יום ראשון, 4 באוקטובר 2009

8 C) יחידה 8 כולל הכל

יחידה 8: הקהילה ודפוסיה

הסבר תהליך  עבודה ביחידה 8 באופן ספציפי:

לקחתי את מה שהמורה כתבה, אותו + הדף שהיא חילקה, בכל ראשי הפרקים  הלבשתי את סיכומי החומר שעשיתי מהסיכומים,

בסוף הוספתי דברים שהמורה בכלל לא דיברה עליהם.

 

המורה בכיתה:

סיכום רגיל + כתיבה כללית

סיכום מספר

 

מיקוד ומבוא

  • יחידה 8 דנה ברובה בהשוואה בין החיים בכפר לבין החיים בעיר                           
  • במשך השנים חלו שינויים גדולים מאוד בעולם.
  • והעולם עבר מהיותו חברה מסורתית חקלאית לחברה להיותו חברה עירונית.

 

  • (היום רוב העולם (מעל 90%)  הוא עירוני, גם בערים

 

  • המעבר הזה (לעירוני) נקרא תהליך העיור. והוא נבע בעיקר מהמפיכה התעשיתית.

 

  • (כל יחידה הולכת ומרחיבה את המערכת החברתית שאנחנו שייכים אליה בהתחלה קבוצות, תרבות, משפחה, ..

 

  • אין צורך לדעת את כל ההגדרות, הדפים שהמורה חילקה הם מאוד מפורטים. אבל בכיתה תעבור רק על הדברים החשובים.

 

  1. הקהילה- משמעות המושג
הגדרה של קהילה
  • הגדרה: קהילה מורכבת מקבוצה או קבוצות של פרטים החיים בצוותא באיזור גיאוגרפי מסוים, מתחנכים לאור תרבות משותפת ומקיימים ביניהם פעילות גומלין חברתית בתחום הפוליטי, החינוכי , הכלכלי ועוד.

 

  • (לפי המורה לא צריך לדעת את ההגדרה)
  • מושג שמדברים אליו הרבה אבל ההתיחסות ביחידה זה לא מה שמדברים היום כקהילה
  • היום מדברים על קהילות מדומות (אינטרנט..)
  • ביחידה זו הכוונה ביחידה לקהילה של אנשים שנמצאים באזור גיאורפי

 


הסוציולוג האמריקני הילרי התייחס לשלושה מאפיינים במושג קהילה:
  • המטרה היתה לגבש  הגדרה שתהיה מקובלת על החוקרים, מצא שרובים לוקחים בחשבון את הממדים הבאים:

 

          1. ממד גיאוגרפי- זיקה לאזור מסוים או לטריטוריה מסוימת= זיקה לטריטוריה מוגדרת ומוגבלת
          2. ממד חברתי- אינטראקציה חברתית בין התושבים= התנהגות בני הקהילה
          3. הממד הפסיכולוגי תרבותי תחושת שייכות תרבותית וזיקה בין אישית. = תחושת השתייכות והזדהות

פירוט: המורה לא פירטה את שלושת הממדים שהחוברת פירטה

  1. הממד הגאוגרפי של הקהילה
  • הממד הגיאוגרפי- זיקה לאזור מסוים או לטריטוריה מסוימת.

 

  • לאפיונים טופוגרפים וגיאולוגיים יש השפעה רבה על מיקומה של קהילה מסוימת ועל התפתחותה.
    • יש קהילות הצומחות במקומות בהן יש אוצרות טבע או נתיבי תחבורה טבעיים
    • ואילו מצד שני יש מקומות שצמחו מסיבות חברתיות: אידיאולוגיות , ביטחוניות או פוליטיות.
  • גבולות הטריטוריה שלנו תוחמים את הקהילה שאנו משתייכים אליה

 

    • לדוגמה: החברה היהודית בארץ ישראל לפני קום המדינה, חברת היישוב.התקבצות של אנשים במקום גיאוגרפי מוגדר הפכה אותם לקהילה מוגדרת

 

  • נראה כי קהילה אנושית מאופיינת בזיקה לטריטוריה מוגדרת ומוגבלת.

 

  • כלומר מתוך אופק: לכל קבוצה חברתית שרוצה לכנות את עצמה קהילה יש זיקה לשטח מסוים או לאזור גיאוגרפי כאשר אותו שטח יכול להשפיע על הקהילה או הקהילה יכולה להשפיע על השטח,
    • לדוגמא: קהילה שנמצאת ליד הים (טבריה)- כיוון שהיא נמצאת ליד ימה הגיאוגרפיה משפיעה על הקהילה לעסוק בדיג.

 

  1. הממד החברתי של הקהילה
  • הממד החברתי- אינטראקציה חברתית בין התושבים.

 

  • הילר ראה בקהילה קבוצה חברתית,
    • יש בה כמו בכל הקבוצות החברתיות חברים, קריטריונים מוגדרים לקבלה, הגדרת תפקידים ומערכת נורמטיבית ייחודית אך היא נבדלת בזיקה שיש לה לטריטוריה מסוימת.

 

  • כלומר המימד החברתי- קהילה זאת מערכת חברתית. לקהילה יש ערכים, נורמות, אנשים שיוצרים דבר מה חברתי ביניהם. לקהילות חברתיות לפעמים יש מבחני כניסה,
    • לדוגמא: לימוד באקדמיה, תואר אקדמי וכו'.

 

התיאוריה הפונקציונליסטית
  • נראה כי עדיף לראות בקהילה יחידה מתוך המערכת החברתית הכללית.
    • ניתן להגדיר קהילה כמערכת הקטנה ביותר המסוגלת לספק לחבריה את מגוון הצרכים: פיזיולוגיים, פסיכולוגיים וחברתיים.
    • כוונת הגדרה זו, הנשענת על התיאוריה הפונקציונליסטית, היא שעקרונית הפרט יכול לחיות את חייו בתוך גבולות קהילתו.

 

  • כלומר התיאוריה הפונקציונליסטית אומרת שניתן להגדיר קהילה כמערכת קטנה המסוגלת לספק לחבריה את מגוון הצרכים: פיזיולוגיים, פסיכולוגיים וחברתיים.
  • הפרט מסוגל עקרונית לחיות את חייו בתוך גבולות קהילתו.
גישת האינטראקציוניזם
  • גישת האינטראקציוניזם- הגדרת הקהילה כרשת של אינטראקציה חברתית.
  • רבים מקשרי הגומלין בקהילה הם קשרים ברמה קבוצתית כלומר בין הקב' והארגונים הקהילתיים השונים שהפרט משתייך אליהם וקיימת אינטראקציה עם קב' וארגונים מקבילים מחוץ לקהילה.

 

  • אולם מובן שלא כל פרט בקהילה מקיים יחסי גומלין עם כל פרט אחר.

 

  • לדעת וורן, יש לראות בקהילה בחברה המודרנית מערכת של אינטראקציה, המתקיימות בציר אופקי ובציר אנכי כאחד.
    • בהסברו זה הוא מנסה לשלב שתי תפיסות מנוגדות לכאורה:
      • מצד אחד הוא תופס את הקהילה כמקום שבו הפרט יכול לקיים את כל הא"א הדרושות לו.
      • מהצד האחר הוא מודע לעובדה שבמציאות האמפירית בחברה המודרנית אין כמעט קהילות המספקות לפרטים את כל צורכיהם
  • וורן מכנה
    • כ" קשרים אופקיים" את הקשרים בין פרט לפרט או בין קב' לקב' בתוך הקהילה
    • וכ" קשרים אנכיים" את השתייכותו של הפרט לקב' קהילתיות- מקומיות הקושרות אותו לארגונים ארציים.

 

  • גישת האינטראקציוניסטית-אמפירית פרייליך,
  • פרייליך גורס כי יש להגדיר את המושג "קהילה" על פי בסיס אמפירי.
  • לקהילה יש מספר מרכזים חברתיים, שבהם נפגשים בני הקהילה וכאשר הם מתרחקים ממקומות אלו מתגבש "קו גבול " מסוים שהאנשים הגרים מעבר לו אינם מתרכזים במרכזים אלו וזהו הקו שתוחם את גבולות הקהילה ונותן לה את הזיקה לאזור גיאוגרפי מסוים.
    • לדוגמה: החברה הקיבוצית בישראל , חברה המקיימת רשת מפותחת של אינטראקציה חברתית, מהרמה האישית ועד לרמה הקבוצתית.


  1. הממד הפסיכולוגי- תרבותי של הקהילה
  • הממד הפסיכולוגי- תרבותי תחושת שייכות תרבותית וזיקה בין אישית.

