6 C) יחידה 6 כולל הכל

יחידה 6: המשפחה

מבוא

הקדמה של המורה

• בתוך יחידה מספר 5 היו שלושה סוגים של קבוצות
• קבוצה ראשנית
• קבוצה משנית
• קבוצת התייחסות

 

• יחידה 6 מרחיבה קבוצה ראשונית

התייחסנו למשפחה ביחידות השונות- (אופק)

• ביחידה 2- המשפחה כמערכת חברתית.
• ביחידה 3- המשפחה כמוסד חברתי.
• ביחידה 4- המשפחה כסוכן חיברות.
• ביחידה 5- המשפחה כקבוצה ראשונית.

 

• המשפחה היא תופעה אוניברסאלית. זוהי יחידה חברתית בסיסית שקיימת בכל החברות האנושיות בצורה זו או אחרת. מבנה המשפחה שונה מחברה לחברה ומתרבות לתרבות.

המשפחה- מוסד חברתי או קבוצה

מוסד (זה מדף של המורה)

• מכלול של נורמות היוצרות במאוחד דרך מקובלת לביצוע פעולה חברתית כולשהי והוא מאגד בתוכו סטטוסים ותפקודים הקשורים אלה באלה.

מוסד המשפחה (מדף של המורה)

• נהלים המסדירים את יחסי המין, הולדה חברות

 

• משפחה היא מוסד חברתי המאגד יחידים לקבוצות שיתופיות לשם הולדת ילדים וגידולם.
• ההשתייכות ליחידות חברתיות אלה כשלעצמה מושתתת על שארות,

• שארות הוא קשר חברתי המבוסס על קרבת דם, נישואין או אימוץ, המאגד אנשים למשפחות. בחברה המערבית הגדירו יחידה משפחתית כקבוצה

• חברתית של שני אנשים או יותר הקשורים בקרבת דם, נישואין או אימוץ וחיים בדרך כלל ביחד.
• נישואין הם קשר בעל תוקף משפטי שאנשים מצפים שיחזיק מעמד, הכולל שיתוף פעולה כלכלי ומסגרת נורמטיבית לפעילות מינית ולהולדת ילדים.

 

• העובדה שהמשפחה קיימת בצורה זו או אחרת, בכל החברות האנושיות, מעידה על חיוניותה.
• המשפחה כמוסד היא מכלול של נהלים והנחיות ביצוע,

משפחה כקבוצה (מדף של המורה)

• קבוצה ראשונית המגשימה נהלים אלה (המסדירים את יחסי המין, הולדה חברות)

 

משפחה כתופעה אוניברסלית (מדף של המורה)

• מסגרת לגיטימית להולדה וסוכן חברות המעביר מורשת תרבותית מדור לדור (מבנה שונה

 

הסבר פונקציונלי (מדף של המורה)

• המשכיות, החברה
• גידול הילדים וחינוכך
•  

קושי להגדיר- הגדרת משפחה- המורה בכיתה

• כיום יש לנו קושי בתחום של סוציולוגיה של המשפחה להגדיר מהי משפחה
• כי בעצם אחרי שמגדירים מהי משפחה אז רואים שיש עוד אלטרנטיבה או שעוד סוג (הרבה אלטרנטיבות וצורות חדשות)
• אולם סך הכל עדיין ברוב החברות בעולם ניתן לראות שהמסגרת של משפחה  מבוססות על משפחה גרעינית

המשפחה כתופעה אוניברסלית

• המשפחה היא תופעה אוניברסלית ,זו יחידה חברתית בסיסית שקיימת בכל החברות האנושיות בצורה זו או אחרת.
• יש מס' תופעות שהן אוניברסליות והן קיימות בכל התרבויות.

משפחה גרעינית- רק המורה בכיתה + אופק

• משפחה גרעינית זה אימא, אבא, והילדים הביולוגים והמאומצים שלהם.

 

• בחברות מסורתיות מסוימות ניתן גם למצוא את הדגם של משפחה מורחבת

 

• כלומר משפחה גרעינית זוהי משפחה אשר היא יחידה משפחתית שמורכבת משני הורים וילדיהם. משפחה גרעינית מבוססת על נישואים ולכן היא נקראת גם משפחה מתוקף נישואין.

משפחה מורחבת- רק המורה בכיתה + אופק (כתוב גם בהמשך)

• משפחה מורחבת זוהי משפחה שמורכבת ממספר משפחות גרעיניות שיש להם מוצא משותף והם מהווים יחידה חברתית תרבותית וכלכלית אחת ויש ביניהם תחושה חזקה של שייכות, הזדהות ועזרה הדדית.

 

• (למשל חמולה- בשביל הרעיון, לא לכתוב במבחן)
• סבא, סבתא
• עם הורים וילדים

 

• לרוב מי שמנהל את העסק זה הסבא הגדול, תחושת הזדהות חזקה, תחושת שייכות חזקה, והרבה מאוד עזרה הדדית.

 

• כלומר משפחה מורחבת- זוהי משפחה הכוללת לא רק את ההורים וילדיהם אלא גם קרובי משפחה אחרים, לדוגמא: סבא, סבתא, דודים, וכו'. משפחות מורחבות נקראות גם משפחות מתוקף קרבת דם.

 

תוספת: דפוסי מגורים- תת פרק זה הוא מתוך הספר

• בחברות טרום-תעשייתיות קשרי המשפחה נתפסים בד"כ בהקשרה הרחב של המשפחה המורחבת, יחידה משפחתית הכוללת הורים וילדים, אך גם שארים אחרים.
• התיעוש מעודד את המשפחה הגרעינית, יחידה משפחתית המורכבת מהורה אחד או שניים וילדיהם.

המשפחה המורחבת

• יחידה הכוללת כמה משפחות גרעיניות מדורות שונים וממוצא משפחית משותף .
• מורכבת מ: בעל ואישה, ילדיהם הנשואים, נשותיהם וילדיהם.

 

• בחברה המודרנית המשפחה הגרעינית היא יחידה עצמאית,
• אך בחברות רבות מאוד היא חלק ממשפחה מורחבת- יחידה הכוללת כמה משפחות גרעיניות מדורות שונים וממוצא משפחתי משותף.

 

הסברים לקיום המשפחה

למשפחה בעבר היו מספר פונקציות- זה רק לפי המורה (הסדר הזה )

הולדה

• כל חברה חייבת לדאוג לגדילה שלה (מבחינה מספרית)
• חברה לא יכולה להתבסס רק על הגירה והמשפחה נחשבת המסגרת הלגיטימית להולדת ילדים.
• כל חברה יכולה לעודד או למנוע הולדה.
• חברה מעודדת על ידי כסף, ושכנוע בחשיבות
• מענק לכל ילד מעל ילד שני
• הטבות במשכנתאות
• פשוט לקנות את האנשים בכסף
• חברה מונעת ילודה
• על ידי סנקציות פורמליות (או על ידי שיכנוע)
• כלומר מגבה בחוקים

 

• (אירופה מדינה מזדקנת עד לפחות ילד לזוג, אבל תוחלת החיים הולכת ועולה
• לרוב זה הפוך, כשיש ילודה גדולה אז אחוז מתחת לשמונה עזרה זה האחוז הגדול

 

• הבעיה שאין דור שיתפוס את התפקידים
• וגם בגרמניה בעיה שיושבים מוסלמים- שמתרבים

 

• בסין מה שמעניין שהחברה הצליחה לשכנע את האזרחים שמא שנכון זה להביא ילד אחד
• עשו את זה דרך הממשל (סוכן חיברות עיקרי בחברה קומוניסטית)
• כלומר התקשורת העבירה את המסרים של הממשלה,
• וגם דרך פנימיות, וכד'
• ואז מצליחים להעביר ערכים ונורמות באופן זה

 

• הילדים שגדלים בסין (6 אנשים מאחוריו) הילדים הם מאוד מפונקים
• היום יש בסין אופציה להביא עוד ילד (שזה המעמד הבינוני והגבוהÜ  כי סין לא מדינה קומוניסטית,
• לסים לב שהסינים הצליח למנוע את ההולדה
• הודו ומצרים לא הצליחו
• הערך של הילד עדיין נתפס כעוזר מחברה כלכלית ולא ויתרו בקלות

הסדרת יחסי מין (זה גם בניתוח הסטרוטורליסטי)

• המשפחה עדיין נתפסת כמסגרת הלגיטימית לקיום יחסי מין
• אילמלא היתה המסגרת של המשפחה למסגרת הלגיטימית, לא היו יודעים מי האב, ואז היה כאוס טוטאלי, ואז לא היו יודעים מי אחראי למי

יחידת יצור צריכה

• הכוונה שהמשפחה מהווה איזו שהיא מסגרת לחלוקת תפקידים
• שהגבר הוא מפרנס והאישה אחראית לעניינים הרגשים האקספרסיביים

הענקת מעמד התחלתי  (גם מניתוח סרוקטורליסטי)

• (ססטוס שיוכי שניתן לשינוי)

המשפחה כסוכן חיברות (גם ניתוח סטורטורליסטי)

• מה שחשוב לדעת שאותם יחסים שהאדם עובר במסגרת המשפחתית שלי, משפיעים על האופן / מחברתים אותי  ליחסים מחוץ למסגרת של המשפחה
• כלומר אותם יחסי סמכות שיש בין הורים לילדים, אחר כך הם מלמדים את האדם איך להתנהג במסגרת של עבודה עם הבוס (כלומר בחיים)

 

• למשל יחסים של שוויון בין האחים בתוך מסגרת האחים במשפחה, מלמד אחר כך על יחסי שיוויון עם החברים
• אם יש יחסי קינאה בין האחים אז האדם יתנהג באופן קנאי עם האחרים שלו.

 

קונפליקט

• האופן שבו אני לומד שפותרים קונפליקט במסגרת המשפחה משפיע אחר כך על משליך על האופן שבו אני אתמודד עם קונפליקטים בחיים שלי.
• אם בתוך המשפחה שלי קונפליקט נסגר בשיחה כך אפתור עם בת הזוג שלי
• אם בתוך המשפחה שלי הקונפליקט נסגר שאחד מבני הזוג יוצא בטריקת דלת, כך יהיה סיכוי שאטרוק דלת לבת זוג.

לסיכום תפקידי המשפחה בהווה

• ניתן לראות שכיום רוב התפקידים שהזכרנו הם כבר לא כל כך רלוונטיים
• והתפקיד המרכזי של המשפחה היא עצם היותה כקבוצה ראשונית החשובה ביותר
• כלומר התפקיד המרכזי שיש היום למשפחה זה תמיכה רגשית.

 

• כלומר בעולם מודרני שרוב הזמן אנחנו מבלים בארגונים (בקבוצות משניות/ יחסים רציונלים תכלס)
• בסופו של דבר את ה"נחת" במקום שאין דרישות פורמליות זה המסגרת המשפחה)
• כלומר גם עזרה נפשית תמיכה נפשית
• וגם עזרה הדדית (פונים למסגרת של המשפחה)

 

• רוב התפקידים לא רלוונטים

1. הולדה-  בנק הזרע
2. יחסי מין- בגידות בחברה
3. יחידת יצור לא קיימת חלוקה מסורתית
4. הענקת מעמד התחלתי- סטטוס שיוכי ניתן לשינוי
5. סוכן חיברות- יש גם תקשורת כגון האינטרנט.

 

הפונקציות של המשפחה: ניתוח סטרוקטורליסטי-פונקציונליסטי – זה רק לפי הספר

• הפרדיגמה הסטרו'-פונקצ' גורסת שהמשפחה ממלאת כמה משימות חיוניות. על פי תפיסה זו, המשפחה פועלת כעמוד השדרה של החברה.

1. חיברות: המשפחה היא זירת החיברות הראשונה והעיקרית.
2. הסדרת הפעילות המינית: אחד הצווים האוניברסליים הוא איסור גילוי עריות, נורמה תרבותית האוסרת יחסי מין או נישואין בין שארים מסוימים. קרבת דם בין הורים עלולה לפגועה בבריאותם הגופנית והשכלית של צאצאיהם.
3.  

• הגדרתם המדוייקת של השארים שאיסור זה חל עליהם משתנה מתרבות לתרבות

• סחברת המטריליניאלית של בני הנווחו אסור לאדם להתחתן עם קרובי המשפחה של אימו
• החברה המערבית הדו קווית מחילה את איסור גילוי העריות על שני צדדי המשפחה אבל מגבילה אותו לשארים קרובים בלבד כולל הרים, סבים, סבתות, אחים אחיות, דודים ודודות
• אבל בעולם העתיק משפחות האצולה של מצרים, האינקה, והאוואי, ראו בחיוב אפילו נישואין בין אח לאחות

 

4. הקניית עמדה חברתית: מבחינה ביולוגית, משפחות אינן תנאי הכרחי להולדה, אך הן מעניקות לילדים את המיקום החברתי. המשפחה היא המקנה לנו את זהותנו החברתית המבוססת על גזע, אתניות ומעמד חברתי.
5. הענקת בטחון חומרי ורגשי: המשפחה הנה מקום להגנה פיסית, לתמיכה רגשית וסיוע כספי.

 

הגישה הפונקציונליסטית- לא יודע מאיפה לקחו את זה

• המשפחה היא קב' ראשונית שמתווכת בין הפרט לחברה.
• היא מספקת את הצרכים האישיים של הפרט (ביטחון אישי, מעמד חברתי התחלתי). המשפחה גם קובעת עם מי מותר לקיים יחסי מין

 

משפחה ואי שוויון- ניתוח על פי גישת הקונפליקט החברתי – זה רק לפי הספר

• מצדדי תיאוריה זו אינם מתמקדים בתועלת שהיא מביאה לחברה, אלא חוקרים את תרומתה של המשפחה להנצחת אי השוויון החברתי.
• תפקידן של המשפחות בשעתוק החברתי של אי שוויון לובש כמה צורות:

1. רכוש והורשה: משפחות מבססות את ריכוז העושר ומשעתקות את המבנה המעמדי בכל דור ודור.
2. פטריארכליות: הדרך היחידה המאפשרת לגברים לדעת מהם יורשיהם הוא פיקוח על מיניותן של הנשים. לפיכך, המשפחות הופכות את הנשים לרכושם המיני והכלכלי של הגברים.
3. גזע ואתניות: קטגוריות גזעיות ואתניות תעבורנה מדור לדור רק אם אנשים יתחתנו עם הדומים להם. לפיכך, נישואין אנדוגמיים מחזקים גם את ההיררכיה הגזעית והאתנית בכל חברה.

 

ניתוח ברמת המיקרו- מהספר בלבד

• על פי גישת האינטראקציה הסימבולית: המשפחה אינה אלא זירה של מגעים בין יחידים. באופן אידיאלי חיי המשפחה אמורים להעניק הזדמנות לאינטימיות, מילה שמקורה "התחלקת בפחדים".

• על פי גישת החליפין החברתי: גישה זו מתארת את החיזור והנישואין כצורות של מו"מ. אנשים שואפים להגיע ל'עסקה מוצלחת' בבחירת בן הזוג.

 

גישת הקונפליקט- לא יודע מאיפה לקחו את זה

• הגישה הנ"ל תחפש איך המשפחה יוצרת מצבים של אי שוויון בין נשים לגברים.
• הנכסים שעוברים בין המשפחות יוצרים אי שוויון (מי שנולד במשפחה עשירה או ענייה)

ההסבר הביולוגי – זה מחוברת הלימוד

• חוקרים שונים ניסו להסביר את קיום המשפחה באמצעות המשיכה המינית בין גברים לנשים ואופיו המיני של תהליך ההולדה.
• המשפחה משמשת לדעתם "תשובה טבעית" לסיפוק יצר המין של האדם.
• הסבר זה אינו תקף כי בכל חברה ניתן למצוא סיפוק ליצר המין גם מחוץ למסגרת המשפחה.

• כלומר
• המשפחה מהווה את המסגרת החברתית שבתוכה יוכלו נשים וגברים לממש את המשיכה הטבעית שקיימת בניהם.
• אולם הביקורת אומרת שסיפוק של יצר המין קיים גם מחוץ לתחום המשפחה.

 

הסבר ביולוגי- לפי אופק

• הסבר זה טוען שהמשפחה מהווה את המסגרת החברתית בה יוכלו נשים וגברים לממש את המשיכה המינית הטבעית שקיימת ביניהם. הסבר זה לא מקובל כל כך על הסוציולוגים כיוון שסיפוק יצר המין קיים גם מחוץ למשפחה וזה לא מסביר מדוע יש צורך במסגרת משפחתית קבועה.

 

הסבר א

• חוקרים שחקרו חברות פשוטות מסבירים את קיום המשפחה באמצעות חולשתן הפיזית של הנשים בתקופת ההיריון ומיד לאחר הלידה: בתקופות אלה הגברים נושאים בעול ההגנה וליקוט המזון.
• כלומר בתקופת ההריון והלידה , הנשים חלשות מבחינה פיזית ואינן יכולות לדאוג למזון והגנה עבורן ועבור הילדים ולצורך כך המשפחה מהווה את המסגרת שבה מקושרים הגברים לנשים והם אלה שדואגים לביטחון ולהגנה. ה
• בעיה בהסבר הזה היא בכך שהוא מסביר מדוע נשים זקוקות לגברים אך הוא לא מסביר מדוע הגברים מקבלים את הדבר הזה.

 

הסבר פיזי של אופק

• הסבר פיזי- בתקופת ההיריון והלידה הנשים חלשות מבחינה פיזית והן אינן יכולות לדאוג למזון או הגנה להן או לילדיהן וצורך כך המשפחה מהווה את המסגרת שבה מקושרים הנשים לגברים והם שדואגים לצרכים אלו. גם ההסבר זה לא מקובל על הסוציולוגים מכיוון שהוא מסביר מדוע הנשים צריכות את הגברים אבל לא מדוע הגברים מקבלים על עצמם את התפקיד הזה.

 

הסבר ב:- הסבר סוציוביולוגי

• בין הנשים והגברים במשפחה מתבצע חליפין ,הגבר מספק את אותו משאב שהאישה זקוקה לו (הגנה ומזון) ובתמורה האישה נותנת לגבר בלעדיות על יחסי המין ( הגבר יודע מתי הוא מספק הגנה ומזון אז הילדים הם שלו והאישה שומרת לו נאמנות) .

 

• כלומר הגישה הסוציוביולוגית מציעה הסבר ביולוגי למחצה.
• טענת החוקרים, היות שהגברים מסוגלים לייצר כמעט אין ספור תאי זרע, הם מסוגלים להפרות נשים רבות. הנשים מצדן, יודעות כי ההשקעה הביולוגית והחברתית שלהן בצאצא גדולה מזו של הגבר, ולכן ייטו לבחור רק את מי שיציע להן תמיכה לאורך זמן.
• אם כן, מצד אחד הנשים מבטיחות לגבר בלעדיות מינית ובתמורה הוא דואג לכלכל אותן ואת ילדיהן. מצד אחר, הגבר מבטיח כי ההשקעה בצאצא אינה לחינם, הרי הוא נושא את הגנים שלו.

 

הסבר סוציוביולוגי לפי אופק

• ההסבר הסוציוביולוגי- הסבר זה טוען שבין הגברים והנשים במסגרת המשפחתית מתבצע למעשה חליפין. לגבר יש משאב שהאישה זקוקה לו שזה הגנה ומזון ולאישה יש משאב שהגבר זקוק לו שהוא בלעדיות על יחסי המין.
• הם מחליפים את המשאבים האלו ביניהם במסגרת המשפחתית. כאן גם לגבר יש אינטרס והוא מבטיח לעצמו שהילד שייוולד מיחסי המין האלה הוא אכן שלו והגנים שיהיו לילד הזה ימשיכו להתקיים לאחר מותו.

 

ההסבר הפונקציונליסטי- זה גם מחוברת הלימוד

• כל הסבר פונקציונליסטי מראה כיצד כל תופעה משפיעה על סדר או מערכת חברתית. המשפחה כמוסד שקיים בכל חברה, יש לה תפקיד בסיפוק הצרכים הבסיסיים של החברה ( הולדת ילדים וגידולם, חיברות הילדים לפי ערכי החברה) כל אלו הם הצרכים שמאפשרים את המשכיות החברה.

 

כלומר

• כדי שחברה תוכל להמשיך ולהתקיים באופן תקין היא חייבת לספק צרכים חברתיים אחדים.
• דפוס התנהגות שאינו נובע מצורך יסודי של המבנה החברתי יחדל להתקיים.
• קיומו של מוסד חברתי מוסבר באמצעות התפקיד החיוני שהוא ממלא בקיומה של המערכת החברתית.

 

הסבר החברתי לפי אופק

• ההסברים הביולוגיים לא מספקים את הסוציולוגים על מנת להסביר את האוניברסאליות של המשפחה והם מחפשים את ההסבר החברתי וכאן הם משתמשים בהסבר הפונקציונאליסטי שמחפש את תרומתה של המשפחה למערכת החברתית. ואכן המשפחה כמוסד שקיים בכל החברות האנושיות יש לה תפקיד בסיפוק הצרכים הבסיסיים של כל חברה, לדוגמא: הולדת ילדים, גידולם, חינוכם, חיברות של הילדים והתאמתם למערכת החברתית. כל אלה הם צרכים שמאפשרים את הקיום של החברה האנושית, את המשכיותה וזה כמובן צורך בסיסי של כל חברה.

 

האם קיימות חברות על משפחתיות- את זה המורה כמעט לא לימדה

מבוא

מילינובסקי

• דף של המורה:
• יחידת לידה חוקית משפטית, יחסים ערכים אישים
• אב חברתי pater,
• אב ביולוגי genitor

 

פירוט

• לפי מילינובסקי המשפחה משמשת בכל חברה, ללא יוצא מהכלל, יחידת לידה חוקית.
• המשפחה היא יחידה משפטית והיחסים בין חבריה ובינה לבין יחידות אחרות (למשל קבוצת השארים) הם לא ערכיים – אישיים בלבד אלא מעוגנים במערכת מחייבת של יחסים חברתיים המגדירים את זכוריות הפרט מבחינת רכוז, משמעת, חובות, דאגה וכד'
• מילינובסקי גם טוען שכבדי שמשפחה תוכל לתפקד חייב להיות אב חברתי שאינו חייב להיות גם האב הביולוגי
• על האב החברתי מוטלת האחריות לטפל בילדים ולדאוג למחסורם
• הגדרה זו היא כללית ורחבה ולפיכך קשה למצוא דוגמאות לחברות שבהן לא קיימת תופעת המשפחה על פי הגדרה זו

 

• מה שניתן לראות, שכיום קיימת ההבחנה בין
• אב ביולוגי =  genitor- האב שמזרעו נולדו הילדים.
• אב חברתי = pater  -הדמות המחנכת והסמכותית המופקדת על חינוך הילדים.

 

 

מורדוק

• דף של המורה:
• משפחה מארגנת פונקציות
• הולדה, הסדרת יחסי מין, שיתוף פעולה בתחום הכלכלי וחברות ילדים (משפחה גרעינית)

 

פירוט

• מורדוק הציע הגדרה מחייבת יותר: לדעתו בכל חברה קיימת משפחה המארגת את הפונקציות הבאות:
• הולדה, הסדרת יחסי מין, שיתוף פעולה בתחום הכלכלי וחיברות ילדים
• מורדוק ניתח את דפוסי המשפחה ב 250 חברות וטען שבכל חברה וחברה קיימת משפחה המורכב מגבר, אישה וילדיהם הטבעיים או המאומצים= המשפחה הגרעינית.
• לפי מורדוק דפוס זה משמש בסיס לכל סוגי המשפחות האחרות (לדוגמא המשפחה המורחבת)

 

• מרבית החוקרים מקבלים עקרונית את הטענה של מורדוך בדבר התפקידים האוניברסליים של של המשפחה, אבל באשר לטענו שלו בדבר האוניבירסליות של המשפחה הגרעינית כבסיס לכל דפוסי המשפחה יש ויכוח נוקב

• בסעיפים הבאים מנתחים את דפוסי המשפחה שבאמצעותם מנסים החוקרים לסתור את הטענה של מורדוק ולהוכיח שקיימות חברות שדפוס המשפחה שלהן שונה מדפוס המשפחה הגרעינית.

 

• לסיכום מורדוק  העלה את הרעיון, לאחר שחקר 250 דפוסים שונים של משפחות ואמר שהמשפחה הגרעינית היא הבסיס.
• הוא זכה לביקורת מצד סוציולוגים אחרים שניסו לטעון שלא בכל החברות והתרבויות המשפחה הגרעינית היא אכן הבסיס.

 

• בהמשך 3 דוגמאות לחברות בהן המשפחה הגרעינית היא לא היחידה הבסיסית:

מתוך סיכום : סוגי משפחות.- לא יודע מאיפה

 

"משפחה גרעינית"= משפחה שמורכבת מהורים וילדים לדוגמה משפחה שקיימת עקב נישואין:

משולש= גבר

שווה "=" מתאר קשר נישואין

עיגול= אישה

קו אנכי= קשרי הולדה

קו מאוזן= קשרים בין אחים

 

משולש = עיגול

   קו אנכי

  קו מאוזל

 

"משפחה מורכבת"= משפחה שמורכבת מכמה משפחות גרעיניות

 

"משפחה מורחבת"= זוהי יח' משפחתית שכוללת את ההורים וילדיהם ,אבל גם את קרובי המשפחה האחרים כמו הנכדים של אותם ילדים (יותר מדור אחד). זוהי משפחה שקיימת עקב קשרי דם.

 

רוב הסוציולוגים מנסים לטעון שהמשפחה הגרעינית היא המשפחה האוניברסלית היחידה הבסיסית שקיימת בכל התרבויות ובכל החברות.

 

שלושת הסעיפים הבאים מנסים לסתור את מה שכתבתי קודם (Neyer , ברית המועצות, קיבוץ)

(המורה לא נכנסה אליהם בכלל)

המשפחה בחברת ה Nayar בהודו

• משק הבית בחברה זו מורכב מאם, ילדיה, ואחי האם.
• לנשים בחברה זו אין בן זוג קבוע, והן מקיימות יחסים יציבים יחסית עם כמה בני זוג.
• חיברות הילדים והדאגה למחסורם מוטלים על משק הבית, ואחי האם משמש בו אב חברתי- PATER.

 

6. כלומר
• בחברה זו נערה יכולה להינשא בטקס קצר בלי משמעות ,
• לקיים יחסי מין ולהתגרש לאחר מס' ימים,
• להינשא לאחר וגם עמו לקיים את אותם הדברים ולהיפרד.
• לגברים אלו אין מחויבות כלכלית כלפיה ,
• את האחריות על הילדים שנולדים לוקחים האח של האמא, אביה או גבר אחר במשפחה.

 

• אב ביולוגי= אב שמזרעו נולד הילד
• -אב חברתי= אותה דמות שמופקדת על חינוך וגידול הילדים

 

המשפחה בברית המועצות

באופן כללי

• החברה הקומוניסטית ניסתה לבטל או לטשטש את התפקיד של המשפחה הגרעינית על הפרט, בכוונה שמי שימלא את תפקידי המשפחה יהיו הגופים החברתיים הרחבים יותר כמו בתי הספר. הניסיון הזה לא היה כל כך מוצלח.

 

פירוט

• ניסיון לבטל את המוסד המשפחתי ולצמצם את הפונקציות שלו נעשה בבריה"מ לאחר המהפכה הקומוניסטית.
• המשפחה נחשבה שריד בלתי רצוי של החברה הקפיטליסטית הבורגנית, לפיכך חוקקו בשנות ה- 20 חוקים שנועדו לנתק את הקשרים המשפחתיים.
• את ההורים שחררו מכל אחריות פורמלית להתנהגות ילדיהם, ואת הבנים המבוגרים שחררו מחובת הדאגה להורים הזקנים.
• החברה הקומוניסטית שאפה לבטל את תופעת המשפחה והשפעתה, ולהעביר את תפקידיה לידי גופים חברתיים-ממלכתיים.

 

המשפחה בקיבוץ

• המשפחה בקיבוץ: החברה הקיבוצית בישראל הייתה דוגמא לחברה ללא משפחה גרעינית.
• יש סוציולוגים שרואים בחברה הקיבוצית דוגמה לחברה ללא משפחה גרעינית. (לא היו מגורים משותפים, הסמכות היא של הקב' כולה) היה ניסיון לטשטש את תפקידי המשפחה.

 

• יונינה טלמון-גרבר- סוציולוגית שחקרה את המשפחה בקיבוץ.
• היא הבחינה בשני שלבים ברעיון הקיבוצי:

 

1) השלב המהפכני:

• זהו הרעיון הקיבוצי של שוויון וחלוקה ,חוסר בנכסים אישיים שהוא רק בהתחלתו.
• המטרה הייתה להעביר את התפקידים של המשפחה לידי הקולקטיב הרחב (הקיבוץ כולו).

• ראשיתם של הקיבוצים בשנת 1920 בערך. המתיישבים הראשונים דגלו באידיאלים מהפכניים. החלוצים ראו במשפחה הבורגנית שבה גדלו שריד לחברה ממנה ביקשו להתרחק, והנהיגו נהלים רבים שתכליתם למנוע את התגבשותה של המשפחה כיחידה נפרדת ועצמאית.

2.שלב הרוטיניזציה-

• משהתבססו הקיבוצים, התרכך גם היחס השלילי כלפי המשפחה. בדפוס המשפחה
• בקיבוץ חלו שינויים ניכרים, כולל עלייה הדרגתית בחשיבותה של המשפחה.

• זהו השלב שבו הרעיון הקיבוצי כבר מבוסס ותפקידי המשפחה המסורתיים חוזרים לידיה של המשפחה הגרעינית
• (למשפחה יש תהליך חשוב ,היא מתווכת בין הפרט לקיבוץ) וכך מצטמצמת התופעה של לינה משותפת , ואכילה בבית ולא בחדר אוכל משותף.

 

• גם מחקרים נוספים הראו שהתופעה של משפחתיות בקיבוץ עולה על העניין של המשפחתיות בעיר. שיעורי הקיבוץ, ההולדה, הגירושין הם טובים יותר יחסית למשפחה העירונית- יותר ילודה פחות גירושין.

 

• על אף 3 הדוגמאות שהן בהחלט יוצאות דופן, הנטייה של הסוציולוגיה היא כן לקבל את הטענה של מורדוק שהיחידה החברתית הבסיסית היא המשפחה הגרעינית.

לרוב אנשים מתחתנים (רק המורה)

• בכל חברה יש אלמנטים מסוימים שמביאים בסופו של דבר את בני האדם להתחתן.
• בסופו של דבר רוב בני האדם כן ממסדים את מערכות היחסים שלהם.
• (מעל 97% מאוכלוסיות העולם נשואים)
• גם חוזה אצל עורך דין נחשב מיסוד קשר.

 

סיבות מדוע אנשים בוחרים םלהתחתן (המורה +סיכומים)

• החברה "משכנעת" את האנשים להיות בתוך המסגרת בעזרת מספר צורות

 

(הנקודות והמשפט הראשוני זה המורה, הפירוט זה מהסיכומים)

 

1. נורמה

• אנשים מתחתנים כי זה נורמה (סנקציה)
• מי שלא מתחתן מקבל סנקציות שליליות

 

• ניתן לומר בהכללה כי לנורמות חברתיות מקובלות יש השפעה על שכיחות הנישואין.

• נורמה חברתית מקובלת : נישואין מתוך קונפורמיות לנורמות החברתיות.
• מי שלא נישא בגיל המתאים בתרבות שלא מתחיל לחוש לא בנוח.

2. מצווה

• בנוסף, יש חברות שזה מצווה להתחתן.

3. כדאי מבחינת סטטוס

• יש "כדאיות" להתחתן
• אדם נשוי בעל סטטוס גבוה יותר מאדם רווק (קידום עבודה, תנאים וכד..)
• הרעיון הוא שאדם נשוי נתפס כיותר רציני, מחוייב
• בעבר מדינת ישראל השגרירים היו צריכים להיות נשואים.
• זה השתנה כי עולה הרבה כסף למצוא עבודה.

 

• כלומר הנישואין הם סטטוס שמצביע על בגרות: מי שמתחתן מכניס את עצמו לעולם המבוגרים.

 

בנוסף היו סיבות נוספות שהמורה לא הזכירה

• ריצוי ההורים
• חלק מתהליך החיברות
• נישואין גם מאפשרים לצעירים וצעירות למלא את תפקידי המין (הולדה, אמהות, אבהות, גידול הילדים)
• נוחות כלכלית- החברה המודרנית מתנהלת בצורה שנוח יותר לחיות כלכלית כזוג.

 

 

• סיבה נוספת המשפיעה על שכיחות הנישואין ואף על גיל הנישואין היא האיסור או ההיתר לקיים יחסי  מין מחוץ למסגרת ממוסדת.
• קבוצות אוכלוסייה מסורתיות מטילות סנקציות חברתיות חריפות על יחסי מין מחוץ לנישואין. ולפיכך, צעירים נישאים על מנת למלא את תפקידי המין, ועושים זאת בגיל צעיר מאוד לעומת קבוצות אוכלוסייה המתירות יחסי מין בין צעירים שאינם נשואים.
• יש אנשים הנישאים מטעמי נוחיות- חיי החברה ברוב החברות המודרניות מתנהלים במידה רבה בזוגות.

 

• כלומר אף על פי שהנישואין הם מוסד מקובל קיימים הבדלים בין החברות השונות ותתי הקב' בתוך החברה לגבי שיעור הנישואין ( מס' הנשואים השנה לאלף נפש באוכ').
• וגם לגבי גיל הנישואים בחברה הישראלית אנו רואים תתי קב' בחב' המסורתיות גיל הנישואין הוא נמוך יותר.
• אך עם השנים בחברה המודרנית גיל הנישואים עולה קודם כל מפתחים קריירה.

 

 

• "נאולוקלי"= כאשר מתחתנים ועוברים לגור במקום אחר ולא בבית ההורים – דבר שמאפיין בעיקר את החברה המודרנית – פירוט בהמשך

 

• בחברה המודרנית קיימות צורות התקשרות שונות מעבר לנישואין: הבאת ילדים ללא נישואין, גרים יחד ללא נישואין) אך הדפוס השכיח הוא נישואין.

כל חברה (=תרבות) משפיע על חבריה במספר אלמנטים הקשורים למסגרת הנישואין, הזוגיות, והמשפחה:- זה רק סדר של המורה  ולא בדיוק כפי שסודר בספר

(כשאומרים חברה, מתייחסים לתרבות)

במבחן נותנים הרבה בתור מושגים במשפחה

עם כמה- מונוגמיה ופוליגמיה (פולאנדריה, פולגיניה)

• עם כמה כמותר לנו להתחתן, בחברות המודרניות הנטיה היא לנישואי מונוגמיה

 

מונוגמיה

• חוקי החברות המתועשות של ימינו מחייבים מונוגמיה, נישואין בין שני בני זוג בלבד. לאור השיעור הגבוה של הגירושין ונישואין מחדש בחברה המערבית,
• מונוגמיה סדרתית היא תיאור מדויק יותר של המציאות.

 

המורה

• בחברות מודרניות הנטיה היא לנישואי מונוגמיה
• מונוגמיה = נישואין שמכילים שני אנשים

 

• מונוגמיה, נישואים שמכילים שני אנשים (אחד מכל סוג) כבעל ואשה

פוליגמיה

• פוליגמיות הן משפחות המורכבות מגבר אחד, נשותיו וילדיהם או להיפך.
• הפוליגמיה נפוצה במקומות רבים בעולם אולם גם בחברות אלה היא רווחת רק בקרב מספר קטן של משפחות.

 

• בחברות המסורתית יהיה דפוס של  פוליגמיה
• פוליגמיה ריבוי בני זוג כלומר יותר משני אנשים שבמערכת היחסים

 

• "פוליגניה"= גבר אחד שנישא למס' נשים (גניה=נשים)
• חברות טרום תעשייתיות רבות מתירות פוליגמיה, נישואין המאחדים שלושה אנשים או יותר.
• בחברות אלה נפוצה בעיקר הפוליגיניה, נישואין בין גבר אחד לשתי נשים או יותר.

 

• ( אופק) משפחה פוליגאמית (ריבוי נישואים)= משפחה המורכבת עם פרט אחד עם מספר בני זוג וילדיהם.
• בדפוס הזה של המשפחה אנו יכולים לפגוש שני משפחות-

1. משפחה פוליאנדרית (ריבוי גברים)- אישה  אחת הנשואה למספר גברים + ילדיהם.
2. משפחה פוליגינית (ריבוי נשים)-  גבר אחד הנשוי למספר נשים + ילדיהם.

 

 

ריבוי בני זוגי יכול לבוא בשתי צורות- פירוט

1. פוליאנדריה

• נישואין שבו אישה נשואה למספר גברים
• למשל בטיבט אישה נשואה לכמה אחרים
• (לזכור: אנדרי הראשון, אנשי השני

 

• פוליאנדריה היא נישואין בין אישה אחת לשני גברים או יותר.
• דפוס זה הוא נדיר ביותר.
• "פוליאנדריה"= אישה אחת שנישאת למס' גברים (אנדריוס=גברים)
• רוב התרבויות בעולם הן פוליגמיות.

 

• נישואים פוליאנדריים- נישואי אישה אחת לשני בעלים או יותר, מוכרים בפחות מתריסר חברות בעולם כולו.
• למשל אצל שבטים אחדים דוגמת טיבטים- אחד ההסברים של החוברת הוא שהנכסים עוברים בירושה לאורך השושלת הגברית (דפוס פטרילינאלי) והאדמה הראויה לעיבוד מוגבלת.
• לפיכך נישואים של אחרים אחדים לאותה אישה מונע את הסכנה של פיצול הקרקעות החקלאיות לכדי חלקות קטנות שלא יספיקו לשם כלכלת המשפחה.

 

 

2. פוליגניה

• נישואין שבו גבר נשוי למספר נשים
• ככל שמספר הנשים גדול יותר היוקרה של הגבר עולה
• זה משקף מעמד כלכלי גבוה שאומר שהגבר יכול לפרנס את כל הנשים האלה ואת הילדים שלה.
• למשל כל השיחים עם מטוס פרטי..
• (לזכור, גניה, אחת, גניה שנייה וכד')

 

• דפוס של נישואין פוליגיניים, שרווח בקהילות ישראל במשך זמן רב, הוא נישואי הייבום. לפי נוהל זה הגבר חייב לשאת את אלמנת אחיו שנפטר בטרם הוליד ילדים. חובת הייבום חלה על אחי הבעל שנפטר, אפילו אם הוא נשוי ותוצאת הייבום תהיה ביגמיה.

• בחברה היהודית עד למאה ה-11 היה קיים דפוס נישואין של פוליגמיה עד שקרה דבר שנקרא "חרם דרבנו גרשום" שקבע איסורים שונים וזה ביניהם. 

 

• תופעת הפולינדריה

• מזרח התיכון, עזה, שטחים, בדויים בדרום

 

עם מי מותר להתחתן

• החברה מגדירה עם מי מותר לנו ועם מי אסור לנו להתחתן
• נורמות חברתיות, וגם חוקים, מגדירים מיהם בני זוג ראויים לנישואין ומי אינם מתאימים.
• החברה עושה זאת בשני צורות

 

1. חוק פורמלי = איסורים מפורשים

• ברוב החברות מוצאים את החוק של איסור גילוי עריות
• איסור גילוי עריות זה יחסי מין האסורים על פי נורמה חברתית

 

• מכאן יחסי מין שאסורים זאת השלכה ברורה על נישואין שאסורים
• אם אסור יחסי מין במשפחה, אז אין חוק פורמלי שאב לא יכול להתחתן עם ביתו אבל מתוך איסור גילוי עריות זה נובע.

 

• יש חוקים דתים : שלכהן אסור להתחתן עם גרושה
• זה נורמות שחזקים מחוקים פורמליים

2. נורמות חברתיות

• יש שני סוגים נורמות שמגדירים עם מי מתחתנים
• (כאשר אני אגיד אנדוגמיה ואקסוגמיה יש לרשום דבר ראשון שזה נורמות (מהממן)

 

 

1. נורמות מסוג אנדוגמיה

• אנדוגמיה הן נורמות שמחייבות את הפרט להתחתן עם מישהו בתוך הקבוצה שלו.
• את המושג קבוצה אפשר לשנות (לשחק)
• קבוצה= מעמד, עדה, גוש עדתי, השכלה, דת, וכד'

 

• הנישואין בישראל הם אנדוגמים מבחינת הדת

 

• אנדוגמיה מבחינת הגוש העדתי
• רוב הנישואין בארץ נעשים בתוך הגוש העדתי
• כלומר עדות המזרח עם עצמם
• עדות אשכנז עם עדות אשכנז
• הפריפריה מאופיינת מבחינה עדתית

 

פירוט

• כמה מהנורמות האלה מעודדות אנדוגמיה, שפירושה נישואין בין אנשים הנמנים עם אותה קטגוריה חברתית.
• האנדוגמיה מגבילה את חיפוש המועמדים לנישואין לאנשים הנמנים רק עם אותן קטגוריות של גיל, גזע, דת או מעמד חברתי.

• אנשים בעלי עמדה חברתית שווה מורישים אותה לצאצאיהם וכך שומרים על הדפוסים החברתיים המסורתיים.
• לדוגמה אצל השומרונים , שחור עם שחורה, יהודי עם יהודיה.

 

• עד שנות ה-50 הנישואין בארץ היו אנדוגמיים (אשכנזי ,ספרדי, מזרחי) הנישואין היו בתוך הקב' העדתית ורק עם השנים שיעור הנישואין הבין עדתי עלה.
• אך בקרב החרדים יש עדיין בחירה לפי "חצר מסוימת"- ייחוס משפחתי.

 

2. נורמות מסוג אקסוגמיה

• נורמות שמחייבות את הפרט להתחתן את הפרט להתחתן מחוץ לקבוצה
• (אפשר לשחק עם המילה קבוצה)
• בחברה הישראלית הנישואין הם אקסוגנית מבחינת המשפחה הגרעינית
• בחברה הבידואית הנישואין הם אקסוגנים מבחינת השבט (שיקול כלכלי ופוליטי)
• בתנועה הקיבוצית אקסוגנית מבחינת הקיבוץ
• אנדוגמית מבחינת התנועה הקיבוצית
• נטיה להתחתן מהקיבוץ לא שלי

 

פירוט

• אקסוגמיה, לעומת זאת, היא מתן היתר לנישואין בין אנשים הנמנים עם קטגוריות חברתיות שונות.

• מסייעת לגיבוש בריתות מועילות ותורמות לדיפוזיה התרבותית.
• לדוגמה אצל הבדואים אסור להינשא באותו השבט

 

איך לזכור

• אנדוגמיה= in
• אקסוגמה – exit

 

מתוך ממן

אנדוגמיה, זוהי נורמה פירושה נישואין בין אנשים הנמנים עם אותה קטגוריה חברתית. האנדוגמיה מגבילה את חיפוש המועמדים לנישואין לאנשים הנמנים רק עם אותן קטגוריות מסוימות. למשל של גיל, גזע, דת או מעמד חברתי.  (כלומר מחייבים את הפרט להתחתן עם מישהו בתוך הקבוצה שלו)

 

אקסוגמיה, לעומת זאת,זוהי נורמה היא נישואין בין אנשים הנמנים עם קטגוריות חברתיות שונות. כלומר זוהי נורמה המחייבת את הפרט להתחתן מחוץ לקבוצה שלו.  (היא מסייעת לגיבוש בריתות מועילות ותורמות לדיפוזיה התרבותית).

 

דוגמא לאנדוגמיה

הורי, שניהם יהודים אשכנזים: הנישואין הם בתוך הקבוצה הדתית והעדתית. כלומר כל אחד מהורי ציית לנורמה מסוג אנדוגמיה שאמרה שעליהם להנשא לאדם מתוך אותה קטיגוריה חברתית (במקרה זה דת, ועדה)

 

דוגמא לאקסוגמיה

שני הורי לא היו קרובי משפחה לפני שנישאו. כלומר כל אחד מהם נישא (זה לזה) מחוץ למשפחה הגרעינית שלו. כלומר כל אחד מהורי ציית לנורמה מסוג אקסוגניה שאמרה שעליהם להנשא לבני זוג מחוץ לאותה קטיגורייה חברתית שלהם (במקרה זה משפחה גרעינית)

מי תהיה קבוצת השארים (שואלים במבחן גם מושגים מפה) – שיטות ייחוס

 

• דפוסי השארות

• קשרי השארות הם קרובי המשפחה שיש לפרט מעבר למשפחה הגרעינית ( מצד האם או האב).
• בחברה המודרנית ההגדרה לגבי קבוצת השארים (מי כלול בה) היא הגדרה שרירותית כי זה תלוי בקשרים במשפחה (טובים או לא) .
• בחברה המערבית אין הבחנה בעניין בזה, האם קבוצת שארים היא מצד האבא או האמא המעמד הוא זהה.
• בחברות מסורתיות יש משמעות לשאלה מה הן קבוצת השארים של הפרט וכדי לדעת אנו משתמשים "בשיטת הייחוס": הדרך בה  מגדירים בני החברה את קשרי השארות שלהם לאורך הדורות.

 

• המורה
• (דפוסי שארות זהו מושג אנתרופולוגי חשוב)
• קבוצת השארים זאת קבוצה מתוך קשר הדם שלי שאיתם אנחנו בקשר של עזרה, חברות, שייכות, והזדהות

 

• זאתי אותה קבוצה שאליה אני הכי מחובר

 

• "שיטת הייחוס"= השיטה שעל פיה הנמנים עם החברה עוקבים אחר קשרי השארות שלהם לאורך הדורות.
• = הדרך שבה מגדירים בני החברה את קשרי השארות שלהם.  (אופק)

 

 

בחברות המסורתיות קבוצת השארים היא חד קווית- unilateral

• שיטה חד קוית=  לפיה רק קרובים מצד אחד אמא או אבא יכולים להוות את קב' שארים של הפרט. כאשר גם כאן יש הבחנה:

• כלומר קבוצת השארים היא או  מהצד של האימא או מהצד של האבא
• לשיטה זו שני דרכים

 

 

פטרלינאלי

• אם קבוצת השארים היא מהצד של האבא זה נקרא פטרלינאלי
• שיטת ייחוס פטרילינאלית-שיטת יחוס העוקבת אחר קשרי שארות על פי אילן היוחסין הגברי ,
• רק הקרובים מהצד שלו מהווים את קבוצת השארות של הפרט. אבות מורישים את רכושם לבנים.
• "פטריארכלי"= יש סמכות לגברים

 

• אופק: כלומר פטריליניאלית-  שיטת ייחוס לפיה רק קרובי דם מצד האב מהווים את קבוצת השארות עבור הפרט.

 

מטריליניאלית

• אם קבוצת השארים היא מהצד של האימא זה נקראה מטרליאנאלי
• שיטת ייחוס מטריליניאלית- שיטת יחוס העוקבת אחר קשרי שארות על פי אילן היוחסין הנשי בלבד
• , רק הקרובים מהצד שלה מהווים את קבוצת השארות של הפרט. הן מורישות את רכושן לבנותיהן.
• "מטריארכלי"= יש סמכות לנשים

 

• בעבר בארץ בחברות ערביות זה מהצד של האבא
• כשהזוג מתחתן וצריכים עזרה כלכלית פונים רק לצד של האבא

 

• אופק כלומר מטריליניאלית- שיטת ייחוס לפיה רק קרובי דם מצד האם מהווים את קבוצת השארות עבור הפרט.

 

בחברה המודרניות קבוצת השארים היא דו קווית bilateral

• קבוצת השארים היא גם מהצד של האימא וגם מהצד של האבא
• כשצריך עזרה אפשר לפנות לערבות משני הצדדים

 

• שיטה דו קוית= שיטה העוקבת אחר קשרי שארות על פי אילן היוחסין הגברי ואילן היוחסין הנשי גם יחד
• לקרובים של האבא או האמא יש את אותה משמעותית חברתית , יש להם מעמד זהה עבור הפרט ,והפרט באופן שרירותי יחליט מי קרוב יותר או פחות.

• כלומר (אופק) שיטת יחוס דו קווית  = לקרובים מצד האב ולקרובים מצד האם יש מעמד זהה עבור הפרט (בחברה המערבית).

 

שיטת ייחוס רב קווית- (רק אופק)

• רק קרובים מצד אחד (האב או האם) הם קבוצות השארים של הפרט (בחברות פשוטות).

 

• דפוסי שארות:

• ברוב החברות, הפטרילינאליות והמטרילינליות כאחד הגברים מחזיקים בעמדות הכוח והסמכות. השלטון הוא פטריארכלי.
• לא מוכרות לנו חברות שבהן הנשים שולטות בבירור בכל תחומי החיים (שלטון מטריארכלי).

איפה גר הזוג

• החברות האנושיות קובעות היכן אמורים זוגות להתגורר.

בחברות המסורתיות דפוס המגורים התחלק לשניים

מטרילוקליות

• דפוס מגורים מטרלוקאלי
• הזוג גר עם הורי הכלה או בסמוך להם
• (לוקיישין = מיקום)

• חברות מסוימות מעדיפות מטרילוקליות, דפוס מגורים שבו זוג נשוי חי עם משפחת האישה או בסמוך לה.

• כאשר החברות מנהלות מלחמות רחוקות ואז לפי זה חשיבותה הכלכלית של האישה שגבוהה משל הבעל

• כלומר (אופק): הזוג הנשוי חי עם משפחת האישה או בסמוך לה.

 

 

פטרילוקליות

• או דפוס פטרילוקליות
• הזוג גר עם הורי החתן או בסמוך להם

 

• מרבית החברות מקיימות נורמה של פטרילוקליות, דפוס מגורים שבו זוג נשוי חי עם משפחת הבעל או בסמוך לה.

• בעיקר בחברות המרבות בהתנגשויות מקומיות, מכיוון שהמשפחות זקוקות לנוכחותם הקרובה של בניהן לשם הגנה  או כאשר החברות מנהלות מלחמות רחוקות ואז לפי זה חשיבותו הכלכלית של הבעל גבוה משל האישה

 

• חברות המרבות בהתנגשויות מקומיות נוטות למגורים פטרילוקליים, משום שהמשפחות זקוקות לנוכחותם הקרובה של בניהן לשם הגנה.
• כלומר (אופק): הזוג הנשוי חי עם משפחת האב.

 

בחברות המודרניות דפוס המגורים הוא ניאולוקלי

• הזוג גר בנפרד – במקום משלו.

 

• חברות מתועשות מאופיינות בדפוס שונה. זוגות שמצבם הכלכלי מאפשר זאת מעדיפים ניאולוקליות, דפוס מגורים שבו זוג נשוי חי בנפרד מההורים של שני בני הזוג.

• "ניאולוקליות"= בעיקר זוגות שהמצב הכלכלי מאפשר להם

 

• ניאו- = new
• location = מיקום

• כלומר (אופק): הזוג הנשוי חי בנפרד מהורי בני הזוג.

מי שולט

• מי הסמכות באמת בחברה

סמכות פטרארכלית

• הסמכות היא הגבר

 

סמכות מטראכלית

• יש שבט בדרום סין, שבט מטרארכלי טוטאלי
• יש בתוך גאנה יש שלטון מטרארכלי בעיקר מה שקשור לכלכלה ולשוקים
• אבל לקחת דוגמאות מהספר

• מהספר
• במחקרים על שבטי האיים הטרובריאנדיים קיימים יחסי סמכות וכבוד בין בני הגבר לבין ילדי אחותו-
• הילדים שייכים לקו הייחוס של האם, ולכן אחי האם חייב לפרנסם, לחנכם, ולהטיל עליהם מרות.
• מערכת היחסים עם בניו הביולוגים לעומת זאת מושתת על ידידות בלתי מחייבת (מה שאצלנו נמצא בין דוד לבין אחותו).
• גם בחברת Nayar שבה האם משמשת ראש משק הבית, מצויים הסמכות והכוח בידי גבר, שהוא אחי האם ומחנכם של ילדיה.

בחירת בן זוג- נישואין בחברה המודרנית

חיזור (זה רק מהספר המורה לא לימדה)

• מרבית בני האדם מתאהבים בבני זוג הנמנים עם אותו גזע ומעמד חברתי ומתאימים להם מבחינת הגיל.
• כל החברות מסדירות נישואין באופן המעודד הומוגמיה- נישואין בין אנשים בעלי אותם מאפיינים חברתיים.

המשך מבוא מהחוברת

• "התאהבות" היא אולי חוויה רגשית עזה, אך היא כפופה לכוחות חברתיים רבים.
• יש תכתיבים חברתיים המצמצמים למעשה את חופש הבחירה. את התכתיבים האלה ניתן לסווג לשתי קטגוריות:

1. איסורים מפורשים (חוקים), המונעים התקשרות בין בני זוג הנחשבים בלתי מתאימים על פי קריטריונים מסוימים.- כלומר בהתערבות החברתית יש חוקים פורמליים שמגבילים את בני הזוג – איסור בחוק
2. נורמות חברתיות, לא פורמליות , שהחברה מעבירה באמצעותן, בצורה פחות מפורשת, את ציפיותיה מהפרט באשר לבחירת בן זוג מתאים. (למשל נורמות שאומרות שאדם יבחר בן זוג מאותו מעמד חברתי-כלכלי.)

 

 

• במילים אחרות בחירת בן הזוג היא במידה מסוימת הבחירה של החברה. החברה מציבה בפני הפרט תכתיבים פרטיים
• לדוגמה חברה חרדית לא תאפשר למישהו להתחתן עם מישהי שהיא לא חרדית או השומרונים מתחתנים רק בינם לבין עצמם.

 

חוקים לבחירת בן זוג

• ביהדות: איסור נישואין בין כהן לגרושה, בין כשר לממזר

• כלומר זוהי דוגמא לחוק האוסר נישואין בין בני זוג בלתי מתאימים שניתן למצוא בחברה היהודית. ההלכה אוסרת נישואין בין כהן לגרושה.

• דנמרק: איסור נישואין בין אישה לאחיינה

 

איסור גילוי עריות

• איסור גילוי עריות: ברוב החברות קיימים חוקים האוסרים לחלוטין יחסי מין, וממילא גם נישואין, בין בני אדם השייכים למשפחה גרעינית אחת.

• איסור להינשא בתוך המשפחה הגרעינית. זוהי תופעה שקיימת בכל התרבויות ולכן זהו איסור אוניברסלי .

 

מתוך ממן- איסור גילוי עריות

אחד הצווים האוניברסליים הוא איסור גילוי עריות.

איסור גילוי העריות הוא נורמה תרבותית האוסרת יחסי מין או נישואין בין שארים מסוימים. ברוב החברות קיימים חוקים האוסרים לחלוטין יחסי מין, וממילא גם נישואין, בין בני אדם השייכים למשפחה גרעינית אחת.

 

הגדרתם המדוייקת של השארים שאיסור זה חל עליהם משתנה מתרבות לתרבות (למשל בחברת המטריליניאלית של בני הנווחו אסור לאדם להתחתן עם קרובי המשפחה של אימו לעומת זאת החברה המערבית הדו קווית מחילה את איסור גילוי העריות על שני צדדי המשפחה אבל מגבילה אותו לשארים קרובים בלבד כולל הרים, סבים, סבתות, אחים אחיות, דודים ודודות.

 

סוציולוגים העלו מס' סיבות לאיסור גילוי העריות (אופק +סיכום):

1. הסבר ביולוגי- יחסי מין בין קרובי משפחה פוגמים במטען הגנטי ומתוך כך גם פוגמים בהמשכיות של קיום החברה. ההסבר הזה נדחה על ידי מחקרים גנטיים מודרנים.
• כלומר על פי ההסבר הפופולרי לאוניברסליות של איסור גילוי עריות, יחסי מין בין שארי משפחה קרובים מביא לידי הידרדרות ביולוגית של החברה עקב ריבוי צאצאים בעלי מום.

 

2. הסבר ביולוגי נוסף- אומר שקיימת סלידה מולדת ואוטומטית מקיום יחסי מין בתוך המשפחה אך גם הסבר זה נדחה מכיוון שבתרבויות שונות מגדירים באופן שונה עם מי מותר לקיים יחסי מין ועם מי אסור.

 

3. הסבר חברתי- ההכרות הארוכה של בני המשפחה מחלישה את המשיכה המינית ביניהם .

• יונינה טלמון- הראתה שמעט מאוד אנשים שגדלו יחד באותה שכבה חברתית באותו קיבוץ נישאו לבסוף זה לזה . ההכרות הארוכה החלישה את המשיכה ביניהם

 

 

4. הסבר פסיכולוגיה- פגיעה  נפשית בילדים

• ההסבר הפסיכולוגי גורס שחוויות מיניות בגיל צעיר עלולות להתפרש כגילוי תוקפנות מצד המבוגרים, גם אם מדובר בהורי הילדים או בקרובים אחרים
• לפיכך האיסור על גילוי עריות מגן על הילדים מפני פגישה נפשית אפשרית
• טיעון נוסף הוא שהאיסור מגן על נערות צעירות מפני היריון בגיל שהן לא מוכנות לכך רגשית (דומה לביולוגי 1)

 

5. ההסבר הפונקציונליסטי

• ההסבר  הסוציולוגי פונקציונליסטי גורס כי איסור גילוי העריות נועד לשמור על מבנה חברתי יציב
• יחסי המין בתוך המשפחה מערערים את יחסי התפקידים במשפחה וכך מאיימים על היציבות החברתית
• המשפחה חייבת להגדיר בבירור את התפקידים ואת יחסי התפקידים בכוחה, כדי שתוכל להמשיך להתקיים ולמלא תפקידים חברתיים, וכל גירוי עריות מאיים על היציבות החברתית.
• יחסי מין בין אב לבתו פוגעים למשל ביכולתו של האב לשמש דמות סמכותית ומחנכת.

 

• כלומר (אופק) יחסי מין בתוך המשפחה מערערים את יחסי התפקידים במשפחה ומתוך כך גם מאיימים על יציבות המשפחה ועל יציבות החברה.

מתוך ממן- הסברים לאיסור גילוי עריות

הסבר ביולוגי

הסבר ביולוגי מדבר על כך שיחסי מין בין קרובי משפחה פוגמים במטען הגנטי ומתוך כך גם פוגמים בהמשכיות של קיום החברה. אולם ההסבר הזה נדחה על ידי מחקרים בגנטיקה מודרנית.

 

הסבר נוסף, עם הבט ביולוגי אומר שקיימת סלידה מולדת ואוטומטית מקיום יחסי מין בתוך המשפחה אך גם הסבר זה נדחה מכיוון שבתרבויות שונות מגדירים באופן שונה עם מי מותר לקיים יחסי מין ועם מי אסור.

 

הסבר פסיכולוגי

הסבר פסיכולוגי טוען שילדים שיקיימו יחסי מין עם ההורים שלהם עלולים לפרש זאת כגילוי של תוקפנות וזוהי פגיעה נפשית ולפיכך גילוי העריות מוסבר כהגנה על הילדים מפני פגיעה נפשית אפשרית.

בנוסף, טיעון דומה מסביר את איסור גילוי העריות כדרך להגן על נערות צעירות מפני היריון בגיל שהן לא מוכנות לכך רגשית.

 

הסבר הפונקציונליסטי

ההסבר הפונקציונליסטי גורס כי איסור גילוי העריות נועד לשמור על מבנה חברתי יציב: יחסי המין בתוך המשפחה מערערים את יחסי התפקידים במשפחה וכך מאיימים על היציבות החברתית

המשפחה חייבת להגדיר בבירור את התפקידים ואת יחסי התפקידים בכוחה, כדי שתוכל להמשיך להתקיים ולמלא תפקידים חברתיים, וכל גירוי עריות מאיים על היציבות החברתית. כך למשל

יחסי מין בין אב לבתו פוגעים ביכולתו של האב לשמש דמות סמכותית ומחנכת.

 

מתוך ממן

איסור גילוי העריות הוא כלל אקסוגמי

כפי שכתבתי קודם, איסור גילוי העריות הוא נורמה תרבותית האוסרת יחסי מין בין שארים מסוימים. ברוב החברות קיימים חוקים האוסרים לחלוטין יחסי מין, וממילא גם נישואין, בין בני אדם השייכים למשפחה גרעינית אחת.

אקסוגניה  היא נישואין בין אנשים הנמנים עם קטגוריות חברתיות שונות. כלומר זוהי נורמה המחייבת את הפרט להתחתן מחוץ לקבוצה שלו. 

 

משפחה גרעינית היא כמובן קבוצה (ראשונית), קטיגוריה חברתית אחת בסיסית.

לפיכך הכלל שלא לקיים יחסי מין בתוך המשפחה הגרעינית,(שהיא קטיגוריה חברתית מסוימת) מהווה כלל אקסוגני.

מאגר האפשריים: אחרי שמבינים עד כמה החברה בעצם קובעת לנו דברים, השאלה היא בעצם איפה החופש של הפרט (זה תת פרק של המורה בלבד)

• חשוב להבין שהחברה קובעת לנו מי יהיה במאגר האפשריים שלנו.
• בתוך מאגר האפשריים יש חופש בחירה
• כלומר החברה "מלמדת" אותנו מי יהיה ראוי ונכון שנבחר כבן זוגנו
• ואנחנו בוחרים בתוך קבוצת האפשריים.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

• בתוך תהליך החיברות שאנחנו לומדים (ערכים נורמות) בתוך כל הסיפור הזה גם לומדים מי ראוי לנו ומי לא
• בסוף התהליך אנחנו יודעים מי ההורים יאשרו כראוי או שלא

 

נורמות לבחירת בן זוג – דוגמאות מהחברה הישראלית- המורה לא לימדה

מבוא מהסיכום, (כתבתי קודם  ב "עם מי מותר להתחתן" פה רק הזכיר)

• "אנדוגמיה"= נישואין בין אנשים הנמנים עם אותה קטגוריה חברתית.

• האנדוגמיה מגבילה את חיפוש המועמדים לנישואין לאנשים הנמנים רק עם אותן קטגוריות של גיל, גזע, דת או מעמד חברתי.
• אנשים בעלי עמדה חברתית שווה מורישים אותה לצאצאיהם וכך שומרים על הדפוסים החברתיים המסורתיים.
• לדוגמה אצל השומרונים , שחור עם שחורה, יהודי עם יהודיה.

 

• עד שנות ה-50 הנישואין בארץ היו אנדוגמיים (אשכנזי ,ספרדי, מזרחי) הנישואין היו בתוך הקב' העדתית ורק עם השנים שיעור הנישואין הבין עדתי עלה.
• אך בקרב החרדים יש עדיין בחירה לפי "חצר מסוימת"- ייחוס משפחתי.

 

• "אקסוגמיה"= מתן היתר לנישואין בין אנשים הנמנים עם קטגוריות חברתיות שונות. מסייעת לגיבוש בריתות מועילות ותורמות לדיפוזיה התרבותית.
• לדוגמה אצל הבדואים אסור להינשא באותו השבט

נישואין בקיבוץ

• בני הנוער בקיבוצים נוהגים לבחור בני זוג שאינם חברים בקיבוצם או שאינם משתייכים לקבוצת הגיל שלהם.
• ההסבר לנוהג זה הוא שבני קיבוץ שגדלו והתחנכו ביחד, לעתים בבית ילדים אחד, מרגישים כאילו הם אחים ואחיות.

נישואין בין – עדתיים

• האנדוגמיה העדתית עדיין רווחת בישראל, למרות מדיניות כור ההיתוך.

נישואין בקרב הקהילות החרדיות

• יש קבוצות שבהן רווחת אנדוגמיה נוקשה, השוללת בחירה חופשית.
• קבוצות כאלה הן הקהילות החרדיות בבני ברק או מאה שערים.
• הקריטריונים לבחירת בן זוג בקבוצה זו הן התאמה דתית וייחוס משפחתי.
• השידוך נעשה באמצעות שדכן מקצועי.

דפוסי נישואין אצל בדויי הנגד

דפוסי הנישואין בקרב העדה האתיופית בארץ

 

 

גישות תיאוריות לבחירת בן זוג

• החברה קובעת מי הם האנשים המרכיבים את "מאגר האפשריים" (באמצעות חוקים ונורמות) שמתוכו הפרט ראשי לבחור בן זוג.
• ישנם חמש גישות שמסבירות כיצד אנחנו בוחרים בני זוג

גישת ההומוגניה

• הומו=דומה      גמיה= נישואין

 

• גישת ההומוגמיה: לפי גישה זו, בני האדם נוטים לבחור בני זוג הדומים להם במאפיינים אישיים וחברתיים.

• המורה: אנו נוטים לבחור בין זוג שדומה לנו מבחינת האפיונים החברתיים (= סטטוס)
• רוב הנישאים נוטים לבחור בני זוג הדומים להם בגיל.
• הדפוס הדומיננטי הוא שהחתן מבוגר מכלתו ב 2-5 שנים.

• גם הסטטוס המשפחתי לפני הנישואין מכתיב את הבחירה: רווקים מתחתנים בדרך כלל עם רווקות, אלמנים עם אלמנת וגרושים עם גרושות.

 

• שני מאפיינים שלגביהם בולטת במיוחד הנטייה להומוגניה הם הדת והמוצא.

• בישראל מודגשת במיוחד ההגבלה החברתית על נישואין בין בני זוג המשתייכים לדתות שונות.
• מכיוון שבישראל אין נישואין אזרחיים, אין כל אפשרות חוקית לנישואין בין חתן וכלה שאינם בני דת אחת.

 

• חלק ניכר מהנישאים שייכים גם למעמד חברתי דומה, אך לגבי אפיון זה אין הנטייה להומוגמיה בולטת כל כך.

 

• הקריטריונים שעל פיהם נבדקה ההומוגמיה עד כה היו קריטריונים שיוכיים שאין לשנותם. המצב שונה לגבי המעמד החברתי, המבוסס בעיקרו על יסודות הישגיים.
• ההומוגמיה (הגיזעית, הדתית והעדתית) קיימת בעיקר לגבי סטטוסים שיוכיים שאין לשנותם כמו נישואין בין שחורים ולבנים.

 

• למרות שיש נישאים בעלי מעמד חברתי דומה –סטטוס הישגי ,אין הנטייה להומוגמיה בולטת בכך כל כך.
• יותר צפוי שנמצא בני זוג בעלי השכלה שונה מאשר בני זוג מלאום או גזע שונה.

 

• במעמד החברתי יש הבחנה בין הנשים לגברים מכיוון שמן האישה מצפים שתינשא לגבר מן המעמד החברתי הגבוה או לפחות לדומה שלה ואילו מן הגבר מצפים להינשא לאישה ממעמד חברתי כמו שלו או נמוך ממנו.

• דוגמאות של המורה
• רווק עם רווק
• גרוש גם גרושה
• אלמן עם אלמנה

 

• גוש עדתי/ מעמד / השכלה
• גיל- רוב הזוגות מתחתנים בהפרש גילאים של 2-5 שהגבר יותר מבוגר
• כלומר אדם שדומה לנו מבחינת הסטטוס

 

גישת הצרכים המשלימים (וינץ)

• גישה זו מנוגדת לגישת ההומוגמיה .
• גישה זו טוענת כי בני אדם יבחרו את בני הזוג שלהם שצורכי האישיות שלהם משלימים את שלהם .(זוהי תיאוריה שלא נמצא לה אישוש)
• המורה אנחנו נוטים לבחור בן זוג שמשלים אותנו מבחינת הצרכים האישים שלנו

 

• כלומר גבר מעדיף לבחור בת זוג שצורכי האישיות שלה משלימים את שלו- וההיפך.

 

• המורה : הכוונה לאותם זוגות  כמו אישה מרחפת עם רואה חשבון
• כלומר הניגודים כמשלים

 

גישת הסינון (קרקהוף ודיוויס)

• גישה זו מגשרת בין גישת ההומוגמיה לגישת הצרכים המשלימים.

• המורה:  תהליך בחירת בן זוג זה תהליך של סינון (כמו שמנפים במסננת)

 

• בחירת בן זוג היא תהליך של סינון (אלימינציה) המורכב משלושה שלבים:
1. הפרט בודק את בת הזוג בכוח עונה על קריטריונים של ההומוגמיה החברתית (
• המורה: בודקים אם הבן אדם מתאים מבחינת אפיונים חברתיים (נלקח מהמוגניה)

 

2. הוא בודק אם היא מתאימה לו מבחינת דעותיו וערכיו
• המורה: האם מתאים מבחינת העמדות-
• (לדוגמא בגיל באותה השכלה אבל ימני קיצוני)
• למשל ישנ מצבים שהם בני אותו גיל, אותו גוש אבל לא רוצה ילדים

 

3. הפרט בודק אם תכונותיה מתאימות לצורכי האישיות שלו.
• המורה:  ההשלמה- שזה לקוח מהצרכים המשלימים
• כלומר מורכבת משני הראשונים + העמדות

גישת החליפין (פרס ובוקק)

• בגישה זו ההחלטה להינשא היא החלטה רציונלית. בני הזוג שוקלים את היתרונות מול החסרונות של בני זוגם .

 

• המורה: גישה זו אומרת שאנחנו בודקים את היתרונות והחסרונות של בן הזוג שלנו
• זוהי גישה רציונלית
• כאילו עושים רשימה
• אפשר לעשות יתרונות וחסרונות של עכשיו ועתיד
• כרגע יתרון שתלמיד רפואה אבל בתלמיד יהיה רשום רופא...

 

• ממצאי המחקר:
• נשים שמות יותר דגש על יכולת הפרנסה של בן הזוג,
• שני בני המין מייחסים חשיבות להופעה החיצונית.

 

• דוגמה: חליפין בין היוקרה ההישגית של הבעל ליוקרה השיוכית של האישה.

 

גישת הרווח המירבי

• דומה לגישת החליפין בכך שהיא רואה בנישואין פעולה רציונלית שמבוססת על השאיפה לזכות ברווח מירבי ) ז"א בשידוך הטוב ביותר.

 

• המורה:
• מדובר בגישה מאוד רציונלית, לא מציאותית
• לא למהר לתת אותה אף פעם או לבחור בא או ליישם בעזרתה

 

• בעלי גישה זו מסבירים באמצעותה מדוע רוב הנישואין הומוגניים.

 

• בחירת בן הזוג מורכבת ממספר שלבים:
1. האדם שוקל אם בכלל כדאי לו להינשא 
• המורה: קודם כל:  עושים שיקול אם כדאי להתחתן או שלא (האם כדאי לי שהתחלתי לעבוד בחברת הייטק או שאולי לא כדאי להתחתן כרגע )

 

2. האם תכונותיו של בן הזוג בכוח עולות על תכונותיהם של בני זוג אחרים (כאשר גם אם התשובה היא כן הוא ישקול אותם לעומת תכונותיהם של בני זוג אחרים אפשריים בעתיד).
• המורה: לאחר מכן שוקלים האם בן זוג שמצאתי האם זהו בן הזוג הטוב ביותר היום או בעתיד.

 

• כלומר בגישה זו טמון ההסבר לכך שרוב בנישואים הם הומוגניים (העיסקה הכדאית ביותר)- האדם מגביל את עצמו ובוחר בת זוג שתכונותיה הרלוונטיות תואמות לשלו.

 

• במילים אחרות
• האדם מחפש בדרך כלל בן זוג שתכונותיו החיוביות (יופי, השכלה, יוקרה) רבות. יוצא שאין להניח שהוא יבחר בן זוג שתכונותיו נופלות משלו. ואולם, אם יבחר בת זוג שתכונותיה עולות בהרבה על שלו, אפשר שייתקל בסירוב. לפיכך הוא מגביל את עצמו ובוחר בת זוג שתכונותיה הרלוונטיות תואמות לשלו, והנישואין ההומוגמיים הם ה"עסקה הכדאית ביותר" לשני בנו הזוג, וזו הסיבה לשכיחותם הרבה.

 

• ביקורת על גישת החליפין והרווח המירבי- האדם אינו פועל בתחום הריגשי באמצעות מניעים רציונלים.

 

• ברוב החברות המערביות בחירת בן הזוג נתונה בידי בני הזוג עצמם. אך מכיוון שהם אינם חיים בחלל ריק, בחירתם מושפעת מערכים חברתיים ותרבותיים שהם הפנימו בתהליך החיברות שלהם. אם כך, אי אפשר לומר שמפורש שבחירת בן זוג בחברה המערבית היא חופשית לחלוטין.

 

גירושין בחברה המודרנית- מהספר המורה נכנסה רק לתת פרק אחד

• עם השנים עולים שיעורי הגירושין בחברה המודרנית לעומת החברה המסורתית. יש לכך מס' הסברים:

 

חוברת הלימוד מחלקת את הגורמים העשויים להשפיע על תדירות הגירושין לשלוש קטגוריות:

גורמים מבניים

אופק: תלות כלכלית נחלשת. תלות רגשית רבה יותר.

 

• התלות הכלכלית בין הבעל והאישה קטנה בהרבה יותר והאישה עובדת ולכן גם אם יש גירושין כל אחד מהצדדים יכול להחזיק את עצמו כלכלית.
• ובנוסף תלות רגשית גבוהה בחברה המודרנית . ההיבט הרגשי הרבה יותר משמעותי בהמשך הקשר ואם העניין הרגשי כבר לא קיים אז יש סיבה להתגרש.

 

פירוט

• החברה המודרנית מציעה אפשרויות תעסוקה מגוונות לגברים ונשים כאחד.
• לפיכך התלות הכלכלית בין בעל לאשתו הולכת ונחלשת, וגוברים הסיכויים לפירוק המשפחה.

 

• גורם מבני נוסף קשור לדפוס המשפחה השכיח בחברה המודרנית- המשפחה הגרעינית.
• במשפחה כזאת התלות הרגשית בין בני הזוג רבה.
• במשפחה המורחבת בחברה המסורתית, לעומת זאת, בני הזוג נשענים רגשית גם על אחים, הורים וכו'. התלות הרגשית הרבה בין בני הזוג, הנובעת מחוסר אלטרנטיבה זמינה, מגבירה בעתות משבר את הסיכוי לגירושין.

גורמים ערכיים-

אופק: גורמים ערכיים- שינוי ברמת הציפיות מהנישואין.

• רמת הציפיות מן הנישואין בחברה המודרני- הציפייה היא למלא צרכים של סיפוק רגשי אינטלקטואלי – אם לבני הזוג משעמם במשפחה זה סיבה לגירושין.

 

 

פירוט

• השינוי הערכי המהותי ביותר המשפיע על שכיחות הגירושין הוא השינוי ברמת הציפיות מן הנישואין.
• לצד התפיסה הרומנטית של בחירת בן הזוג, קיימת בחברה המודרנית גם תפיסה לגבי האושר האישי של הפרט כתנאי הכרחי להמשך הנישואין.
• בחברה המודרנית נועדו הנישואין לענות על הצרכים המיניים, הרגשיים והאינטלקטואליים, ובני הזוג אינם מוכנים בדרך כלל להתפשר או לוותר על מילוי צרכים אלה.

 

גורמים חברתיים

אופק: גורמים חברתיים- מעמד חברתי, מקום מגורים (עיר/כפר), דת, גיל הנישואין.

 

• לרקע החברתי יש גם גורמים מבניים: מעמד חברתי –כאשר הוא גבוה שיעור הגירושין נמוך יותר מכיוון שפרוק התא המשפחתי הוא כלכלי .

• גורמים שקשורים למקום המגורים: יש הבדל לדוגמה בין עיר לכפר, היכן שיש יותר קשרים חברתיים הפיקוח החברתי גדול יותר ולכן יש רכילויות וכו'.

 

פירוט

• ככל שהמעמד החברתי של בני הזוג עולה, כך יורד שיעור הגירושין.
• השכיחות הנמוכה יחסית של הגירושין במעמד הגבוה קשורה בעיקר לאובדן משאבים כלכליים עקב פירוק הנישואין.
• יעור הגירושין במעמד הנמוך, לעומת זאת, גבוה. הדבר נובע מהעובדה שאין הבדל בולט בין רמת השכר של האישה והבעל. לפיכך, אין בפירוק מסגרת הנישואין אובדן משאבים כלכליים.
• שיעור הגירושין אצל תושבי העיר עולה על זה של תושבי הכפר.
• בני זוג שנישאו בגיל צעיר מאוד נוטים להתגרש יותר ממי שנישא בגיל ממוצע.
• שיעור הגירושין של בנים להורים גרושים גבוה לעומת שיעור הגירושין של בנים להורים שלא התגרשו.
• שיעור הגירושין אצל זוגות בעלי תכונות אופי ונתונים אישיים דומים נמוך לעומת זוגות השונים זה מזה ברקעם החברתי, התרבותי והאישי.

 

בחברה הישראלית שיעור הגירושין עולה אך הוא נמוך לעומת חברות מודרניות אחרות: (נדמה לי שהמורה פירטה יותר)

1. הדת: מעודדת משפחתיות, הרבנות לא ממהרת לפרק משפחה.

2.פיקוח חברתי:הפיקוח לא מאפשר גירושין כל כך מהר

3. מצב ביטחוני: בני הזוג צריכים אחד את השני למען הביטחון האישי שלהם.

 

תמורות ובעיות בחיי המשפחה- כל תת פרק זה הוא מהספר פרט לסיבות שגם המורה דיברה עליהם

גירושין

• עד 1994 4 מכל 10 קשרי נישואין הסתיימו בגירושין.

 

• המורה: מה שמעניין את הסוציולוגים זה למה יש עליה באחוז המתגרשים

• התופעה שמעניינת
• התופעה שהתגרשו בעבר היתה אחד ל...
• היום מתגרשים 1:3
• יש אזורים שמדובר על 1:2 יש אזורים שזה יורד
• רעננה וגבעתים אזורים עקרים של גרושים.

 

• השאלה למה יש עליה באחוז הגירושין יש מספר גורמים

 

אי תלות כלכלית של נשים

• הנשים של ימינו תלויות פחות בגברים-
• השתתפותן הגוברת של נשים בכוח העבודה הפחיתה את תלותן הכלכלית בבעליהן.
• מבחינה מעשית הן מסוגלות לסיים נישואים לא מאושרים ביתר קלות.

 

• המורה

• היום הנשים הן חלק משוק העבודה, יש להן יכולת להתפרנס
• מכאן שהן לא נשארות נשואות בגלל סיבה כלכלית.

מתח

• חיי הנישואין כיום מתוחים יותר-
• במרבית המקרים שני בני הזוג עובדים מחוץ לבית, והמשרות גוזלות מהם זמן ואנרגיה שצריכים להיות מופנים למשפחה
• כך שגידול הילדים הופך לעול.

• המורה

• כיום בתוך המסגרות המשפחתיות יש הרבה מאוד מתח, הרבה מאוד לחץ.
• המתח קשור לחיים,
• אנחנו מבלים הרבה מאוד זמן בתוך העבודה, יש הרבה שעות עבודה, אנחנו באים הביתה, יש ילדים, יש את הלחץ של הפרנסה, ביטוחים, יוקר מחיה, משכנתאות וכד'
• כלומר הזוג עומד תחת לחץ מאוד גדול. ולפעמים הלחץ מתפוצץ

 

• מחקרים מראים שזוג מדבר פחות מרבע שעה זמן איכותי ליום
• רוב הזמן דיבורים טכניים.

 

• בעבר שהיה קשה הלכו למשפחה המורחבת
• היום מסגרת משפחה גרעינית.

אינדיבידואליות

• האינדיבידואליזם בקו עלייה-
• אנשים מקדישים פחות זמן זה לזה.
• אדם נתון לאושרו ולהצלחתו האישית יותר מאשר למשפחתו וילדיו.

 

• המורה

• הערך הבסיסי בחברה  זה אינדיבידואליות
• למשל אומרים "לא טוב לי"
• הציפיה שמערכת היחסים תספק את הצרכים שלי, וכשהיא לא עושה את זה אז המערכת יחסים מתפרקת.

אהבה רומנטית דועכת

• האהבה הרומנטית דועכת במהלך השנים-
• דעיכת התאווה המינית מסכנת את היחסים והרצון לחדש ריגושים הפך להיות עילה לגירושין במערכות נישואין שבהם האהבה הרומנטית היא הבסיס.

• המורה

• קשור גם לאינדיביואליות
• המשיכה המינית ההתאהבות, התשוקה עוברת
• השאלה מה קורה אחרי שהתשוקה עוברת.

 

• ואז שאלה שיש בסיס, - ואז נכנס אינדיבידואליות-

 

הגירושין קלים יותר מבחינה חברתית- מקובלים יותר

• גירושין מקובלים כיום יותר מבחינה חברתית-
• אין יותר סטיגמה שלילית, פחות ביקורת של קרובי משפחה וידידים.

 

• המורה

• בעבר היו אומרים שישארו ביחד למען הילדים, לא לעשות שיהיה קשה
• כלומר הרבה שיכנועים מבחינת המשפחה, שלא לעשות את הצעד גם שהמשפחה מורחבת ידעו שרע
• היום הכל השתנה
• אומרים תתגרשו למען הילדים
• כל המערכת מסביב פועלת אחרת.

 

 

הגירושין קלים יותר מבחינה משפטית

• גירושים הם כיום צעד קל יותר מבחינה משפטית-
• אין יותר צורך בהוכחת ניאוף או התעללות גופנית,
• אלא רק הסכמה על כישלון הנישואין.

 

• המורה

• בארצות הברית היכולת להתגרש דרך מסמכים מאוד קלה
• גם בארץ הגירושין הפכו להיות קלים יותר ממה שהם היו
• פעם היו "עושים את המוות" והיו דרושים שלום בית
• היום מופעל לפעמים לחץ גדול וכמות ההגונות יורד כי יש אלטרנטיביות- היום קל יותר משפחתית

 

 

מי מתגרש?

• המועמדים העיקריים לגירושים בארה"ב הם זוגות צעירים, בעיקר אלו שנישאו לאחר תקופת חיזור קצרה, זוגות שהמקורות הכספיים העומדים לרשותם מוגבלים ועדין לא הגיעו לבגרות רגשית.
• בכל השכבות החברתיות סיכויי הגירושין עולים אם הנישואין היו תוצאה של היריון בלתי מתוכנן או כשלפחות אחד מבני הזוג מכור לאלכוהול או לסם אחר.
• חילוניים נוטים להתגרש יותר מדתיים. גירושים נפוצים גם בקרב זוגות שבהן יש לנשים קריירה מוצלחת.

 

גירושין כתהליך

• גירושין הם צורה של נטישת תפקיד. מציינים 6 סוגי הסתגלות המתחייבים מהגירושין:

1. ניתוק רגשי.
2. ניתוק משפטי: מאחר שהנישואין הם חוזה משפטי, הגירושין כרוכים בשינוי הסטטוס החוקי.
3. היערכות נפשית: גרושים רבים סובלים לא רק מבדידות, אלא גם מתחושה שהתמוטטות נישואיהם מעידה על כישלון אישי.
4. היערכות קהילתית: קץ הנישואין מחייב את שני בני הזוג לארגן מחדש קשרי ידידות ולשנות את אופי היחסים עם הורים ובני משפחה אחרים.
5. היערכות כלכלית: גירושין מעלים את רמת חייהם של גברים רבים, אך לא פעם ממיטים חורבן כלכלי על נשים האמורות לדאוג לכלכלת ילדיהן למרות שהכנסתן נמוכה משל בעליהן.
6. שינוי דפוסי הורות: יותר ממחצית מן הזוגות מתגרשים בארה"ב צריכים ליישב את שאלת האחריות לילדים.

 

נישואין מחדש

• 4 מכל 5 אנשים שהתגרשו מתחתנים מחדש, ומרביתם עושים זאת כחמש שנים לאחר הגירושין.
• גברים, המפיקים יתרונות רבים יותר מנישואיהם, נוטים יותר מנשים להינשא מחדש.

 

אלימות במשפחה

• אלימות במשפחה היא התעללות נפשית, פיזית או מינית של בן משפחה אחד במשנהו.

 

• אלימות כנגד נשים:
• גברים אחראיים למרבית האלימות המשפחתית, ונשים סופגות את מרבית הפגיעות הגופניות.
• כמעט 30 אחוזים מן הנשים הנרצחות- לעומת 3 אחוז מהגברים- מוצאת את מותן מידי בן זוגן או בן זוג לשעבר.

 

• אלימות כנגד ילדים:
• כ- 4 אחוזים מאוכלוסיית הילדים- סובלים מדי שנה מהתעללות, וכמה אלפים מהם מתים עקב כך.
• נזקיה של התעללות זו חמורים הרבה יותר מעצם הפגיעה גופנית, שכן המבוגרים התוקפים ילדים מנצלים לרעה את כוחם ואת האמון הניתן בהם ומערערים את התפתחותם הנפשית של קורבנותיהם.
• כ- 90% מהמתעללים בילדים הם גברים, אך הם אינם תואמים כל סטריאוטיפ פשוט.
• מכנה משותף אחד מאפיין את מרבית המתעללים: הם עצמם היו קורבן להתעללות בילדותם. החוקרים גילו שאלימות כלפי אנשים קרובים היא התנהגות נלמדת.

דפוסי משפחה חלופיים

סיכום של המורה

• כיום המסגרת המשפחתית היא משתנה ומכילה בתוכה הרבה מאוד סוגים ואלטרנטיבות
• יש את המשפחה הפרודה
• יש משפחות גרושות
• יש משפחות גרושות שמתחתנות פעם נוספת (אבא חורג, אחים, חורגים, סבא וסבתא חורגים)
• יש קומונות
• יש חיים ביחד ולחוד
• מודל מחול שלא נכנס לארץ
• יש שני אזורי מגורים (בעייתי שיש ילדים)
• יש אימהות חד הוריות מרצון
• אימהות חד הוריות לא מרצון
• זוגות חד מיניים שמאמצים ילדים
• וכד'

 

דפוסי משפחה חלופיים- מהספר

משפחות חד הוריות

• משפחות חד הוריות עשויות להיות תוצאה של גירושין, התאלמנות, או החלטה של אישה לא נשואה ללדת.
• כניסתן של הנשים לשוק העבודה שיפרה את יכולתן הכספית להיות אימהות חד הוריות.
• מחקרים רבים מוליכים למסקנה שמשפחות חד הוריות אינן מסגרת אידיאלית לגידול ילדים. לכל אחד משני ההורים- האב והאם- תרומה ייחודית משלו להתפתחות החברתית של הילד, ועל כן לא ניתן לצפות שאחד מהם ישיג לבדו את אשר יכולים להשיג רק זוג הורים הפועלים יחד.
• אך בעייתן החמורה ביותר של משפחות חד הוריות היא העוני.

מגורים ביחד

• קוהביטציה הם משק בית משותף של זוג לא נשוי.
• מרבית המגורים המשותפים אינם מסתיימים בנישואין.
• תחת זאת, הם נחשבים לדרך מקובלת לבחון את יציבותה של מערכת יחסים רצינית.

זוגות של הומוסקסואליים ולסביות

• בארה"ב זוגות הומו' אינם יכולים להתחתן (אף שהם יכולים לאמץ ילדים), אך ערים מסוימות מתירות "שותפות רשמית" המקנה כמה מהיתרונות המשפטיים של הנישואין.

• מרבית הילדים הגדלים במשק בית של הזוגות ההומו' בארה"ב נולדו כתוצאה מקשרים הטרו' קודמים.
• עם זאת, הורים הומו' רבים מסתירים את נטיותיהם המיניות כדי לחסוך מילדיהם תשומת לב לא רצויה.

פנויים ופנויות

• אנשים החיים בגפם כיום הם תופעה נפוצה בארה"ב. נשים בלתי נשואות באמצע חייהן נתקלות במאגר מצטמק והולך של מועמדים לנישואין.

שינויים בתוך המשפחה הגרעינית (מהחוברת)

 

• משפחה חד הורית
• מישום זה זה לא הי המפורט בסיכום, אז לבדוק עמו 134

 

 

• נישואין פתוחים:
• דפוס נישואין זה, שלפיו מותר לבני הזוג לקשור קשרים, כולל קשרים מיניים, עם בני אדם אחרים, כל עוד היחסים בין בני הזוג נחשבים משמעותיים ביותר בשבילם.

 

• החלפת בני זוג:
• בקרב המעמד הבינוני-גבוה בארה"ב ניתן למצוא דפוס המכונה החלפת בני זוג.
• שניים או שלושה זוגות נפגשים, לסוף שבוע למשל, וכל אחד מהמשתתפים רשאי לקיים יחסי מין עם בן הזוג של רעהו.

 

• נישואין ללא תעודות (מגורים משותפים):
• יחידה משפחתית שהוקמה לפי נורמה זו מתפקדת כמשפחה גרעינית לכל דבר, אף שבני הזוג מעדיפים, מסיבות אידיאולוגיות או מעשיות, לחיות יחד ללא גושפנקא רשמית.

 

• נישואין בשני שלבים:
• האנתרופולוגית מיד מציעה נישואין על פי דגם דו שלבי.
• בשלב הראשון, המכונה נישואין אינדיבידואליים, בני הזוג נישאים בטקס פשוט, וההתקשרות ביניהם מבוססת על אחריות כלכלית הדדית מצומצמת, תוך ויתור על הולדת ילדים ומתן אפשרות לגירושין מהירים.
• השלב השני, המכונה נישואין לצורך הורות, מחייב יותר. ביסוד התקשרות זו מונחת הנכונות של בני הזוג לקבל אחריות חינוכית וכלכלית ארוכת טווח למען הילדים.

 

• דפוסי משפחה אחרים
• בחברות מערביות שונות קייס דפוס של נישואין ללא ילדים, שמטרתו לאפשר לבני הזוג לפתח קריירה מקצועית, או למנוע, מטעמים אידיאולוגיים, הבאת ילדים לעולם הסובל ממילא מעודף אוכלוסין.

 

אלטרנטיבות למשפחה הגרעינית (מהחוברת)

• הנישואין הקבוצתיים:
• כמה מבוגרים וילדיהם החיים במשק בית אחד, בדרך כלל באזור כפרי מבודד.
• בדפוס נישואין זה כל החברים המבוגרים הם שותפים פוטנציאליים לקיום יחסי מין.

המשפחה בעידן של טכנולוגיית הפריה מתקדמת (מהספר)

• טכנולוגיה זו פותחת אפשרויות חדשות בפני המשפחה היחידה, אך מציבה שאלות נוקבות בפני החברה ככלל.
• שימוש בה מעורר שאלות מוסריות לגבי עצם החיים והתהוותם.

 

הפריה חוץ גופית: (ספר)

• מבחינה טכנית, תינוקות מבחנה הם תוצר של הפריה חוץ גופית, תהליך שבו המפגש בין הזרג הגברי לביצית הנשית מתרחש בתנאי מעבדה, מחוץ לגופה של האישה. ה
• עוברים מתהווים עקב כך מושתלים בגופה של אישה על מנת להתפתח ולהיוולד או מוקפאים לשם שימוש מאוחר יותר.
• היתרון המיידי של הפריה חוץ גופית הוא סיוע לזוגות שאינם יכולים להביא ילדים לעולם בדרך המקובלת.
• אך במבט לטווח ארוך טכנולוגיות ההולדה החדשניות עשוית גם להקטין את אחוז המומים המולדים על ידי סינון גנטי של זרע וביציות.

 

שאלות מוסריות (ספר)

• תופעת ההשהיה התרבותית היא כאשר חברה מתקשה להדביק את ההשלכות המוסריות של טכנולוגיה חדשה.
• מחירה הגבוה של ההפריה החוץ גופית מגביל את השימוש בה למספר מצומצם של בעלי אמצעים.
• בנוסף, כל סוגי טכנולוגיית ההפריה החדשה קוראות תגר על מושגי השארות המקובלים, עלינו להבין שכשמדובר בבריאת חיים, לא כל מה שאפשרי מבחינה טכנית רצוי בהכרח מבחינה מוסרית.

 

יחסים משפחתיים בחברה המודרנית- זה המורה בכלל לא דיברה (היה אחרי הפרק בחירת בין זוג) הסיכום וכמה מילים מאופק

ראשית החיים המשותפים- אידיאלים מול מציאות- מתוך הספר

• התרבות המערבית מציגה בפני הצעירים את הנישואין בצבעים ורודים. אהבה רומנטית כרוכה במידה גדולה של דמיון. כשאנחנו מתאהבים באדם, אנו מתאהבים לא פעם בדמותו כפי שהיינו רוצים לראותה ולאו דווקא כפי שהיא באמת.

 

• חיי המין הם מקור אכזבה נוסף. זוגות מאוהבים נוטים לשוות בדמיונם את הנישואין כירח דבש מיני אין סופי.

 

• ניאוף הוא תחום נוסף שבו אידיאל הנישואין אינו תואם את המציאות.

 

גידול ילדים: - מהספר

• רובם המכריע של המבוגרים בארה"ב מגדירים את גידול הילדים כאחת ההנאות הגדולות של החיים.
• בחברות טרום תעשייתיות משפחות  גדולות הן השקעה משתלמת, משום שהילדים מבצעים עבודות חיוניות.

יחסים בין בעל לאישה- אליזבט בוט (זה אופק הזכירו)

• אליזבט בוט ערכה מחקר בקרב 20 משפחות בלונדון בשנות ה-70 .
• מטרת המחקר הייתה לעמוד על היחסים בתוך המשפחה, על הקשר בין בני הזוג.

 

בוט הבחינה בין 2 טיפוסים של משפחות:

1. הטיפוס הבדלני- SEGREGATED

• זהו טיפוס של משפחה בו הבעל והאישה מקיימים מערכות תפקידים נפרדות ללא שיתוף פעולה ביניהם .

• כלומר בטיפוס זה יש הפרדה ברורה בין תפקידי האישה לתפקידי הבעל, וכל אחד ממלא את תפקידיו באופן עצמאי וללא שיתוף פעולה מבן זוגו.

 

• יש חלוקת עבודה קבועה ומוגדרת.
• לבעל יש תפקידים כמו יציאה לעבודה (תפקידים אינסטרומנטליים) ולאישה יש תפקידים כמו לשבת בבית, להכין אוכל ולגדל את הילדים (תפקידים אקספרסיביים).
• גם בשעות הפנאי שלהם יש חלוקה ברורה, שעות הפנאי הם בנפרד, הבעל הולך לפאב עם החברים אחרי העבודה והיא מבלה עם השכנות והמשפחה.

 

2. הטיפוס המשתף- JOINT

• טיפוס של משפחה שמשתפת פעולה בין הבעל והאישה, אין הפרדה בין התפקידים, חלוקת התפקידים מאוד גמישה .
• שניהם מורידים את הזבל ומכינים אוכל.
• וגם צורת הבילוי משותפת כמו יציאה עם עוד זוגות חברים.

• כלומר בטיפוס זה אין הפרדה ברורה בין תפקידי הבעל לתפקידי האישה, והם משתפים פעולה במילוי התפקידים השונים. גם את זמנם הפנוי הם מבלים בצוותא- יש להם חברים משותפים ותחומי התעניינות משותפים.

בוט מצאה שני דברים:

1. קיים קשר בין סוג הטיפוס למעמד החברתי של בני הזוג.

• הטיפוס הבדלני מוכר יותר בקרב בני המעמד הנמוך
• ואילו הטיפוס המשתף בקרב בני המעמד הבינוני והגבוה.

2. 2.קיים קשר בין סוג הרשת החברתית(=מס' הקשרים החברתיים שיש לבני הזוג) של בני הזוג ובין סוג הטיפוס .

קיימים שני סוגים של רשת חברתית:

• רשת חברתית צפופה- לבני הזוג יש הרבה קשרים עם חברים ,משפחה וכו'.

• כלומר (אופק) רשת חברתית צפופה- למשפחה יש קשרים חברתיים אינטנסיביים.

• רשת חברתית רופפת- לבני הזוג יש מעט מאוד קשרים חברתיים

• כלומר (אופק) רשת חברתית רופפת- למשפחה יש קשרים חברתיים נדירים ורופפים.

 

• בוט מצאה שברשת חברתית צפופה יהיו יותר יחסים מטיפוס בדלני וככל שהרשת רופפת יותר ,יש יותר סיכוי למצוא משפחות מטיפוס משתף.
• ההסבר הוא  שכאשר בני הזוג מקושרים ברשת צפופה עם מס' רב של קשרים חברתיים הם אינם תלויים זה בזה לא מבחינה רגשית ולא מבחינת תפקידים מפני שכל אחד מחברי הרשת יוכל למלא את התפקיד של בני הזוג.
• במשפחה המשתייכת לרשת חברתית צפופה, בני הזוג נעזרים לעתים קרובות בידידים וקרובים. עזרה זו מצמצמת את התלות הרגשית והמעשית בין בני הזוג.
• ברשת צפופה יש מי שיחליף את מקומו של בן הזוג.
• לעומת זאת כאשר הרשת החברתית רופפת קיימת תלות חזקה בין הגבר והאישה והיא באה לידי ביטוי בחלוקת העבודה הגמישה ביניהם.
• ואולם, כאשר הרשת החברתית רופפת, בני הזוג מוצאים סיפוק לצורכיהם הרגשיים והאישיים במסגרת המשפחה, התלות ההדדית גוברת והיא באה לידי ביטוי בחלוקת עבודה גמישה.

 

חלוקת העבודה – עמוד 121 בחוברת לקרוא יותר

• ההבחנה בין משפחה מטיפוס בדלני למשפחה מטיפוס משתף מקבילה במידה רבה להבחנה בחלוקת העבודה בחברה המודרנית וחלוקת העבודה בחברה המסורתית.
• בחברה המסורתית חלוקת העבודה מתאימה לטיפוס הבדלני –חלוקת עבודה ברורה
• בחברה המודרנית חלוקת העבודה מתאימה לטיפוס המשתף מכיוון שהיא גמישה.

 

חלוקת הכוח- אפשר להרחיב עמוד 125

• חלוקת הכוח בין הבעל לאישה נקבעת בהתאם לכמות המשאבים שכל אחד מביא עמו לתא המשפחתי.
• מי שמביא יותר זוכה לסמכות רחבה יותר.
•  
• במשפחה המסורתית האישה משנית מבחינת הכוח במשפחה. עם זאת, היא הצליחה לצבור כוח בזכות המשאבים הכלכליים שהביאה עמה או בזכות משאביה החברתיים (היכולת ללדת ילדים, בעיקר בנים).
• ככל שרמת השכלתה גבוהה יותר, כך גוברת השפעתה על תהליך קבלת ההחלטה במשפחה.

 

שביעות הרצון מהנישואין

• במחקר שנערך בארץ נבדקו הגורמים המשפיעים על שביעות הרצון של אנשים מנישואיהם.
• הגורמים שנמצאו כבעלי ההשפעה הגדולה ביותר על שביעות הרצון של בני הזוג היו קשורים בגבר, ובמידה פחותה באשה.
• שני גורמים נמצאו כבעלי השפעה חזקה במיוחד:              
• רמת הליברליות של הגבר
• ורצונו להינשא.
• נמצא, כי כל שדעותיו של החתן ליברליות יותר ודעותיה של הכלה מסורתיות יותר, כך עולה שביעות רצונם של שני בני הזוג מנישואיהם.

 

 

 

• ניתן לעמוד על הדיכאון דרך טיב הקשרים בין הג'נדר, העוצמה ובריאות הנפש בתא המשפחתי באמצעות הבחנה בין 4 סוגי נישואין

ג'נדר- זה היה כתוב בספר (עמוד 464)

• לנוכח הפטריארכליות הנמשכת, מוזר הדבר שאנשים עדיין מאמינים בעקשנות שנישואין מביאים לאישה יתרונות רבים יותר מאשר לגבר.
• כיום נשים נשואות בריאות בנפשן פחות מן הרווקות, מאושרות פחות מהן ונוטות יותר לעמדות של השלמה פסיבית עם גורלן.
• גברים נשואים, לעומת זאת, מאריכים ימים יותר מרווקים, מאושרים יותר ובריאים יותר בנפשם.
• מחקר על רמת דיכאון בקרב זוגות נשואים בארה"ב מסייע לנו לעמוד על הקשרים בין ג'נדר, עוצמה ובריאות נפשית בתא המשפחתי.
• בנישואים "קונוונציונליים" בני הזוג מסכימים שרק הבעל יעבוד מחוץ לבית, והאישה תעסוק בעבודות הבית וגידול הילדים.
• זוגות מסוג זה מאופיינים בדרגה נמוכה עד בינונית של דיכאון, ו
• מצבם של הגברים מעט טוב יותר משל הנשים.
• מבחינת הגברים משרותיהן מכניסות להן הכנסה ויוקרה
• לנשים יש סיפוק אך לא שכר.

 

• בנישואים "קונוונציונליים מתוחים" המצב הכלכלי כופה על האישה לצאת אף היא לעבודה (ולא כי היא רוצה), אך בשובה הביתה היא נאלצת לבצע גם את עבודות הבית והטיפול בילדים.
• האישה סובלת מדרגה גבוהה של דיכאון,
• אך הבעל מדוכא עוד יותר (משום שהוא סבור שעליו לפרנס את אשתו, ואינו יכול לעשות זאת).

 

• בנישואין "שוויוניים מתוחים" הבעל והאישה מאושרים מכך ששניהם תורמים לפרנסת המשפחה, אך מרבית עבודות הבית והטיפול בילדים עדיין מוטלות על האישה.
• בנישואין מסוג זה דרגות הדיכאון של הנשים נמוכות מעט יותר,
• והבעלים שבעי רצון עוד יותר, משום שהכנסת המשפחה גבוהה יותר.

 

• בנישואין "שוויוניים" הבעל והאישה נהנים מעיסוקיהם מחוץ לבית ומתחלקים גם במרבית המשימות המשפחתיות.
• מכל ארבעת הסוגים דפוס זה מאופיין בדרגות הדיכאון הנמוכות ביותר בקרב שני בני הזוג.
• אלו נישואים מסוג נדיר.

 

יחסים בין הורים לילדים- אפשר להרחיב יותר עמוד 127

• נושא זה עולה ונוגע לשאלה כיצד העובדה שהאמהות יוצאות לעבוד משפיעה על הילדים או על האמא עצמה.
• מחקרים שנעשו על אמהות עובדות ועל היחס שלהן לילדיהן הראו שאמהות עובדות יותר מאושרות מהתפקיד האימהי והביעו יותר נכונות ללדת ילדים נוספים.
• אך יש שאלה האם האמא נהנית מהעבודה או שהיא רק עובדת לצורך עבודה.

 

• ההישגים הלימודיים של ילדים שאמא שלהם עובדת הם הישגים גבוהים בבריאות הנפשית גבוהה יותר והמסקנה היא שאמהות עובדות לא פוגעות בעצמן או בילדים שלהן.

 

• שוהם: עשה מחקר על משפחות עולים בישראל והראה במחקר שדווקא אמהות שיצאו לעבוד השפיעו לרעה על ילדיהן . ואיך? מכיוון שהנשים יצאו לעבוד לא היה פיקוח על הילדים.

מתוך הספר

• רובם המכריע של המבוגרים בארה"ב מגדירים את גידול הילדים כאחת ההנאות הגדולות שיש בחיים.
• בחברות טרום תעשייתיות משפחות גדולות הן השקעה משתלמת, משום שהילדים מבצעים עבודות חיוניות.
• מנקודת ראות כלכלית, התיעוש הופך את הילדים מכנס חיוני לנטל מעיק.
• מחיר גבוה של גידול ילדים הוא אחת הסיבות לירידה המתמדת בממדי המשפחה במאה העשרים.

בארצות הנמוכות הכנסה, שבהן לנשים אין אפשרויות רבות מלבד ללדת ולגדל ילדים, התמונה שונה לחלוטין.

שאלות לדוגמא במהלך השיעורים

שאלה 16 משיעור 9 על בחירת בני זוג

1. סכם בקצרה את חמשת הגישות התיאורטיות לבחירת בן זוג המוצגות ביחידה 6
2. צעיר ישראלי בעל מ.א במנהל עסקים, בן למשפחה שעלתה לישראל בשנות החמישים ממוצא מרוקאי התחתן עם עולה חדש יפיפיה לא אקדמית, מדרום אמריקה. איזו מין הגישות שהצגת בסעיף א', יכולה להתאים לתאור בחירת בני הזוג במקרה זה נמק.

 

• זוהי שאלה קלאסית שחוזרת על עצמה בצורות שונות

א)

ב)

• ששואלים איזו גישה- להגיד אחת
• מדובר על גישת החליפין.

שאלה נוספת שהמורה שאלה אבל לא חילקה לנ –סיפור דומה

1. לסכם גישות בין בני זוג

ב)

השאלה:

צעיר ישראלי אקדמי, מוצא מהארץ, התחתן עם לא אקדמאית התחתן עם אתיופית  איזה גישה מתאימה לבני זוג

 

יפיפייה- Ü 

מדובר יתרונות מול חסרונותÜ  גישת החליפין.

 

ללכת מהכיוון שלו

 

אדם חרדתיÜ  בן זוג רגוע

בין אדם לא החלטי Ü  בן זוג החלט

 

• חליפין= פירושו הוא אקדמי אבל מעדות המזרח.
• לחשוב על יתרונות וחסרונות ורואים אם יש יותר יתרונות מחסרונות.
• אילו היו באים ואומרים שהוא ביישן והיא אדם שאוהב לבלות אז זה היה צרכים משלימים.
• חליפין לא קשור לתכונות אופי, תכונות אופי צרכים משלימים.

 

38