בתשובות מסולם סדר, ולכן זה לא רלוונטי לדבר על עיקרון של איזון

ה

שאלה 4 עמוד 11

א

1. דו הבטי:

  • יש התייחסות לשני הבטים שונים:

  • מהו העונש

  • לאיזה צורך

2. ניסוח מעורפל

  • מה הכוונה במילה מחבל:

  • למשל חבר בארגון מחבלים, או מישהו שהשתתף בפיגוע חבלני

ב

1. עיקרון המיצוי

(לעולם לא להסתפק בתשובה: " לא. אחר פרט. .")

  • לא עומד בעיקרון המיצוי

  • מכיוון שיתכנו סוגי עונשים נוספים, מרכזיים, שלא מצויים באפשרות התשובה:

  • גירוש מהארץ

  • הריסת בתים

  • כדי להוסיף גם סעיף נוסף של: "אחר, פרט ."

2. עיקרון הזרות

  • לא עומד בעיקרון הזרות כי קיימת חפיפה באפשרויות התשובה:

  • בין 2 ל 5 (כסא חשמלי הוא דוגמא לעונש מוות)

  • בין 1 ל 3 (מאסר עולם ותקופה בלתי מוגבלת- קיימת חפיפה ביניהם- תקופה בלתי מוגבלת יכולה להגיע למאסר עולם)

  • באופן כללי יש לתאר את החפיפה הספציפית ולנמק

3. רלוונטיות

  • לא עומד בעיקרון הרלוונטיות כי פריט 4 לא עונה לשאלה מהו העונש

  • לא מציע סוג של עונש אלא קובע עובד- לא רלוונטי

ג

  • יש לפתור גם את בעית השאלה וגם את בעית התשובה

בעיות השאלה

  • יש לפצל את השאלה לשתי שאלות נפרדות

  • יש להבהיר את המושג מחבל

  1. מהו העונש שיש לדעתך, לתת לאדם שהשתתף בפיגוע חבלני

  2. לאיזה צורך יש להעניש אדם שהשתתף בפיגוע חבלני

בעיות בתשובה

  • יש לנסח רק תשובות לא'

  1. מאסר עולם

  2. עונש מוות

  3. גירוש מהארץ (קשור למיצוי)

  4. הרס בתים (קשור למיצוי)

  5. אחר. פרט .

  • יש סוגים נוספים של עונשים (אפשר לחשוב על סוגי עונשים נוספים) אך אנחנו מתייחסים לקטיגוריות המרכזיות והוספנו גם את סעיף ה. "אחר. פרט ."

ד

  • שאלה סגורה

  • יש אפשרויות של תשובה שניתנות והנבדק צריך לבחור אחת התשובות או יותר

  • זוהי שאלה ישירה

  • " מהו לדעתך" - זוהי שאלה ישירה השאולת באופי ישר על הדעה

  • אין התניה אז לא צריך את הממד מתנה מותנה

שאלה 5 עמוד 11

א

ב

  • מדובר בליקרט

  • מכיון שיש הגדים

  • ואין סיבה לחשובה שההגדרים מסודים באופן מסוים

  • אין סיבה להניח שהפריטים יקבלו משקל שונה

  • (הסימון בליקרט הוא דרך בדרך השלילה)

  • (יש לבדוק כמה פריטים בשאלון ולא רק 2-3 פריטים, כדי למשל לשלול את גוטמן)

  • ציון מינימום ומקסימום

  • פריטים 10 = 13-3

  • (כתוב שיש 3 סרק)

  • ציון מינימום (ערך עצמו נמוך ביותר): 10 = 1*10

  • ציון מקסימום (ערך עצמי גבוה ביותר): 50 = 5*10

ג

  • יש פריטי סרק על מנת לבלבל את הנבדק ולמנוע ממנו לאתר את מטרת המחקר

  • כלומר להסוות את הנושא הנחקר על מנת שהנבדק לא יאתר את הנושא הנחקר כי במיקרה שהוא יאתר את הנושא הנחקר הוא עלול להתנהג בהתאם לציפיות החוקר

ד

  • הטווח הכללי:

  • (Max-Min)+1

  • =41 50-10)+1 )

  • חלוקה ל 4 קטיגוריות:

  • 41/4 = 10.25

  • 10.25 פירושו 3 קטיגוריות של 10 וקטגוריה אחת של 11

  • כלומר ישנם 4 טיפוסים שמעניינים אותי

    אם התכונה היתה רמת דתיות

  • ערך עצמי נמוך מאוד : 10-20

  • ערך עצמי נמוך: 21-30

  • ערך עצמי גבוהה: 31-40

  • ערך עצמי מאוד גבוהה: 41-50

  • כנ"ל לגבי 3 קבוצות

ה

  • הייתי מחלק ל 2 קטיגוריות

  • כשיש פחות קטיגוריות יש פחות הבחנה של טיפוסים , למשתנה הנחקר

ו

1 - פירושו נוטה לעךך עצמי גבוה

2 - פירושו נוטה לערך עצמי נמוך

1

1 - 1

2 - 2

3 - 1

4 - 1

5 - 2

6 - 1

7 - 2

8 - 2

0 - 1

10 - 2

2

המטרה בקביעות משני הסוגים היא כדי לאלץ את הנבדק לקרוא כל פריט ולא לסמן באפון אוטומטי בחיוב או בשלילה

ז

  • סולם התשובות הוא מ1 עד 5

  • זהו סולם אי זוגי

  • בסולם אי זוגי קיימת תשובה אמצע, ביניים

  • ההטיה שעלולה להיווצר מצד המרואיין זה הימנעות מנקיטת עמדה ברורה כך שהוא יסמן בכל הפריטים את התשובה האמצעית (נקרא נטיה לברוח למרכז)

  • הפתרון האפשרי הוא להפוך לסולם זוגי, כלומר לבטל את התשובה האמצעית כך שהנבדק יסמן רק 4 דרגות

  • ציון הנבדק שיסמן רק את האמצע= בורח למרכז הוא 30 = 10*3

ח

1.

  • נבדק שתמיד ענה בשלילה

  • 5 חיובים = 5*1

  • 5 שלילים = 5*5

  • סה"כ ציון של נבדק כזה הינו 30

  • נבדק בעל ערך עצמי נמוך

  • יקבל ציו מינימלי= 10

2.

  • לא

  • נבדקים בעלי פרופיל תשובות שונה יכולים לקבל אותו ציון

  • לפיכך צריך "לזרוק, רק את ה yes man ואת ה no man

  • כלומר צריך לבדוק פרופיל תשובות ולא ציון סופי בלבד

ט

  • אילו הם שאלות סגורות

  • כי הנבדק צריך לסמן 1-5 ולא יכול להגיד מה שהוא חושב

י

  • פחות סביר שיווצר אפקט ההילה מכיון שהמדובר הוא בשאון לדיווח עצמי

  • בשאלון לדיווח עצמי סביר שהנבדק יקפיד יותר לקרוא תוכן פריט שמתאים לו ופחות יושפע מפריטים דומיננטיים.

יא

  • אפקט של רציה חברתית

  • הנבדקים יטו להציג את עצמם באור שתואם מוסכמות חברתיות

  • כיוון שערך עצמי זוהי תכונה מוערכת בחברה, אז הרבה מהאנשים יעדיפו להציג את עצמם כבעלי ערך עצמי חיובי, גם אם הדבר4 לא משקף את עמדתם האישית.

יב

(זוהי שאלה פופולרית במבחנים)

תשובה מלאה

  • אם יש הבדלים בין גברים ונשים בערך עצמי

  • אז אפשר להגיד שנמצא קשר סטטיסטי (מתאם) בין מין לבין ערך עצמי

  • ואמנם קשר סטטיסטי הוא תנאי הכרחי אך לא תנאי מספיק להסקה סיבתית

  • ולכן לא ניתן לטעון שמין משפיע על ערך עצמי.

שאלה 6 עמוד 13

א

  • שאלון א' זהו הדיפרנציאל הסמנטי

  • מדובר בסדרה של תכונות

  • שאלון ב' מדובר בליקרט

  • יש הגדים:

  • אין סיבה לחשוב שהפריטים מסודרים בסדר מסוים אלא הם מסודרים בסדר מקרי

  • אין סיבה להניח שהפריטים יקבלו משקל שונה בסיכום הסופי

  • באופן כללי, אם מבקשים ציון מינימום ומקסימום אז זה יכול להיות או הדיפרציאל הסמנטי או סולם ליקרט

ב

  • עבור הדיפרנציאל הסמנטי:

  • ציון מינימום: 15*1=15

  • ציון מקסימום: 15*4=60

  • עבור ליקרט:

  • ציון מינימום: 8*1=8

  • ציון מקסימום: 8*4=32

ג

  • עבור שאלון 1- דיפרנציאל סמנטי

  • חלק השאלות החיוביות מופיעות בצד ימין

  • חלק מהשאלות החיוביות מופיעות בצד שמאל

  • כלומר החוקר הפך את שמות התואר כדי לאלץ את הנבדק לקרוא

  • עבור שאלון 2 ליקרט

  • החוקר הפך חלק מסולם התשובות (למשל 3)

ד

1.

  • מאפיין הסולם זה שזהו סולם זוגי בעל 4 דרגות

  • הסולם נבנה על מנת למנוע הטיה מהימנעות מנטית עמדה ברורה

  • הנבדק לא יכול לסמן תשובה אמצעית

2.

  • העובדה שאין תשובה ניטרלית היא לא רלוונטית לדבר על בורות כי השאלון לא בוחן ידע

ה

  1. פריט 1 - המקור טוב יותר: החלופי מנוסח פחות טוב כי הוא מנוסח בדרך השלילה

  2. פריט 5 - המקור טוב יותר: החלופי פחות טוב כי יש בו מושג מעורפל "משמעותיים"

  3. פריט 2 - החלופי יותר טוב: המקורי הוא דו הבטי

  4. פריט 7 - החלופי יותר טוב: החלופי יותר ממוקד (חברתי) מהמקור

  5. פריט 8 - החלופי יותר טוב: במקורי יש צד אחד של המטבע

ו

  • מה שרוצים לחקור זה האם הערכת התלמיד בבית הספר תלויה במוצאו העדתי

  • כלומר האם מוצא עדתי יוצר אפקט הילה

  • לכן אפקט ההילה שיווצר הוא לא מקור הבעיה, כי זוהי מטרת המחקר.

ז

  • זהו חקר מתאמים

  • זה שלא נמצא קשר, אבל כל עוד לא נמצא לנו מה ציפיות החוקר, אז לא ניתן להבחין בין תוצאה רצויה לבין תוצאה לא רצויה.

  • כי אנחנו לא יודעים מה התיאוריה מנבאת

  • לפיכך אנחנו לא יכולים לאומר שום דבר על תוקף המבחן.

1.

  • אין הבדלים בין גברים ונשים בהערכת התלמיד לפי מוצאו

  • כלומר לא נמצא קשר סטטיסטי בין מין לבין מוצא עדתי

  • וכיון שקשר סטטיסטי כזה הוא תנאי הכרחי להסקה סיבתית ותנאי זה אינו מתקיים

  • אזי ניתן להסיק שמין לא משפיע ע מידת התלות במוצא העדתי

  • כלומר המסקנה נכונה

שאלה 7 עמוד 14- סעיף ב 4

  • מטרת הסקר זהו צילום מצב

  • המטרה לקבל תמונה שמשקף את התפלגות של עמדות של הציבור כלפי הנושא שנחקר.

שיטות מחקר א: יחידה 4 מחקר אתנוגרפי באנתרופולוגיה

  • אנתרו= אדם ביוונית

  • לוגיה = תורה, לימוד ביוונית

אנתרופולוג הוא חוקר תרבויות/ חברות

המחקר האנתרופולוגיה המודרני התמקד בקבוצות קטנות וממסוגרות בתוך החברה הרחבה: קיבוצים, שכונות מפעלים ועדות

האנתרופולוגיה חוקרת חברות שמאופיינות, לרוב, בתכונות הבאות

  • החברות הן קטנות

  • החברות אינן מפותחות מבחינה טכנולוגית

  • יש מידע יחסית מועט אודות החברות האלה

אתנוגרפיה

  • תיאור בסיסי של חברה נקראה אתנוגרפיה

  • אתנוגרפיה פירושה תיאור חברות אנושיות קימות (או שהיו קיימות בעת המחקר)

  • אתנוגרפיה היא אוסף נתונים אודות המוסדות והפעולות החברתיות והתרבותיות של חברה מסוימת

  • אוסף נתונים זה (אתנוגרפיה) הוא הנדבך הבסיסי בעבודות האנתרופולוג

  • תהליך איסוף הנתונים בתוך החברה הנחקרת קרוי עבודת שדה.

שני עקרונות היסוד של המחקר האנתרופולוגי

האנתרופולוג מבסס את מחקרו על פי 2 עקרונות יסוד:

  1. עקרון הסביבה הטבעית

  2. עיקרון הוליסטי

א. עיקרון הסביבה הטבעית

המחקר חייב להתבצע במקום התרחשות המאורעות ולא במעבדה, או במקום שהוא מנותק מהמציאות היומיומית של התרחשות התופעות החברתיות וזאת כיוון שיש חשש שהדבר יעוות את תוצאת המחקר

הרעיון הוא לחקור את כל המוסדות החברתיים של החברה והשפעותיהם על החברה בכללותה. הדגש הוא

  • על הסביבה

  • תפקוד טבעי של החברה ומסודותיה

לפיכך המחקר הוא מתאמי ואי אפשר לתכנן ולערוך ניסוים מבוקרים.

ב. עיקרון הוליסטי

(שאוב מתיאורית הגשטלט שהשלם גדול מסכום חלקיו)

  • העיקרון השלם (=ההוליסטי), אומר שחייבים לכלול את מכלול המשתנים, ועל הבטיו השונים, ולא לבודד משתנים

  • כלומר אין לבודד תופעה חברתית מסוימת. מתופעות חברתיות אחרות אלא לחקור אותה במסגרת חברתית ותוך כדי ראיית המכלול כולו

  • וזאת כיוון שכאשר אנחנו מבודדים משתנים אנחנו עשויים גם לעוות את התוצאות וגם הולכת לאיבוד אינפורמציה לגבי יחסי הגומלין בין המרכיבים השונים. ולכן התמונה הכוללת של המבנה התיאורטי שאותו אנחנו רוצים לחקור לא מתקבלת

החוקר האנתרופולוג ינסח שאלת מחקר/ השערה שתעמוד שני העקרונות האלה

כלומר שלא תבדוק הבט מסוים של משתנה מסוים ותתלוש אותו משאר ההבטים.

דוגמא

אם נבדוק תוקפנות

נבדוק מגוון רחב של תוקפנות ובכל מיני מקומות:

  • תוקפנות מילולית

  • תוקפנות פיזית

  • תוקפנות בהבט ההתנהגותי

  • תוקפנות בהבט הרגשי

  • תוקפנות בהבט המחשבתי

ארבעה ממדי דגימה

גם חוקר אנתרופולוג לא יכול לחקור את כל החברה על רובדיה השונים.

ולכן הוא משתמש במדגם של החברה אותה הוא חוקר

  1. דגימת זמן

  2. דגימת אנשים

  3. דגימת מקומות

  4. דגימת אירועים

1. דגימת זמן

כיון שהחוקר לא יכול לבחון ולחקור את כל הזמן הוא בוחר ברגע נתון

כשהדגימה צריכה להיות שיטתית במובן שהוא מכסה את כל תחומי הזמן.

כלומר אם זוהי חברה שהוא רוצה להכיר צריך שיהיה

  • ייצוג של כל שעות היממה

  • יצוג של ימי חול ומנוחה

  • יצוג של עונות השנה

  • תקופות שנה ומהלך השנה

  • וכד'

אם החוקר בוחר לבדוק פעילות ספציפית או דגימת זמן הוא:

  • ידגום מה קרה לפני תחילת הפעילות

  • יש/ אין התארגנות לפני הפעילות

  • מה קורה במהלך הפעילות

  • מה קורה בתוך זמן הפעילות [

  • וכד'

2. דגימת אנשים

צריך מגון רחב, חתך של כל האוכלוסייה:

  • שכבות גיל שונות

  • שכבות מין שונה

  • מצב חברתי שונה

  • מעמד שונה

3. דגימת מקומות

על החוקר לכסות את כל המקומות האפשריים בתוך החברה

  • יצוג של מקומות עבודה

  • יצוג של בתים פרטים

  • יצוג של מקומות ציבוריים

  • יצוג של מקומות חברתיים למינהם

  • וכד'

הדברים צריכים להיות מכוונים לאותה שאלה ספציפית שהחוקר רוצה לבדוק

4. דגימת אירועים

באירועים הכוונה לטקסים

  • יצוג של טקסים

  • אירועים חברתיים

שלושה שלבים במחקר האנתרופולוגי

  1. שלב קריאת ספרות מקצועית לפני יציאה לשדה וניסוח השערות ראשוניות

  2. שלב הסביל

  3. שלב הפעיל

א. שלב קריאת ספרות מקצועית, וניסוח השערות ראשוניות

ארבע מטרות של העבודה העיונית בספריה:

  1. להשיג מידע ראשוני אודות החברה שהאנתרופולוג מתעתד לחקור

  2. איתור בעיה למחקר- בעיה שהחוקר מתעניין בה ולא נחקר כיאות

  3. ניסוח השערות ראשוניות-

  • החוקר מנסח השערות מחקר

4. תכנון מערך מחקר לבדיקת ההשערות הראשוניות

  • החוקר מגדיר משתנים

  • החוקר מגדיר ממדים והבטים שונים של כל משתנה.

ב. שלב סביל= שלב ההסתגלות החברתית

זהו השלב שהחוקר מגיע לחברה הוא מתמקם בחברה ולומד להכיר את המנהגים והכללים של אותה חברה

  1. הסתגלות חברתית: האנתרופולוג חייב ללמוד להסתגל לחברה שבה יצטרך לעבוד ולחיות. מלכתחילה עליו להגדיר לעצמו מהו התפקיד שימלא בפומבי. - הוא מנסה להתקבל כצופה מורשה

  2. הכנות למחקר כפי שהן נגזרות מהשערותיו הראשוניות: הגבלת אזור המחקר, קטיגוריות לצפיה, חידוד מטרות המחקר תוך התאמתן לתנאי המציאות. מיפוי האזור, שכירת עוזרים וכד'

  3. הכנות אישיות: קיום פיזי, רווחה נפשית, בעיות של חיי היומיום, בעיות מוסריות

ג. שלב פעיל

  • איסוף נתונים

  • ניתוח שלהם

  • הסקת מסקנות

תצפיות במחקר אנתרופולוגי

באופן כללי

  • כלי המדידה המרכזי של האנתרופולוג זוהי התצפית

  • וזאת בגלל שהחוקר האנתרופולוג דוגל בכמה שפחות התערבות ומניפולציות על החברה ויותר התבוננות בתופעות הקימות.

  • מכך נובע שהמחקר האנתרופולוגי זהו סוג של מחקר מתאמי, שבו החוקר יכול לבחון קשרים בין משתנים מבלי היכולת להסיק על סיבות

  • המטרה המרכזית של התצפית היא להתבונן באירועים או בהתנהגות בתחום כלשהו, ולרשום בבהירות ובדייקנות את המידע

  • בעיה מרכזית היא בעית התגובתיות - השפעת החוקר על תגובות הנבדקים ולכן גם על תוצאת המחקר

פירוט

במה ובמי צופים

האנתרופולוגים צופים בכל סוגי ההתנהגות האנושית אך מתרכזים בעיקר בהתנהגות חברתית או בהתנהגות אישית שיש לה משמעות חברתית:

  • התנהגות מילולית

  • תופעות קוליות שאינן מילוליות (למשל טון דיבור)

  • בהתנהגות מרחבית (נוכחות או העדר של אנשים במקומות ובזמנים מסוימים)

  • פעילות גומלין- מיפוי "ערוצי" התנהגות כלומר מי מדבר או פועל עם מי, באילו הזדמנויות, בנוכחות מי, מה הם עושים ובמה הם משתמשים '

  • בתחילת המחקר הצופה רושם את מה שהוא רואה סביבו, הוא מחפש קטיגוריות מתאימות לסווג לפיהן את הנתונים ומחפש קשרים בין משתנים.

  • כשהתמונה מתחילה להתבהר הוא יכול למקד את התעניינות בנושא מסוים ולקבוע קטיגוריות לרישום התצפיות , הוא מארגן את זמנו ביתר הצלחה

  • כפי שציינתי בתחילת המחקר הצופה רושם את מה שהוא רואה סביבו.

  • תוך כדי האיסוף המידע הוא מחפש קטגוריות מתאימות לסווג לפיהן את הנתונים ומבקש קשים בין משתנים

  • בהמשך הוא יכול למקד את התענינותו בנוגע לדבר מסוים ולקבוע קטגוריות לרישום התצפיות, (במקביל הוא יכול לארגן את זמנו ביתר הצלחה).

כיצד לצפות

מורכב משלוש שאלות:

  1. מה מידת התגובתיות שהחוקר מוכן "לסבול" מבלי שהיא תשפיע על תוצאות המחקר (מבחינה מעשית הבעיה היא מידת השתתפותו של החוקר בחיי החברה הנחקרת- בתפקיד "הצופה כמשתתף" החוקר משתתף בחי החברה ובכך מקטין את התגובה לנוכחותו במידה רבה- חסרון שיטה זו הוא שתהליך התצפית מצריך זמן רב ומחייב שהחוקר יהיה מקובל במידת מה על הקבוצה הנחקרת

  2. כיצד להקצות את הזמן כדי להשיג תוצאות בעלות ערך (האנתרופולוג חייב להחליט באיזה אירוע להעדיף לצפות ועל איזה לדלג)

  3. שיטת רישום התצפית (רישום אירועים באופן סדיר וברור הכרחי לקבלת מידע מהימן- לעתים אין אפשרות להשתמש בכלי רישום שכן אז עלול החוקר לחשוף את זרותו או לאיים על הנחקר, וכן ענין קטיגוריות הרישום)

שלושה ממדים של סוגי התצפית

ההבחנה בין סוגי התצפית נעשית על פני שלושה ממדים

  1. תגובתיות של נבדקים

  2. סוג הנתונים שמתקבלים

  3. אופן הרישום

א. תגובתיות של נבדקים

תגובתיות של נבדק

נבדק שהוא ער ומודע להיותו נצפה, להיותו כחלק מאותה סיטואציה ניסויית מגיב לסיטואציה בדרך שהוא עלול ליצר תגובות שהן לא בהכרח תגובות שמשקפות את התנהגותו האמיתית.

ולכן משתתף טהור רוכש את אימון הנבדקים ולכן מפחית את תגובתיות הנבדקים

כי לאט לאט אנשים הופכים להתנהג באופן טבעי לידו

הדבר קשור להגדלת התוקף כי תוקף בודק עד כמה ההתנהגות אמיתית ולא מה שהנבדקים רוצים להראות

משתתף טהור מגדיל את תוקף המחקר שלו כי הוא מקבל תגובות יותר אמיתיות

כלומר הוא חוקר מה שהוא רוצה לחקור.

  • לקשר החברתי שבין החוקר לנחקריו יכולה להיות השפעה מזיקה על המהימנות והתוקף של המדידות הנעשות במסגרתו

  • השפעת החוקר האנתרופולוג על תגובות נחקריו גדולה במיוחד כאשר הוא נטע זר בחברה שהוא חוקר (לבוש בחלוק לבן, צבע עור שונה וכד')

ב. סוג הנתונים שמתקבלים

הכוונה לנגיעה למידע רגיש/ אינטימי

משתתף טהור נחשף ביתר קלות למגוון רחב של אינפורמציה ויכול לגלות סודות חברתיים ואינטימיים.

גם בצורה כזאת משתתף טהור מגדיל את התוקף

ג. אופן הרישום

בעוד הצופה הטהור מתאר אירועים בזמן אמת, ולכן הרישום שלו מדויק יותר, אוביקטיבי יותר ומהימן יותר

לעומת זאת, הבעיה של משתתף טהור הוא שהוא לוקח חלק מהפעילויות ואז לעתים הוא נאלץ לסמוך על הזיכרון לצורך תיעוד

הזיכרון הוא סלקטיבי וסובייקטיבי

ובצורה זו מהימנות המחקר עלולה להיפגע

בעית מהימנות

  • פער הזמנים בין התצפית עצמה לרישומה

  • רישום התרשמותי לעומת רישום שיטתי

  • החוקר עצמו, בעצם נוכחותו, משפיע על תהליך המדידה

  • קשה לערוך מחקר חוזר כי החברה השתנתה, האירועים הם חד פעמים וכד'.

בעית תוקף

  • מכיון שהחברות הם שונות מהמוכרות לנו, הרי כאשר החוקר בוחר כיצד לרשום את תצפיותיו, הוא למעשה קובע את דרך המדידה (מהי אישה גרושה..)

  • כלומר מושגי היסוד של החברה שלנו אינם בהכרח תקפים בחברות אחרות, והניסיון מצד האנתרופולוג לכפות מושגים אלו על החברות שהוא חוקר עלול להעמיד בספר את תוקפו אל המחקר כולו

ארבעה סוגי תצפיות

תצפית משתתפת:

זהו שם של קבוצת של שיטות תצפית, שהמשותף להן היא שאיפת החוקר להתבלט כמה שפחות, אך הן נבדלות בדרכים שבהן החוקר משיג זאת.

החוקר יכול לבחור 4 מבין סוגי תצפיות קימות.

כאשר סוג התצפית נקבע כבר בשלב הראשון של המחקר

ההבדל בין סוגי התצפיות הוא מידת ההשתתפות של החוקר

  1. משתתף טהור

  2. משתתף כצופה

  3. צופה כמשתתף

  4. צופה טהור

1. משתתף טהור

  • משתתף טהור זהו אותו חוקר שלוקח חלק מהפעילויות החברתיות ורוכש לו הכרה חברתית (לעתים הוא אף אינו מזדהה כלל כחוקר)

  • כלומר החוקר הופך להיות מוכר בחברה ולוקח על עצמו תפקידים חברתים.

  • בצורה כזאת החוקר ינסה לרכוש את אמון החברים ולהגביר את מידת שיתוף הפעולה שלהם

שלוש בעיות כמשתתף טהור

  • הוא אינו יכול להשתחרר זמנית מתפקידו ("כשחקן"): אינו יכול לשאול שאלות נוקבות שנוגדות את תפקידו בחברה

  • הוא חיב להקדיש שעות רבות לתפקיד שלו

  • יש סכנה שהוא יהיה מעורב מידי בתפקיד שלו כך שלא יוכל לדוח על תצפיותיו

2. משתתף כצופה

(חוקר מפלגת העבודה)

  • חסרון :

  • האם חבר בחברה יכול להיות אובייקטיבי לחלוטין בהתייחסותו לחברתו שלו? (יש לו חברים, אינטרסים וכד')

  • יתכן שלא יוכל להשיג מידע מסוים, שנתון בידי קבוצה בעלת אינטרסים מנוגדים לשלו.

  • יתרון: המידע הבסיסי אודות החברה פתוח בפניו

3. צופה כמשתתף

(אמריקנית שחוקר שחקרה חברה באפריקה)

  • רוב החוקרים מאמצים את הצורה הזאת

  • הצופה מקבל עליו חלק מחובותיו של חבר בקבוצה

  • כאשר הצופה מצליח להיבלע עד כמה שניתן, בחברה הנחקרת הוא נעשה יליד שולי: הוא נבלע באוכלוסייה הנחקרת ויש לו חופש פעולה מספיק כדי למלא את תפקידיו כחוקר יחד עם הדרישות הנובעות ממעורבותו בחברה ומהיותו יליד שולי בה

4. צופה טהור

  • החוקר נשאר נטע זר בחברה

  • החוקר לוקח על עצמו תפקיד רשמי ויחיד של חוקר בחברה ומקדיש את רוב מירצו לצפיה ותיעוד.

  • החוקר אינו משתתף פעיל

  • אחד החסרונות של הצופה הטהור הוא שהוא עלול להיות מנוע מכל גישה לתחומים הפרטיים יותר בחיי החברה הנחקרת

אופרציונליזם מרובה

מכיון שיש יתרון וחיסרון לכל סוג תצפית אז החוקר משתמש בשיטות שונות.

הדבר מכונה אופרציונליזם מרובה

  • יש טכניקות שונות למדידה של אותו מבנה תיאורטי ואותו עולם תוכן, השיטות נועדו כדי להתגבר על בעיות של מהימנות ובעיקר בעיות של תוקף

  • המטרה שכל שיטה תתגבר על המגבלה הבעיתית של שיטה אחרת ולכן יהיה אפשר להגדיל את התוקף והמהימנות של המחקר.

  • תצפיות

  • שאלונים

  • איסוף מסמכים ופריטים חומרים

  • ראיונות:

  • ראיון רשמי

  • ראיון לא רשמי

  • סוגי מודיעין ( שומר סף, מומחה וכד'- מוסבר בהמשך)

כל השיטות השונות מיועדות לבחון אותו דבר, מדובר בתוקף מתכנס

החוקר כמראיין

  • הראיון הוא שיטת מחקר שבה אוסף החוקר מידע בעזרת תחקור ישיר של מודיעים, בדרך כלל שיחה פנים אל פנים

  • מטרות הראיון

  • להשיג מידע משלים לזה שמתקבל בעזרת תצפית: למשל מידע על מבנה החברה ואמצעי החומרים

  • להשיג מידע על נושאים שאי אפשר לצפות בהם כמו כלכלית משק הבית, יחסי מין, יחסים בתוך המשפחה וכד'

  • חיסרון

  • שיטת איסוף המידע בעזרת הראיון היא תגובתית ביותר, שכן היא מבליטה את מעמדם השונה של המראיין והמרואיין

  • יתרונות

  • אפשרות להשיג מידע על נושאים שאין דרך אחרת לחקור אותם

  • הנתונים הגולמיים המתקבלים באמצעות הראיון ניתנים ביתר קלות לעיבוד וניתוח סטטיסטים (לעומת תצפית)

מצב הראיון

  • הראיונות מסווגים לפי מידת רשמיותם

ראיון רשמי

ראיון רשמי מתקיים ביודעים שהנבדקים מודעים שהראיון נעשה והוא נעשה בצורה פורמלית ומתודעת

  • (החוקר יכול להצהיר רשמית או לרמוז למרואיין שהוא עומד להתראיין)

  • מתרחש כאשר המרואיין מוכן לשתף פעולה

  • יתרון: יכול להיות ערוך ומתוכנן מראש, כך שהתוצאות יחזקו או יחלישו השערות קימות

  • חסרון: מידת התגובתיות שלו

ראיון לא רשמי

ראיון לא רשמי מתקיים, דרך שיחת חולין שואבים אינפורמציה (יש בעיה אתית בראיון לא רשמי)

  • (החוקר יכול לשרבב לשיחת החולין שאלות שהוא מעונין לקבל עליהן תשובות)

  • יתרון:

  • פחות תגובתיות (כך מתגברים על החסרון בראיון הרשמי)

  • המרואיינים יכולים לדבר על נושאים חשובים שהאנתרופולוג לא היה ער אליו

  • חסרון: הנחקר מגיב על דברים שמענינים אותו ולאו דווקא את החוקר

הבחירה בין ראיון רשמי לראיון לא רשמי

  1. מידת התגובתיות: הנטיה היא להישען כמה שיותר על ראיונות לא רשמים כדי לקבל תשובות תקפות

  2. סוג המידע המתבקש: כאשר החוקר שואל שאלות בנושא שהוא מתמצא בו יחסית ואפשר למדוד א התשובות לשאלותיו הוא יעדיף את הראיון הרשמי, כאשר אי אפשר למדוד כמותו את המידע והחוקר אינו מתמצא בנושא הנשאל הוא יעדיף ראיון לא רשמי

  3. רגישות הנושא הנדון: ככל שהנושא רשים יותר עדיף ראיון לא רשמי על פני ראיון רשמי

  • מידת הפרטיות: תוצאות של ראיון, רשמי ולא רשמי עלולות להיות מושפעות ממידת הפרטיות שבה הוא נערך

  • קיום עזרים טכניים (טייפ+ מכשיר כתיבה) יכול להשפיע על תגובות הנבדקים.

סוגי השאלות

  • שאלות מובנות: אילו הן שאלות מתוכננות מראש

  • שאלות פתוחות

  • שאלות סגורות (רק במצב של ראיון רשמי, קל לעבד אותם, צריכות הרבה הכנה וידע על החברה הנחקרת)

  • שאלות לא מובנות: שאלות שאינן מתוכנות מאש וניסוחן אינו בהכרח חד משמעי

  • המראין צריך שליטה בשפה המדוברת ויכולת לכוון את השיחה למה שמענין אותו

  • היתרון הגדול של שאלות אלה שאפשר לשאול אותם כמעט בכל זמן ובכל מקום והן לא מחייבות ידע מוקדם בנושא הנחקר

סוגי מודיעים

מודיעים

כמעט בכל מחקר אנתרופולוגי מנסה החוקר למצוא דמויות מפתח בחברה הנחקרת שאותן הוא יוכל לראין שוב ושוב כדי לקבל מידע. דמויות מפתח אלה נקראות מודיעים

  • בחירת המודיעים והמידה שאפשר לסמוך עליהם הן בעיות מרכזיות בכל מחקר אנתרופולוגי

שלושה סוגים של מודיעים

  1. מודיע מפתח: זהו אדם שהאנתרופולוג מפתח איתו, במידת האפשר, מערכת יחסים קרובה הנמשכת לעתים אף אחרי תום המחקר (למשל כמו חבר)

  2. שומר סף ומומחה: אילו הם אנשים חיוניים לאיסוף המידע הדרוש לאנתרופולוג בתוקף מעמדם או תפקידם בחברה או בזכות ידיעותיהם (למשל שומר סף= ראש עיר, מומחה= סב המכיר את כל שושלת היוחסין)

  3. מודיע מקרי: זהו אדם המשתייך לחברה ומספק לאנתרופולוג, בהזדמנות זו או אחרת, מידע אודות הנושא הנחקר

  • ככל שהחוקר מסתמך על מספר קטן יותר של מודיעים, כן גדלים סיכוי להיפגע ממידה מוטעה. הדבר ישפיע על מהימנות ותוקף

  • אפשר להתגבר על כך בעיות מהמהימנות על ידי:

  • גיוס מודיעים שונים

  • בדיקה חוזרת של דברי המודיעים בשאלות חוזרות המנוסחות אחרת, או בהפרשי זמן.

  • שימוש ב"כלים" אחרים כגון תצפית.

נושאי הראיון

  • נושאי הראיונות מגוונים אך יש כמה נושאים שחוזרים על עצמם:

  • אמצעים חומריים (כלים, מזון לבוש)

  • השקפת עולם

  • מונחים נפוצים

  • גנאלוגיות (מידע אודות יחסי קרבה משפחתית בין בני אדם)

ישנם שלושה סוגים של מחקר אנתרופולוגים

  1. מחקר א כרוני

  2. מחקר די- כרוני

  3. מחקר סינכרוני

א. מחקר אכרוני

זהו מחקר שמתבצע בנקודת זמן אחת

  • כלומר בתקופה אחת

  • אצל חברה (תרבות) אחת

  • ההשואה היא לעומת מידע אנתרופולוגי שנאסף מחברות אחרות

ב. מחקר דיאכרוני

זהו מחקר שבוחן את אותה חברה ב 2 תקופות זמן שונות

  • לעתים 10-20 שנה

  • מטרתו לבחון תהליכי שינוי בחברה

  • מטרת החזרה לשדה המחקר היא

  • מהימנות

  • מחקר השוואתי לאורך זמן

  • ההשואה נעשית לגבי אותה חברה בנקודות זמן אחדות

ג. מחקר סינכרוני

זהו מחקר שבוחן בו זמנית (באותה נקודת זמן) 2 חברות או יותר.

  • מטרתו להשוות מוסדות דומים בשתי חברות או יותר

  • החוקר משוואה בין 2 החברות תוך כדי איסוף הנתונים

תקופה אחת

תקופה אחת יכולה להתפרש על שנה, כי מחקר יכול להמשך שנה

תקופות שונות

הכוונה לפחות פער של שנים ביניהם (לא חודש)

חברות שונות

  • לא מדובר בהשוואה בין גברים ונשים

  • לא מדובר בהשוואה בין ילדים ובין קשישים

לדוגמא

  • חברה בדוית מול חברה ישראלית

  • חברה חילונית מול חברה חרדית

שאלת המחקר תקבע באיזה סוג מחקר נערוך (מבין השלושה)

קבוצת השוואה

לכל המחקרים חייבת להיות קבוצת השוואה כדי שיעמדו בדרישת הרלוונטיות ויהיו מחקרים מדעיים.

  • מחקר א-כרוני מתבצעת בניתוח הנתונים וכשמשווים חברה מול חברות מתוך ספרות מקצועית או מחקרית

  • מחקר די כרוני קבוצת ההשואה זה אותה חברה בתנאים שונים

  • מחקר סינכרוני- קבוצת השוואה היא שני חברות שונות

ניתוח וכתיבה

מיון לקטיגוריות

  • קביעת קטיגוריות: המידע הוא רב ואינו ניתן לכימות ומיון בקלות

סטטיסטיקה באנתרופולוגיה

  • לרוב השימוש הוא בסטטיסטיקה תיאורית (הצגת הנתונים)

כתיבת הדוח

מטרות הדוח

  • להגדיר את הבעיה שהציג החוקר לעצמו

  • להסביר ולהצדיק את שיטות האיסוף שהחוקר אימץ

  • לאתר את החברה שחקר, את כניסתו אליה ואת תפקידו בה

  • להציג בצורה מסודרת את המידע שהחוקר אסף

  • להצביע על מסקנות המחקר.

יחידה 4- שאלות ממבחנים

1.

  • מהם שלושת סוגי המחקר

  • ומהו ממד ההשוואה בכל אחד מהם

2

  • מהם 4 סוגי התצפית

  • האם קיים.. בין סוגי התצפית בכל אחד משלבי המחקר

תשובה ל 2

  • בכל אחד מהשלבים יש הבדלים סוגי סוג התצפית שהחוקר בוחר

  • שלב ההסתגלות החברתית משתנה בין צופה טהור למשתתף טהור

  • שלב איסוף הנתונים ..