 

  • הממד הפסיכולוגי-התרבותי, המצוי במרבית ההגדרות הסוציולוגיות של המושג קהילה,
  • מדגיש את העובדה שקיימת תחושה של השתייכות והזדהות בין חברי הקהילה, המאופיינים במערכת ערכית-תרבותית ייחודית.

 

  • וורן מדגיש בעיקר את הממד הפסיכולוגי- אנשים המזדהים עם קהילתם זוכים לתחושת ביטחון

 

  • סאנדרס מדגיש את הממד התרבותי- חשיבות מערכת הערכים המשותפים לבני הקהילה.
    • תחושת הזדהות של בני הקהילה נובעת ממערכת של ערכים, נורמות ומטרות משותפות.

 

  • נראה כי שני ממדים אלו גם יחד תורמים לגיבוש תחושת ה"אנחנו" של בני הקהילה.

 

  • דוגמאות
    • ניתן להגדיר את החברה היהודית בארץ ישראל לפני קום המדינה כקהילה על פי הממד הגיאוגרפי.
    • ניתן להגדיר את החברה הקיבוצית בישראל כקהילה על פי הממד החברתי.
    • ואת אוכלוסיית השחורים בארה"ב על פי הממד הפסיכולוגי-תרבותי.
      • לדוגמה: השחורים בארה"ב, למרות פיזורם על פני היבשת ולמרות התפלגותם בין רשתות אינטראקציה רבות ושונות הקהילה הזאת מקיימת מערכת ערכית-תרבותית כולל עגה והבחנה בין הם לאנחנו.

 

  • כלומר לפי הילרי  יש סוג של קבוצת "אנחנו". האנשים בקהילה אומרים לאנשים מבחוץ: "אנחנו שייכים לקבוצה או לקהילה ואתם לא".


  1. תהליך העיור: המהפכה החקלאית, המהפיכה התעשיתית, מדינות מתפתחות.

(כאן שילבתי באופן שווה בין המורה לבין הספר)

  • ערים הן התפתחות חדשה יחסית בהיסטוריה האנושית.
      • אופק: זהו תהליך שבו יש מעבר מחיים כפריים בקהילות קטנות יחסית אל קהילות של ערים שמונות מיליוני אנשים. התושבים עוברים מחברה קטנה לגור ולהיפגש עם חברה גדולה.

 

בעבר הרחוק- זה רק המורה
  • בעבר העולם היה מחולק לכפרים כפרים, שעסקו בחקלאות, משפחות גדולות (הרבה ילדים) חלוקת עבודה מסורתית (כלומר הגבר עובד בחוץ, האישה בתוך הבית), רמת הדתיות יחסית גבוהה, ורמת הפיקוח (בתוך הכפרים) היתה גבוהה.
    • היתה תחושה חדשה של הזדהות, השתייכות במחיר רמת הפיקוח.

 

תנאים מוקדמים להקמת ערים= ספר
  • הקמתן של הערים תלויה קודם בסביבה מסייעת.
  • התנאי השני הוא שינויים טכנולוגיים. באותה תקופה (לפני 12000 שנה) למדו לביית בעלי חיים ולעבד קרקעות, בניגוד לחיי ציד ולקט שהצריכו תנועה מתמדת. אורח חיים זה חייב את בני האדם להישאר במקומם.
  • הקמת הערים חוללה מהפכה של ממש, הגבירה את ההתמחות המקצועית והעלתה את רמת החיים לשיאים חסרי תקדים.

 

 

מהפיכה תעשיתית- המורה
  • המהפיכה התעשיתית בעצם גרמה לשינוי של כל המבנה הזה.
  • המהפיכה התעשיתית הכניסה טכנולוגיה, לתוך האזורים הכפריים

 

  • הטכנולוגיה הכניסה טכנולוגיה לעבודה החקלאית וזה יצר מצב שאפשר ליצר אותה כמות סחורות  (ויותר) עם פחות אנשים, ומכאן שנוצרה אבטלה בתוך הכפרים.
    • בעיקר של הגברים הצעירים בעיירות.
      • כי האב למד על המכונה,
    • אז אנשים אלה הלכו לחפש עבודה במקום אחר
  • בעזרת אמצעי תחבורה שהשתכללו יכלו לפנות למקום שיש עבודה Ü  ולפיכך פנו לערים

 

  • כלומר אותו תהליך עיור מתאר תהליך שאנשים מהכפרים עבור לערים

 

  • אבל מסגרת חברתית של העיר שונה לגמרי של הכפר.

 

הערים האירופאיות התעשייתיות- מהספר
  • התרחבות המסחר בימי הביניים גרמה להתעשרותו של מעמד בינוני עירוני חדש, הם הבורגנים. בשנת 1750 היה התיעוש בעיצומו וחולל את המהפכה העירונית השנייה. בתי החרושת הביאו לידי ביטוי כוחות ייצור שלא היו כמותם בעבר, והערים צמחו לממדים חסרי תקדים. מרבית הגידול באוכלוסיית הערים נבע מנהירת ההמונים מהכפר אל העיר בתקווה לשפר את רמת חייהם.
  • הערים, שנבנו לצורכי עסקים, נהפכו ליותר ויותר צפופות ואימפרסונליות. שיעורי הפשיעה גאו, ובעיקר בתקופה הראשונה מספר קטן של אילי הון חיו חיי מותרות, בשעה שמרבית האחרים עבדו בפרך בבתי החרושת והרוויחו בדוחק לקיומם.
  • תהליך העיור היה בתחילתו תהליך איטי מאוד, הוא קיבל תנופה רק לאחר המהפכה התעשייתית.
בעיר- המורה

  1. המשפחה הפכה להיות קטנה מבחינה מסחרית
    • בעיר ילד נטל לעומת הכפר שבא חשוב לעבודה

  2. הנשים יצאו לעבודה
      • מעמד האישה משתנה

 

  1. צריך ארגונים:
      • מערכת בריאות חינוך
      • כל הארגונים הביורוקרטיים
        • קבוצה משנית
        • ולפיכך יחסים רציונלים (שונה מבהקהילה)
        • רמת הפיקוח נמוכה
        • רמת דתיות ירדה.

 

  • כלומר כל השינויים האלה יצרו סדר חברתי שונה לגמרי ממה שהיה בעבר
  • באופן כללי יחידה 8 עורכת השוואה בין החיים בכפר בעבר לחיים בעיר.
הכרך המטרופוליני: 1860-1950 - ספר
  • מלחמת האזרחים האמריקנית והמאמצים הכבירים להגביר את הייצור המלחמתי נתנו דחיפה אדירה להתהליך העיור.
  • צמיחה זו בישרה את עידן המטרופולין- עיר גדולה החולשת מבחינה חברתית וכלכלית על מרחב עירוני.

 

ביזור עירוני- מ 1950 ועד היום- ספר
  • מאז 1950 אנו עדים בארה"ב למגמה הפוכה נהירה של תושבים ממרכזי הערים כלפי חוץ, אל הפרברים.

 

פרברים וערים מרכזיות- הספר
  • הפרברים הם אזורים עירוניים מחוץ לגבולותיה המוניציפליים של העיר. תושבי הפרברים הראשונים היו אנשים אמידים שחיקו את אורח חייהם של אצילים אירופיים. צמיחת הפרברים הייתה גם פועל יוצא של דעות קדומות אתניות וגזעיות.
  • השגשוג הכלכלי של סוף שנות הארבעים והניידות הגוברת עקב ירידת מחירי המכוניות אפשרו גם למשפחה אמריקנית ממוצעת לרכוש בית הפרברים.
  • הערים המתפוררות נהפכו- בעיקר בעיני האנשים הלבנים- לשם נרדף למשכנות עוני, לסמים, פשע, אבטלה, עוני ומיעוטים.

 

מגלופוליס- אזורים עירוניים - הספר
  • מגלופוליס היא מרחב עירוני עצום המכיל מספר ערים ואת הפרברים הסובבים אותן.
  • על אף ההבדלים בפיתוח העירוני בין הארצות המתפתחות למפותחות הביא תהליך זה, בכל מקום אם כי בקצב שונה, שינויים במבנה החברתי והתרבותי של הקהילה:
    • יחסים חברתיים רבים, שהתנהלו בקהילה הכפרית על בסיס יחסים ראשוניים הפכו ליחסים משניים.
    • המבנה המעמדי המסורתי פינה את מקומו למבנה מעמדי חדש, שבו השתייכותו המעמדית של האדם מתבססת על מקצועו ורכושו ולא על יחסי השארות ועל הסטטוסים השיוכיים שלו.
    • חוקים פורמליים וביורוקרטיה ממלכתית הופכים להיות המנגנונים העיקריים של פיקוח חברתי. ריבוי מקומות תעסוקה חדשים במזגר העירוני מאפשרים ניעות גיאוגרפית וחברתית רבה.
    • מכל אלה עולה כי נוצר דפוס חיים עירוני ייחודי, השונה בשורה ארוכה של אפיונים מדפוסי החיים המקובלים בקהילות ובישובים שאינם עירוניים.
  • למשל כמו גוש דן

 

 

 

תהליך העיור מגמות עתידיות חוברת
  • פילק, המייצג גישה סביבתית, בוחן את מגמת הפיזור- אזורים לא מטרופולינים (יישובים קטנים).
  • לטענתו, הגידול באוכלוסיית העולם מחייב את ריכוזה בערי ענק, דבר שיתרום לשימור הטבע הפתוח כפי שהוא מוכר לנו כיום.
  • אם האוכלוסיה לא תרוכז- הטבע יהיה בסכנה.

 


  1. חיי העיר לעומת חיי הכפר: גישות תיאורטיות שונות
      1. דירקהיים= סולידריות מכנית וסולידריות אורגנית-

(למרות שהמורה לימדה, לא נראה חשוב)

 

  • דורקהיים טוען שהסדר החברתי, כלומר הסולידריות החברתית (שזה המושג החשוב שלו) בכפר ובעיר שונים זה מזה.
  • נ              יתוחו מתמקד בדפוסי הסולידריות החברתית- במה שקושר את בני האדם זה לזה.

 

כפר
  • דירקהיים טוען שהחיים בכפר היו מבוססים על סולדריות מכנית.
        • הוא הגדיר חיי כפר מסורתיים כסולידריות מכנית-
    • קשרים חברתיים המבוססים על רגשות מוסריים משותפים.
    • דפוס זה, המושתת על קונפורמיות למסורת, דומה לגמיינשפט (טאניאס).

 

        • החיים בכפר היו מבוססים על רגשות, קונפורמיות, מסורת ועל ערכים מוסריים משותפים
        • היה דמיון רב בין האנשים
        • והקשר בין האנשים היה מבוסס על אלמנט/קשר רגשי.

 

עיר
  • בעיר הקשר בין האנשים מבוסס על סולדריות אורגנית
        • העיור יוצר סוג חדש של קשר חברתי- סולידיות אורגנית- קשר המבוסס על התמחות ועל תלות הדדית. המושג זה מקביל לגזלשפט.

 

    • הכוונה שהקשר בין האנשים או תחושת הסולדריות בין האנשים נובעת מההתמחות של האנשים ומכאן התלות בין האנשים
    • כלומר זה שיש שוני בין האנשים יוצר מצב של תלות הדדית.
        • כלומר אין שום דבר רגשי, בקשר בגלל שצריכים את השני.
    • (כלומר המבנים שונםי לחלוטים בעיר ובכפר)

 

        • ספר: דירקהיים ראה את תהליך העיור באור אופטימי יותר מטאניס. הוא האמין שאם בעבר חברות התבססו על דמיון, הרי שעתה הארגון החברתי יתבסס על שוני.
        • לדבריו, חברה עירונית היא לרוב סובלנית יותר מחברה כפרית ומקנה לחבריה חופש בחירה ופרטיות.

 

 

 

  • יש לשים לב ש דירקהיים מעדיף את הכפר מבחינה ערכית למרות שלא אומר בפירוט
    • כלומר גובה מחיר אבל יש רווח רב

 

 


      1. טאניאס - גמיינשפט מול גזלשפט (פרדיננד טאניס) (נימה ביקורתית על היחסים המשניים)

 

 

  • גם טאניאס הוא עורך הבחנה בין הכפר לעיר
  • טאניס הבחין בין הכפר לעיר באמצעות המושגים של יחסי גמיינשפט ויחס גזלשפט- שני סוגים של יחסים חברתיים. (לא הבחין בין כפר לעיר אלא אפשר להבין מהמושגים שהוא מתייחס לכפר ולעיר)
כפר: גמיינשפט
  • לטענתו החיים בכפר מאופיינים על מה שהוא קורה גמיינשפט (=קהילה)
      • "יחסי גמיינשפט" =(בגרמנית קהילה) סוג של ארגון חברתי שבין אנשיו קיימים קשרים הדוקים של שארות ומסורת.

 

    • אופק: גמינשפט- דימוי יחסים ראשוניים, מאפיין את היחסים בקהילות קטנות כמו כפרים.

 

  • הגמיינשפט על פי טאניאס מאופיין בקשר שכנות, ידידות, קבוצות ראשוניות עם יחסים ראשוניים,  יחסים אינטימיים, ויחסים הדוקים שמבוססים על שארות, ועל מסורת.
      • גמיינשפט (קהילה) היא סוג של ארגון חברתי שבין אנשיו קיימים קשרים הדוקים של שארות ומסורת.
        • חקלאיים כפריים קשורים זה לזה בעבותות של שארות, שכנות וידידות.
        • יחסים אלה מאופיינים לכפר או לעיר קטנה (בדר"כ לא ניתן למצוא גיימנשפט בעיר מודרנית).

 

        • גמיינשפט הוא כל מסגרת חברתית שהנמנים עמן מהווים קבוצה ראשונית אחת. יחסים אינטימיים המתמשכים לאורך זמן , כל פרט יודע את מקומו במבנה החברתי. המעמד החברתי של הפרט נקבע על פי קריטריונים שיוכיים והניעות החברתית גיאוגרפית מוגבלת.

 

        • הערכים התרבותיים מועברים מדור לדור באמצעות המשפחה והכנסייה וכך האמונות והנורמות שהם מייצגים הופכת לחלק אינטגרלי מאישיותו של הפרט.

 

 

  • האלמנטים  המשפיעים הם אלמנטים שיוכיים (הכוונה סטטוסים שיוכיים, מי אתה, מי אבא שלך).
        • מדגישה יחסי שארות, תחושת סולידריות ("אנחנו") וקשר רגשי בין המשפחה המורחבת, השבט והשכנים.
        • אלו יחסים אישיים בעלי יסוד ריגושי חזק המבוססים על מסורת משפחתית.
        • למרות שהיא קשורה לאזור גיאוגרפי מסוים בו היא מתקיימת במשך דורות אין ליסוד הטריטוריאלי חשיבות עליונה בהגדרת היחסים .

 

 

  • בד"כ איננו מוצאים גמיינשפט בחברה המודרנית

 

עיר- יחסי הגלזפט
  • בעיר החיים מאופיינים גזלשפט= התאגדות
  • גזלשפט מאופיין בקשרים רופפים בין בני אדם, אינטרס אישי חזק מאוד.
    • כלומר אנשים פועלים למען האינטרס האישי שלהם והם לא רואים את טובת הכלל.

 

      • "יחסי הגזלשפט" =( בגרמנית התאגדות) סוג של ארגון חברתי שהקשרים בין חבריו רופפים, והאינטרס האישי חזק.
      • העיור שוחק את הקשרים הראשוניים

 

      • יחסים אלה אופייניים לחברה העירונית.

 

 

  • אופק: גזלשפט- דימוי יחסים משניים, מאפיין את היחסים בערים הגדולות.

 

  • הרבה קשרים קשרים אימפרסונלים (לא אישיים- מהארגון)
  • לפי תיאור זה אפשר להבין שטראניס מעדיף את הכפר.

 

 

    • הדומיננטיות של יחסים אלה  היא פועל יוצא של המהפכה התעשייתית והפיתוח העירוני. היא מבוססת על יחסים משניים, ענייניים וחד תכליתיים ומדגישה עקרונות כמו שיקול רציונלי , כדאיות והתקשרות חוזית.
    • קידום צרכים ומאווים אישיים ולא לטובת הכלל.
    • אין זיקת קהילה או שותפות.

 

בנוגע למבחן
  • נותנים במבחן הרבה את גמיינשפט, גזלשפט (שמופיע גם ביחידה 5)
    • קבוצה ראשונית שהאלמנט זה סטטוס שיוכי גמיינשפט
    • גזל שפט קשור לאלמנטים עם סטטוסים השגי. (איך מקדמים את האינטרסים שלי)

 

  • איך לזכור
    • גזל= גוזלים בעיר, ז' לחיות בעיר
    • מיין, שלי, קהילה.

 

 

גזלשפט

גמיינשפט

דפוס הקהילה-

הנושא להשוואה

העיר הגדולה

כפר או עיר קטנה

היישוב

תעשייתית

קדם תעשייתית

החברה

משניים/ ענייניים

ראשוניים/ אינטימיים

היחסים החברתיים

חד-תכליתיים

מתמשכים

 

רציונלי חוזי

אישי רגשי

הבסיס ליחסים אישיים

הישגי

שיוכי

קריטריון למעמד

 

  • ככתוב, טאניס טען שלעיור יש תוצאה בלתי רצויה כי היחסים אישיים ואינטימיים הופכים לענייניים ובלתי אישיים  המבוססים על שיקולי כדאיות רציונליים

 

 

      1. זימל-  העיר הגדולה והאישיות העירונית- הסתייגות ברורה מחיי העיר (=העירוני האדיש לגירויים- ספר)

 

 

 

  • את זימל (הזכרנו אותו בדיאדה וטראידה, הוא שנתן את ההבחנה ביניהם. זהו ההבדל המשמעותי ביחסים בין קבוצה לשנתים לשלושה)

 

  • זימל מתייחס לחיים בעיר ולא לחיים בכפר (אבל מדבר על העיר אפשר להבין מה הוא חושב על הכפר)

 

          • אופק:זימל:  אישיות עירונית- החלטות רציונאליות, ללא רגשות, ללא יחסים אינטימיים.

 

עיר
  • זימל טוען שהחיים בעיר מעצבים את העמדות ואת ההתנהגות של בני אדם ויוצרים אישיות עירונית
  • האישיות העירונית מבוססת על אדישות, חוסר רגש, מחשבה רציונלית, ושיקול דעת תמידי

 

    • זימל כמו טאניס מתח ביקורת על תהליך העיור ועל החיים בעיר בכלל.
    • הוא טוען שהאדם בעיר מגבש אישיות עירונית (מנוכרת ורציונלית) ומה שמניע אותה זה השגת אינטרסים וכו'.
    • היחסים הבין אישיים בעיר מבוססים על עקרון רציונלי כלומר על שיקול דעת, מחשבה והחלטה ולא על רגשות ויחסים אינטימיים שמקורם בהרגלים ובמסורת.
    • הוא רואה בעיר מקום המאפשר את חופש הפרט אך הניכור, חוסר המעורבות ועוד הרבה תופעות שליליות עולות על היתרון הזה.
    • זימל טען שהקשרים החברתיים בעיר הם קרים ותועלתיים ומסיבה זו תושבי העיר סובלים מבדידות , אנונימיות וניכור.

 

    • לסיכום, המסקנות של זימל דומות לאלו של טאניס יותר מלמסקנות של דירקהיים
      • למרות שזימל רואה בעיר מקום שמאפשר יותר חופש פרט
      • הרי שהניכור, חוסר המעורבות ושורה ארוכה של תופעות שליליות נוספות גוברות על יתרון חופש הפרט

 


האישיות העירונית  מתפתחת עקב שלושה מאפיינים של העיר  (זה רק המורה פירטה והדף שחילקה לא יודע מאיפה- לבדוק איתה)

  1. חלוקת עבודה
    • חלוקת העבודה מובילה אותה למצב של הרבה מאוד מפגשים תכליתיים
        • כלומר הרבה מפגשים ביום יום והמפגשים קצרים וזה הופך את המפגשים למאוד רדודים.

  2. כלכלת כספים
      • ברגע שהחברה מבוססת על כסף המחשבה שלנו מתבססת על תועלת
      • כלומר כל ההחלטות שלנו מתבססות על המחשבה של "מה יוצא לי מזה" כלומר על האינטרס הכלכלי
        • הבעיה היא שזה בכל הקשרים
          • כלומר מי שמתחבר עם מי יכול להיות חישוב מה יוצא לי מזה

  3. קצב החיים בעיר מיעוט יחסים ראשוניים
  • קצב החיים המהיר מביא אותנו להרבה מפגשים
    • תחלופה גדולה של אנשים
    • תחושה של בדידות
    • תחושה של אנונימיות
    • חוסר מעורבות
    • וניכור

 

 

  • זימל כותב רק על העיר
  • אבל מתוך מה שהוא כותב על העיר אפשר לדמיין מה הוא חושב על הכפר.
  • ומכאן להבין שהוא מעדיף את הכפר.

 

מהספר

      • מנקודת ראותו של הפרט, הסביר זימל, העיר היא גיבוב של אנשים, עצמים והתרחשויות.
      • תושבי העיר, המופצצים בזרם בלתי פוסק של גירויים, מאמצים גישה של אדישות לגירויים כאסטרטגיה של הסתגלות.
      • הם לומדים להגיב באופן סלקטיבי על ידי התעלמות מחלק גדול מהסובב אותם
      • הם עושים זאת (הריחוק העירוני) לא כי הם חסרי רגש ואדישים לזולתם כטכניקה של הסתגלות חברתית שבאמצעותה הם מנתקים עצמם ממרבית האחרים כדי להקדיש את זמנם וכוחותיהם הנפשיים לאנשים החשובים בעיניהם באמת.
      • הוא טען כי תושבי הערים הגדולות מגבשים אישיות עירונית, על פיה כל האנשים, כמו חפצים, נראים בני חלופה.

 

 


      1. לואיס ווירת ( Wirth ) תמונה רומנטית של הכפר
  • ווירת דיבר גם על העיר
  • ראה את העיר כצורה של יישוב קבע, גדול יחסית, המאוכלס בצפיפות אוכלוסיה הטרוגנית מבחינה חברתית
    • "וירת' (מאסכולת שיקאגו) מגדיר את העיר כישוב קבע גדול יחסית שמאוכלס בצפיפות אוכלוסייה הטרוגנית מבחינה חברתית .

 

הרעיון מהדף של המורה:

  • העיר" "צורה של יישוב קבע גדול יחסית, המאכלס בצפיפות אוכלוסייה הטרוגנית מבחינה חברתית:
  • סגנון החיים הוא תופעה תרבותית ולא רק תופעה פיסית גיאוגרפית.

 

 

 

  • שלושת המאפיינים הבאים של העיר יוצרים מצב שהעיר מאוכלסת באוכלוסייה עם אורח חיים ארעי שטחי ואימפרסונלי
      • שלוש מאפיינים יוצרים סגנון חיים יחודי המאפיין את החברה העירונית
      • סגנון חיים = ופעה תרבותית ולא רק פיזית גיאוגרפית
    •  
          1. גודל האוכלוסייה

 

  • גודל אוכלוסיה
  • משפיע על חלוקת עבודה, יחסים משניים , בדידות

 

    • גודל האוכלוסייה- האוכלוסייה בעיר הגדולה מאוד עד כדי כך שהאנשים הגרים כאילו נעלמים בתוכה (אנשים לא מכירים אחד את השני).
    • השפעתה על דפוס החיים בעיר: משפיע על חלוקת העבודה ומביא לידי בידול תפקידים, תושבי העיר מקיימים אינטראקציה חברתית עם אנשים רבים, רובם זרים והדבר משפיע על סוג היחסים הבין אישיים

 

 

          1. צפיפות
  • צפיפות יוצר מצב של זיהום אוויר, ליכלוך, ומצב שמבליט עד כמה המרחק הפיזי הוא קטן אבל המרחב החברתי הוא גדול
  • רחוק אחד מפריד בין שכונת יוקרה לאיזור עוני.

 

    • צפיפות הדיור- מאפיינת את העיר אבל למרות שמרחק הפיסי קטן המרחק החברתי הוא גדול יותר
    • השפעתה על דפוס החיים בעיר: פוגעת באיכות החיים בעיר (זיהום אויר, רעש) . הקירבה הפיזית הרבה בין תושבי העיר הגדולה מגבירה את התחרות ביניהם.
          1. הטרוגניות
  • מצד אחד גורמת למידה גבוהה של סובלנות
  • אבל מצד שני זה יוצר מידה רצינית של אדישות.
     
  • המעניין בהטרוגניות
    • מצד אחד הרבה אנשים שונים- אני יותר פתוח ויותר סובלן
    • ומצד שני מישהו ששונה מאוד ממני אני נהפך לאדיש

 

 

    • הטרוגניות חברתית- בעיר גרים יחד אנשים מרקע חברתי-כלכלי שונה.
    • השפעתה על דפוס החיים בעיר: למרות שהדבר גורר יחס סובלני לדפוסי התנהגות זרים וחריגים , המרחק הפיזי מתרחב ואנשים נמנעים מלקיים יחסים אישיים ראשוניים.

 

 

 

    • וירת טען כנגד העיור כי האדם העירוני נעלם בתוך ההמון והוא חסר שורשים

 

לסיכום אופק

  • גודל האוכלוסייה- חלוקת עבודה, יחסים משניים מונחי מטרה.
  • צפיפות האוכלוסייה- משפיע על לכלוך, זיהום. המרחק הפיזי קטן אך המרחק החברתי גדול.
  • הטרוגניות חברתית- סובלנות כלפי השונה, חוסר אכפתיות מהזולת.

 

  • לפיכך לואיס גם הוא מעדיף את הכפר

 

ביקורת על ווירת- (כפרים עירוניים) - גאנס
  • ישנה ביקורת על וירת שטענה שגם בעיר ניתן למצוא שכונות קטנות שחיות עדין על המאפיינים של גמיינשפט (קבוצה ראשונית) יחסים ראשונים שכנות וכד'
        • כלומר שלושת המאפיינים: גודל, הטרוגניות וצפיפות ישנם שכונות ששומרות על אזור יותר כפרי
          • למשל שכונת התקווה בעבר

 

הביקורת על ווירת מהספר וחוברת

  • גם בתוך הקהילות העירוניות אנו יכולים לראות דפוסים של קהילה כפרית והטענה היא שגם בעיר ניתן לראות יחסים שדומים ליחסים סולידריים ראשוניים שמאפיינים דווקא את הכפר.
        • וירת קבע שתחושת הקהילה בסביבה העירונית רופפת יותר מן הכפר אך קונפליקטים קיימים גם בכפרים.
        • למרות שהעירונים מתייחסים לרבים באופו אימפרסונלי הם מכבדים את פרטיותם ומקיימים יחסים אישיים עם קומץ קרובים או נבחרים.
  • לוקה בחסר גם התיאור של החיים העירונים תוך התעלמות מהשפעות מעמד, גזע וג'נדר.

אסכולת שיקגו: רוברט פארק ולואיס וירת- זה מהספר

הכנסתי פה, המורה לא התייחסה

 

אסכולת שיקגו" רוברט פארק ולואיס וירת מהספר

  • נקודת המוצא של וירת היתה הגדרת העיר כמקום בעל אוכלוסיית גדולה, צפופה ומגוונת (הטרוגנית).
  • תכונות אלה מצטרפות יחד לאורח חיים אימפרסונלי, שטחי וארעי.

 

  • היחסים העירוניים מבוססים על אינטרס עצמי.

 

  • המעורבות המוגבלת מצד אחד והרב גוניות החברתית העצומה מצד אחר הופכים את תושבי הערים לסובלניים יותר מהכפריים.

לואיס וירת

    • נק' המוצא שלו הייתה הגדרת העיר כמקום בעל אוכלוסייה גדולה , צפופה ומגוונת דבר היוצר אורח חיים אימפרסונלי, שטחי וארעי.
    • אך היחסים העירונים אינם מאופיינים רק ביחסים אימפרסונליים והתמחות אלא גם מבוססים על אינטרס עצמי.
    • תושבי העיר יכולים לברך אחד את השני במאור פנים אך האינטראקציה ביניהם אינה נובעת מידידות.
    • המעורבות החברתית המוגבלת מצד אחד והרב-גוניות החברתית העצומה מצד אחר הופכים את תושבי הערים לסובלניים יותר מן הכפריים.

רוברט פארק

    • הטיף לתצפית ישירה בחיי העיר. פארק ראה את העיר כפסיפס מסודר של אזורים נפרדים, הכוללים רובעי תעשייה , שכונות אתניות וריכוזי עבריינות. אזורים טבעיים אלו התפתחו תוך זיקה הדדית ויצרו את הסביבה העירוניתלדבריו העיר מתפקדת כאורגניזם חי והרב-גוניות שלה הוא סוד קסמה.
    • כוח המשיכה של המטרופולין נובע בחלקו מן העובדה שבטווח הארוך כל פרט מוצא לו מקום בפסיפס ז"א את סוג הסביבה שבה הוא יכול להתפתח ולחוש בנוח. פארק ידע שרבים רואים את העיר כמקום חסר סדר ומסוכן.

הביקורת על אסכולת שיקאגו

    • ביקורת על אסכולת שיקאגו חיי העיר וחיי הכפר מייצגים את קצותיו של רצף תיאורטי, ולכל קהילה ממשית יש מאפיינים כפריים ועירוניים כאחד.

 

    • הביקורת על רדפילד- (העברתי)
    • הביקורת על ווירת  (העברתי)

 

      1. רוברט רדפילד, הקהילה הכפרית (כמו גמינשפט)
  • רדפילד כתב על הכפר ולא על העיר

 

  • רדפילד טוען שהוא  מצא בדרום אמריקה את הקהילה האידאלית
    • הטיפוס הטהור/ אידאלי למה שמתכוונים לקהילה כפרית
    • רוברט רדפילד חקר את הקהילה הכפרית ואסף את המאפיינים בקהילה זו וראה את ההומוגניות והסולידריות.

 

אפיוני הקהילה האידאלית
  • ואותה קהילה  כפרית היתה מאופיינית בעיניו על ידי
  • קהילה קטנה
  • מבודדת מהסביבה
  • הומוגנית
  • בעלת מערכת יחסים יחודית
  • ללא מנגנוני פיקוח חיצוניים
  • מאופיינת בסולידריות קהילתית גבוהה
  • היחסים בין האנשים הם ספונטניים ואישיים ומבוססים על יחסי שארות ועל מסורת משפחתית .
  • כלומר זה שהוא מדבר על טיפוס טהור אפשר להבין שההפך מדבר על טיפוס טהור של העיר
ביקורת על רדפילד- הטיה ערכית
  • הביקורת על רדפילד באה מתוך מחקר שנעשה על אותה קהילה אבל 25 מאוחר יותר (ה 49) מצא קהילה שונה לחלוטין ממה שרדפילד תאר
    • כלומר הרבה חשדנות, פחד, קינאה, קונפליקטים,

 

      • הוא דיבר על קהילה הומוגנית סולידרית (יחסים ראשוניים) וחוקרים שחקרו בדיוק את אותם כפרים שהוא חקר טענו שהקהילות הללו לא סולידריות אלה יש ביניהן יחסי קונפליקט והביקורת אומרת שהוא ראה את מה שהוא רצה לראות

 

    • או שרדפילד ייפה את מה שמצא
    • או שהקהילה השתנתה.

 

 

סיכום בטבלה של המורה

 

 

עיר

כפר

 

 

סולידריות אורגנית

סולידריות מכנית

דורקהיים

 

גזלשפט= התאגדות

גמיינשפט (=קהילה)

טאניאס

  1. חלוקת עבודה
  2. כלכלית כספים
  3. קצב

 

"אישיות עירונית"

 

זימל

1) גדול- חלוקת עבודה, יחסים משניים, בדידות

2) צפיפות-

3) הטרוגניות

 

 

גדול

צפיפות

הטרוגנית

 

לואיס

 

 

 

רדפילד

עמוד: 16
העברתי

 

שאלה 4 מדף לדוגמא מתוך שיעור 10

          1. סכם בקצרה כיצד ראו טאניאס, זימל ווירת את היחסים החברתיים בעיר
          2. האם מגלים החוקרים האלה יחס ערכי מסוים כלפי היחסים האלה? נמק
          3. כיצד מתקשר המושג הרצף ה"עירוני כפרי" לנקודתם מבטם
ג)
    • הבעיה בשאלה שלא מבינים מה זה  יחס ערכי
    • יחס ערכי = יחס רגשי
  • כן האופן שמציגים את העיר מראה שאין אהדה לעיר אלא יש להם אהדה יותר לכפר

 

  • מתוך נקודת המבט שלהם על העיר בעצם יצרו את הטיפוס האידאלי ומכאן ישנו כל הרצף
  • רצף עירוני כפרי מתקשר בזה שהוא בנוי על נקודת המבט שלהם של העיר.
  • כלומר ברצף העירוני כפרי, כל הקטיגוריות שמופיעות תחת העיר זה דברים שהם דיברו עליהם.

 

 

  1. רצף עירוני כפרי- זה המורה אמרה וכתוב בחוברת אבל לא מסוכם לי בשום מקום
  • מתוך העבודות שרדפילד ווירת ניתן לגבש כלי שעשוי לעזור לסוציולוגים לנתח קהילות ממשיות. את שני הטיפוסים הטהורים, החברה הכפרית לעומת החברה העירונית, ניתן לאפיין באמצעות מספר קווי רצף המסכמים את האפיונים העיקרים שבהם שונים שני טיפוסים אלה
  • כלומר הם  יצרו את הרצף העירוני כפרי.
    • הרצף העירוני כפרי הוא כלי שבעזרתו חוקרים יכולים לנתח ולסווג קהילות.
    • הרצף בנוי מתכונות של הכפר ושל העיר

 

  • רדפילס  דיבר על היחסים האישיים והפריחה ההדדית על סמך התיאור של וורת בעיר ועל סמך התיאור של רדפילד בכפר ובנה דגם שנקרא : הרצף העירוני-כפרי. שמטרתו לנסות ולנתח קהילות מסוגים שונים בין הטיפוס הטהור של העיר לבין הטיפוס הטהור של הכפר.

 

פירוט התכונות

עיר

  1. הטרוגניות
  2. צפיפות גבוהה
  3. אידיבידואליות
  4. תרבות מתפוררת
  5. גדולה (פיזית)
  6. קשורה לסביבה (ערים אחרות)
  7. חילונית

 

כפר

  1. הומוגניות
  2. צפיפות נמוכה
  3. קולקטיביות
  4. תרבות מגובשת
  5. קטנה
  6. מבודדת
  7. דתית

 

  • בכל אחד מהקצוות יש טיפוס אידאלי טהור
        • (טיפוס אידיאלי טהור פגשנו גם  בחיברות מדכא, משת, וגם טיפוס בירוקרטי)

 


עיר

 

כפר

 

  1. הטרוגניות

......................................................

  1. הומוגניות

 

  1. צפיפות גבוהה

 

......................................................

  1. צפיפות  נמוכה
  1. אידיבידואליות

 

  1. קולקטיביות
  1. תרבות מתפוררת

......................................................

 

 

  1. תרבות מגובשת

 

  1. גדולה (פיזית)
  2. קשורה  לסביבה

......................................................

 

  1. קטנה
  2. מבודדת
  1. חילונית

......................................................

 

  1. דתית

 

 

 

 

 

  1. יישוב הומוגני- רווק לא יכול לגור שם- אבל באמצע טיפה להטרגונית- כי יש הרבה טיפוסים
  2. צפיפות באמצע
  3. יותר קולקטיבי
  4. באמצע
  5. גודל באמצע
  6. טיפה יותר קשורה לסביבה
  7. באמצע טיפה לדתית כי יש שכוונת חילונית קצת

 

 

 

מודיעין

 

 

  • תל אביב גדולה מידי, מורכבת מידי קשה לנתח אותה בכלי הזה.  (אפשר לנתח הקו היה יוצא באמצע)
    • כלומר תל אביב ניתנת לחלוקה פנימית, ויתכן שהכלי היה יותר יעיל עם חלוקה פנימית
    • מושבה גרמנית, קריית שלום, - שכונה בתוך תל אביב
ביקורת
  • יש ביקורת על רצף עירוני כפרי.
  • הרצף העירוני כפרי אומר שבעזרתו יהיה אפשר להבין את סגנון החיים של האנשים בקהילה
      • (נראה מיקום על הרצף ונוכל לדעת את סגנון החיים שלהם)

 

 

  • הביקורת של גאנס אומרת שהרצף לא מספיק לי בשביל באמת להבין את הסגנון חיים של אנשים
  • כי סגנון חיים מושפע
    • גם מהמעמד שאני נמצא בו,
    • וגם משלב החיים שאני נמצא בו.

 

  • למשל בתוך מודיעין חסר מעמד
    • לכל אחד מהמעדות במודיעין יש סגנון חיים אחר.
    • רווקים במודיעין, או הנישואין בלי ילדים, או הנישואין עם ילדים מתנהגים אחרת זה מזה.

 

 

למשל השכונות החרדיות (מהחוברת)

    • קהילה כפרית (גמיינשפט), כדוגמת החרדים, מתפתחת בתוך עיר גדולה רק אם לתושבי האזור תכונה ייחודית מודגשת.
    • תכונה זו מבחינה ביניהם לשאר תושבי העיר בין שמדובר בהגדרה עצמית ובין שדובר בהבלטתה על ידי הסביבה החיצונית המתייגת את תושבי השכונה ומבודדת אותם.

 


  1. גישות אקולוגיות להתפתחות עיר: התפתחות העיקר במרחב הגיאוגרפי- באקולוגיה עירונית (יש דף מצורף )
מבוא של הספר
  • אקולוגיה עירונית היא חקר הקשרים שבין הממדים הפיסיים והממדים החברתיים של הערים. כיצד למשל נקבע מיקומן של הערים- בראש הרים, לידי נהרות ונמלים טבעיים וכו'.

 

  • ברג'ס תיאר את שימושי הקרקע בשיקגו כמעגלים קונצנטריים המזכירים לוח קליעה למטרה. מרכזי ערים הם אזורי עסקים המוקפים בחגורה של בתי חרושת, ואלה מוקפים בטבעות נוספות של אזורי מגורים, ההולכים ונעשים יקרים ככל שהם מתרחקים מהרעש והזיהום של מרכז העיר.

 

  • ניתוח אזורים חברתיים חוקר את המשותף לאנשים החיים בשכונה מסוימת. שלושה גורמים מסבירים את עיקר השוני שבין השכונות: דפוסי משפחה, מעמד חברתי והבדלי גזע ואתניות.

 

  • באופן כללי יש ארבעה דגמי של התפתחות של עיר .

יש לדעת את הדגמים למבחן

 

  1. דגם הכוכב

לפי דגם זה נוטה העיקר להתפתח מן המרכז לאורך נתיבי התחבורה העיקריים לה.

 

  • (לא להתבלבל בין דגם כוכב לצורת תקשורת בצורת כוכב)
    • (המורה לא נפגשה בשום מבחן בצורת תקשורת כוכב רק דגם הכוכב בגישות אקולוגיות)
  • דגם זה אומר שההתפתחות של העיר נעשית מהמרכז החוצה לאורך לנתיבי התחבורה העיקריים, עם הזמן גם האזורים שבין נתיבי התחבורה מתפתחים.
    • הדגם הכוכב אומר שהעיר מתפתחת ממרכז מסויים לאורך נתיבי התחבורה העיקריים שלה.
      • כיכר דיזנגוף

 

    • לפי הרד שפיתח דגם זה, העיר נוטה להתפתח מן המרכז לאורך נתיבי התחבורה העיקריים שלה.
    • דגם זה מתאים במיוחד לתיאור ערים בעלות מערכת תחבורה ציבורית יעילה.
    • תושביהן התגוררו תחילה במרחק הליכה מנתיבי התחבורה הציבורית, שיצאו מהמרכז בצורת כוכב. האזורים שבין זרועות הכוכב היו דלי אוכלוסייה, לפחות בשלב הראשון.
    • עם פיתוח רשת הכבישים, שאפשרה נסיעה נוחה למרכז העיר במכונית פרטית, התמלאו בהדרגה גם האזורים שבין זרועות הכוכב.
  • לדוגמא
    • כיכר המדינה
    • וכיכר דיזנגוף

 

    • פריס

 

    • ערים עתיקות היו מבוססות קודם כל על מרכז העיר
      • לאחר מכן יצאו מהמרכז נתיבי תחבורה
        • ישבו בנתיבי התחבורה
        • רק מאוחר יותר נכנסו יותר פנימה

  1. דגם המעגלים הקונצנטריים (מעגלים בעלי מרכז משותף)
  • לכל מעגל יש אופי יחודי המתבטא בהרכב האוכלוסיה וביעוד הפונקציונלי
    • דגם זה אומר שהעיר מתפתחת סביב המעגל במעגלים , כשלכל מעגל יש את האופי התפקידי שלו.
      • מעגל ראשון זה אזור העסקים המרכזי, מעגל אחריו זה תעשיה זעירה אחריו המעמד הנמוך שעובדים בתעשייה ואחריו המעמד הבינוני והגבוה.

 

  • הכונה שלכל מעגל יש מכנה משותף, אופי מאוד מיוחד
    • גם בהרכב האוכלוסייה וגם בפונקציונליות של השטח.

 

  • מעמד נמוך גר לרוב ליד איזורי תעשיה (תחנה מרכזית, והעסקים הכבדים)
  • בינוני
  • גבוהה.

 

  • טיפה מנהטן.

 

פירוט נוסף

    • לפי ברג'ס, העיר מתפתחת סביב המרכז במעגלים קונצנטריים (בעלי מרכז משותף).
    • לכל מעגל יש אופי ייחודי המתבטא בהרכב האוכלוסייה ובייעוד הפונקציונלי.
    • העיקרון המנחה התפתחות זו הוא עקרון התחרות והערך המשתנה של הקרקע לבנייה באזור עירוני.
    • הקרקע במרכז היא היקרה ביותר.
    • מעטים הם האנשים היכולים להרשות לעצמם לגור באזורים אלה. ככל שמתרחקים מהמרכז, עולה שיעור המשפחות בעלות הבתים.
    • ככל שמתקרבים למרכז המסחרי, יורדת הרמה החברתית-כלכלית של האוכלוסייה.

 

  1. דגם האזורים (דגם הגזרות)
  • דגם זה גם הוא אומר שהעיר נתפתחת סביב המרכז שסביבו יש אזורים שונים שלכל אחד מהם תפקיד משלו.
  • הוא חותך
  • כל אזור מתחיל באמצע ויוצא החוצה, חוצה
    • כל חלק מתפשט כלפי חוץ, לא מתפשט במעגלים

 

  • גם על פי דגם זה קיים אזור מרכזי שבו מצויים העסקים הגדולים ומקומות הבידור היוקרתיים.
  • מחוץ לאזור קטן זה מצויים אזורים שונים הדומים לגזרה, שאוכלוסייתם וייעודם הפונקציונלי מגוונים ביותר.
  • כל אחד מהאזורים הללו גדל ומתפשט כלפי חוץ, בד"כ לאורך נתיבי תחבורה ראשיים.
  • בכל מרחק נתון ממרכז העיר ניתן למצוא אזורי מגורים ברמות שונות, שאוכלוסייתם משתייכת לרמות חברתיות-כלכליות שונות, ואזורי תעשייה ומלאכה מסוגים שונים.

 

  • אופק: דגם האזורים-  דגם זה הוא שלוב של שני הדגמים הקודמים, כלומר: ההתפתחות היא מהמרכז של אזורים בעלי אוכלוסייה וייעוד פונקציונאלי מסוימים אבל כל זה לאורך נתיבי תחבורה מסוימים.

 

  1. הדגם הרב מרכזי
  • מדובר על ערים שהתפתחות ממספר קטן של ערים
    • למשל תל אביב, רמת גן, גבעתיים יש אזורים משותפים איתם.

 

  • הדגם הזה אומר שמספר ערים קטנות , כשכל אחת מהן בעלת אזור מגורים, אזור תעשייה ואזור עסקים משלה.
  • הערים הקטנות האלה מתחברות עם הזמן והופכות לעיר אחת גדולה בעלת מס' אזורי תעשייה ובעלת מס' אזורי מסחר.
    • לפי הריס ואולמן, ערים רבות התפתחו מכמה ערים קטנות שהכילו אזורי מגורים ואזורי עסקים מסוגים שונים.
    • כאשר ערים אלו הצטרפו למרחב עירוני גדול, נוצר המבנה הרב מרכזי. מבנה זה נוצר גם עקב התמחות מקצועית באזור מסוים, כמו ריכוז של מוסכים וכו'.
    • התוצאה היא מבנה עירוני ללא מרכז אחד מוגדר.
  • אופק: דגם הרב מרכזי- דגם זה מדבר על כך שלפעמים ערים קמות משילוב של מספר ערים. יש לנו מערכת מוניציפאלית כוללת שמסתכלת על כל הערים שקמו לאחרונה ומשלבת ביניהן. כל עיר מתייחדת בפונקציה או במרכז שונה.

ביקורת על הדגמים- המורה אמרה לא כתוב לי בשום מקום

  • ישנה ביקורת על הדגמים
  • הביקורת על הדגמים טוענת שישנם גורמים לא אקולוגיים, לא גיאוגרפים שמסבירים התפתחות של עיר
    • דמוגרפי, הרכב אוכלוסייה כגון דת, עדה, אלמנט ביטחוני משפיעים על התפשטות של עיר.
      • כגון סוג האוכלוסייה (דת, עדה,), בטחון)
        • זה הכוונה לגורמים יותר חברתיים

שאלה 2 מדף לדוגמא מתוך שיעור 10

        1. תאר בקצרה את הדגמים האקולוגיים להתפשטות עיר במרחב גיאוגרפי )הדגמים הם: דגם הכוכב, דגם המעגלים הקונצטריים, דגם האזורים והדגם הרב מרכזי) צייר שיראו שמבינים
        2. מהי הביקורת על הדגמים האלה? בתשובתך הבא דוגמאות לגורמים לא אקולוגים המשפיעים גם הם על התפשטות העיר.

שאלה 15 שיעור 13

  1. דגמים אקולוגיים. תאר בקצרה דאת הדגמים האקולוגים להתפשטות עיר
  2. מהי הביקורת על דגמים אלה (בתשובתך דון בדוגמאות לגורמים לא אקולוגים המשפיעים על התפשטות העיר)

 

  • לפי המורה כדאי לצייר כך שהבודק יראה שאני מבין. - דגמי םכוכב וכד' (יש לנו את הציור)

 

בביקורת על הדגמים

  • גורמים לא אקולוגים כגון: דמוגרפי, הרכב אוכלוסייה כגון דת, עדה, אלמנט ביטחוני משפיעים על התפשטות של עיר.
  • עמוד: 22
    העברתי

עד לפה המורה לימדה. מפה זה ראשי פרקים שהיו כתובים בדף שהיא חילקה ומה שהוספקתי מהסיכום

 


  1. האזור המטרופוליני
הגדרה מהדף של המורה
  • מכלול המורכב ממספר קהילות התלויות אלו באלו כאשר לאחת מהן יש השפעה דומיננטית על האחרת. בקהילה הדומיננטית מטביעה את חותמה על הקהילות האחרות  מבחינה כלכלית ותרבותית.

 

אזור מטרופולין
  • עיר מרכזית גדולה המוקפת פרוורי מגורים וקהילת לווין, אזור פריפריאלי.

 

פירוט מסיכום חוברת

  • האזור המטרופוליני מורכב בד"כ מעיר מרכזית גדולה המוקפת פרברי מגורים, מקהילות לווין- יישובים עצמאיים קטנים בעלי זיקה הדוקה לעיר המרכזית, ומאזור פריפריאלי על גבול הכפר והעיר, המכונה שולי העיר. דפוס זה מכונה מגלופוליס (עמוד 7).
  • זהו אזור המורכב מערים מרכזיות ענקיות, שהתפשטו והגיעו עד הערים השכנות.

 

  1. פירוט עיר מרכזית, פרוורי מגורים, וערי לווין לסוגיהם
    1. העיר המרכזית
  • בלבו של כל אזור מטרופוליני נמצאת עיר מרכזית, שצפיפות האוכלוסין בה גבוהה מאוד.
  • אזרחים היכולים להרשות לעצמם מבחינה כלכלית להגשים את שאיפותיהם לגבי אזור מגוריהם נוטים לעזוב את מרכזי הערים הגדולות.
    1. פרברי מגורים וערי לווין
  • פרברי יצירה, או ערי לווין, מאכלסים מפעלים קטנים עד בינוניים, לעתים ענפי ייצור מתוחכמים, המספקים מקומות עבודה הן לתושבים והן לאנשים המגיעים יום יום מיישובים אחרים באזור המטרופוליני. מכיוון שהתושבים בערי הלווין יכולים למצוא ביישובם מקור פרנסה וגם חנויות, בידור ושרותים חברתיים- הם אינם תלויים לחלוטין בעיר המרכזית.
    1. הפרבריים של "המודעים לזהותם"

 

    1. הפרברים היציבים
  • אלה מאכלסים משפחות שעזבו את העיר המרכזית במטרה לשפר את רמת הדיור שלהן.
  • תושבים אלה שייכים למעמד הבינוני והבינוני-נמוך.
    1. פרברי העוני
  • המהגרים אינם יכולים להרשות לעצמם לשלם בעד דיור נאות בעיר הגדולה או בפרבריה המסודרים, ולפיכך פונים לשכונות מרוחקות יחסית, המאוכלסות באוכלוסייה דומה.

 

    1. השכונה המעורבת היציבה

 

 

  1. החיים בעיר הגדולה השלכות ובעיות

 

    1. אנונימיות וניכור
  • הערים הגדולות בחברות המערביות המודרניות מאופיינות באנונימיות ביחסים שבין אדם לאדם עקב ריבוי יחסים חברתיים משניים על חשבון יחסים ראשוניים.
      • ריבוי יחסים חברתיים משניים (פורמליים) על חשבון יחסים חברתיים ראשונים.

אופק:

          • אנונימיות וניכור- בתוך העיר אנשים אנונימיים אחד לשני. אנו מכירים מעט מאוד אנשים בתוך העיר.

 

  • ניתן לראות באנונימיות זו ברכה וקללה גם יחד.
    • למרות שחיי העיר מאפשרים לכל אדם לחיות את חייו בלא התערבות לעיתים הוא משלם מחיר יקר בעד עקרון חוסר ההתערבות בחיי הזולת כמו במקרים בהם יש צורך בהגשת עזרה.

 

מתוך אופק

      • היתרון של האנונימיות, עפ"י דירקהיים, הוא שהעיר משחררת את הכבלים מהאדם שהיו לו בכפר.
        • הפרט יכול לעשות פעולות שלא עשה בעבר.
        • הפרט אנונימי לסביבה והסביבה אנונימית לפרט.
      • החיסרון, מצד שני, הוא ניכור וחוסר אכפתיות. לפרט לא אכפת מה קורה עם הזולת וזה יוצר ניכור בין האנשים בעיר.

 

 

    • לנטנה ודרלי  מדברים על פיזור האחריות בדוגמה על רצח בחורה שאיש לא נחלץ לעזרתה
      • הם אומרים שככל שיש יותר אנשים מסביב, הפרט רואה עצמו פחות אחראי
      • אולי בגלל שהאנשים סבורים שהאחר יפעל.

 

 

    1. הפשיעה בעיר הגדולה
  • ברוב החברות המודרניות שיעורי הפשיעה גבוהים יותר באזורים שהם עירוניים מאשר באזורים כפריים.
  • חוקרים מצאו שמתקיים יחס ישר בין גודל העיר לבין שיעורי הפשע: ככל שהעיר גדולה, שיעורי הפשיעה עולים.

מתוך אופק

      • שיעור/סוג הפשיעה- אנו נוטים להאמין ששיעור הפשיעה בערים הגדולות גבוה משיעור הפשיעה בערים הקטנות. בערים הגדולות בגלל הניכור והאנונימיות לפרט לא אכפת לפרוף לבית אדם אחר, בעוד שבערים הקטנות פריצה לבית של השכן יכול להוות בעיה כיוון שבמקום קטן כולם מכירים את כולם וזה יכול למנוע את המעשה.

 

גישות אקולוגיות לחקר הפשיעה בעיר
  • חוקרים מאסכולת שיקגו הגיעו למסקנה שככל שערים גדלות ומתפתחות, רמת האנונימיות, הניכור וחוסר הארגון בהן הולכים וגדלים.
  • אנשים נחשפים ליותר ויותר אנשים זרים הנוהגים לפי נורמות שונות משלהם, וכך עולה השאלה מהי הנורמה המחייבת? כתוצאה מבלבול זה רמת הסטייה החברתית עולה.
  • הפשע אינו נובע מהעוני או מגירושין אלא מהעדר ארגון.

 

  • זה קשור גם להצטרפותם של מהגרים, שנקלעים למצב של אנומיה עם הגיעם לארץ חדשה:
    • הם זנחו את מערכת הערכים של ארץ מוצאם, אך עדיין לא הפנימו את אלה של הארץ החדשה.
    • מתברר שאין לייחס את הפשיעה ישירות לסגנון החיים העירוני, אלא לנטייה של האוכלוסייה החלשה להתקבץ במרכזי הערים הגדולות.
        • כלומר יתכן שההסבר הוא שבדרך כלל האוכלוסיות החלשות עוברות לעיר ולכן אחוזי הפשיעה גבוהים.

 

מתוך אופק

      • הסברים אקולוגיים לפשיעה הם: אנשים כל הזמן בעיר מתחלפים. אנשים מחליפים מקום מגורים בתדירות גבוהה. הטענה האקולוגית אומרת בעקבות הסבר זה שהאוכלוסייה החלשה מתחלפת ואז לא מתפתחות נורמות וכללי פיקוח. אנשים לא מכירים אחד את השני ונוצרת סטייה חברתית שמובילה לפשיעה.

    1. איכות הסביבה ואיכות החיים בעיר הגדולה
  • צפיפות אוכלוסיה, אויר מסריח
    • אחד האפיונים של יישוב עירוני הוא צפיפות האוכלוסייה.
    • בעיית זיהום האוויר מדגימה, כי לא כל אנומליה ולא כל מצב הניתן להגדרה אובייקטיבית כבלתי רצוי או כמזיק נתפסים גם על ידי האוכלוסייה הרלוונטית כבעיה חברתית.

מתוך אופק

      • איכות החיים והסביבה- כאשר מדובר על איכות סביבה אנו מדברים על זיהום, צפיפות, רעש, לכלוך בבתים משותפים, לזרוק דברים מהרכב (סיגריות) וכו'.
      • הניכור בעיר מביא לידי לכלוך. כל אלו מורידים את איכות הסביבה. זיהום אוויר כתוצאה מכמות האוכלוסייה כיוון שאנשים יותר נושמים, מעשנים סיגריות ומזהמים את האוויר.
      • מצד שני איכות החיים לא בהכרח ירדה. י
      • ש כאלו הטוענים שאיכות החיים בעיר גבוהה יותר מאשר בכפר. עיר גדולה מאפשרת תקשורת יותר טובה. תשתיות המים והביוב יותר טובות.
      • המרכוז של הכל תורם לאיכות חיים גבוהה יותר אבל איכות הסביבה יורדת.

 

לסיכום-מתוך אופק

  • החיים בעיר מאופיינים בשלושה פרמטרים
    • אנונימיות וניכור, כלומר: אני לא מכיר את האחר והאחר לא מכיר אותי.
    • דבר שני הוא שיעורי הפשיעה, כלומר: שיעורי הפשיעה גדולים יותר בעיר מאשר במקומות אחרים ובנוסף יש את ההסבר האקולוגי שאנשים פשוט מתחלפים ולא נוצרות מערכות חברתיות שיכולות לפקח על האנשים ומנוע מהם את הסטייה.
    • ודבר אחרון הוא איכות החיים, כלומר: העיר מספקת איכות חיים יחסית גבוהה אבל איכות הסביבה היא זו שנפגעת כי יש יותר זיהום יש יותר רעש וכו'.  

  1. קהילות מתוכננות- אפשר לעבור אם יהיה זמן
  • אלו הם קהילות שמישהו ישב ותכנן אותן מראש, כלומר: אנו רוצים משהו ספציפי ואנו מתכננים אותו.
    1. הארגונים הכוללניים
  • לדוגמא: בתי אבות, בתי ספר וכו'.
    1. ערים חדשות

ערים חדשות- יש כאן התייחסות למושג חדש שנקרא  נקודת המראה- מושג זה עוסק בשלב שבו העיר כבר יכולה להתקיים ומתחתיו העיר עדיין זקוקה למתכננים שלה.

  • כלומר קהילות חדשות או ערים חדשות שהוקמו יש מאין, כאשר המטרה היא שיפור איכות החיים ופיזור האוכלוסין, לדוגמא: כפר הוורדים.
      1. ערים חדשות בחברה המערבית
      2. ערים חדשות בישראל
      3. עיר חדש בישראל: תיאור המקרה של מודיעין

    1. קומונות - קיבוץ
  • "קומונה"= התאחדות מרצון של בני אדם על בסיס של חיים משותפים כלכלית וחברתית ע"פ דפוס מוגדר של כללי התנהגות
  • במקרה הישראלי קומונות= קיבוץ.
  • קומונות- קהילות של אנשים בעלי השקפת עולם משותפת המאמצים סגנון חיים שונה מזה שהחברה הכללית מציעה, לדוגמא: יישוב אמירים, ליד צפת, שתושביה מאופיינים כטבעונים והם בעלי סגנון חיים שונה.
  • 2 תכונות יסוד אפיינו את הקומונות:
        1. . המרחק הגיאוגרפי מהמרכז העירוני
        2. מבחינה אידיאולוגית הן מדגישות את האינטרס הקבוצתי לפני האינטרס של הפרט.

      1. הקיבוץ קומונה יציבה
  • הקיבוץ בראשיתו היה קומונה, אך כיום יש לו סממנים של עיר.
  • אין כיום משק קיומי בקיבוץ, אנשים עובדים בעיר והקולקטיב כבר לא בראש ובראשונה אלא הפרט.
      1. המושב השיתופי ומושב העובדים

  1. יחסי עיר- כפר: שיתוף פעולה אזורי- אפשר לעבור אם יהיה זמן
  2. יחסי עיר כפר
  • בין העיר לכפר קיים שיתוף פעולה כאשר העיר מספקת שירותים שונים לתושבי האזור, כמו: חינוך, תרבות, בריאות וכו'. ואילו האזור הכפרי מספק לעיר תוצרת חקלאית טרייה וכוח עבודה.

 

26

 


‏אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה