יום ראשון, 4 באוקטובר 2009

5 C 1) יחידה 5 חלק א כולל הכל

יחידה 5: קבוצות וארגונים פורמליים

(לפי המורה יחידה 5 מופיעה במבחן)

  • המורה: יחידה זו מדברת על כך שאנחנו עוברים את תהליך החיברות בקבוצות שאנחנו שייכים אליהם

  1. מבוא
  • ההבדל בין קבוצה חברתית, קטיגוריה, וקהל
    • הנושא כאן הוא קבוצה
קבוצה חברתית
  • קבוצה חברתית היא שני אנשים או יותר, המזדהים זה עם זה ומקיימים ביניהם אינטראקציה
  • קבוצה: קובץ של אנשים (2 ומעלה), מטרה מסוימת משותפת, מקיימים אינטראקציה, לא חייבת להיות להם השקפת עולם (אידיאולוגיה) משותפת, תודעה משותפת.

 

  • הגדרה של המורה לקבוצה
  • כל יחידה חברתית המורכבת משני אנשים או יותר המקיימים ביניהם פעילות גומלין.

 

  • הסבר של המורה
    • ההשתייכות לקבוצה זה מעבר למשהו פיזי שאני עומד ליד מישהו
    • אלא חייבים להיות יחסי גומלין בתוך הקבוצה. זה משהו מעבר
    • צריך סוג של חלוקת תפקידים, השתייכות מובחנת של מי ששיך לקבוצה או לא שייך לקבוצה
      • כלומר משהו שהוא מעבר, ערכים משותפים/ מטרה משותפת/, אינטרס משותף

 

    • הכוונה שתהיה איזו שהיא היררכיה, חלוקת תפקידים,
  • יושבי אוטובוס הם לא קבוצה

 

  • פעילות הגומלין המובחנת היא מאוד חשובה
    • שמישהו מבקש טרמפ מהכיתה זה אחרת מאשר מישהו שלא שייך לכיתה.
      • אינטרס וערכים הכוונה לכל הקבוצה ולא למישהו ספציפי.
קטיגוריה- רק מסיכום
  • קטגוריה מציינת אנשים בעלי סטטוס משותף:
    • למשל נשים, אבות, טירונים בצבא.
    • קטגוריות אינן נחשבות קבוצות משום שרובן הגדול של האנשים הנמנים עמן אינם מכירים זה את זה, אף שהם יודעים שאינם היחידים ששייכים לאותו סטטוס.
  • לדוגמה: מקבץ אנשים שמחכה לעלות לאוטובוס
  • אני יודע מי שייך לקבוצה ומי לא. מה שהופך מקבץ של אנשים לקבוצה חברתית זה התודעה הקבוצתית שיש להם, (הידיעה שאני משתייך לקבוצה הזאת) אך לא בהכרח תכלול השקפת עולם ואידיאולוגיה .
          • לדוגמה: קבוצת חברים שכל יום שישי משחקת כדורגל

 

קהל- רק מסיכום
  • קהל הוא התכנסות זמנית של יחידים, העשויים לקיים או לא לקיים אינטראקציה ביניהם- נופשים בים, סטודנטים בהרצאה.

 

  • לדוגמה כשמדובר בסטודנטים היושבים בצוותא באולם ההרצאות באים במגע זה עם זה וחשים זהות משותפת כחברים לספסל הלימודים, יש להם סטטוס משותף, המטרה היא אישית להצליח ולכן הם לא קבוצה סוציולוגית אך אם יוצרו קבוצות לימוד בתוך הכיתה אז הן יהיו קבוצות חברתיות.

  1. מאפיינים של קבוצה כדי שקבוצה תוגדר כקבוצה צריכים להתקיים מספר תנאים: (מהסיכום + מדף של המורה)

(המורה לא לימדה)

 

  1. מבנה קבוצתי שהיחסים בתוכו מתאפיינים בהמשכיות והם מוסכמים על חברי הקבוצה, יש נורמות וערכים משותפים.
  • מבנה קבוצתי שהיחסים בו מתאפיינים בהמשכיות

 

  1. הכרה סובייקטיבית וזהות קבוצתית , הכרה מצד החברים שהם אכן קבוצה והם מבחינים בינם לבין אחרים שאינם  חברי הקבוצה.
  • הנחה סובייקטיבית וזהות קבוצתית

 

  1. פעילות גומלין נפרדת, ההתנהגות של חברי הקבוצה במצבים מסוימים תהיה שונה מהתנהגותם לאנשים שאינם חברי הקבוצה.
  • פעילות גומלין מובחנת
  1. ערכים או אינטרסים משותפים
  • ערכים או אינטרסים משותפים

  1. מה משפיע על היחסים בתוך קבוצה
      1. גודל הקבוצה (אפיונים מבניים של קבוצה והשפעתם על יחסי הגומלין בתוכה)
  • יש קשר בין גודל הקבוצה לבין היחסים
  • זימל טוען שההבדל הכי גדול ביחסים זה בין קבוצה שמכילה שני אנשים (שנקראת דיאדה) לבין קבוצה שמכילה שלושה אנשים שזה טריאדה

 

זימל
  • זימל- סוציולוג שחקר את ההתנהגות האנושית.
  • הוא מנסה להבין מה הוא יוצר, את הקשר בין חברי הקב'.
  • הוא שם דגש על משמעות מס' חברי הקב', בקב' חברתיות קטנות.
  • ככל שהקב' גדולות יותר מ-3 הן יותר יציבות מכיוון שגם פרישת כמה חברים לא תזיק להן. אך מצד שני האינטראקציה האישית נחלשת

 

  • קב' גדולות מבוססות על חוקים וכללים פורמלים שעוזרים להם להתקיים לאורך זמן ואילו בקב' גדולות ניתן לבצע משימות גדולות ומורכבות ויש סיפוק משימתי רב .
  • קב' קטנות מתבססות על קשרים אישיים.

 

דיאדה
  • הכוונה לקבוצה שיש בה שני אנשים, היחסים הם ישירים, אינטימיים, רגשיים, ואם אחד עוזב את הקבוצה אז הקבוצה מתפרקת. Ü  יש הרבה תלות.

 

  • באופן כללי הדיאדה: זו קבוצה חברתית של שני חברים. בכל העולם מרבית פרשיות האהבה, קשרי הנישואין ויחסי הידידות הקרובים הם דיאדות.

 

  • "דיאדה"= קב' המורכבת משני אנשים,
  • מאפיין אותה קשר אישי, תלות של אחד בשני
    • (לדוגמה: פרשיות אהבה, קשרי נישואין, ידידויות).
  • בכל העולם מרבית פרשיות האהבה, קשרי הנישואין ויחסי הידידות הקרובים הם דיאדות.

 

  • מה שמקנה לדיאדה את אופייה המיוחד היא האינטראקציה החברתית בדיאדה, שהיא לרוב חזקה ומרוכזת יותר מבקבוצות גדולות ממנה,
    • משום שביחסים של אחד על אחד כל אחד מהשניים זוכה לתשומת לב בלתי מחולקת.
  • הדיאדות מעצם טבען אינן יציבות, שני חברי הדיאדה חייבים לדאוג ללא הרף להמשך קיומם של היחסים, אם אחד מן השניים פורש, הקבוצה מתפרקת.
      • כלומר יש צורך כל הזמן לדאוג להמשך קיומם הקשר. אם אחד יפרוש הקב' תתפרק כמו בנישואין .
  • נותנת תרומה רגשית, סיפוק אישי
טריאדה
  • קבוצה של שלושה אנשים
  • פה היחסים יכולים להיות קצת שונים

 

    • בטריאדה היחסים לא חייבים להיות ישירים
      • יכול להיות שג' מדבר עם א' וגם ב' מדבר עם א', כך שלא מחוייב הקשר הישיר בין ב' ל ג'

 

      • כלומר א' ו ג' נגד ב'

 

  • אם אחד עוזב הקבוצה לא מתפרקת בניגוד לדיאדה

 

  • זימל אומר שהפער הגדול זה בן היחסים של שני אנשים ליחסים של שלושה אנשים
    • דידאה- יחסים רגישים, אינטימיים,
    • טריאדה- יש הרבה אנשים

 

  • ולעומת זאת לדעתו בין קבוצה של 10 ל 15 הפער לא מאוד גדול
    • ככל שגדלה הקבוצה ההעדרות (היכולת להעדר/ לא לבוא) עולה

 

 

 

  • "טריאדה"= זוהי קבוצה חברתית של שלושה חברים

 

  • הטריאדה יציבה יותר מן הדיאדה, משום שכל אימת שמתערערים היחסים בין שני חברים, יכול השלישי לפשר ביניהם ולשמור על שלמות הקבוצה. (כמו יועץ נישואין)
  • ואף על כל זאת, שניים מהשלושה יכולים לכונן קואליציה כדי לכפות את עמדותיהם על השלישי.
באופן כללי ככל שהקבוצה יותר גדולה שביעות הרצון יורדת
    • כי היכולת שלנו להשפיע על מה שיקרה הולכת וקטנה

 

    • מה שקורה לזוגיות אחרי שהילד נולד
        • מלווה במשבר, דווקא במשבר של הגבר
          • כל עוד הזוג רק עצמו זה משהו אחר
        • כשנולד ילד ראשון, (ולא משמעותי שני שלישי..) אז כל מבנה היחסים משתנה.
        • האישה מתייחסת יותר לילד ופחות לגבר
        • הגבר עלול לתפוס את עצמו כמיותר.
מהספר
  • גודל הקבוצה הינו מרכיב משמעותי בדפוס היחסים ובשביעות הרצון.

 

  • ככל שגדל מספר חברי הקבוצה, כך הולך וגדל הקיטוב בשיעורי ההשתתפות של חבריה בדיונים ובביצוע משימות חברתיות.
    • המחקרים הראו שככל שגדל מספר החברים בקבוצה כך יוקטן שיעור ההשתתפות של החברים בקב' בפעילות הקבוצתית, ובביצוע משימות הקבוצה.
    • ככל שהקב' גדולה יותר יחסי הגומלין מעטים יותר ובקב' קטנות יש יותר תחושת סולידריות של שייכות לקב' ואחריות קבוצתית.
      • 2 אנשים יוצרים קשר בודד (א-ב)
      • 3 אנשים יוצרים 3 קשרים (א-ב, א-ג, ב,ג)
      • 4 אנשים יוצרים 6 קשרים (א-ב, ב-ג, ג-ד, ד-א, א-ג, ב-ד)
      • 5 אנשים יוצרים 10 קשרים (א-ב, ב-ג, ג-ד, ד-ה, ה-א, א-ג, א-ד, ב-ד, ב-ה, ג-ה,)
      • 6 אנשים יוצרים 15 ערוצי קשר- בשלב הזה הקב' בדר"כ מתפצלת מכיוון שאנשים חשים שלא נותנים להם לדבר. (א-ב, ב-ג, ג-ד, ד-ה, ה-ו,ו-א, א-ג, א-ד,א-ה, ב-ד, ב-ה,ב-ו, ג-ה, ג-ו, ד-ו)
      • כל אדם שמצטרף מעלה את מס' הקשרים בקצב מהיר הרבה יותר, מכיוון שהוא יכול לפתח אינטראקציה עם כל אלו שקדמו לו.
  • לשאלה מהו גודל אידיאלי של קב? התשובה היא שתלוי במטרתה של הקבובצה
אופק
  • הגודל בהתנהגות הוא דבר משפיע. ככל שהקבוצה גדולה יותר מתקיימים תהליכים שאנו לא רואים בקבוצות הקטנות.
  • ומהן אותן קבוצות קטנות? בדרך כלל הקבוצה החברתית הבסיסית- שניים. אם נוסיף עוד אדם לקבוצה של השניים יהיו קשרים של שלושה. בין ארבעה אנשים יהיו קשרים של שישה. בקבוצה של שישה יהיו קשרים של חמישה עשר.
  • ככל שהקבוצה תהיה יותר גדולה יש לנו יותר אפיקים של תקשורת. יהיה יותר פגיעה של ריכוז בקבוצה, פחות סולידאריות בין החברים, החברים ירגישו פחות שייכים וכו'.

 

 

      1. צורת תקשורת = מבנה התקשורת בקבוצה
  • קיימים מבנים שונים של תקשורת שיש להם חשיבות לגבי מידת הריכוזיות בקבוצה (מי מחליט את ההחלטות ,דרך מי נעשית התקשורת).

 

  • מצאו שיש הבדל בין מידת היעילות של קבוצות שמבנה התקשורת שלהן הוא מעגל לקבוצות שמבנה התקשורת שלהן הוא כוכב.

 

      • (אופק) מבנה התקשורת מציין שיש סוג של אינטראקציה שונה בין האנשים המרכיבים את הקבוצה החברתית.

 

  • ישנן שתי צורות תקשורת (שהמורה לימדה וכתובת בחוברת)

ציור עמוד 22 יחידה 5

          1. צורת תקשורת כוכב
    • בצורה זו יש מנהיג, המקושר לכולם
    • שביעות רצון לא גדולה- כי יש קרובים למנהיג ויש פחות
    • למשל כיתה- זוהי צורת תקשורת כוכב

 

  • מבנה כוכב
  • מבנה הכוכב: יש בו ריכוז מרבי של מנהיגות שמרכז בידיו את הסמכויות ,
  • הקשרים בין חברי הקב' הם מועטים, יש דפוס פעילות ברור אין אלמנט של ספונטניות .
  • המחקרים הראו שרוב חברי הקב' אינם מרוצים מההשתייכות שלהם לקב'
  • ( לדוגמה :מ"כ בצבא)

אופק

  • במבנה כוכב שביעות הרצון לא תהיה גבוהה מאוד. במבנה כזה הקשר מאחד לשני עובר דרך המנהיג- מישהו שהוא מרכזי יותר. היחסים בין האנשים לא יהיו ספונטניים ביותר. נדרשת הסכמתו של המנהיג כדי לקשור קשרים עם אנשים אחרים. מצב זה יכול להביא אנשים להרגיש שוליים.
          1. צורת תקשורת מעגל
    • כולם קשרים לכולם
    • שביעות הרצון גבוהה יותר.
    • למשל חברים (לא בהכרח)-
    • משפחות מסורתיות כוכב (ויש גם מעגל)

 

  • מבנה שרשרת מעגל:
  • במבנה שרשרת מעגל מדובר על  מבנה של קב' חסרת מנהיגות עם מעט מאוד ריכוזיות, אין מי שייקח החלטות, הקשרים בתוך הקב' יותר ספונטניים.
  • יש מידה גבוהה של שביעות רצון ושיתוף פעולה.


אופק

  • במבנה מעגל יש קשר דומה בין האנשים המשתתפים, אין מנהיגות שאפשר לזהות אותה באופן מובהק, ויכול להיות שהאינטראקציה שתתפתח שם תגרום שביעות רצון יותר גדולה אצל המשתתפים.
  • הגורמים החשובים הם: סגנונות פעולה, סוג המנהיגות ושביעות רצון של המשתתפים.

 

  • מעגל לעומת כוכב
    • קבוצה בעלת מבנה מעגל היא פעילה, חסרת מנהיגות, מאורגנת פחות וספונטנית יותר מקבוצה בעלת מבנה כוכב, ורוב חבריה מרוצים מהשתייכותם לקבוצה.
    • קבוצה בעלת מבנה כוכב פעילה פחות מקבוצה בעלת מבנה מעגל, יש לה מנהיגות מסוכמת ודפוסי ארגון ברורים, ורוב חבריה אינם מרוצים מהשתייכותם לקבוצה.
    • מתברר, שמידת שביעות הרצון של המשתתפים נובעת ממיקומם בקבוצה. (יש חברים שמעמד בקבוצה הוא שולי ולפיכך הם לא מרוצים)

 

  • דפוס של היררכיה
  • דפוס של היררכיה: זהו מבנה שיש בו ריכוזיות, יש בו מנהיג אך כל אחד יודע מי מעליו ומי מתחתיו (לדוגמה בצבא)

 

      1. תדירות האינטראקציה בקבוצה
  • ככל שתדירות האינטראקציה היא יותר גבוהה היחסים יהיו יותר קרובים

 

    • למשל השכן בקומה שלנו יהיו קשרים יותר משכנים אחרים
    • מי שנוסע איתנו טרמפ יהיה קשר יותר קרוב אליו

 

  • התדירות חשובה לנו מכיוון שאז אפשר לדעת מה סוג היחסים בין החברים בקבוצה.
  • ככל שהאינטראקציה החברתית תדירה יותר וחברי הקבוצה נפגשים בהזדמנויות רבות יותר יש סיכוי גדול יותר להתחברות וליצירת קב' סולידרית.
  • פסטינגר- ערך מחקר שבדק מי יותר פופולארי במעונות הסטודנטים והוא הגיע למסקנה שאלו הם הסטודנטים שגרים בקומה הראשונה מכיוון שכולם עוברים דרכם.
אופק
  • תדירות האינטראקציה טוענת שהקשר שאנחנו מפתחים עם אנשים צריך לקחת בחשבון שני מרכיבים: קירבה ותדירות.
  • התדירות הזו קיימת כאשר יש מרחק ביין אנשים. המרחק הזה לא צריך להיות אבסולוטי. הוא צריך להיות גדול (פונקציונאלי).

 


  1. מה משפיע על יחסים בין קבוצות מורה + סיכום
  2. עמוד: 7
     

רב-גוניות חברתית- פיטר בלאו

  • מידת הרב גוניות החברתית משפיעה על הדינמיקה הקבוצתית ובעיקר על הסיכויים לאינטראקציה בין חברי קבוצות שונות.
    • בלאו מציין 4 דרכים שבהן מאפייני הקבוצות החברתיות משפיעים על הקשרים הבין קבוצתיים:
      1. גודל
  • קבוצה גדולה פונה פנימה
  • קבוצה קטנה פונה החוצה

 

  • כאשר יש קבוצה גדולה של אנשים אז כל מה שנחפש נמצא בתוך הקבוצה (גיוון גדולה)
  • בקבוצה קטנה יש סיכוי שלא נמצא
      • משמעות מאוד עבור  מיעוטים

 

  • כאשר הקבוצה מאוד גדולה אז אין צורך, כי יש סיכוי טוב למצוא ..

 

  • קבוצות גדולות פונות פנימה (מימדי הקבוצה)

ככל שהקב' גדולה יותר כך גוברת נטייתם של חבריה להגביל את עצמם למגעים בינם לבין עצמם. ככל שהקב' קטנה יותר עולים הסיכויים שחבריה לא יסתפקו בחוג החברתי המיידי.

 

      1. 2) הטרוגניות= שוני בתוך הקבוצה
  • הקבוצה צריכה להיות לא הטרוגנית מידי ולא הומוגנית מידי. (בכדי שלא יהיה לה יחסים בקבוצות אחרות

 

  • מאוד הטרוגניות
    • אנשים יפנו החוצה- כי אין משותף

 

  • קבוצה הומוגנית מידי
    • גם משעמם כי יצאו לחפש החוצה

 

  • קב' הטרוגניות פונות החוצה

ככל שהרכבה הפנימי של קב' הטרוגני יותר גוברת נטייתם של חבריהם לבוא במגע עם חברים של קבוצות אחרות.


      1. 3) מעמד
  • אם המעמד בין הקבוצות שווה, יהיו יחסים בין הקבוצות.
  • אם יש פער גדול במעמדות לא יהיו יחסים

 

  • כאשר יש פער במעמדות אין יחסים
  • כאשר כל המעמדות שוות יהיו יחסים
  • דרגה חברתית שווה מעודדת מגעים
  • סביבה שבה כל הקב' נהנות מעמדה שווה יחסית מעודדת אנשים בני כל הסוגים החברתיים להתערב זה בזה וליזום קשרים חברתיים. נטייתן של קב' לקיים או לא לקיים אינטראקציה תויה בקיומה או לא-קיומה של היררכיה חברתית ביניהן.
      1. 4) גבולות
  • ככל שיהיו גבולות פיזיים יותר חדים הגבולות יפנו פנימה ולא החוצה

 

  • למשל אם מישהו ממוקם בקרון בסוף המסדרון אז הסיכוי לפגוש אחרים הוא מאוד נמוך
  • גבולות פיזיים יוצרים גבולות חברתיים-
  • המרחב הפיזי משפיע על הסיכויים להתהוות מגעים בין קב'. ככל שהקב' החברתית מבודדת יותר מבחינה פיזית (מגורים) תקטן נטייתם של חבריה לאינטראקציה עם אנשים אחרים.


  1. לחץ קבוצתי וקונפורמיות = איך הקבוצה משפיעה עלינו

 

קונפורמיות
  • "קונפורמיות"= ללכת בתלם, לעשות מה שכולם עושים.
  • קונפורמי הוא אדם סתגלן, צייתן שהולך אחרי הרוב. ה
  • קונפורמיות נובעת מנאמנות לקבוצה, ככל שהקבוצה קטנה יותר והיחסים בה יותר אינטנסיביים רמת הקונפורמיות תהיה גבוהה יותר

 

  • לא קונפורמי- אדם שהוא לא קונפורמי לקבוצה, לא מציית לנורמות של הקבוצה מותח לה את הגבולות ויכול לחדש אותה ולתת רעיונות חדשים.
      1. אש- המחקר של סלומון אש (קווים וכרטיסיות)- קונפורמיות בקבוצה

 

  • אש טוען שכשאשר חלק מהקבוצה מפעיל עלינו לחץ חברתי
  • הוא עשה את הניסוי המפורסם שלו משלושה קווים

 

  • מה שהופעל זה לחץ חברתי
    • חווים הרב המאוד במיוחד בגילאים הצעירים, במיוחד בגיל ההתבגרות
    • אבל זה לא משהו שנעלם לאורך השנים.

 

  • אז מדבר על לחץ חברתי

 

באופן כללי

  • אש חשף במחקר קלאסי את כוחה של הקונפורמיות הקבוצתית.
  • אש גילה ששליש מהנחקרים בחרו ליישר קו עם האחרים באמצעות מתן תשובות בלתי נכונות.
  • מחקרו מלמד שרבים מאתנו מוכנים לוותר על שיפוטם העצמי, ובלבד שלא להיות שונה מאחרים.

 

  • "קונפורמיות חיצונית"= אדם משנה את דעתו או התנהגותו עקב לחץ חברתי ולא בגלל שינוי אמיתי וזאת כדי להימנע מהלחץ החברתי או הסנקציות של החברה.

פירוט

  • אש ערך ניסוי שמטרתו לבדוק כיצד הלחץ הקבוצתי משפיע או משנה את דעותיהם של החברים בקבוצה.
  • הוא הרכיב קב' ניסוי ,בכל קב' 8 משתתפים כאשר 7 מתוכם הם משת"פים שקיבלו הוראות מדויקות מה לעשות במהלך הניסוי. האדם השמיני הוא הנבדק התמים.

 

 

 

  • למחקר יש שני שלבים:
        1. .החוקר מציג בפני הנבדקים התמימים, כל אחד בנפרד שלושה קוים באורכים שונים והוא שואל אותם איזה קו ארוך יותר, קצר וכו'. ומוצא שהם יודעים לזהות כאשר אין מסביבם מרכיב של לחץ חברתי.\
        2. 2הנחקר התמים יושב בקבוצה יחד עם 7 משתפי הפעולה ואז החוקר פונה אלים לגבי אורך הקווים , המשת"פים משנים את דעתם ומקבלים את דעת הרוב שהיא שגויה והנבדקים נלחצים ועונים תשובה שגויה כמו הרוב.
המחקר של מילגרם- מכות חשמל (המורה לא לימדה)

באופן כללי

  • מחקרו של מילגרם: במחקרו הוא הסביר לנחקרים ממין זכר שהם אמורים להשתתף במחקר על השפעתה של הענישה על הלמידה.
  • התוצאות מלמדות על נכונותם הרבה של אנשים מן השורה לציית לדמויות סמכותיות.
  • מחקר זה מעיד שאנחנו מגלים נכונות מפתיעה למלא הוראות לא רק של "דמויות סמכותיות לגיטימיות", אלא גם של קבוצות של בני אדם רגילים.

פירוט

  • מיליגרם היה סטודנט של אש .
  • הוא ערך מחקר מעבדה בנושא: השפעתה של הענישה על הלמידה.
  • הוא זימן קב' אנשים למחקר והסביר להם שזהו מחקר על תהליכי למידה.
  • במחקר צריך להיות "מורה" שהוא הנבדק התמים שיושב מול "תלמיד" שהוא משתף פעולה  וללמד אותו צמדי מילים.
  • המורה מקבל הוראה שבכל פעם שהתלמיד טועה לתת לא מכת חשמל וככל שמספר הטעויות גובר כך הוא מעלה את עוצמת החשמל.
  • המטרה הייתה לבדוק עד כמה ימשיך המורה לתת מכות חשמל ע"ס ההוראה של החוקרים.
    • (התלמיד קיבל הוראה לטעות בכוונה ולצעוק כאילו הוא באמת מקבל מכות חשמל.
  • מסקנה: אנשים מוכנים לעשות מעשים נוראים שלא היו עושים ביום יום כתוצאה מעידוד ותמיכה של קב' הסובבת אותם (החוקרים).
  • המחקר ממחיש את הנכונות למלא הוראות ולהיות קונפורמים.
      1. קורט לווין
    • נותן את המושג של קונפורמיות לנורמות של קבוצה

 

      • כלומר קורט לווין טוען שההשפעה הגדולה על בני האדם היא יותר גדולה כאשר אנחנו לוקחים חלק ביצירת הנורמות של הקבוצה מאשר נותנים לנו את הנורמות באופן חיצוני.

 

הרצאה מול דיון בקבוצה

  • אם הולכים להרצה על הפסקת עישון השפעה יותר קטנה מאשר שיושבים בדיון עם חברים שמחליטים שלא לעשן תוך יומים
  • כלומר נורמה מבחוץ פחות חזקה מאשר שאנחנו חלק מהנורמות

 


המחקר של קורט לוין (זה מחוברת הלימוד):
  • בשנות ה -50 החלו חוקרים רבים להתעניין בלחץ חברתי וקונפורמיות בעקבות מלחמת העולם השנייה והחלו להבין שאנשים התנהגו כמו שהתנהגו בשל הלחץ החברתי שהופעל עליהם במלחמה:

 

  • "קונפורמיות פנימית"= יש שינוי אמיתי בעמדות ובדעות של אדם ולכן כאשר ההסכמה היא פנימית הוא יתמיד בדעתו גם מחוץ לקבוצה.

 

  • קורט לוין הוא עשה מחקר מעבדה והציג סדרה של ניסויים שמטרתן לבדוק עד כמה יעיל יותר שכנוע באמצעות הקב' לעומת שכנוע בדרכים כמו הרצאה ,פרסומת וכו' .
  • הוא פרסם בעיתון על הניסוי וביקש מעקרות הבית לבוא ולהתנדב. הוא חילק אותן לשתי קבוצות כאשר אחת היא קבוצת ההרצאה והשנייה דיון חברתי.
  • במהלך הניסוי קב' ההרצאה שמעה הרצאה על הערך התזונתי ובקב' השנייה דנו לגבי השימוש בערך התזונה.
  • בסוף הניסוי שתי הקבוצות קיבלו חוברת מתכונים וביקשו מהם למסות בבית (קישקה). שבוע לאחר מכן שאלו אותם האם הם באמת החלו להשתמש בחלקים הפנימיים?
  • רוב אלו שהשתמשו היו מדב' הדיון מכיוון שהן קיבלו תמיכה קבוצתית זו מזו, בקב' נוצרו נורמות חדשות של השימוש בבשר.
      1. ג'ינס- חשיבקבוצה
  • נותן את המושג חשיבקבוצה = חשיבה בקבוצת= חשיבת יחד.

 

  • ג'ינס רצה לבדוק איך זה ייתכן שבמהלך ההיסטוריה ישבו גדולי האומה וקיבלו החלטות שלאחר תקופה התבררו כשגויות.
  • הולך להחלטות היסטוריות, חלקם של צבא ארצות הברית

 

  • לדעתו כנראה שבתוך תהליך החשיבה בקבוצה משהו מתרחש.
  • התהליך שהתרחש הוא חשיבקבוצה.
  • תהליך זה הינו מצב שבו המוסריות והיעילות שלנו פוחתת כאשר אנחנו חלק מקבוצה
    • כלומר הופכים להיות פחות יעילים פחות מוסרים

 

    • זה קורה כי בתוך הקבוצה מתפתחים אינטרסים בלתי פורמלים = יש מטרות בלתי פורמליות
      • וזה מביא לכך שהרבה פעמים אנחנו תומכים בדעה של המנהיג בלי שום קשר עם הדעה שלו צודקת או שלא.

 

  • למשל ראש ממשלה ושר האוצר, שר החינוך וכד'
    • עכשיו לא יצאו נגד ראש הממשלה ושר האוצר כי הכל תקציבים

 

      • כלומר שיושבים בודעה שמדברים על משהו אחר, מעוניינים לשמור על יחסים טובים עם המנהיג

 

  • תמיד צריך לזכור שכאשר אנחנו חלק מקבוצה אנחנו מרגישים פחות אחריות ואז גם פחות איכפת לנו
    • הועדה החליטה/ הקבינט החליט. וכד'..

 

באופן כללי מהספר

  • ג'ניס טוען שכמה מכישלונותיהם החמורים של מעצבי מדיניות החוץ האמריקנית נבעו ככל הנראה מקונפורמית קבוצתית בצמרת הפוליטית.
  • השכל הישר מחייב לכאורה להניח ש"סיעור מוחות" משפר את קבלת ההחלטות.
  • אך ג'ניס טוען שבמקרים רבים חברי הקבוצה מחפשים בעצם קונצנזוס מהיר שישים קץ לוויכוח, ולא נקודות ראות חלופיות.
  • כלומר כאשר אנשים שואפים להגיע להסכמה קבוצתית, לקונצנזוס מהיר שישים קץ לויכוח וכך הם מוותרים על הביקורתיות של החשיבה האישית ולמציאת נק' ראות אחרות (אלטרנטיביות) והמטרה היא רק להגיע להסכמה קבוצתית.
  • אחר שמתגבשת הגדרה משותפת של "המציאות", הם מפתחים פרשנות "רשמית" של המאורעות ומתחילים לראות בכל אדם בעל עמדה אחרת כ"אופוזיציה".

 

  • ג'ניס מכנה תהליך זה, המתבטא בנטייתם של חברי קבוצה לקונפורמיות באמצעות אימוץ תפיסה צרה משותפת בנושא מסוים בשם חשיבת יחד.

 

  • "חשיבה קבוצתית" -חשיבת יחד= נטייתם של חברי קבוצה לקונפורמיות באמצעות אימוץ תפיסה צרה משותפת בנושא מסוים.
  • מצב שבו כל חברי הקבוצה קיבלו עליהם את דעת הקבוצה בלי להתנגד לה או להסתייג ממנה.


  1. באופן כללי יש מספר סוגי קבוצות
      1. קבוצה ראשונית
  • קבוצות ראשוניות אילו הן קבוצות קטנות, יציבות, אינטימיות, אין דרישות פורמליות להכנס אליהן והמטרה העיקרית שלהן זה להעניק תמיכה רגשית.

 

  • הקבוצה הראשוניות מבוססת על יחסים ראשוניים, יחסיים ראשונים הם יחסים עמוקים, רגשיים, שמקיפים/ מכילים את כל האדם
  • הכוונה אני לא מסתכל על התכונה של האדם אלא על כל כולו

 

  • קבוצה ראשונית אפשר להיות  שלא מתוך בחירה: משפחה
  • וגם קבוצה ראשונית אפשר לקבל או מתוך בחירה : חברים
"קבוצה ראשונית - מהסיכומים

מתוך סיכום של הדף של המורה

  • קבוצה ראשונית= קבוצות קטנות, מסגרת אינטימית, יציבות, מעניקות תמיכה רגשית ללא דרישות פורמליות.

 

פירוט

  • קבוצה ראשונית הינה קבוצה חברתית קטנה, שהקשרים בין חבריה אישיים ומתמידים.

 

  • המשפחה היא הקבוצה הראשונית החשובה ביותר בכל חברה.

 

  • חברי הקבוצות הראשוניות מעניקים זה לזה גם תמיכה כלכלית וסוגים אחרים של סיוע.

 

  • קבוצה ראשונית מאופיינת בקשרים ראשוניים : חבריה מבלים חלק ניכר מזמנם זה בחברת זה, משתתפים בשורה ארוכה של פעילויות משותפות וחשים שהם מכירים היטב איש את רעהו. על אף קונפליקטים העשויים להתגלע מדי פעם הם מגלים דאגה כנה זה לזה.
    • לדוגמה: משפחה, חברים, בן זוג. הן נמנות עם הקבוצות הראשונות שאנו פוגשים במהלך חיינו. חוסנם משרה תחושה מרגיעה של ביטחון

 

  • אנשים רואים בקבוצה הראשונית מטרה בפני עצמה, ולא אמצעי למטרות אחרות.
    • החברים מעניקים זה לזה תמיכה כלכלית וצורות אחרות של סיוע , רואים בה מטרה בפני עצמה ולא אמצעי למטרות אחרות. חבריה רואים זה את זה כמיוחדים וחסרי תחליף (אחים).
    • היחסים לא נועדו להשגת מטרה ייחודית כלשהי. מטרת קיומה- שהיחסיים יתקיימו לאורך זמן.
    • יחסים/קשרים ראשוניים: בילוי משותף לאורך זמן, התייחסות לאדם כולו, מטרת הקבוצה זה היחסים בתוך הקבוצה

 

  • קבוצות אלה משמשות מסגרות חברתיות אינטימיות ויציבות, וההתקבלות לשורותיהן אינה כרוכה בדרישות פורמליות כלשהן.
    • קבוצות המשמשות מסגרות חברתיות אינטימיות ויציבות. הן מעניקות לחבריהן תמיכה רגשית.
    • ההתקבלות לשורותיהן אינה כרוכה בדרישות פורמליות כלשהן. היחסים הם אישיים וספונטניים.

 

  • יחסים/קשרים אישיים: ההתייחסות לכל בן אדם בקבוצה היא התייחסות כוללת, מעניין אותי הבן אדם עצמו ולא התפקיד שהוא ממלא (אני לא יכולה להחליף את אחותי)

 

  • ניתן להבחין בסוגים שונים של קבוצה ראשונית
    • קבוצה שהיחיד מוצא עצמו בתוכה שלא מתוך בחירה- המשפחה,
    • וקבוצה שהיחיד בוחר להשתייך אליה- קבוצת החברים, השכבה בתנועת הנוער וכו'.

 

מאפיינים של קבוצה ראשונית:

  1. קשר ראשוני בד"כ אינו ניתן להעברה.
  2. כל מכלול התכונות שיש לאדם (הקשר שלי עם אותו אדם, צריך לדעת אותו ולקחת אותו בחשבון)
  3. בקשר ראשוני התקשורת עמוקה ורחבת היקף, זוהי תקשורת שיש בה פרט לביטוי המילולי או הרגשי או ע"י רמיזות בלתי מילוליות לעומת תקשורת לא ראשונית שהיא מוגבלת בצורת הביטוי.

 

  • הקשרים הראשוניים יוצרים תשובה לסיפוקים אישיים (הם נותנים לפרט תחושת ביטחון ואושר אישי).
  • בד"כ פעילויות הגומלין יעשו פנים מול פנים.

 

יחסים ראשוניים- זה מהדף של המורה

  • ההגבה כלפי בני אדם שלמים ולא קטנים מסויימים
  • תקשורת עמוקה ורחבת הקף
  • הסיפוקים הראשונים הם הראשונים במעלה

 

"קבוצות השתייכות"- גם שייך לקבוצות התייחסות)

      • קבוצה שאליה אני שייך: משפחה, כיתה, חברים, עבודה,
      • עצם ההשתייכות לקבוצה מסוימת מגדירה את הזהות שלי (אני חברים בצופים ולא בנוער העובד)

      1. סוג שני: קבוצות משניות- פירוט  בסיכום הבא
  • קבוצה משנית היא קבוצה שמתארגנת להשגת מטרה מסוימת
  • הקבוצה המשנית מבוססת על יחסים משניים
  • הכוונה ליחסים תכליתיים, תכלס, רציונלי.
  • השגת המטרה הם הדבר הראשון (היחסים הם משניים השגת המטרה)
    • דוגמאות
      • אוניברסיטה פתוחה
      • מקום עבודה
      • כל התאגדות ספורט
קבוצות משניות"- מתוך סיכום
  • קבוצות משניות הן קבוצות שהתארגנו כדי לבצע משימה מסוימת או להשיג מטרה כלשהי
    • למשל בית הספר, הצבא.

 

  • זוהי קבוצה חברתית אימפרסונלית וגדולה שחבריה בעלי אינטרס משותף או עוסקים בפעילות משותפת.

 

  • במרבית מהבחינות היא הפוכה מהקבוצה הראשונית.

 

  • קשרים משניים: מאופיינים בדרך כלל בזיקה רגשית חלשה ובהיכרות אישית שטחית.
  • משך קיומן של הקבוצות אינו קבוע, אך רבות מהן צצות לטווח קצר ולפירוקן אין משמעות מיוחדת.
    • לדוגמה :סטודנטים בקורס משותף העשויים לחדול מלהיפגש לאחר תום הסמסטר .

 

  • הקשרים החברתיים הרופפים מאפשרים לקבוצות לאגד מספר רב של אנשים, הגבול המפריד בין החברים ללא-חברים הוא פחות ברור.
  • עם הזמן קבוצה משנית יכולה להפוך לקבוצה ראשונית (משרד)

 

  • הזיקה לקבוצות אלו היא נטולת רגשות ובלתי מחייבת משום שחבריהן רואים זה בזה רק אמצעי להגשמת מטרות מוגבלות. שאלת המפתח היא : מה האנשים או מה הם יכולים לעשות זה למען זה (מעין הנהלת חשבונות)

 

  • קבוצות שהתארגנו כדי לבצע משימה מסוימת או להשיג מטרה כלשהי. הקבוצות המשניות החשובות ביותר הן הארגונים הפורמליים: בית הספר, הצבא, האוניברסיטה, מקומות עבודה וכו'.
  • יש כאן יחסים תכליתיים, התייחסות לאדם בהתאם לפונקציה שהוא ממלא.

יחסים משניים-

  • היחסים משניים למטרה, תכליתיים

טבלת השוואה מהספר

קבוצה משנית

קבוצה ראשונית

 

אוריינטציה תכליתית

אוריינטציה אישית

איכות הקשרים

משתנה: במקרים רבים קצרי טווח

לרוב ארוכי טווח

משך הקשרים

צר: כוללים לרוב פעילויות מעטות

רחב: כוללים לרוב פעילויות רבות

היקף הקשרים

כאמצעים למטרה

כמטרות בפני עצמן

תפיסה סובייקטיבית של הקשרים

עמיתים לעבודה, ארגונים פוליטיים

משפחות, חוגי ידידים

דוגמאות אופייניות

 

פרדיננד טאניס: גמיינשפט וגזיילשפט (זה מפורט ביחידה 8)

  • גמיינשפט (קהילה) הוא סוג של ארגון חברתי שבין אנשיו קיימים קשרים הדוקים של שארות ומסורת.
  • גזיילשפט (התאגדות/ חברה) הוא סוג של ארגון חברתי שהקשרים בין חבריו רופפים, והאינטרס האישי חזק.

 


בתוך הקבוצות המשניות נוצרות קבוצות ראשוניות

  • כלומר אופציה שלישית קבוצה ראשונית יכולה להיווצר מקבוצה משנית
    • (למשל חברים במקום העבודה)
    • חברים באופ

 

  • אם הנורמות של הקבוצה הראשונית בארגון מקבילות (תואם) לנורמות של הקבוצה המשנית אז הארגון מרוויח מזה
  • אם הנורמות של הקבוצה הראשנית בארגון לא מקבילות לנורמות של הקבוצה המשנית אז לקבוצה המשנית יש בעיה
    • כי אנשים נוטים להזדהות קודם כל עם הקבוצה הראשונית שלהם
    • ורק אחר כך עם הקבוצה המשנית.

דוגמאות

    • אם יש מפעל שהוא קבוצה משנית
    • בתוך הקבוצה המשנית יש קבוצות ראשוניות

 

  • אם הנורמות של הקבוצות הראשוניות תורמות לנורמות של הארגון אז אין בעיה
  • הבעיה היא הפוכה למשל:
    • אם הנורמה לעבוד מ 8:00- 17:00 אבל מארבע מתחילים למרוח את הזמן אז הארגון מפסיד
  • רואים את זה בבית הספר
    • השיעור אמור להתחיל בשמונה אבל המורות בשמונה רק מתארגנות בתוך החדר מורים- זה הנורמות של הקבוצה הראשניות לא תואמות את הנורמות של הבית ספר
    • אם המורה היו מתחילות להתארגן קודם אז זה היה תואם

 

  • מי שיכול להפסיד מפה זה הקבוצה המשנית, כי אם הנורמות לא מתאימות ההזדהות עם המורות זה קודם כל עם המורות שלהם ואחר כך עם בית הספר
    • רואים את זה ביחידות בצבא
      • אם הנורמות של היחידה תואמות לנורמות של הצבא זה בסדר
      • אבל הפוך, אז לצבא יש בעיה.

 

  • כאמור קבוצה משנית זה ארגונים וזה יפורט בהמשך
  • כאן התייחסתי לקבוצה קטנה בארגון פורמלי (זה יכול היה להיות שייך לחלק השני של היחידה)

קשה בין קבוצה ראשונית לארגון פורמלי. קישור למחקר האותרון: (חברת חשמל עמוד 40) הראו שקבוצת פועלים מקרית יכולה להפוך בזמן קצר לקבוצת עבודה משנית

נורמות קבוצתיות שלה מנחות את ההתנהגות הפעולים יותר מהנורמות של הארגון הפורמלי שלהם. Ü  קבוצה ראשונית גובשת בעלת נורמה יחוסית שלילית יכולה לפגוע בתפקוד תקין של הארגון.

 

 


      1. קבוצות התייחסות
  • קבוצת התייחסות זה כל קבוצה שאני מתייחס אליה שמשפיע עלי
  • מהדף של המורה:
    • כל יחידה חברתית שלערכיה ולנורמות האדם מתייחס

 

  • קבוצת ההתייחסות היא קבוצה חברתית המשמשת נקודת מוצא השוואתית לגיבוי עמדות או לקבלת החלטות
  • קבוצת התייחסות: גם קבוצות ויחידות חברתיות שאין היחיד משתייך אליהן משפיעות לעתים על התנהגותו ועמדותיו, ומשמשות לו יחידות התייחסות.
  • יש שהערכים והנורמות של קבוצות ההתייחסות משמשות לו דגם חיקוי, ויש שהוא מסתייג מהם, אף שנודעת להם השפעה רבה על דפוסי התנהגותו.

 

  • קב' חברתית המשמשת נק' מוצא השוואתית לגיבוש עמדות או לקבלת החלטות.

 

אופק

  • אלה קבוצות שאנו מתייחסים אליהם ולא תמיד משתייכים אליהם.
  • יש להם השפעה מאוד מכרעת על התנהגות, התפיסות, הערכים, הנורמות שלנו. אנחנו מושפעים מסמלי סטטוס, מדימויים, סימנים וכו' שלא בהכרח מהווים חלק מהמציאות החברתית המיידית שלנו .
  • כול להיות שאנו משתייכים לקבוצה מסוימת אבל מנקודת ראות מנטאלית אנו מגבשים בתפיסה שלנו מודלים של חיקוי שכוללים: נורמות וערכים.

 

 

  • יש שני סוגים של קבוצות התייחסות
          1. קבוצת התייחסות נורמטיבית
  • מהדף של המורה: יחידים המתייחסים לערכי תרבות של קבוצה שאינם חברים בה אבל שואפים להשתייך אליה

 

  • זוהי קבוצה שאני לא שייך אליה אבל אני מזדהה עם הערכים והנורמות שלה (המהווה מודל לחיקוי), ואני שואף להיות חלק ממנה
    • למשל
      • ילד שרוצה להיות טייס- הטייסים קבוצת התייחסות נורמטיבית.
      • אישה רוצה להתחתן.

 

  • היא נתפסת בצורה חיובית
  • יחידת התייחסות נורמטיבית: יחידים המתייחסים לערכי התרבות של קבוצה שאינם חברים בה, אך שואפים להשתייך אליה, רואים בה קבוצת התייחסות נורמטיבית.
  • קבוצה זו יכולה להיות קבוצת התייחסות חיובית בלבד.

 

  • לכן אני מאמץ את התרבות שלה. אני עושה מאמצים כדי שיקבלו אותי.
  • היא תמיד תהיה חיובית עבורי גם אם היא שלילית לחברה (כמו רצון להשתייך למאפייה)

 

  • לדוגמה: העולים החדשים שאפו להשתחרר מתרבות ארץ מוצאם ולאמץ את ערכי התרבות של תושבי ישראל הותיקים שראו בהם יחידת התייחסות נורמטיבית.

 

  • כלומר מדובר על הקבוצה  שאליה אני רוצה להשתייך היא הנורמה שלי אך אני עדיין לא שייך אליה.

 

  • לדוגמא (של אופק) : אנו נשאף להגיע לסטטוס ויוקרה של הפרופסורים באוניברסיטה הפתוחה שמהווים קבוצת התייחסות נורמטיבית כדי להגיע לרמת היוקרה והסטטוס שהם מהווים.

 

          1. קבוצת התייחסות משווה
  • מהדף של המורה: יחידים המתייחסים לערכי תרבות של קבוצה שאינם חברים בה אבל אינם שואפים להשתייך אליה: חיובית שלילית

 

  • קבוצת התייחסות משווה באופן כללי, זוהי קבוצה שאני לא שייך אליה, ולא רוצה להיות שייך אליה אבל היא משפיע עלי.

 

  • קבוצת התייחסות משווה- מאופק
    • זו קבוצת התייחסות שאנו לא משתייכים אליה, ולא יכולים גם להשתייך אליה, אבל אנו משווים תנאים כלכלים,שכר, עבודה, פיזיים, נורמות וערכים לקבוצה שלנו. ל
      • דוגמא: העולים החדשים יכולים לראות אנשים אחרים שהם אזרחי המדינה כקבוצת התייחסות משווה. הם לא יכולים להיות חלק מהקבוצה הזו כיוון שיש הבדל עצום בינם לבין הותיקים בגלל מגבלות שפה, מעמד חברתי וכו'.

 

  • יש שני סוגי התייחסות משווה (יכול להיות רק משווה ולא חיובית או שלילי)

 

          1. קבוצת התייחסות משווה חיובית
  • זוהי קבוצה
    • שאני לא שייך אליה,
    • אני לא רוצה להיות שייך אליה
    • אבל היא מהווה בשבילי דגם חיקוי

 

  • למשל קיבוצניקים שרואים את העירונים כקבוצת התייחסות משווה חיובית
    • הם לא עירונים, = לא שייכים
    • לא רוצים לחיות בעיר
    • אבל צורת הלבוש הם רוצים להיות כמו העירוניים .

 

  • תהליך חלוקת הכסף עבור קיבוצניקים

 

  • ירוקים בארץ רואים בירוקים בגרמניה קבוצת התייחסות משווה- הם מהווים דגם חיקוי ללחימה בעד איכות הסביבה.

 

יחידת התייחסות משווה  (יכול להיות חיובית או שלילית )

  • אני לא שייך לקבוצה

 

  • יחידת התייחסות משווה: יחידים המתייחסים לערכי התרבות של קבוצה מסוימת, אך אינם שואפים להשתייך אליה, רואים בה קבוצת התייחסות משווה.
          • הפמיניסטיות למשל תובעות שוויון זכויות בתחום התעסוקה, אך אין ללמוד מכך שרצונן להצטרף לקבוצת הגברים.
  • קבוצה שאני מתייחס אליה בצורה חיובית, אני רוצה להשוות את המצב שלי אליה אך אני לא רוצה להפוך להיות חלק מהם. אני אוהבת את הדת היהודית ואת המנהגים אך אני לא רוצה לעבור גיור.

 

קבוצת התייחסות חיובית מאופק

    • זו קבוצה שאנו מתייחסים באופן חיובי אליה ואנו מתייחסים לערכים ולנורמות של הקבוצה הזו כמערכת שיכולה להיות לנו מודל לחיקוי.

 

          1. קבוצת התייחסות משווה שלילית
  • זוהי קבוצה
    • קבוצה שלא שייכים אליה
    • לא רוצים להיות שייכים
    • והקבוצה מהווה בשבילי את ההפך ממה שאני רוצה

 

  • למשל
    • החלוצים ראו את המשפחות שלהם ברוסיה בפולין כקבוצת התייחסות שלילית
    • ילדים שחוזרים תשובה רואים את המשפחות החילונים שלהם כקבוצת התייחסות שלילית.
    • כלומר משפחה ההפך ממה שרוצים
    • כנ"ל היפים וקבוצות המוצא שלהם
  • דתיים יחסית  לחילוניים וההפך

 

יחידת התייחסות שלילית

  • יחידת התייחסות שלילית היא כאשר הפרט רואה ביחידה חברתית מסוימת ובדפוסי ההתנהגות שלה את ההפך הגמור מן הדרך הרצויה לו.
  • אני מתייחס לאותה קבוצה אך אני לא רוצה להשוות אותה אליי, לא רוצה לחקות אותה, היא משפיעה עליי בצורה הפוכה.

 

קבוצת התייחסות שלילית מאופק-

      • זו קבוצה שקובעת שאנו דוחים את כל הערכים והנורמות של הקבוצה אליה אנו מתייחסים.

 

 

 

 

 

קיפוח יחסי וקבוצות התייחסות משווה

  • ישנם מצבים שבהם אנחנו בוחנים את המצב שלנו האם אנחנו מרוויחים טוב, האם תנאי העבודה טובים וכד'
  • בשביל לבחון זאת אנחנו משווים אותנו לקבוצת ההתייחסות המשווה שלנו
    • אנחנו בוחרים קבוצה שהיא דומה לנו בהרבה מאוד מאפיינים ובוחנים את המצב שלנו ביחס אליה.
    • אם המצב שלנו פחות טוב מקבוצת ההתיחסות המשווה, אז אנחנו מרגישים קיפוח יחסי
    • כלומר הקיפוח הוא תמיד ביחס לקבוצת ההתייחסות המחשבה
      • אין דבר כזה קיפוח אבסולוטי.

 

    • למשל
      • אם אני רוצה לדעת אם אני מרוויח יפה, אני צריך לשאול קבוצת התייחסות דומה
      • למשל המורה, היא לא תשאל רופא
      • אבל תשאל מרצים ממכללה אחרת: אותו תואר, אותם שנות ותק, אותם שעות שצריכים לתת בספריה, ואז בודקים אם מרוויחים כמוהם
        • אם מרוויחים פחות מהם אז היא תרגיש מקופחת, אבל הקיפוח הו אלא מוחלט, אבל יהיה יחסי למשל ביחס למתרגלים של אוניברסיטת תל אביב.

 

  • למשל
    • הערבים אומרים אין לנו
    • היהודים אומרים על תשוו אלינו אלא תתיחסו אל הערבים בשטחים כקבוצת התייחסות משווה

 

  • כלומר תמיד התייחסות צריכה להיות יחסית למישהו אחר

 

אופק

    • כשיש הבדלים בין הקבוצה השנייה לקבוצה שמשווה את עצמה אליה אנו יכולים לפתח בשלב מסוים קיפוח יחסי- זוהי תחושה שמתייחסת לא למצב אובייקטיבי אלא למצב סובייקטיבי שנתפס אצל אנשים שמשווים את עצמם לקבוצה השנייה,
      • לדוגמא: קבוצת העולים יכולה להגיד לעצמה תמיד שלא משנה מה היא השיגה עד כה תמיד היא תשאף להיות כמו הקבוצה שהיא משווה את עצמה אליה וכאן היא יכולה לפתח את תחושת הקיפוח היחסי.

 

פירוט קבוצות התייחסות וקיפוח יחסי

  • האדם אינו מתייחס למצב שהוא מצוי בו (מעמד כלכלי, יוקרה חברתית) לפי אפיוני במצב האובייקטיביים בלבד, אלא על פי הדרך שבה הוא מגדיר מצב זה ועל פי הקבוצה המשמשת לו קנה מידה להשוואה.
  • אם הוא מתייחס לקבוצה כקבוצת התייחסות משווה ומתעוררת אצלו תחושת קיפוח, קיפוח זה מכונה קיפוח יחסי.
  • אדם נוטה לאמץ כקבוצת התייחסות משווה קבוצות או יחידות חברתיות שהישגיהן, מעמדן ויוקרתן דומים לשלו, ומבקש לבטל כליל את ההבדלים בינו לביניהן.

 

  • קיפוח יחסי= תחושה שחשה קבוצה לא בגלל מצב אובייקטיבי כלשהו אלא בגלל השוואה מצב לקב' אחרת שמהווה עבורה קבוצת התייחסות משווה חיובית
המחקר של סטופר-
  • מחקר קלאסי בנושא הדינמיקה של קב' התייחסות במלחמת העולם השנייה.
  • הם העריכו כי חיילים המשרתים ביחידות ששיעורי הקידום בהן גבוהים יהיו אופטימיים יותר באשר לסיכוייהם בעתיד 
  • אך הממצאים היו הפוכים: חיילים ביחידות ששיעורי הקידום בהן היו נמוכים גילו אופטימיות רבה יותר באשר לסיכוייהם לעלות בסולם- צרת רבים היא חצי נחמה כולם לא מתקדמים אז אין תחושת קיפוח כמו ביחידות בעלות שיעורי הקידום הגבוהים בהן יש קנאה וקיפוח.
  • מסקנה : אנו מעריכים את מצבנו הערכה סובייקטיבית בהשוואה לקב' התייחסות כלשהי

 

  • דוגמה: סטודנט בקורס שבו רוב הסטודנטים מקבלים ציונים נמוכים יהיה אופטימי באשר לסיכוייו לקבל ציון גבוה.

 

 

  • לסיכום,  המושג קיפוח יחסי הולך עם המושג קבוצת התייחסות משווה

 

קבוצות התייחסות ושינוי ערכים (הבט מהספר)

  • עצם ההשתייכות לקבוצה אינה מבטיחה את קבלת הנורמות וערכי התרבות שלה. רק אם קבוצת ההשתייכות משמשת גם יחידת התייחסות חיובית היא משפיעה על הערכים ועל הנורמות של היחיד.

 


  1. שיטות במחקר אינטראקציה קבוצתית- זה רק אופק וסיכומים
  • בתחום זה אנו משתמשים בשיטות לאסוף נתונים ולנתח אותם לגבי הקבוצות החברתיות. יש מספר שיטות לאיסוף נתונים זה והם:
    1. סוציומטריה- מהחוברת
  • שיטת הסוציומטריה: זוהי טכניקה שמורכבת מפריסת רשת יחסי הגומלין שקיימים בין חברי הקבוצה.
      • כל חבר בקבוצה מתבקש לבחור חברים אחרים מתוך הקבוצה שאיתם הוא בקשרי חברות או קשרי עוינות.
      • משיטה זו אנו יכולים לבנות סוציוגרמה- תיאור היחסים בקבוצה.
      • אותם אנשים שביניהם יש הכי הרבה קשרי חברות נקראת -הקליקה המרכזית.
      • יש גם כוכב סוציומטרי -שנבחר בקשרים חיוביים על ידי רוב חברי הקבוצה
      • יש גם את הצמד- זהו זוג שבחר אחד את השני ביחסי קרבה

 

  • זו שיטה יעילה למדי להשגת מידע על מצבה החברתי של הקבוצה (מידת הליכוד החברתי, קיומן של תת קבוצות וכו'), ועל מיקומם של חברים בתוכה (מידת הקבלה החברתית, השפעה).
  • עם זאת, יש לראות בסוציומטריה רק אחד מכלי המחקר שבאמצעותם ניתן לבדוק את היחסים החברתיים בקבוצה.
אופק
  • סוציומטריה- הסוציומטריה בודקת את טיב היחסים ועוצמתם. היא בודקת את טיב האנשים שיש בקבוצות החברתיות  ועצמת היחסים בין האנשים בקבוצות הללו.
  • הסוציומטריה שופכת אור על האינטראקציה החברתית בקבוצות הראשוניות בדרך כלל בנושאים הקשורים בסולידאריות, מתחים, תחרות ועוד.
  • בעזרת הסוציומטריה אנו בודקים את היחסים הבלתי פורמאליים שיש לנו בקבוצה. הסוציוגראמה שכוללת את הנוסחה מתארת את היחסים שיש בתוך הקבוצה
    • לדוגמא: מיפוי של היחסים שמרכיבים את הקבוצה הראשונית והמיפוי הוא של מצבים כמו של דחייה, משיכה, רצון לבצע, רצון לעזור, מידת הליכוד של הקבוצה החברתית ועוד. ב
  • עזרת השיטה הזו אפשר לגלות גם האם יש קיום של מצב של תת קבוצות- מצב שבו יש קבוצה של מספר אנשים בקבוצה הגדולה.נוכל לדעת גם בעזרת ציון הסוציומטרי מיקום של כל חבר בקבוצה ונדע גם את מצבה החברתי של הקבוצה.
    1. ניתוח תהליכי אינטראקציה- מהחוברת
  • ניתוח תהליכי א"א: סוג אחר של מחקר בקבוצות קטנות הוא ניתוח פעילות הגומלין. ה
      • השיטה הזאת מתבססת על תצפית ,על קבוצת אנשים שמקיימים ביניהם אינטראקציה ,תצפית ורישום של דפוסי ההתנהגות של כל אחד מאנשי הקבוצה.
  • הצופה שוהה במחיצתה של קבוצת אנשים ומסווג את דפוסי ההתנהגות, המילולית והלא מילולית, של חברי הקבוצה למספר קטגוריות:
  1. תגובות רגשיות חיוביות.
  2. תגובות של פתרון בעיות: תשובות
  3. תגובות של פתרון בעיות: שאלות
  4. תגובות רגשיות שליליות
  • הסוציולוג עורך לעצמו גרף של סולידריות לבין עוינות ואז מכין גרף אינטראקציה.
אופקניתוח האינטראקציה החברתית של ביילס
    • השיטה הזו בודקת אינטראקציה ממשית בקבוצות קטנות באמצעות הפעילות השוטפת שיש בקבוצה.
    • בדרך כלל איסוף החומר מתבצע באמצעות תצפיות.
    • התצפית יכולה לקחת בחשבון מצבים של מתח, סולידריות, פעילות, סבילות ועוד.
    • השלבים של התצפיתן הם שלבים של רישום, מיון, וסיווג של התנהגויות שונות.
      • הוא ירשום התנהגויות כמו: מתח, תסכול, פעילות יתר, סבילות יתר, תגובות של שמחה או עצב, תגובות תוקפניות או אגרסיביות וכו'.
      • בסופו של דבר התצפיתן מסווג את התנהגויות אלו לפי קטגוריות שונות ויסכם אותן.
    • תצפיתן מסכם אותן באמצעות דיאגראמה ומגיש אותן למזמין המחקר באמצעות סיכום סטטיסטי שממנו ניתן לראות האם זו קבוצה שמצביעה על שביעות רצון מהאינטראקציה שקיימת בקבוצה הזו או האם אין אינטראקציה טובב בקבוצה למשל בין מורה לתלמידיו.
    • בנוסף נתונים אלו מאפשרים לנו להשוות בין קבוצות שונות לגבי האינטראקציה החברתית ביניהם.

    1. תצפית משתתפת- מהחוברת
  • בכדי לתאר את היחסים בקבוצות טבעיות וספונטניות החוקר משתמש בשיטת תצפית בלתי מובנית- שיטת התצפית המשתתפת.
  • חחוקר המשתמש בשיטה זו חלק פעיל באינטראקציה הקבוצתית, והוא מנתח אותה כ"חבר קבוצה".

 

  • כלומר
    • תצפית משתתפת זוהי שיטת מחקר שעובדים בה בעיקר אנתרופולוגים.
    • החוקר לוקח חלק פעיל באוכלוסייה אותה הוא חוקר. הוא משתתף בפעילות החברתית של הקבוצה, יותר מידע פתוח בפני הסוציולוג.
    • החיסרון הוא בכך שמאוד קשה לשמור על אובייקטיביות.

 

אופק תצפית משתתפת-
    • המטרה של התצפית המשתתפת היא לתאר את היחסים בקבוצה. החוקר בודק נושאים שקשה לבדוק בדרך כלל למשל: דינמיקה בקבוצות של קבוצות מסחריות או דינמיקה בקבוצות של כיתות דתיות, או דינמיקה של קבוצות פוליטיות שאי אפשר לעמוד על טיב יחסיהן מבחוץ אלא לחקור בצורה עמוקה איך הם נעשו לקבוצה פוליטית.
    • השיטה טוענת שיש להשתתף באופן פעיל בקבוצה הספציפית שרוצים לבדוק מה שדורש מעורבות אישית מאוד רצינית מצד החוקר
    • וכאן עולה השאלה האם יש קרבה מסוימת בין החוקר לקבוצה שבחר? כי אם יש אז יכול להיות שהנתונים לא ישקפו את מצבה האמיתי של הקבוצה כי הוא יפעל לפי רגשותיו.


  1. תפקידי מנהיגות וסגנונות מנהיגות- זה רק אופק והסיכומים

מנהיגות קבוצתית- יש שני סוגים בולטים של תפקידי מנהיגות

  • אחד הממדים החשובים של הדינמיקה הקבוצתית הוא המנהיגות. הקב' נבדלות זו מזו במידת הנכונות של חבריהן להכיר בסמכותם של מנהיגים.
  • קב' משניות גדולות מציבות לרוב מנהיגים בראש שרשרת פיקוד פורמלית ואילו חוג ידידים קטן יכול להתקיים ללא מנהיג כלל.

 

  • כלומר (אופק) כשאנו מאתרים בקבוצות מנהיגות אנו בודקים איזה סוג של תפקידים יש למנהיגים האלה מה שיכול להביא אותנו למטרות של הקבוצה לעומת קבוצות אחרות. המרה תאפיין סוג מסוים של קבוצה לגבי קבוצה שנייה

שני תפקידי מנהיגות:

"מנהיגות אינסטרומנטלית"
  • מנהיגות אינסטרומנטלית"= (מכשירית) הובלת קבוצה לצורך מילוי משימות

1) מנהיגות אוטוריטרית מדגישה את היעדים האינסט'.

      • חברי הקב' מצפים ממנהיגיהם האינסטרומנטליים "שיזיזו את הדברים".

 

2) הם בראש ובראשונה אנשי ביצוע כך שקשריהם עם חברי הקב' האחרים בדר"כ משניים ופורמליים .

 

3) הם נותנים פקודות ומחלקים פרסים ועונשים לאנשים לפי תרומתם למאמץ הקבוצתי. המנהיגים המצליחים שומרים על מרחק ומעוררים כלפיהם כבוד.

 

אופק

  • אינסטרומנטאלי (מכשירני)-  סוג זה מוביל את הקבוצה למילוי משימות שהוגדרו ע"י הקבוצה שניתן למדוד אותן. זהו סוד של מנהיגות שנועד להזיז או להשפיע על דברים. בדרך כלל אנשים שמנהיגים בתחום זה הם אנשי ביצוע.

 

מנהיגות הבעתית
  • "מנהיגות הבעתית"= (אקספרסיבית) מתמקדת ברווחה הקולקטיבית

 

1) מנהיגות דמוקרטית חותרת לשיתוף כל החברים בתהליך של קבלת ההחלטות.

      • מנהיגים הבעתיים מתעניינים פחות בהגשמת מטרותיה של הקב' ומתמקדים בעיקר בחיזוק רוחם של חבריה ובצמצום המתחים והקונפליקטים ביניהם.

 

2) הם מפתחים קשרים אישיים וראשונים יותר.

    • מעודדים את רוחם של החברים השרויים במצוקה, פועלים לשמירת אחדותה של הקב' ומפיגים רגעי מתח בדברי הומור.

 

3) הם זוכים בדר"כ ביחס של חיבה אישית.

 

אופק

  • התנהגות הבעתית (אקספרסיבית)- מנהיגות זו דואגת יותר לרווחה של החברים בקבוצה. היא מנסה להפחית קונפליקטים בין החברים, היא מנסה שהיחסים שיהיו בין החברים יהיו יחסים ראשוניים, אינטנסיביים, ספונטניים. היא גם מנסה לחזק את הרוח של הקבוצה.

 

  1. סוגי המנהיגות עפ"י הפעלת העוצמה-אופק + סיכומים

 

  • עוצמה- היכולת להשפיע על אנשים אחרים לעשות דברים לפעמים כנגד רצונם.
1. מנהיגות אוטוריטרית-
  • הדגשת היעדים האינסטרומנטליים.
  • מנהיגים אלה מקבלים את ההחלטות בעצמם ותובעים מן הכפופים להם צייתנות גמורה.
  • סגנון מנהיגות זה אינו מעורר חיבה אך מנהיג נחוש ומהיר החלטה זוכה לשבחים בעיתות משבר.

אופק

  • מנהיגות אוטוריטטיבית- מנהיגות זו מאופיינת ע"י השגת יעדים. יש כאם סוג של מנהיגות אינסטרומנטאלית. התפקידים שנמצאים בדרך כלל במנהיגות הזו הם: היא דורשת צייתנות ויש אפשרות להזיז דברים.

 

2. מנהיגות דמוקרטית-
  • נושאת אופי הבעתי יותר וחותרת לשיתוף כל החברים בתהליך קבלת ההחלטות.
  • מנהיג דמוקרטי מסתייע ברעיונות של כל החברים לגיבוש פתרונות יצירתיים לבעיות שעל הפרק, אך מתקשים לתפקד בתנאי משבר כשהנסיבות אינן מותירות זמן רב לדיונים.

אופק

  • מנהיגות דמוקרטית-  מנהיגות זו מדגישה את התפקידים ההבעתיים, חותרת לשיתוף פעולה ויצירתיות, דוגלת בשיתוף כל החברים בקבוצה בעשייה החברתית. במנהיגות זו לא תמיד נוכל להשיג לפעמים את מטרותינו ויעדינו כמו במנהיגות האוטוריטטיבית סמכותית.  
3. מנהיגות לסה-פר – "איש הישר בעיניו יעשב"
  • מאפשרת לקב' לפעול פחות או יותר ללא התערבות .
  • לרוב זוהי הדרך הפחות מועילה לקידום מטרות הקבוצה.

אופק

 

  • מנהיגות היד החופשית-  מנהיגות זו פועלת ללא התערבות מאוד בולטת של המנהיגות. כל אחד עושה לפי דרכו ולכן יש קושי לראות איך הקבוצה משיגה את מטרותיה ויעדיה כי כל אחד מקדם את המטרות לכיוונים שונים.


  1. גישות תיאורטיות שונות בחקר האינטראקציה הקבוצתית= חקר קבוצות חברתיותאופק+ספר
  • הגישות הסוציולוגיות השונות, במקרה של קבוצות חברתיות, מתמקדות בשאלות מסוימות כמו:
  1. למה אנשים מוכנים להיכנס לקשר עם אנשים אחרים בקבוצות חברתיות שונות?
  2. למה הקשר הזה מקבל צורות שונות?

 

    1. הגישה הפונקציונליסטית

הגישה הפונקציונאליסטית- גישה זו תופסת שאנשים מוכנים ורוצים להיכנס לאינטראקציה החברתית כי הם מקבלים משהו בתמורה. יש להם תועלת פסיכולוגית, פיזית, כלכלית או אחרת והקשר ממשיך להתקיים כל הזמן שהצרכים שהם רואים כחשובים להם מסופקים במסגרת הקבוצה הקטנה

 

כלומר

  • לפי גישה זו, קיומן של קבוצות חברתיות הכרחי להמשך תפקודה התקין של החברה.
  • יחידם מפיקים תועלת רבה מעצם השתתפותם
      • בקבוצות ראשוניות למשל תמיכה רגשית לדוגמא
      • בקבוצות משניות - מקום עבודה, חוג התעמלות.
  • אנשי גישה זו יעלו שאלות כמו
      • מה תפקיד הקבוצה (הנחקרת) במסגרת החברתית הרחבה יותר
      • כיצד המסגרת החברתית הקבוצתית נשמרת
      • ועוד

 

    • מתוך סיכום (לבדוק)
      • איך הקב' תורמת לחברה?
      • איך הקב' תורמת לפרט?
      • איך כל פרט תורם לחברה?

 

.

השאלות ששואלים במגרת הגישה הפונקציונאליסטית הן  לפי אופק:

  1. איזה סוג של תפקידים יש לאנשים השונים באינטראקציה הזו?
  2. איזה סוג של היררכיה קיימת בסיפוק הצרכים באינטראקציה החברתית?
  3. כיצד שומרים על המסגרת החברתית הספציפית שחוקרים אותה?

השאלה המרכזית שנשאלת כאן היא: מה התועלת שיש לפרטים שנכנסים לאינטראקציה קבוצתית במסגרת חברתית קטנה?

    1. גישת האינטראקציוניזם הסימבולי
  • לפי גישת זו האינטראקציה החברתית מבוססת על הפירושים האישיים הניתנים להתנהגויות בפועל.
    • תגובתו של הפרט לפעולה מסוימת של אדם אחר אינה מבוססת ישירות על אפיונים אובייקטיביים של הפעולה או של המצב.
    • היא מבוססת על הפירוש ועל המשמעות הסובייקטיבית שהפרט מייחס לפעולה זו.
    • במתן פירוש זה הפרט נעזר בסימבולים מילוליים והתנהגותיים שונים.
  • סוציולוג הדוגל בגישה תיאורטית זו מתעניין יותר בהגדרות הסובייקטיביות של האנשים המשתתפים באינטראקציה הקבוצתית, ופחות בתיאור המציאות האובייקטיבית.

 

 

    • מתוך סיכום (לבדוק)
  • מתמקדת בפעילות הסובייקטיבית- החברים בקב'. איך האנשים בקב' מפרשים את מה שקורה להם.
  • איך תוגדר הגדרת המצב המשותפת?
  • אילו סמלים משותפים?
  • באילו סמלים הם מתקשרים ביניהם ?
  • איזו משמעות נותן הפרט לקבוצה?

 

 

לפי אופק: גישת האינטראקציה הסימבולית-

  • לגישה זו יש הכרעה מכרעת על הגדרת המצב של הפרטים. זו הגדרתה סובייקטיבית שקובעת משמעויות בקשר לכל אחד מהאנשים המשתתפים באינטראקציה החברתית ולקבוצה עצמה.
  • יש פה שאלות בקשר להמשכיות הקשר, למה הפרטים מעוניינים בקיום אינטראקציה במסגרת זו של הקבוצה?
  • מודגשים ההיבטים הסובייקטיביים של הפרטים שמפרשים זאת כחובות בקשר להשתייכות הקבוצתית. נ
  • שאלים עוד על סמלים, איזה סוג של משמעויות יש לסמלים השונים של הקבוצה
    1. תיאוריית החליפין
  • ההנחה הבסיסית של תיאוריה זו היא כי בין המשתתפים באינטראקציה חברתית כלשהי מתבצע תהליך של חליפין.
  • אינטראקציה חברתית זו תמשיך להתקיים כל עוד מאזן התגמולים של כל אחד מהמשתתפים השונים יהיה חיובי.
  • התגמולים שהמשתתפים השונים מקבלים  מן האינטראקציה אינם זהים בהכרח.

 

    • מתוך סיכום (לבדוק)
  • כולנו נרוויח כל עוד אני מרוויח  מהיותו שייך לקבוצה. אני אשאר שם. הוא נשאר בקבוצות בגלל שהיא נותן לו משהו שהוא רוצה .
  • הוא יכול לעבור לקבוצה אחרת שתיתן לו יותר. אינטרס משותף.
  • מה יוצא לי מזה?
  • איך הם שומרים על הנורמות ?
  • מה מקיים אותם?

 

גישת תיאורית החליפין- לפי אופק

  • בגישה זו שמבוססת על הכלכלה הקלאסית אנו שואלים שאלה של כדאיות.
  • למה לאנשים כדאי להיות בכלל באינטראקציה החברתית? למה לאנשים כדאי להיות בקבוצה הספציפית הזו? כל זמן שכדאי לפרטים להיות חלק מהקבוצה ההמשכיות של הקבוצה מובטחת.
  • קיימת מידה מסוימת של הדדיות.
  • לפעמים הקשרים לא שוויוניים.
  • יש גם התייחסות בנושא חלוקת המשאבים של הקבוצה: מי נותן יותר? מי מקבל פחות? מי נותן פחות?

 


    1. תיאוריית הקונפליקט
  • קבוצה חברתית מתגבשת לעתים קרובות בשל הניגודים הקיימים בינה לבין חברי קולקטיב חברתי אחר.
  • לא המשיכה ההדדית בין חבריה היא המניע העיקרי להיווצרותה, אלא הדחייה ותחושת הניכור בינה לבין האחרים.

 

    • מתוך סיכום (לבדוק)
      • מרקס דיבר על :
      • "מעמד כשהוא לעצמו" מעמד הפועלים כשהוא לא מאוחד (קטגוריה חברתית)
      • "מעמד למען עצמו"- מעמד שיש לו תודעה מעמדית (קב' חברתית). כשאנשים יתחילו להבין שיש להם משהו משותף הם יתחילו לפעול למען עצמם.

 

    • מתוך סיכום (לבדוק): מכל הפרדיגמות אנחנו שייכים להרבה קב' במקביל. כל אדם שייך לכמה קב' כמו במערך תפקידים?

 

גישת הקונפליקט-

  • גישה זו עוסקת בניגודים הקיימים בין המשתתפים באינטראקציה לבין עצמם או לבין המשתייכים לקבוצה חברתית מסוימת לקבוצה אחרת לדוגמא: בין בני זוג, גבר או אישה, בין הורים לילדים.
  • גישה זו עוסקת גם במאבקים בין הקבוצות החברתיות השונות מה גם שמחדד את הזהות החברתית של המשתתפים.

  1. השלכות התנהגותיות של השתייכות קבוצתית- רק מסיכומים

 

  • הסיבה שחשוב לנו להשתייך לקב'? השתייכות לסטטוס, ביטחון, תמיכה רגשית.
    1. קבוצת "אנחנו" וקבוצת "האחרים"
  • קיים ניגוד בין שתי הקב' הללו (האחרים והאנחנו):
קבוצת "האנחנו"(INGROUP)
  • קב' "האנחנו"הינה קבוצה חברתית שחבריה מוקירים אותה ונאמנים לה .
  • אנו מפתחים נאמנות אני מזדהה איתה וטוב לי להיות נאמן לה.
  • זוהי קב' השתייכות.
  • חבריה רואים עצמם באור חיובי יותר מידי ומאמצים עמדות שליליות בלתי הוגנות כלפי האחרים
  • קב' אנחנו חזקות יכולות לנצל עוצמה כדי לפגוע חברתית באחרים (לבנים מול שחורים).

 

קבוצת "האחרים"  OUTGROUP) )
  • קב' "האחרים"= קבוצה חברתית שאנו חשים כלפיה תחרות או התנגדות.
  • אנו מפתחים יריבות, אין להם מה שיש לנו , אנחנו החכמים והם הטיפשים, לנו יש יותר כוח וכסף, אנו מצטיינים בתכונות יקרות שהם חסרים אותם ,ולכן זוהי קבוצת התייחסות כי אני מתייחס לערכים ולנורמות שלה אך אני לא שייך אליה

בין קבוצת ה"אחרים" וה"אנחנו" יש יחסי גומלין
  • בין שתי הקב' יש יחסי גומלין,
  • זוהי תמצית החיים החברתיים שלנו.
  • שתיהן אומנם מעודדות נאמנות אך גם מעוררות מתחים וקונפליקטים.
  • אנשים מגדירים את עצמם לפי מי שהם ולפי מי שהם לא.

 

  • מתחים בין קבוצות מסייעים לא אחת להדגשת גבולותיהן ומקנים לאנשים תחושה ברורה של זהות חברתית.

 

  • המחקרים מלמדים שחברי קבוצות "אנחנו" רואים את עצמם באור חיובי יתר על המידה ומאמצים עמדות שליליות בלתי הוגנות כלפי קבוצות "האחרים" שונות.
  • ההשתייכות ל"קבוצת החברים" (PEER GROUP) חשובה במיוחד לבני נוער בגיל התבגרות. נערים רבים מגדירים את קבוצת החברים, ולא את המשפחה או בית הספר, כקבוצת ההשתייכות המשמעותית ביותר.
קבוצת "השווים"
  • קב' השווים- קב' השתייכות
    • לדוגמה: ילד בן 15 בגיל ההתבגרות הולך עם החברים שהם סוכני חיברות

 

      • קבוצת שווים: מתוך דף של המורה
        • כל קלוקטיב שהוא הומוגני מבחינה כולשהי במיוחד גיל או סטאסטוס.
        • נשענת על סולדריות, הגנה אך צריך להתאים

 

קבוצת חברים- זה רק מדף של המורה לא יודע לאן שייך  Peer Group

        • חשובה בעיקר לבני נוער
        • לא דורשת דרישות פורמליות, מעניקה סטוס ומאפשרת לצבור ניסיון (אינטלקטואלי ורגשי)

 

קבוצת מפגש זה רק מדף של המורה לא יודע לאן שייך 

  • אוסף של זרים שאין להם קשרים מחוץ למסגרת, להוריד מחסמוים שאי אפשר לעשות בקבוצה הראשונית (מנחה)

רשתות- זה רק מסיכום, זה היה אחרי פיטר בלאו על קשרים בין קבוצתיים

  • "רשת"= מרקם של קשרים חברתיים המחברים אנשים שיש ביניהם רק מידה מעטה של הזדהות ואינטראקציה.
  • רשת היא מעין קב' מטושטשת המאפשרת מגעים מקריים בין אנשים ללא תחושה של שייכות וגבולות קבוצתיים. קשרי הרשת יכולים להיות סדירים כמו בין חברים לספסל הלימודים השומרים
  • גם על קשר טלפוני אך בדרך כלל רשת כוללת אנשים שאנחנו יודעים על קיומם או היודעים על קיומנו אך מתקשרים איתם רק לעיתים נדירות אם בכלל.
  • קשרי רשתות על אף היותם רופפים משמשים לנו כלי עזר כמו במציאת משרות עבודה.: לפעמים חשוב יותר את מי אתה מכיר מאשר מה אתה יודע.
  • בעלי הרשתות הענפות ביותר הם בדרך כלל צעירים משכילים הגרים בעיר.
  • הג'נדר הרשתות האופייניות לגברים ולנשים אינן שונות בגודלן
    • אך הנשים כוללות לרוב ברשתותיהן יותר קרובי משפחה
    • ואילו הגברי יכללו חברים לעבודה.
    • רשתות של נשים מכוונות למטרות שונות משל הגברים אך ככל שמצטמצם האי שיוון בין המינים כך גם נמחק ההבדל בין הרשתות.

 

שאלות לדוגמא

שאלה 15 מדף משיעור 9

  1. הסבר את המושגים קבוצת התייחסות נורמטיבית וקבוצת התייחסות משווא
  2. חברה קבלנית שבונה שלושה מגדלי מגורים בצפון תל אביב פרסמה את הדירות שהיא מוכרת בעזרת הסיסמא "בוא לגור אצלנו ותרגיש במנהטן" הסבר לאיזה מהמושגים בסעיף א' יכולה הפירסומית להקשר

 

א) קבוצת התייחסות נורמטיבית + משווא= יחידה 5

 

ב) התייחסות למשווה חיובית.

    • הפירסומת יכולה להתייחס למושג התיחסות משווה
    • ניתן לראות שאותם קבלנים נותנים תחושה שלחיות בתל אביב כמו במנהטן, בלי לחיות שם
    • כלומר קבוצה שאנחנו מתייחסים אליה ולא שייכים אליה.
    • כלומר לא רוצים להיות שייכים אליה, אבל מתייחסים אליה.

 

      • (נורמטיבית שלא שייכים אליה, מזדהה עם ערכים ונורמות ורוצים להשתייך אליה)
שאלה מדף לדף A שיעור 11
  • כיצד משפיעים אפיונים מבנים על קבוצת יחסי הגומלין בתוכה (בדרך כלל לא מופיע שאלה כזאת אבל פעם הופיעה)

 

  • גודל הקבוצה
    • ככל שהקבוצה גדולה יותר, אז שביעות הרצון קטנה יותר וכד'..
    • סולדריות פוחתת
    • העדרות גדולה

 

  • מבנה תקשורת
    • כוכב ומעגל
    • להסביר כוכב ומעגל
    • יותר מרוצים ממעגל (כולם באותו מרחק...)

 

  • תדירות אינטראקציה
    • ככל שתדירות האינטראקציה יותר גובהה יותר סיכוי שיתפתחו יחסים אינטימיים ראשונים
      • מתחברים עם מי שגר בקומה לידנו
      • דווקא אנשים מקומה שלישית שעולים ברגל יןותר סיכוי להכיר תא כולם.

 

30

 


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה