4 C) חיברות כל החומר

יחידה 4: חיברות

הגדרות

הגדרת חיברות (לפי המורה):

• תהליך שבו הופך האדם ליצור חברתי. (לחלק מהחברה)
• אותו התהליך שבו לומד האדם קודים של התנהגות שנהוגים בחברה נתונה. (כלומר אותו תהליך שבו האדם לומד את הקודים של החברה בשביל שיוכל לקחת בה חלק)

 

אופק

• תהליך שבו אדם הופך להיות חבר בחברה.  האדם מכיר את המוסכמות, החוקים, התקנות וכדומה.
• לדוגמא: עולה חדש שמקבל עליו את כל החוקים של החברה שהוא הגיע אליה כמו שפה, מנהגים, תרבות ועוד.

 

הגדרות חיברות וסוכני חיברות מהספר

• הגדרת "חיברות" = ההתנסות החברתית המתמדת שבאמצעותה אנו מפתחים את הפוטנציאל האנושי הגלום בנו ולומדים את דפוסי התרבות שלנו.
• זהו תהליך למידה חברתי מתמשך
• בני האדם זקוקים להתנסות חברתית כדי ללמוד את דקויות התרבות שלנו ולשרוד.
• זהו תהליך שהופך את האדם לבן חברה (חלק מהחברה) ע"י התאמתו לדרך החיים של החברה ,לתרבות שלה. התהליך נמשך מרגע לידתו של האדם ועד יום מותו
• ההנחה של הסוציולוגים אומרת שאדם נולד כמו לוח ריק ובעצם החברה כותבת עליו את התרבות, הערכים והנורמות שלה. על מנת שהוא יוכל לפעול בתוך המסורת של החברה וכך התרבות עוברת מדור לדור.

 

• באמצעות תהליך החיברות האדם מפתח את הכישורים הטבועים בו מלידה ומוצא את מקומו בחברה האנושית בכלל ובתת תרבות מסוימת בפרט.

סוכני חיברות (המורה):  משתתפים בתהליך

• כלומר כל אלה שלוקחים חלק בתהליך החיברות נקראים סוכני חיברות

• סוכן החיברות המשמעותי ביותר זה המשפחה.

 

• המשפחה מתחרה עם החברים, ובאופן כלי המשפחה מתחרה עם התקשורת/ המדיה.
• כלומר סוכן חיברות משמעותי זה המשפחה והתקשורת.

סוכני החיברות מהספר

המשפחה

• המשפחה, בשל היותה מרכז עולמו של הילד, היא סוכן החיברות החשוב ביותר.
• לפחות עד לתחילת הלימודים בבית הספר המשפחה היא גם המנחילה להם את ערכיה, עמדותיה ודעותיה הקדומות של התרבות לגבי עצמם ולגבי הזולת.
• לא כל החיברות המתרחש במסגרת המשפחה הוא מכוון.
• מעבר לכל סגנונות ההורות החוקרים מדגישים את חשיבות תשומת הלב של ההורים להתפתחותם החברתית של ילדים.
• מגע גופני, גירוי מילולי והיענות מצדם של הורים ומבוגרים אחרים תורמים כולם להתפתחות האינטלקטואלית
• . המשפחה מעניקה לילדים גם עמדה חברתית. בבוא הזמן יסודות אלה יהפכו לחלק מדימויו העצמי של הילד.
• עמדתנו החברתית בעת הלידה תשפיע עלינו עד יומנו האחרון.

בית הספר

• בית הספר מרחיב את עולמם החברתי של ילדים ומפגיש אותם עם אנשים בעלי רקע חברתי שונה משלהם.
• מפגש זה עם הרב גוניות החברתית מלמד אותם על המשמעות שהחברה מייחסת לגזעם ולמינם של אנשים, ולא אחת גם מכתיב את התנהגותם.
• המחקרים מצביעים על נטייתם של ילדים להתארגן לקבוצות משחק המורכבות מגזע או מין אחד.

 

• בין כותלי בית הספר הילדים מוצאים עצמם מחוץ למרקם האישי של חיי המשפחה ומגלים שקני המידה להערכת מיומנויות, כגון קריאה וחשבון, הם מבחנים אחידים ואימפרסונליים.
• בית הספר הוא גם מפגשם הראשון של מרבית הילדים עם מערכת כללים נוקשה.
• בנוסף, הם נוטעים בקרבם גם את גישתה של החברה לג'נדר.

קבוצת השווים

• זו קבוצה חברתית שחבריה בני אותו גיל ואותה עמדה חברתית ושותפים לאותם אינטרסים.
• קבוצה זו מאפשרת לילדים להשתחרר מהשגחתם הישירה של מבוגרים.
• בנוסף קבוצת השווים מעניקה לצעירים הזדמנות לדון בנושאים שהמבוגרים לא מגלים בהם עניין (סגנון לבוש, מוזיקה, סמים ומין)

 

• עצמאות זו מכשירה אותם לגבש יחסים חברתיים בכוחות עצמם ולפתח זהות עצמית נפרדת ממשפחותיהם.

 

• חשיבותה של קבוצת השווים מגיעה לשיאה בגיל ההתבגרות.

 

• חיברות מטרים הוא לימוד חברתי שתכליתו השגת עמדה מיוחלת.

תקשורת המונים

• אלה הם האמצעים האימפרסונליים לשיגור מסרים לקהל עצום. המדיה אמורה לקשור אנשים זה לזה.
• לאמצעי התקשורת יש השפעה עצומה על העמדות וההתנהגות והם משמשים גורם חשוב בתהליך החיברות.

 

• חשוב לדעת (לפי המורה)

• תהליך החברות זה תהליך שנמשך כל החיים
• מהיום שנולדנו, ויש הטוענים שעוד לפני.
• (גישות אלה שמדברים אל הילד ומשמעים מוסיקה וכד')
• עד התהליך שאנחנו מתים
• בזקנה יש תהליך שמכין למוות,
• לכתוב צוואה  תהליך פרידה מהעולם

 

• כלומר תהליך שנמשך כל החיים מה שמשתנה מי זה הסוכני חיברות ויותר מדויק רמת עוצמתם לאורך השנים
• המשפחה זה סוכן חיברות שמלווה אותנו כל החיים
• יש תקופות בחיים שהעוצמה יורדת שזה גיל ההתבגרות ואחר כך שהמשפחה חוזרת
• (העוצמה הולכת ומתחזקת- במיוחד שמתחתנים וגם שנולדים ילדים)

 

שלוש  מטרות החיברות

להעביר מורשת תרבותית מדור לדור- למידת כללית ומשמעת

• מדף של  המורה: המטרה של היחיד: תהליך שבאמצעותו מועברת המורשת התרבותית שלנו מדור לדור
• זוהי מטרה שמגיעה מהגישה הפוקציונליסטית

 

• מנקודת מבטה של החברה, חיברות הוא תהליך באמצעותו מועברת המורשת התרבותית לדור הבא, שימלא בבוא הזמן תפקידים חברתיים שונים (קשור לגישה הפונקציונליסטית) .
• כלומר העברת מורשת החברה (ערכים ונורמות) מדור לדור
• החברה מלמדת אותנו ערכים, נורמות ,שפה, סמלים ומביאה אותנו להיות שותפים בתוך הסדר החברתי .

 

הכשרת הפרט לקראת מילוי תפקידים חברתית – הפנמת שאיפות

• תהליך החיברות מכשיר- מכין את האנשים למילוי תפקידים בעתיד.
• כלומר הכוונה שבתהליך הלמידה לומדים אילו תפקידים נצטרך למלא אחר כך בחיים שלנו, ואיך למלא אותם.
• גם מגיע מהגישה הפוקנציונליסטית.

 

• למשל איך יודעים מה זה להיות אישה לבעל
• מגיל צעיר רואים אישה של האב, דודה וכד'

 

• גם מהחוברת: הכשרת היחידי למילוי תפקידים חברתים בהווה ובעתיד)

 

גיבוש אישיותו של הפרט ופיתוח העצמי – הזהות

• תהליך החיברות מגבשת את אישיות של הפרט, זהות של הפרט
• מגיע מגישת האינטראקציה הסימבולית

 

• בתהליך הלמידה בעצם מפתחים את האני שלנו, אישיות, זהות שלנו.
• הטענה שעומדת מאחורי זה שהאישיות שלי ה"אני" נבנה תוך אינטראקציה עם החברה
• בהליך הלמידה לומדים מי אני ומה אני- שזה משהו חברתי.
• (אני יודע אם אני יפה, חכם, - תוך כדי אינטראקציה עם הסביבה)

 

• מה שכתוב בספר: מנקודת מבטו של היחיד, לחיברות יש שתי מטרות:

1. גיבוש האישיות של היחיד
2. הפנמת נורמות וערכים מקובלים.

פאנים שונים של החיברות

(זה כתוב למעלה אבל כתבתי שוב בשביל הסדר, כי גם המורה הפרידה)

• מבחינת החברה: תהליך שבאמצעותו מועברת המורשת התרבותית מדור לדור
• מבחינת היחיד: גיבוש אישיות, הפנמת ערכים ונורמות מקובלים.

 

הקשר בין מולד לנלמד

• המורה

• הטענה שעומדת מאחורי זה שהאישיות שלי ה"אני" נבנה תוך אינטראקציה עם החברה
• בהליך הלמידה לומדים מי אני ומה אני- שזה משהו חברתי.
• (אני יודע אם אני יפה, חכם, - תוך כדי אינטראקציה עם הסביבה)

 

מאפיינים ביולוגים של בני האדם שעליהם  מושתת תהליך החיברות (חוברת לימוד) – גם המורה כתבה זאת בדף שלה

1. היעדר אינסטינקטים
• לבני האדם אין אינסטינקטים המכוונים אותו לדפוסי התנהגות ייחודים: הוא מסוגל לקלוט אין ספור צורות ווראיציאות של דפוס התנהגות מסוים, הכל בהתאם לחברה שבה הוא גדל . ל
• אדם יש אומנם יצרים (כמו יצר הרעב והמין) אבל תרבותיו (ולא תכונותיו הביולוגיות) מכתיבה את דפוסי ההתנהגות המקובלים לסיפוק יצרים אלה..
2. צורך במגע חברתי
• התינוק זקוק למגע אנושי, פיזי ונפשי בכדי שיתפתח התפתחות תקינה
3. תלות בתקופת הילדות
• תלות ארוכה בתקופת הילדות- התינוק תלוי בהוריו לשם סיפור צרכיו הביולוגים במשך תקופה ארוכה יחסית
4. כושר למידה-
• לילדים כושר למידה מפותח מאוד, והם מסוגלים לקלוט וללמוד בקצב מוגבר במשך כל תקופת הילדות. בעלי חיים אחרים, אפילו קופים מסוגלים ללמוד בקצב מוגבר במשך שנות חייהם הראשונות בלבד.
5. לשון
• התינוק מסוגל ללמוד שפה, שהיא כלי עזר חיוני בתהליך החיברות (להעתיק תשובה 3 עמוד 64 בחוברת)

 

• על אף אותו בסיס ביולוגי יש צורך באינטראקציה חברתית.
• הסביבה והתורשה משפיעים על הפרט. הפרט נולד עם פוטנציאל מסוים שהוא תורשתי ואת הפוטנציאל הזה החברה מפתחת.

בתהליך החיברות יש שתי גישות: (המורה לא דיברה)

• "ביהוויוריזם"= לוח חלק, טבולה כסה, האדם לומד במהלך תהליכי החיברות מיום לידתנו עד יום מותנו.
• " סוציוביולוגיה" = בני האדם נולדים עם ידע, אינסטינקטים

 

התפתחות אנושית- תורשה וסביבה- זוהי כותרת וסיכום מהספר (שזה פירוט ביהביוריזם)- המורה לא דיברה

• טבענו האנושי כופה עלינו ליצור וללמוד תכונות תרבות.
• ווטסון פיתח את הביהביוריזם, לפיו דפוסי ההתנהגות האנושיים אינם אינסטינקטיביים אלא נלמדים. בני האדם בכל העולם הם אנושיים באותה המידה ונבדלים רק ברקעם התרבותי.
• סיכוייו של אדם לפתח את נטיותיו התורשתיות תלויים בהזדמנות שמזמן לו מעמדו החברתי.
• לסיכום, הממצאים מלמדים שהשפעתה של הסביבה על עיצוב ההתנהגות האנושית עולה לאין שיעור על זה של התורשה. עם זאת, יצירת תרבות היא ביטוי מובהק של טבענו האנושי.

 

בידוד חברתי (כותרת מהספר): השפעתו של בידוד חברתית על פרימטים לא אנושיים:- המורה לא דיברה

• הפסיכולוגים הרלו ערכו מחקר קלאסי על השפעותיהם של תנאי בידוד שונים על קופי רזוס, שהתנהגותם דומה לזו של בני האדם
• הם גילו כי בידוד חברתי מלא, ולו רק לשישה חודשים, פגע באורח חמור בהתפתחותם של הקופים.
• בניסוי עם אמא תייל הם מצאו כי התפתחות רגשית נורמלית מצריכה אינטאקציה בין הורה לתינוק המלווה בהתרפקות וגילויי אהבה.
• הם גילו גם כי העדר התנסות חברתית, ולא דווקא העדרו של הורה מסוים, הוא הגורם ההרסני.
• בנוסף, תקופות בידוד קצרות-עד שלושה חודשים- גרמו אמנם למצוקה רגשית אך זמנית בלבד.
• בידוד ארוך טווח לעומת זאת גרם לקופים נזק רגשי והתנהגותי חסר תקנה.

דפוסי חיברות: חיברות מדכא/ חיברות משתף

(לפי הספר זה בהמשך, בסוגיות בנושאי חיברות, אבל הלכתי עם הסדר של המורה)

 

• באופן כללי יש שני דפוסי חברות

1. דפוס מדכא
2. דפוס משתף

חברות מדכא

• " חיברות מדכא"= דפוס של חיברות שמדגיש צייתנות וענישה על התנהגות לא ראויה

 

• המורה
• חברות מדכא זה תהליך חיברות שמועבר מההורים אל הילד (הכוונה למשפחה)
• תהליך חיברות שמבוסס על סמכותיות, צייתנות, והוראות.
• כלומר סוג חיברות שמגיע מלמעלה למטה, בצורה של הוראות
• שמי שמקבל את זה חייב לציית
• יש הענשה פיזית  כלומר תקשורת לא מילולית בין הגופים,
• יש דגש על התנהגות רעה, לא טובה,

 

• תהליך החיברות הזה מרוכז וממוקד בהורה עצמו והילד הרבה פעמים לא יודע ולא מבין אם הוא באמת עשה משהו לא בסדר, או שההורה פשוט עצבני

סיכום מאפיינים מאופק

1. הענשה על התנהגות רעה.
2. צייתנות של הילד.
3. תקשורת לא מילולית.
4. תקשורת בצורה של פקודות.
5. חיברות הממוקד בהורה.

דפוס משתף

• " חיברות משתף" = מדגיש את השתתפות הילד בתהליך והענקת פרסים על התנהגות ראויה

 

• בדפוס החיברות המשתף יש תקשורת מילולית בין הצדדים
• יש פעילות גומלין בין הצדדים
• יש דגש על התנהגות טובה, נותנים פרסים על התנהגות טובה.
• נותנים לילד את האוטונומיה, החופש להתנסות בדברים.
• אם הוא לא מצליח אז מסבירים לו

 

• כלומר מדובר על תהליך חיברות שממוקד בילד עצמו

סיכום מאפיינים מאופק

1. מתן פרס על התנהגות טובה.
2. אוטונומיה של הילד.
3. תקשורת לא מילולית.
4. תקשורת כפעילות גומלין.
5. חיברות הממוקד בילד.

ההבדלים בין חיברות מדכא לחיברות משתף (בצורה מסודרת מהספר):

דגש על התנהגות רעה/ טובה

• מדכא: יש הענשה על התנהגות רעה (סיכום: שהיא לא בהתאם לציפיות)
• משתף: מתן פרס על התנהגות טובה (סיכום: יש הענשה על התנהגות שהיא לא בהתאם לציפיות)

צייתנות /אוטונומיה

• מדכא: הדגש הוא צייתנות של הילד (סיכום: על מתן כבוד לסמכות, על צייתנות)
• משתף: אוטונומיה של הילד

מילולית/ לא מילולית

• מדכא: התקשורת לא מילולית (פקודות, מבטים)
• משתף: תקשורת מילולית

פקודות/ פעילות גומלין

• מדכא: תקשורת בצורה של פקודות
• משתף: תקשורת כפעילות גומלין.

מרוכז בהורה/ בילד

• מדכא: תהליך החיברות מרוכז בהורה- מה ההורה רוצה
• משתף: תהליך החיברות מרוכז בילד- מה הילד רוצה

תקשורת למעלה למטה/ אופקית

• מדכא: התקשורת היא מלמעלה למטה- מההורה לילד (זה גם המורה אמרה)
• משתף: התקשורת היא אופקית – באותה רמה (אופקית זה רק מתוך סיכום)

שני הדפוסים האלה הם דפוסים טהורים IDEAL TYPE (המורה בכיתה)

• כלומר לא נמצא שום משפחה שעונה על אחד הקריטריונים בצורה מושלמת.
• ההתיחסות היא לשני הטיפוסים הטהורים
• אבל למעשה במציאות מדובר על רצף

 

 

• יש משפחות עם יותר אלמנטים מהחיברות המדכא ויהיו קרובים לצד אחד וההפך

שכבות חברתיות שונות  ודפוסי חיברות

• מחקרים שנעשו לגבי חיברות מדכא ומשתף הראו

 

• שדפוס חיברות מדכא קיים יותר בקרב המעמד הנמוך
• כלומר הורים ממעמד חברתי נמוך נוטים להרבות בענישה, ודורשים צייתנות מירבית. הם אינם מעודדים שיפוט עצמאי של הילד או הבעת דעה המנוגדת לדעותיהם. דפוס חיברות זה מכונה חיברות מדכא.

 

• מחקרים מראים שהחברות המדכאת מאופיינת יותר במעמד הנמוך
• (לא אומר שכל משפחה במעמד הנמוך תהליך החיברות בה הוא מדכא)
• כלומר במעמד הנמוך יותר נטיה למאפיינים של הדפוס המדכא

 

• דפוס משתף אצל בני המעמד הבינוני והגבוה
• דפוס החיברות השכיח בקרב משפחות ממעמד בינוני הוא חיברות משתף.
• הוא מעניק פרס על התנהגות רצויה, ומתקן, באמצעות הסבר או ענישה לא פיסית, התנהגות בלתי רצויה.

 

• המורה
• החיברות המשתף אנחנו רואים אותו יותר במעמד הביניים

• כלומר אם ננתח משפחות במעמד הביניים נראה נטיה יותר למאפיינים של חיברות משתף

 

• אחד הניסיונות להסביר זאת הוא שיתכן כי העובדה שבני המעמד הבינוני והגבוה חשופים יותר לתקשורת ולספרות שעוסקת בהדרכת הורים היא התורמת לכך.
• ילד בחיברות מדכא יהיה חסר פתיחות לאנשים ולהיפך במשתף.

 

• אחת התוצאות התרבותיות אצל הילדים מהתרבות המדכא ישאפו פחות להישגים אישיים ותהיה להם פחות אמביציה.
• ילדים שעברו חיברות מדכא יהיו עצמאיים פחות וישאפו פחות להישגים אישיים לעומת ילדים שעברו תהליך של חיברות משתף.

 

• מחקר שנעשה בארץ מצא קשר בין המעמד התרבותי של האמהות ודפוס החיברות של הילדים הראה ש
• דפוס החיברות שמעניקות אמהות מזרחיות מעוטות השכלה הוא דפוס חיברות מדכא
• לעומת דפוס חיברות של אמהות אשכנזיות משכילות יותר שהיה דפוס חיברות משתף.
• המחקר לא הצליח לעשות הבחנה בין משתנה העדה לבין משתנה ההשכלה.

שתי הערות חשובות של המורה

א)

אין אינפורמציה על מעמד גבוה

• כי הם לא משתתפים במחקרים
• לא משתתפים בשירותי רווחה של כולם (בית ספר וכד')
• האינפורמציה לא מועברת
• המעמד הגבוה שומר על עצמו

דפוס החיברות שהילד עובר יש השלכות על עתידו

• חשוב לזכור ולהבין, שלדפוס החיברות שהילד עובר יש השלכות על עתידו

 

ב) סטטוס שיוכי משפיע על השגי

• כלומר ילד שנולד במעמד הנמוך עובר דפוס חיברות מדכא, רוב הסיכויים שהוא ישאר במעמד הנמוך
• למשל מי שכל הזמן אומרים לו מה לעשות (איפה היית מה עשית) נותנים דגש על התנהגות רעה שלו, אז הילד הזה ימצא עבודה שבה מישהו נותן לו פקודות כמו פועל ייצור
• ומפה המשכורת תהיה יחסית נמוכה
• Ü  ישאר במעמד נמוך
• ילד במעמד בינים יהיה בתהליך בינוני או אפילו גבוה.
• ילד שמסבירים לו, חווה לבד,
• זה ילד שגדל עם ביטחון, סקרן, ושאפתן
• Ü  יש סיכוי טוב שיגיע למעמד הביניים

 

• אבל כמובן שזה לא מחוייב, אפשר לקטוע את המעגל הזה למשל מודעות

 

גופמן מדבר על שני תהליכי חיברות (חיברות מתמשך וחיברות מחדש (מורה)

• מזה שהוא מדבר על תהליך Ü  אז סימן שהוא קשור לאינטראקציה סימבולית

• (גופמן גם דיבר על חיבוק תפקידי)

חיברות מתמשך

 

• "חיברות מתמשכת"= במהלך חייו אדם משנה את עמדותיו, ערכיו ותפיסת עצמו כאשר הוא נוטל תפקידים חדשים ומתנסה בניסיונות חדשים.
• שינויים הדרגתיים וחלקיים מתחוללים אצל מבוגרים.

 

• המורה: חיברות מתמשך זהו תהליך חיברות מתמשך- כלומר אנחנו לומדים כל הזמן דברים חדשים (ערכים נורמות) שמתיישבים עם מה שידענו קודם.
• כמו שבונים בניין
• אימא, מטפלת, גן , כיתה א' – כלומר דברים שיושבים טוב עם מה שישבנו קודם

 

 

 

 

חיברות מחדש (בהתייחסות למוסדרות טוטאליטרים = ארגונים כוללניים)

• "חיברות מחדש "=פירושו שינוי יסודי של אישיות השוכן/ החוסה ע"י פיקוח מכוון על סביבתו.

 

• חיברות מחדש זהו תהליך שבו אדם זונח את תהליכי החיברות הקודמים שעבר ובמקביל רוכש תהליכי חיברות אחרים שדרכם הוא רוכש ערכים ונורמות חדשים שונים מהעבר
• לדוגמה : אדם שחזר בשאלה, קבוצת מהגרים

 

• המורה:
• תהליך חיברות מחדש זהו תהליך חיברות שבו נדרש אדם לזנוח את דרך חייו הקודמים ולקבל עליו דברים חדשים ששונים ממה שידע קודם
• "כל מה שידעת עד עכשיו לא רלוונטי עכשיו תלמד משהו חדש"
• מתחבר לכור היתוך
• בתהליך כור היתוך מעבירים אנשים על חברות מחדש.

• כלומר לא משהו שנבנה אלא משהו חדש ששונה
• (צבא זה חיברות מחדש)

 

 

 

 

• בהשוואה בין ילדים למבוגרים
• תהליך חיברות מחדש יותר קל אצל ילדים מאשר אנשים מבוגרים
• יותר קל אצל ילדים כי הדברים אצל ילדים לא באמת מקובעים חזק אז יותר קל להגיד של לעזוב מה שיודעים כי זה לא יושב חזק
• למשל אצל העולים החדשים- אצל הילדים העולים הכי קל מהמבוגרים
• תהליך חיברות מחדש קשה יותר אצל מבוגרים
• כי הדברים יושבים אצלנו

תהליך החיברות מחדש אצל מבוגרים לא יצליח אלא עם כן יתקיימו 2 תנאים (זה רק לפי המורה – אבל נראה חשוב)

1. האדם המבוגר ירצה לעבור את השינוי
• כמו חזרה בתשובה, שיקום בכלא, עולה חדש מבוגר

 

2. האדם המבוגר צריך לבחור או להסכים לסוכני החיברות שמעבירים אותו את התהליך
• למשל אם לאסיר אין דמות שהוא רוצה שישקם אותו לא יעבוד
• עולה שלא אוהב את המורה באולפן.

מוסדות טוטאליטריים = ארגונים כוללנים (כל תת פרק זה הוא מהמורה, פרט למה שמצויין)

המורה

• בכדי לעבור את החיברות מחדש אנחנו בדרך כלל נעזרים במה שנקרא ארגונים כוללניים = מוסדות טוטליטריים
• למשל : בית כלא, בסיס צבאי, מרכז קליטה, מוסד לחולי נפש, פנימיה, וכד'
• אבל יש לזכור, שכל ארגון כוללני במידה מסוימת (יוסבר מאוחר יותר)

 

• ארגון כוללני הוא ארגון שמרוחק מהחברה (בצורה פיזית) ומופרד מהסביבה בעזרת אלמנטים כמו גדר, חומה, שומרים, כלבים וכד'
• (למשל בית כלא)

מבודד

• ארגון כוללני זוהי מסגרת שבה אנשים מבודדים מן העולם החיצון וחייהם מוכתבים להם ע"י סגל מינהלי.
• דוגמאות של ארגונים כוללנים: בתי סוהר ובית חולים לחולי נפש.

 

• על פי גופמן, כל ארגון שמטרתו לחולל שינוי בתפקודם או בהתנהגותם של בני האדם הוא במידה זו או אחרת ארגון כוללני.

 

• התכונה הבולטת ביותר של ארגון זה הוא הניתוק היחסי שלו מהעולם החיצוני.
• הניתוק מהחברה הכללית כולל גם ביטול של כל הסטטוסים שנרכשו בה.

• המאפיינים של ארגון זה נחשבים לטיפוס האידיאלי- מתייחס לדגם של דברים כמו שהם צריכים להיות במובן שכל התנאים מתקיימים אז ככה זה קורה.

בארגון הכוללני 2 קבוצות

1. סגל- למשל מפקדים/ חיילים
2. שוכנים- למשל סוהרים/ אסירים

 

• הקבוצות מופרדות ויכולת המעבר בין הקבוצות היא לא גדולה – לא נפוץ אבל קיים .

• בצבא אפשרי, בית כלא זה לא אפשרי

 

• האנשים הפועלים בתוך הארגון הכוללני מתחלקים לשתי קטגוריות ברורות: סגל ושוכנים.

לארגון הכוללני יש שלושה מאפיינים- ארווין גופמן אפיין את הארגונים הכוללנים בשלוש תכנות ייחודיות: (המורה + ספר)

(כללים, פיקוח, לו"ז)

1. פיקוח: אנשים הסגל מפקחים על כל החיים בארגון

• אנשי הסגל מפקחים על כל החיים בארגון

• אנשי הסגל מפקחים על כל תחומי החיים היום-יומיים, כולל מקומות הלינה, האכילה וכל הפעולות הבסיסיות של האדם.

 

2. כללים פורמלים: יש שיטה נוקשה שמקצה אוכל, לינה וכד'

• יש שיטה נוקשה שמקצה אוכל, לינה וכד'

• הארגון בנוי על כללים פורמליים, לוחות זמנים.

 

3. לו"ז: הארגון בנוי על כללים פורמליים, לוחות זמנים.

• קיימת שיטה נוקשה המקצה לשוכנים תנאי מזון, לינה ופעילות אחדים.

• ישנם כללים פורמליים ולוחות זמנים המכתיבים לשוכנים היכן וכיצד יבצעו כל פרט בשעות היממה.

 

• הכוונה שאומרים איפה לישון, מתי לאכול, והכל מוכתב
• אם עושים ככה וככה מקבלים ככה וככה
• אם לא קמים לעבודה לא מקבלים ביקור.

 

 

כלומר

• השוכן בארגון הכוללני עובד, ישן ומבלה במסגרת חברתית אחת. (כלומר מקיף את כל ההתנהגויות של השוכנים בארגון)
• מצב זה שונה מהמצב בחברה הכללית, שבה כל אחת מהפעילויות האלה מתבצעת במסגרת חברתית שונה.

 

המטרה של הארגון הכוללני, זה להעביר את האנשים תהליך חיברות מחדש.
זה נעשה בשני שלבים= בתהליך החיברות מחדש האדם שנכנס לארגון כוללני עובר התהליכים  הם דו שלביים:

• מטרת כפיית המשטר החמור הזה של הארגונים הכוללנים היא חיברות מחדש

שלב ראשון: ביזת העצמיות = שבירת עצמאותו וזהותו

• המורה

• לוקחים "גונבים" את העצמי
• כלומר לוקחים מהאדם (בוזזים) כל דבר שמאפיין את האדם
• במילים אחרות לוקחים את סמלי הסטטוס

 

• למשל
• לוקחים בגדים ונותנים מדים אחרים
• לוקחים שיער תיספורת אחידה
• אסור ללבוש עגילים, שרשרשת פנינים
• נותנים מספר במקום שם
• קוראים בשם המשפחה

 

• לוקחים משהו שהופך לחלק מ...
• גומרים, הופכים לכלום.

 

• למעשה רומסים, ומוחקים, וכך מוחקים את העבר.
• למשל
• לאתיופים, לקחו שם
• לתמנים  גזרו פאות

 

• ספר:
• אנשי הסגל מחללים ,מבזים ,משפילים ודורסים את העצמי של השוכנים.
• הם נאלצים למסור חפצים אישיים כולל בגדים ופריטים ייחודיים ומקבלים פריטים סטנדרטים שמקנים לכולם הופעה אחידה.
• כמו כן הם מקבלים תספורת אחידה.
• הם נחשפים לתהליכי השפלת העצמי שלהם על ידי קבלת מספר סידורי ולקיחת טביעות אצבעות, עוברים חיפושים גופניים ובדיקות רפואיות,
• הם מאבדים את הזכות לפרטיות על ידי דרישות להתפשט בפומבי ותא המגורים נתון לפיקוח מתמיד.

 

שלב שני: בניה מחדש מאמצים שיטתיים להקנות לו זהות עצמית חדשה

• המורה

• זהו תהליך הלמידה

 

• דימוי: כשקונים קרקע הורסים את הבית הישן ואז מתחילים לבנות
• כנ"ל בבני אדם

 

• הרעיון שאי אפשר לבנות על דברים ורק אחרי שמוחקים אז יכולים לבנות מחדש.

 

• את התהליך הזה יש לעשות במקום מרוחק- צריך את הניתוק, שהאדם יהיה רחוק מהסביבה, שיהיה אפשר לשלוט בו, אם לא שולטים באדם אי אפשר לעשות את השינוי
• בגלל זה צריך להתנתק שחוזרים בתשובה ולא בקהילה בהתחלה.

 

 

• ספר
• הסגל מנווט את התנהגותם של השוכנים על יד מערכת של שכר ועונש.
• בתנאים קשים כאלו הטבות כמו קריאת ספר ושיחת טלפון הן מניע רב עוצמה לציות.
• לעומת זאת התנגדות לכללי הארגון מביאה לשלילת הטבות ועונשים כמו כליאה בצינוק, גם מועד השחרור תלוי בנכונות השוכן לקיים את הכללים.

 

• בעקרון ארגונים אלו יכולים לחולל שינויים מרחיקי לכת באישיות של השוכנים בהם. אך תהליך החיברות מחדש הוא מורכב ביותר ולא תמיד תגובתם של אנשים באותה תכנית תהיה זהה, יש את אלו ש"חוזרים למוטב" ואת אלו שהטינה והמרירות רק גוברות אצלם.

 

לזכור שסוג מסוים של ארגון פורמאלי הוא הארגון הכוללני והוא בעל תכונות מבניות ייחודיות. בארגון מסוג זה מתרחש תהליך של חיברות מחדש. (אופק)

 

כל ארגון הוא כוללני במידה מסוימת והשאלה עד כמה הוא כוללני (המורה)

• כל ארגון הוא כוללני במידה מסוימת, והשאלה עד כמה הוא כוללני, כלומר עד כמה הוא שולט על הרבה אספקטים של החיים שלנו.
• כוללני תהיה כוונה לבית כלא (כי שולט על כל תחומי החיים)

 

 

• ציור של המורה – הצד השמאלי הוא ארגון הכי כוללני

 

מוסד לחולי נפש

פנימיה

בית כלא

 

צבא

 

בית ספר

 

 

 

 

החלק השני של היחידה שם דגש על גישות שקשורות לחיברות- המורה התמקדה בחלק בגישות האינטראקציה הסימבולית

דיון בתיאוריות העוסקות בחיברות

 

• כפי שכתבתי קודם: תהליך החיברות ממלא שלושה תפקידים עיקריים:

1. גיבוש אישיותו של היחיד
2. העברת מורשת החברה (ערכים ונורמות ) מדור לדור
3. הכשרת היחיד למילוי תפקידים חברתיים בהווה ובעתיד

 

 

תיאוריות העוסקות בחיברות- טבלה מתוך אופק

 

שאלות אפשריות	הדגש	נציגים עיקריים	התיאוריה
מה הפרשנות לסיטואציה חברתית נתונה? כיצד משפיעה ההתנסות על התנהגות הפרט?	נקודת מבטו של הפרט ופרשנותו הסובייקטיבית.	החוקרים: קולי, מיד, פרויד.	אינטראקציה סימבולית
מה תפקיד החיברות בכל שלב ושלב? אילו מסרים מועברים? מי הם סוכני החיברות המשמשים לתהליך? כיצד תהליך החיברות יכול לתרום לשימור שיווי המשקל של החברה?	נקודת מבטה של החברה.	אינקלס.	פונקציונליזם
אילו ערכים נרכשים בכל שלב התפתחותי? מדוע לא כל הפרטים מגיעים לשלבים המוסריים הגבוהים ביותר?	התהליך בו רוכש הפרט את הערכים החברתיים.	פיאז'ה, קוהלברג	הגישה הקוגניטיבית

 

• מתוך דף של המורה העצמי = self
• העצמי בעל זהות אישית פנימית, חושבת את המחשבות, מתכננת את המעשים, מרגישה וכד'

 

תהליך החיברות מנקודת מבטו של הפרט-

• הגישות שמנתחות מנקודת מבט זו ומבקשות להסביר את המנגנונים שבאמצעותם היחיד מגבש אישיות עצמאית וזהות חברתית מסתמכות על גישת האינטראקציה הסימבולית ותופסות את החברה וסוכניה כ"משרתים" את הפרט לצורך התפתחותו האנושית והחברתית.

עמוד: 15
העברתי

על גישת האינטראקציה הסימבולית- זה רק מהסיכום לא יודע מאיפה

• הגישה מנתחת את תהליך החיברות מנק' מבטו של היחיד ברמת המיקרו ומבקשת להסביר את המנגנונים שבאמצעותם מגבש היחיד זהות בחברה וסוכניה נתפסים כמשרתים את הפרט לצורך התפתחותו האנושית והחברתית.
• החברה משרתת את האדם עצמו ועל פי הסמלים וכו' הפרט מגבש זהות משל עצמו .
• באמצעות סוכן חיברות החברה עוזרת לאדם ליצור את עצמו.
• קיימת אינטראקציה באמצעות אנשים אחרים ולכן הוא עובר חיברות.

 

• המורה: גישת  האינטראקציה הסימבולית תגיד שאנחנו מפתחים זהות תוך כדי אינטראקציה עם אנשים אחרים

 

• המורה דיברה על קולי ומיד וכך גם החוברת לימוד (החוברת וגם המורה דיברו מעט על פרויד)

 

הנושאים באינטראקציה הסימבולית לפי המורה (באופן כללי- כתבתי בשביל לסדר)

• ישנן גישות שונות בניתוח העצמי:

1. קולי:

• "האני במראה".
• קולי ביקש להסביר כיצד מתגבשת העצמית של היחיד
• "האדם הוא מה שהוא חושב שאחרים חושבים שהוא"
• האני = תפיסת החברה + פרשנות

 

2. מיד

• מיד מקבל את דבר קולי אך מרחיב את הגישה בעזרת שני מושגים
• I = יסוד ספונטני

ME

 

ME = השפעת הסביבה.

 

 

I

 

 

 

 

 

"האחר המשמעותי"

 

 

אב

 

אם                                          ילד

 

אחות

 

 

"האחר המוכלל"

 

 

אב                                                        ילד

 

              אם                            אחות

 

 

 

3. פרויד

• איד = הסתמי
• אגו= האני
• סופר אגו = אני עליון

 

שאלות אפשריות	הדגש	נציגים עיקריים	התיאוריה
מה הפרשנות לסיטואציה חברתית נתונה? כיצד משפיעה ההתנסות על התנהגות הפרט?	נקודת מבטו של הפרט ופרשנותו הסובייקטיבית.	החוקרים: קולי, מיד, פרויד.	אינטראקציה סימבולית

 

1. האני במראה-  קולי

• כפי שכתבתי (המורה) "האני במראה".
• קולי ביקש להסביר כיצד מתגבשת העצמית של היחיד
• "האדם הוא מה שהוא חושב שאחרים חושבים שהוא"
• האני = תפיסת החברה + פרשנות

 

• האני במראה הוא מושג שטבע קולי לתיאור דימויים העצמי של בני אדם המבוסס על האופן שבו הם מאמינים שאחרים רואים אותם.

• האני במראה= דימויים העצמי של בני האדם המבוסס על האופן שבו הם מאמינים שאחרים רואים אותם.

 

• מה שאנחנו חושבים שאחרים חושבים עלינו הוא הקובע במידה רבה את דמותנו בעיני עצמנו.
• האם נראה עצמנו כחכמים או כגלמים, כבעלי ערך או כחדלי אישים.

• המורה
• קולי טוען:
• אני לא מה שאני חושב שאני
• אני גם לא מה שאחרים חושבים אני
• אני מה שאני חושב שאחרים חושבים שאני.

 

• האני =  תפיסת החברה + פרשנות שלי (כלומר אני מה שאני חושב שאחרים חושבםי עלי)

• כלומר אני לא השתקפות של מה שאחרים חושבים וגם לא מה שאני חושב שאני. אלא מה שאחרים חושבים עלי  + פרשנות

 

• למשל:
• הדוגמניות אומרים להן שהן יפות אבל הן עסוקות במה לא בסדר אצליהן.
• כלומר תגובת החברה + פרשנות (הפרשנות יכולות להיות הרבה סיבות למה אומרים שהיא יפה)
• כלומר לעתים קרובות נקבל את פיסת החברה (נבואה שמגשימה את עצמה) אבל זה לא אוטומטי
• אני יכו לחשוב שזה נכון מה שאומרים או לא נכון

 

• (כשמסתכלים במראה עושים פרשנות למה שרואים)

 

2. ג'ורג' הרברט מיד- העצמי החברתי

• מיד כינה את גישתו בשם ביהביוריזם חברתי. הוא התמקד בחשיבה הפנימית שנחשבה בעיניו לסימן ההיכר של המין האנושי.

 

העצמי

• העצמי הוא המושג המרכזי בתפיסתו של מיד. הוא הממד של האישיות המורכב מן המודעות העצמית והדימוי העצמי של הפרט.

• העצמי מתהווה מן ההתנסות החברתית.
• מיד שלל את התפיסה שהאישיות מעוצבת על ידי דחפים ביולוגיים (כפי שטען פרויד) או על ידי ההתבגרות הביולוגית (כדברי פיאזה) . מבחינתו של מיד העצמי מתפתח רק באמצעות התנסות חברתית.

 

• מיד ראה את הקשר הבלתי ניתן לניתוק בין העצמי לבין החברה,

 

 

 

• המורה:
• קיבל את מה שקולי אמר אבל רק מרחיב אותו (משפט של המורה ושל החוברת) (בעזרת I ו ME)
• מיד טוען שהאני ( self) מורכב משני אלמנטים I ו ME

 

ME

 

 

I

 

 

 

 

 

 

 

 

• I  יסוד שנולדים איתו כמו לישון, ולאכול – יסוד ספונטני
• ME – זהו יסוד של החברה- השפעת הסביבה

 

• כלומר משהו מולד והשפעות שמקבלים אותם

 

קשר שהוסבר על ידו בכמה שלבים.

• ראשית, האני מתהווה מן ההתנסות החברתית. העצמי אינו חלק של הגוף ואינו קיים בעת הלידה
• מיד שלל את התפיסה שהאישיות מעוצבת על ידי דחפים ביולוגיים, או על ידי ההתבגרות הביולוגית.
• מבחינתו העצמי מתפתח רק באמצעות ההתנסות החברתית.
• בהעדר א"א חברתית לא יתהווה כל עצמי.

 

• שנית, ההתנסות החברתית היא חליפין של סמלים. יצירת משמעויות היא תופעה אנושית ייחודית. בני אדם מפרשים פעולות על פי הכוונות שהם מייחסים להן.

 

• שלישית, כדי להבין את כוונתו של אדם אחר עליך לשוות בדמיונך את המצב כפי שהוא נראה מנקודת ראותו שלו. על ידי שימוש בסמלים אנו יכולים להכנס בדמיוננו לנעליו של אדם אחר ולראות את עצמנו מבעד לעיניו.
• יכולת זו מאפשרת לנו לנבא כיצד אנשים יגיבו למעשינו עוד בטרם ביצענו אותם. א"א חברתית מחייבת אותנו לראות את עצמנו בעיניהם של אחרים- תהליך שכינה מיד נטילת תפקידו של האחר.

ה- ME וה- I :

• ה- ME וה- I :
• יכולתנו לראות את עצמנו באמצעות אחרים מלמדת שהעצמי שלנו עשוי משני מרכיבים.
• כשאנו יוזמים פעולה חברתית העצמי הוא סובייקט. מיד כינה מרכיב זה של העצמי בשם I.

• בני האדם הם פעילים וספונטניים מטבע בריתם וזהו מרכיב סובייקטיבי של עצמי שמכונה בשם I (הרצון לבכות כי כואב)

 

• העצמי הוא גם אובייקט משום שעל ידי נטילת תפקידו של האחר אנו מעצבים דימויים של עצמנו, וזהו ה- ME.

• (לא בוכים ליד הסביבה)

 

• כל התנסות חברתית מתחילה כשמישהו יוזם פעולה (שלב ה- I של העצמי), ולאחר מכן מכוון פעולה זו (שלב ה- ME של העצמי) על ידי נטילת תפקידו של האחר.
• ההתנסות החברתית היא משחק גומלין בין ה- I ל- ME. פעולותינו הן ספונטניות אך מכוונות על ידי האופן שהו אחרים מגיבים כלפינו.

 

• מיד מבקר את ה-I ומכניס אותו לפרופורציה.
• ME הוא כמו הסופר אגו של פרויד, הפנמת ערכים ומוסר של הנורמות החברתיות

התפתחות העצמי

• התפתחות העצמי: על פי תפיסתו של מיד, כדי לגבש לעצמנו עצמי עלינו ללמוד ליטול את תפקידו של האחר. הדבר דבר שעשה תוך תחכום הולך וגובר:
• פעוטות מגיבים לזולת רק בדרך של חיקוי.
• הם חסרי עצמי מאחר שאינם מסוגלים להשתמש בסמלים.
• ילדים לומדים לראשונה להשתמש בשפה ובסמלים בעיקר על ידי משחק תפקידים.
• מיד השתמש במונח האחר המוכלל לציון הנורמות והערכים התרבותיים הנפוצים, המשמשים לנו כאמות מידה להערכה עצמית.

 

 

השפעות החברה נבנים אלנו בשלושה שלבים  (זה רק מהמורה בכיתה) אבל זה בעצם התפתחות העצמי לפי המורה (נמצא בספר בעמוד 130)

1. שלב החיקוי-  אף אחד לא מסוגל ליטול תפקידו של אחר
• השלב הראשון של הילד עם הסביבה זה החיקוי
• ילדים לא חייכנים (כי ההורים לא מחייכים)
• בשלב זה "אף אחד לא מסוגל ליטול את תפקידו של האחרים"
2. נטילת תפקיד= המשחק הפשוט paly- אחר אחד  במצב אחד

• הכוונה שאנחנו לוקחים את התפקיד של אנשים שאנחנו באים איתם במגע.  (סוכני חיברות
• כלומר נוטלים את התפקיד של "האחרים המשמעותיים " (משמעותים לתהליך החיברות שלנו ,
• משחקים את התפקיד שלהם play (שבאים איתם במגע)
• למשל תפקיד של : אבא אימא, רופא חולה, גננת.
• כלומר לא רק חיצוני אלא לוקחים תפקיד של מישהו אחר.
• בשלב זה : "אחר אחד במצב אחד" זהו המשחק הפשוט play

 

"האחר המשמעותי"

 

 

אב

 

אם                                          ילד

 

אחות

 

3. האחר המוכלל= המשחקים המורכבים games – אחרים רבים במצב אחד

• זהו השלב המתקדם ביותר, מגיע מגילאים של 5.5 – 6
• כלומר בשלב הזה רואים את המכלול של החיים החברתיים.

 

• כלומר למשל אפשר להבין כבר את הקשר בין אימא לאב- רואים חיים חברתיים שלאו דוקא קשורים אלינו

 

• זהו השלב של games - פה כבר משחקים משחק
• למשל יודעים לשחק כדורגל רק מגיל 6
• כי במשחק קבוצתי לא הכל סביב הילד עצמו
• צריך שיתוף פעולה בשביל גול

 

• בשלב זה : "אחרים רבים במצב אחד" אילו הם המשחקים המורכביםgames

 

• להבחין בין game לבין play

 

"האחר המוכלל"

 

 

אב                                                        ילד

 

              אם                            אחות

 

4. שלב הסיום: ההכרה באחר המוכלל- אחרים רבים במצבים רבים (רק מהספר- הורה לא דיברה)
• ההכרה באחר המוכלל
• במונח האחר המוכלל משתמשים לציון נורמות והערכים התרבותיים הנפוצים המשמשים לנו כאמות מידה להערכה עצמית.

 

ביקורת על מיד

• ביקורת על מיד: מתעלם מהשפעת הגורם הביולוגי על התפתחות העצמי. ה- I וה- ME מזכירים את האיד והסופר אגו של פרויד.

 

3. פרויד- רק מהספר  וכן מהמורה בכיתה

• לפי המורה פרויד לא יהיה במבחן כי הוא פסיכולוג

 

שני אינסטינקטים מרכזיים

• בני אדם מגיבים לשני צרכים כלליים:
• הצורך להתקרב זה לזה- אינסטינקט החיים (ארוס)
• , והדחף התוקפני- אינסטינקט המוות (טנטוס).

 

• הוא הניח ששני כוחות מנוגדים אלה פועלים בעיקר במישור הבלתי מודע, הם מקור של מתחים עמוקי שורש. מאבק פנימי שכל הזמן מניע אותנו.

 

דגם האישיות הפרודיאני

• פרויד שילב את הדחפים הבסיסיים ואת השפעת החברה לדגם של אישיות המורכב משלושה חלקים:

 

• באופן כללי האישיות מורכבת משלושה חלקים:
• האיד- הדחפים הבסיסיים,
• האגו- מאמציו המודעים של האדם ליישב בין התאוות הטבועות בו מלידה לבין תביעותיה של החברה,
• והסופר אגו- חותמה של התרבות על אישיותו של הפרט.

 

פירוט

 

א. האיד (זה)–

• משקף את הדחפים הבסיסיים של האדם שהם בלתי מודעים ותובעים סיפוק מיידי.

• האיד הוא חבילה של צרכים הטבועים בנו באופן ביולוגי מיום היוולדנו ודוחקים בנו לדרוש תשומת לב מגעים ומזון לדוגמה תינוק לא יכול להתאפק לעשות צרכים.

 

ב. האגו (אני)-

• מאמציו המודעים של כל אדם ליישב בין התאוות הטבועות בו מלידה לבין תביעותיה של החברה .

• הוא מבשיל כשאנחנו נוכחים לדעת שאיננו יכולים להגשים את כל רצונותינו. מנסים ללמד את הילד שיש לו חברה מסביב ושמים לו גבולות בין הדחפים והסיפוק המיידי לתביעות החברה.

 

ג. סופראגו (מעל/מעבר לאגו)-

• חותמה של התרבות על אישיותו של הפרט.

• כולל את  הערכים והנורמות של התרבות שהופנמו במצפון, מגדירים את הגבולות המוסריים מדוע איננו יכולים להגשים את כל רצונותינו. הילד נוכח לדעת שהתנהגותו והתנהגות הוריו משקפים מערכת רחבה יותר של דרישות תרבותיות.

 

• כלומר  (המורה) פרויד גם מדבר על התפתחות אבל אומר שהאני מורכב משלושה חלקים

 

• איד, אגו, סופר- אגו

 

superego	ego	איד id
היסוד החברתי (מה שהחברה מכניסה לנו, ערכים נורמות = כלומר יסוד חברתי השפעה של החברה) ME	האני	יצרים (= ל I של מיד)

 

• כלומר בניגוד למיד, פרויד טוען שיש מלחמה תמידית בין האיד (יצרים) לבין הסופר אגו (נורמות של החברה)
• התוצאה של המאבק המתווך זה האגו.
• פרויד אומר שרואים את האגו, אבל בתוכנו יש מאבק בין היסוד ליסוד החברתי
• היסוד החברתי מנסה לחנוק את היצרים

 

• מיד לעומתו אומר שהכל מסתדר- הרמוני
• פרויד – אומר שאנחנו מתוסכלים כי לא נותנים דרור ליצרים שלנו.
• חשוב תיסכול פנימי

 

• בנוסף, מיד דחה כל קשר בין העצמי לבין הביולוגיה (בעוד פרויד ביסס את האיד על האורגניזם הביולוגיה)

 

• הסופר אגו של פרויד וה me של מיד משקפים את כוחה של החברה לעצב את האישיות.
• אבל לפי פרויד הסופראגו והאיד נתונים במאבק נצחי
• ואילו לפי מיד ה I ו ME פועלים תוך זיקה הדדית ושיתוף פעולה.

 

ההתפתחות האישית-

• הקונפליקט בין האיש לסופר אגו הוא מתמיד, אך באישיותו של אדם מאוזן, האגו מצליח לווסת את שני הכוחות הסותרים האלו.
• התרבות מקור הסופראגו, פועלת לריסון הדחפים האנושיים – תהליך שפרויד מכנה הדחקה.
• מידה מסוימת של הדחקה היא בלתי נמנעת משום שכל חברה חייבת לכפות על חבירה להביט אל מעבר לצורכיהם האישיים.
• התביעות המתחרות של האני והחברה מתיישבות לא פעם בדרך של פשרה- תהליך זה מכונה עידון, הופך דחפים אנוכיים ביסודם להתנהגות מקובלת מבחינה חברתית.

 

ביקורת

• פרויד הואשם בתיאור העולם במונחים גבריים באופן שגורע מחשיבותן של הנשים

 

תהליך החיברות מנקודת מבטה של החברה: הגישה הפונקציונליסטית – המורה הזכירה בדף אבל לא לימדה

(יכול להתקשר לסוכני החיברות בתחילת הסיכום)

• הגישות שמנתחות מנקודת מבט זו ומבקשות מסתמכות על הגישה הפונקציונליסטית.  סוציולוגים בעלי גישה זו רואים בחיברות תהליך חינוכי , המכשיר את הפרט למלא תפקידים חברתיים שונים, החיוניים להמשך קיומה התקין של החברה.

 

• המורה: הגישה הפוקנציונליסטית : התהליך מלמד את אנשי החברה למלא תפקידים חברתיים המתאימים לה (אינקלס)

 

• על פי גישה זו, כל חברה חייבת ללמד את צעיריה למלא תפקידי בוגרים באופן התואם את תרבותה כדי להבטיח את קיומה התקין של החברה.

 

• לדעתו של אלקס אינקלס, (סוציולוג אמריקני) תהליך החיברות שואף להתאים את האדם לדרישות המבנה החברתי שהוא שייך אליו.
• אינקלס מחלק את המבנה החברתי לארבעה תת תחומים:
• אקולוגי, כלכלי, פוליטי וערכי.
• לדוגמה פוליטי- בהתחלה לא מבינים מה זה פוליטיקה אך כשנכנסים לתנועת הנוער אנו מתחברתים הולכים להפגנות , התיישבויות והתנחלויות.

 

• הוא טוען כי התאמה חברתית פירושה התאמה (באמצעות תהליך החיברות) לדרישות החברה בכל אחד מהתחומים הללו.

 

 

שאלות אפשריות	הדגש	נציגים עיקריים	התיאוריה
מה תפקיד החיברות בכל שלב ושלב? אילו מסרים מועברים? מי הם סוכני החיברות המשמשים ? כיצד תהליך החיברות יכול לתרום לשימור שיווי המשקל של החברה?	נקודת מבטה של החברה.	אינקלס.	פונקציונליזם

 

ארבע תקופות

• אינקלס מחלק את מהלך חייו של אדם לארבע תקופות, כאשר
• לכל תקופה יש משימות חיברות מרכזיות וסוכני חיברות מרכזיים (מי שמלמד אותנו) הממונים על ביצוען:

ילדות:

• משימות החיברות העיקריות הן לימוד שפה, חינוך לניקיון והכנה לשלב הבא.
• סוכני החיברות העיקריים הם בני המשפחה או אנשים שנבחרו על ידם כמו גננות ,מטפלות
• יש דומיננטיות למבוגרים, ומקומם במנה החברתי (עשירים/ עניים, בני עיר/בני כפר) מכתיב במידה רבה את התכנים המועברים ודרכי הוראתם

הנעורים:

• משימת החיברות המרכזית היא העברה הדרגתית של סמכויות והכרת תפקידי הבוגרים לסוגיהם.
• תפקידי החיברות מועברים בהדרגה לסוכני חיברות אחרים, כמו בית הספר, קבוצת הגיל החברים בתנועת הנוער וכו'.

הבגרות:

• משימות החיברות המרכזיות : לימוד תפקידים חברתיים ייחודיים כמו תעסוקתיים, התנדבותיים או במסגרת המשפחה.
• סוכני החיברות העיקריים הם  רבים וכל אחד ממונה על תחום מוגדר וצר כמו הצבא והאונ'

הזקנה:

• משימות החיברות המרכזיות : בגיל הזקנה האדם חייב לוותר על תפקידים חברתיים רבים (פרישה לגמלאות או פרידה מבן זוג שנפטר) האדם חייב גם להתכונן לקראת המוות ולעבור תהליך של חיברות כדי לקדמו.
• סוכני החיברות העיקריים הם: ילדיו, חברי קבוצת הגיל שלו וקבוצת השווים
• בגיל 65 יש פנאי וצריך לחברת אותנו איך להסתדר בפנאי.

 

• לסיכום, אינקלס קובע כי:

1. חיברות יעיל הוא תנאי מוקדם לשמירת הסדר החברתי הקיים.
2. כיבוד הכללים החברתיים הוא הדבר החשוב ביותר שהאדם לומד במהלך תהליך חיברותו.
3. כדי שהחברה תוכל לפקח כמערכת חברתית אחת, חייב להיות גבול למגוון הצורות של תהליכי החיברות הנהוגים בתת קבוצות שונות המשתייכות אליה.

• בניתוח דפוסי חיברות בגני הילדים בישראל על פי פורמן

• במהלך תהליך החיברות מועברים לילדים שני מסרים עיקריים:
1. עידוד האינדיבידואליזם,
2. עידוד הצייתנות של הפרט למסגרות.

 

• לפי פורמן, גן הילדים מעביר לילדים שני מסרים הסותרים לכאורה זה את זה.
• במישור היחסים הבין אישיים מוקנית לילד השאיפה להיות אדם אסרטיבי, יוזם, וספונטני              
• זה בא לידי ביטוי בזלזול בזכויות האחר ובתפיסות כתוקפן או כתוקפן פוטנציאלי
• במישור הקולקטיבי, מוחדרת חשיבות הכניעה לתכתיבים קבוצתיים.

 

כיצד הגישה הפונקציונלית מתייחסת לתהליך החיברות (מהסיכום, לא יודע מאיפה לקחו)

• הגישה הפוקנציוליסטית מסבירה את תהליך החיברות מנקודת מבטה של החברה : מה התרומה? מה הפונקציה ?
• סוציולוגים שמאמצים את פרספקטיבה הפונקציונלית תופסים את החיברות כתהליך חינוכי שמכשיר את הפרט למלא תפקידים חברתיים שונים דבר שהוא חיוני להמשך קיומה התקין של החברה.
• החברה ממשיכה להתקיים בצורה תקינה כי כל אחד עובר תהליך חיברות מרגע היוולדו ולכן החברה תמשיך להתקיים.

 

תיאוריית ההתפתחות הקוגניטיבית-המורה הזכירה רק בדף ולא למדה

• גישת ההתפתחות הקוגניטיבית נמצאת בין שתי הגישות, ממקדת את התעניינות באופן שבו הפרט רוכש את הערכים המוסריים האופייניים לחברתו.             

 

• המורה
• לפי תיאוריית ההתפתחות הקוגניטיבית החברות נתפס כתהליך שבאמצעתו לומד היחיד את כללי המוסר של החברה ומפנים אותם (פיז'ה וקוהלברג)

 

שאלות אפשריות	הדגש	נציגים עיקריים	התיאוריה
אילו ערכים נרכשים בכל שלב התפתחותי? מדוע לא כל הפרטים מגיעים לשלבים המוסריים הגבוהים ביותר?	התהליך בו רוכש הפרט את הערכים החברתיים.	פיאז'ה, קוהלברג	הגישה הקוגניטיבית

 

 

פיאז'ה- התפתחות ההכרה

• ישנם 4 שלבים בהתפתחות ההכרה:

1. השלב הסנסורי-מוטורי: דרגת ההתפתחות האנושית שבה פרטים מכירים את העולם רק באמצעות החושים. עד גיל 2. (עד גיל שלוש הפעוט מגלה את העולם באמצעות החושים)

 

2. השלב הטרום-אופרציונלי: פרטים מתחילים לראשונה להשתמש בשפה ובסמלים אחרים.גילאי 2-6. הילד אינו מסוגל לשפוט גודל, משקל או נפח. רואים את העולם באופן אגוצנטרי. ( בגיל שנתיים ילדים מכירים את העולם לי השכל , יכולת החשיבה מרחיבה את המציאות מעבר לחושים, הבחנה בין חלום למציאות, יכולים לתאר צעצוע אך לא את תכונותיו)

 

3. שלב האופרציות הקונקרטיות: פרטים מתחילים להבחין בקיומם של קשרים סיבתיים בסביבתם. מתחילים להבין כיצד ומדוע דברים קורים, ומשפרים את יכולתם להשפיע על סביבתם. מסוגלים לשייך יותר מסמל אחד לכל מאורע או עצם. משתחררים מהאגוצנטריות. בסביבתם (בגיל 7-11 ילדים מתחילים להבין כיצד ומדוע קורים דברים, מסוגלים לשייך יותר מסמל אחד למאורע או עצם, הם משתחררים מן האגוצנטריות ומבינים איך הם נראים בעיני אחרים)

 

4. שלב האופרציות הפורמליות: אנשים מסוגלים לחשוב באופן מופשט וביקורתי. בגיל 12 ילדים מתחילים לחשוב באופן מופשט במקום לחשוב רק על מצבים קונקרטיים. מסוגלים להבין מטאפורות.

ביקורת על פיאז'ה

• לא בכל חברה אנשים עוברים את כל ארבעת השלבים למשל בחברה מסורתית המשתנה באיטיות אפשר לדכא את יכולת החשיבה המופשטת והביקורתית. הדבר הוא לא תלוי גיל.

 

 

קוהלברג- התפתחות מוסרית

• בדק את ההתפתחות המוסרית של הילד
• טוען שהחשיבה המוסרית מתפתחת בשלבים אך להבדיל מפיאזה הוא משתמש בשלושה שלבים:

• טוען, יחד עם פיאז'ה, שהחשיבה המוסרית מתפתחת בשלבים.

 

1. הדרגה הטרום קונבנציונליות- ילדים צעירים המכירים את העולם אך ורק כמקור של כאב או הנאה, "טוב" פירושו "מה שמשרת את צרכי"

• ילדים צעירים המכירים את העולם אך ורק כמקור של כאב או הנאה מצויים בדרגה הטרום-קונוונציונלית של התפתחותם המוסרית. בשלב מוקדם זה "טוב" פירושו מה שמשרת את צרכי.

 

2. הדרגה הקונבנציונלית- אנשים צעירים משילים מעליהם חלק מאנוכיותם ומתחילים להגדיר טוב ורע על פי ציפיותיהם של ההורים ועל פי הנורמות התרבותיות במובנן הרחב.

• השלב השני הוא הדרגה הקונוונציונלית של ההתפתחות המוסרית, ומתחיל בגיל ההתבגרות. בשלב זה אנשים צעירים משילים מעליהם חלק מאנוכיותם ומתחילים להגדיר טוב ורע על פי ציפיותיהם של ההורים ועל פי הנורמות התרבותיות במובנן הרחב.

 

3. הדרגה הפוסט-קונבנציונלית- אנשים מתבוננים מעבר לנורמות הרווחות בחברה שלהם ונותנים דעתם לעקרונות מוסר מופשטים יותר. בשלב הזה אנשים בוחנים את המשמעות הפילוסופית של מושגים כמו חירות או צדק ומסוגלים למתוח ביקורת על החברה שלהם.

• בשלב הסופי של ההתפתחות המוסרית, הדרגה הפוסט-קונוונציונלית, אנשים מתבוננים מעבר לנורמות הרווחות בחברה שלהם ונותנים דעתם לעקרונות מוסר מופשטים יותר.

• אין ראיות לכך שדגם זה חל על כל החברות.

ביקורת על קוהלברג

• חלק מן הביקורת על רעיונות פיאזה חלה גם כאן. כל נחקריו היו ממין זכר- הכללת ממצאים של נחקרים ממין זכר על האנושות כולה.

קרול גיליגן- השפעתו של הג'נדר

• מסקנתה הייתה ששני המינים שופטים שאלות מוסריות מנקודות ראות שונות.
• נקודת אותם המוסרית של נערים מבוססת על צדק, כלומר על כללים רשמיים וקרונות מופשטים המגדירים טוב ורע.
• נערות לעומת זאת, שמות את הדגש על דאגה ואחריות, ושופטות מצבים לאור זיקתם ליחסים ונאמנויות אישיות.
• קוהלברג רואה את נקודת הראות הגברית המופשטת כנעלה על הגישה הנשית המבוססת על הפרט.

 

חיברות וקונפורמיות - הקשר בין חיברות לסטיה

ג'ונסון - פונקציונלי

• ג'ונסון סבור שאדם שהפנים נורמה חברתית מרגיש מעין צורך פנימי לקונפורמיות.
• אם אדם מתנהג בניגוד לנורמה מקובלת, הדבר נובע מכשל בתהליך החיברות.

בקר- התחברות דיפרנציאלית

• בקר טוען כי יש מקרים שבהם הסטייה החברתית היא דווקא תוצאה של חיברות.
• במאמרו "להפוך למשתמש במריחואנה" הוא טוען כי השינויים ביחסו של הפרט לשימוש בסם נובעים מתדריך להתנהגות, הניתן לו על ידי קבוצת המשתמשים שאליה הצטרף.
• התפיסה החדשה, שנרכשה מהסביבה החברתית הקרובה באמצעות תהליך של חיברות, היא ההופכת את הפרט לסוטה בעיני החברה הכללית.

רונג- חברות יתר

• רונג קורא תיגר על ההנחה שקונפורמיות לנורמות החברתיות המקובלות היא התוצאה הבלתי נמנעת של תהליך החיברות, וכי סטייה יוצרת אצל הפרט תחושת אי נוחות.
• הוא טוען, בהסתמך על פרויד, כי לעתים קרובות דווקא האדם הקונפורמי חש אי נוחות ועצבנות.
• כלפי חוץ הוא מתנהג על פי הנורמות המקובלות, אך בנפשו מתחולל קונפליקט עמוק.
• לדעת רונג, אי אפשר להניח מראש שקיים קשר ישיר בין הפנמת נורמות וערכים לקונפורמיות.
• לדוגמה אדם בעל נטיות הומוסקסואליות שהפנים נורמות חברתיות כי אסור יחסי מין מסוג זה , מתחתן, מוליד ילדים חי כלפי חוץ בקונפורמיות אך בפנים יש לו קונפליקט תמידי עם דחפיו.

 

• לסיכום הקשר בין הפנמת הנורמות לבין סטייה חברתית:

• הפנמת נורמה של החברה מביאה לידי קונפורמיות ומונעת סטייה חברתית – ג'ונסון
• הפנמת נורמה של תת קבוצה (סוטה) מביאה לידי סטייה חברתית ומונעת קונפורמיות (בקר)
• הפנמת נורמה של החברה גוררת לחץ פנימי, ולעיתים מביאה לידי סטייה חברתית (רונג)

 

גישת הקונפליקט- זה רק מהסיכום לא יודע מאיפה

• גישת מאקרו שתבדוק את תהליך החיברות מנקודת מבטה של החברה: האם הקונפליקט החברתי נשמר?
• הטענה של הגישה- שתהליך החיברות משמר את הסדר החברתי הקיים. יש שעתוק של אי שוויון .

 

• ילד שגדל במעמד הפועלים הפרולטריון יעבור תהליך של חיברות צייתנות " אתה צריך לשמוע מה אומרים לך ולציית"
• ואילו ילד שגדל במעמד הבורגני עובר תהליך חיברות אחר כך שיהיה בבגרותו מנהל, מנהיג.

 

חיברות לתפקידי מין

המורה לא לימדה אבל אמרה ללמוד לבד וכתוב בדף שלה כמה מילים

מהספר בעמוד 355

• כשם שהג'נדר משפיע על האופן שבו אנחנו חושבים את עצמנו, הוא מלמד אותנו גם להתנהג בדרכים נורמטיביות
• ג'נדר (או תפקידי מין) הם עמדות ופעילויות שהחברה קושרת לכל מין
• מאחר שהתרבות שלה מגדירה גברים כשאפתנים ותחרותיים, אז אנחנו מצפים מהם להשתתף במשחקי ספורט ולשאוף לעמדות מנהיגות
• ומאחר שהתרבות מגדירה נשים כמעריצות רגשניות, אנו מצפים מהן לתמיכה בגברים כמאזינות וכצופות.

באופן כללי : דפוסי החיברות שבנים עוברים שונה מדפוסי החיברות שעוברות בנות.

• דפוסי חיברות של בנים שונים מאלה של בנות כבר בשנות חייהם הראשונות.
• להורים יש השפעה ניכרת על עיצוב הזהות המינית של ילדיהם
• ההפרדה בין בנים לבנות בתהליך החיברות נעשית בסביבה הפיזית של הילד (צעצועים, ספרים)
• הגישות השונות מנסות להסביר את החיברות לתפקידי המין:

 

תנאים חברתיים המשפיעים על הזהות המינית של הילד

את הסעיפים המרוה רשמה בדף שלה

 

תגובות

• תגובת ההורים להתנהגות מסוימת של ילדיהם נקבעת על פי מינם.
• את הבנים מעודדים לאגרסיביות, הפגנת כוח ועצמאות.
• הבנות זוכות לשבחים אם הן נחמדות, חברתיות וממושמעות.

 

מגע פיזי

• מתברר שאימהות לבנות נוטות לדבר עם תינוקותיהן ולנגוע בהן יותר מאימהות לבנים
• התוצאה היא תלות רבה יותר בין אימהות לבנותיהן מאשר בין אימהות לבניהן
• דבר זה מטביע את חותמו על התנהגות התינוקות בהמשך
• כבר בגיל 13 חודשים הבנות הראו יותר נטיה להצמד לאם ואילו הבנים היו מוכנים להתרחק ממנה לפרקי זמן קצרים.

 

סביבה פיזית: צבעים, משחקים, סנקציות (ההפרדה בין בנים לבנות בתהליך החיברות נעשית בעזרת צעצועים ספרים וכל מה שכתבתי כאן)

• גם החפצים והסביבה הפיסית שלהם היא שונה.
• ורוד לעומת כחול
• כריות צבעיות וחפצי חן לעומת פוסטרים של רוכבי אופנוע
• בובות לעומת מכוניות
   
• בהמשך משחקים כמו "המבשלת הצעירה" לעומת הכימאי הצעיר

 

ספרי ילדים- ספרי לימוד

• מתברר שבספרים
• דמויות נשיות בסיפורים (אם הן מופיעות) הן פסיביות כמו למשל הנסיכה שמחכה לחייל האמיץ
• שגברים המתוארים בסיפורי ילדים הם פעילים ודומיננטים

 

• הנשים הן בעיקר אימהות ועקרות בעית

 

• לגברים לתפקידים מקצועיים מגוונים כמו פועלים, ציידים, וחיילים

 

• מתברר שבספריה הלימוד
• גם ספרי הלימוד מדגישים את ההבדל בין תפקידי גבירם לתפקידי נשים ובין תכונות אופי גבריות לנשיות

 

• בספרי לימוד אמריקאים
• נשים היו פסיביות וקשות החלטה
• גברים עסקו במקצועות מגוונים

 

סרטי טלוויזיה פירסומות, קולנוע

• כמו בספרי הלימוד ומודעות הפירסומת

 

 

נשים וגברים מגבשים דימוי עצמי שונה ושאיפות אישיות ומקצועיות שונות

• נערים ונערות מגבשים דימוי עצמי שונה ואף שאיפות אישיות ומקצועיות שונות, הנובעות מדימוי עצמי זה.

 

בלדריג': חברות לתפקיד הקורבן- המורה הזכירה בדף

• בלרידג' טוען כי תהליך החיברות של נשים בחברה המודרנית הוא דוגמא בולטת לתופעה הנקראת חיברות לתפקיד הקורבן:
• תהליכי החיברות של הנערה מכשירם אותה לראות עצמה נחותה מהגבר, להסתפק בתפקידים המסורתיים של רעיה ואם ולצמצם את השאיפות המקצועיות לעיסוקים שתשלום נמוך ואחריות מוגבלת בצדם
• נשים רשאיות לבחור בכל מסלול מקצועי שהכשרונות שלהם מאפשרים להם, אבל למעשה החברה חינכה אותה לרצות למלא תפקידים שהיא (והחברה) הועידה לה.

 

הורנר: ריסון שאיפות- המורה הזכירה בדף

• תהליך החיברות של הנשים מרסן את השאיפות שלהם להשגים, כלומר "צורך השג"
• לפי הורס הנשים מפתחות פחד מהצלחה או צורך במניעת השגים
• באמצעות תהליך החיברות הן לומדות שהצלחה, בעיקר בתחומי תעסוקה גבריים, תפחית מהנשיות שלהן ומהסיכויים שלהן לקשר רומנטי
• לפיכך הן מעדיפות להסתיר את כישורים שלהן ולהמנע מהשגים בולטים

 

• חיברות מוצלח בחברה המערבית הוא חיברות המצמיד
• לנשים תפקידים משניים
• ולגברים תפקידים דומיננטיים בעלי סמכות

מדוע קיימת חלוקת תפקידים כל כך ברורה על פי מין (ומונצחת) : הגישות מנסות להסביר את החיברות לתפקידי המין:- על זה המורה כתבה בדף

• נשאלת השאלה מדוע בחברה מערבית קיימת חלוקת תפקידים כה ברורה על פי מין, ומדוע היא מונצחת באמצעות תהליך החיברות?

 

הגישה הפונקציונליסטית-  המורה הזכירה

• חיברות לתפקידי מין פונקציונלית לשמירת הסדר החברתי ושמירת התפקוד היעיל של החברה.
• הפונקציונליסטים סבורים כי תפקודה היעיל של החברה מותנה בחלוקת תפקידים ברורה בין גברים לנשים.

 

• כדי שהחברה תמשיך להתקיים יש לשמור על חלוקת תפקידים ברורה בין נשים וגברים.
• הגבר ממלא את התפקידים האינסטרמנטליים (מכשירים)
• הגבר ממלא תפקידים כלכליים ומייצג את המשפחה בעיקר כלפי חוץ,
• זאת אומרת הוא ממלא תפקידים הקשורים בפונקציה האינסטרומנטלית.

 

• והאישה ממלאת תפקידים אקספרסיביים (הבעתיים).
• תפקיד האישה הוא טיפוח היחסים הפנימיים והדאגה הפיסית לבני המשפחה,
• כלומר היא ממלאת תפקידים הקשורים בפונקציה האקספרסיבית.

 

• בשביל לאפשר חלוקת עבודה כזאת (כפי שתיארתי גבר תפקידים אינסטרומנטליים, אישה תפקידים אקספרסיבים ) אז החיברות חייב להכשיר
• גבר פעיל, אגריסיבי ושאפתן
• ואישה פסיבית, תלותית, וחמה

גישת הקונפליקט (למשל קולינס)- המורה הזכירה

• הדוגלים בתיאוריית הקונפליקט רואים בחלוקת התפקידים בחברה תוצאה של קונפליקט אינטרסים בין שני המינים.
• כלומר גישה זו מסביר מסבירה את חלוקת התפקידים בחברה כתוצאה של הקונפליקט אינטרסים שקיים באופן תמידי בין שני המינים (המין הדומיננטי (גבר) ובין המין הפחות דומיננטי (אישה). )

 

• כדי לשמור על עליונות ועמדת הכוח, הגברים מעוניינים להנציח את הנשים בעמדות מישניות
• כל עוד הנשים מוחזקות בעמדות משניות ולא נכנסות לחיים הפוליטיים והכלכליים, מצבם של הגברים שפיר
• מכיוון שמצב העניינים הקיים נוח לקבוצה הדומיננטית בחברה, (במקרה זה הגברים) אז הסדר החברתי הקיים נתפס כמובן מאליו, ואיש לא יפעל לשנותו
• ולהפך, התהליך מונצח באמצעות תהליך החיברות.

 

תיאוריה ביו – סוציולוגיה - המורה הזכירה

• לפי הסוציוביולוגיה, אין חלוקת התפקידים פרי חיברות שונה, אלא תוצאה של הבדלים ביולוגיים בסיסיים בין שני המינים.
• הטענה שלהם היא שהתכונות החברתיות שלנו קשורות למטען גנטי ( ביולוגיה של גוף האדם).
• חלוקת התפקידים בחברה בין גברים ונשים היא תוצאה של הבדלים ביולוגים מפני שלנשים יש משיכה ביולוגית לצאצאים שלהם יש התקשרות חזקה יותר ולכן גם הן מקבלות על עצמן את אותם תפקידים של אמא שיאפשרו להם התקשרות לצאצאים.
• לדעתם חלוקת התפקידים המיניים נוצרת למרות תהליך החיברות, שמנסה לטשטש את הבדלי המין.

 

 

• הערה נוספת של הספר
• במרבית החברות דרכי החברות המוכרות מבחינות בין תפקידי נשים לתפקידי גברים ובין תכונות אופי גבריות לתכונות אופי נשיות
• אולם לא בכל החברות זה כך
• למשל רוב הרופאים בארצות הברית הם גברים ואילו בברית המוצעות רואים ברפואה על כל תחומי התמחותה, מקצועה נשי.

 

חיברות ומסלול החיים  (הכותרת הזאת היא רק מהספר)  כולל כל התוכן  פרט להתבגרות ותנועות הנוער בישראל שהם גם מהחוברת )

ילדות

• כמה חוקרי חברה הכריזו שתפיסת הילדות שלנו שוב עוברת שינוי.
• בעידן של שיעור גירושין גבוה, אמהות ואבות העובדים מחוץ לבית ומינון גובר של תוכניות "מבוגרים" בטלוויזיה הילדים אינם עוד מוגנים מדאגות העולם כפי שהיו בעבר.
• אנו עדים להתפתחות תסמונת "הילד נטול הילדות" הנאלץ להתמודד עם נושאים כמו מין, סמים ואלימות ולהתמודד בכוחות עצמו.
• מבקריה של עמדה זו טוענים שהיא מתעלמת מן העובדה שילדי המעמד הנמוך נשאו מאז ומתמיד בחובות העולם המבוגרים בגיל מוקדם יותר מחבריהם במעמד הבינוני והגבוה.

 

חיברות בגיל ההתבגרות- זה מהחוברת

• בגיל ההתבגרות עובר המתבגר תהליך חיברות שמטרתו להכין אותו לקראת מילוי תפקיד הבוגר וסוג כזה של חיברות נקרא " חיברות מטרים " :
• " חיברות מטרים " = אותו תהליך חיברות שבאמצעותו המתבגר גם לומד את תפקידי הבוגרים ומגבש לו את הזהות החברתית שלו ,סוכני החיברות שלו ,
• סוכני החיברות שלו הם החברים.

 

• לגבי חיברות מבוגרים גם בחייו הבוגרים האדם הופך תהליך חיברות מסטטוס לסטטוס (רווק לנשוי), ילד לא בוחר את סוכני החיברות למבוגר יש מטען ערכי קודם.

 

• מבוגר כן בוחר את סוכני החיברות, למבוגר יש מטען ערכי קודם.

 

• רוזוב-  טוען שתהליך החיברות של מבוגר מורכב משני שלבים מחברות ביצועית ומחברות ערכי.
• ברים- אמר שמרע הבגרות עד הזיקנה האדם לא משתנה
• שובל- אמרה שהאדם מאוד משתנה מזיקנה

 

• "חיברות ביצועי-"  תהליך שבאמצעותו לומד המבוגר כיצד להתנהג בקבוצה שבה הוא עובר את תהליך החיברות.

 

• "חיברות ערכי-"  תהליך שבאמצעותו לומד המבוגר את הערכים של הקבוצה שבה הוא עובר את תהליך החיברות     .

 

• חיברות מהספר
• בעקבות התיעוש, לאחר שהילדות תפסה בהדרגה את מקומה כפרק נפרד של החיים, הסתמנה תקופת ההתבגרות כשלב ביניים לבין הילדות לבגרות. במהלך תקופה זו, המקבילה בערך לעשור השני של החיים, רוכשים הצעירים מידה של עצמאות ולומדים כמה מיומנויות הדרושות לחייהם כמבוגרים.
• חוויות ההתבגרות משתנה גם על פי הרקע החברתי. צעירים בני משפחות ממעמד הפועלים מזנקים ישר מבית הספר התיכון לעולם העבודה, לעומת זאת בני נוער אמידים יותר יכולים להאריך את שלב ההתבגרות. החברה המודרנית האדם זקוק לילדות ארוכה, שבה ירכוש ידע ומיומנות ההכרחיים לתפקודו בחברה המודרנית.
• תהליך החיברות בחברה הישראלית מסובך לעומת חברות מודרניות אחרות בגלל השירות בצבא, הכרוך במילוי תפקידים אחראיים ומסוכנים מצד אחד, ומהווה גורם מעכב מצד אחר.
• הסוציולוגים מכנים את החיברות תוך כדי התנסות חיברות מטרים, בו הצעיר לומד בהדרגה להתמודד עם תפקידי המבוגרים שחברתו מציבה בפניו. קבוצת הגיל, כלומר קבוצת השווים, הופכת בתקופה זו לסוכן חיברות בעל חשיבות ראשונה במעלה, אולם השפעתה אינה מבטלת את השפעת ההורים.

תנועות נוער בישראל (זה מהחוברת)

• ממחקרים שבדקו את תפקודן של תנועות הנוער בשנות ה-60 וה-70 עולה כי תנועות הנוער, משמשות בזמן עריכת המחקר ,כסוכן חיברות בעיקר עבור הקבוצות האליטיסטיות של החברה.                 

 

• בחברה הישראלית קיימת התארגנות נוער מיוחדת במינה, העונה על צורכיהם של המתבגרים מצד אחד ועל צורכי החברה מצד אחר, והיא תנועות הנוער החלוציות. בניגוד לקבוצת השווים הספונטנית, תנועות הנוער בישראל משמשות מסגרות פורמליות למחצה. רובן קשורות לארגונים פוליטיים, ולכולן מסגרת ארצית. תוכני התנועה, שגובשו כבר בתקופת היישוב, משקפים את האידיאלים החברתיים שהיו מקובלים על הקבוצות והזרמים הפוליטיים השונים של החברה הישראלית.
• יש לראות בתנועות הנוער בישראל סוכן חיברות של תת תרבות אליטיסטית, ולא של החברה כולה.

 

מסגרות נוער אחרות בישראל:

• אחוז גבוה של בני נוער, משכונות עוני ועיירות פיתוח בעיקר, אינו מגיע כלל לתנועות הנוער.
• חלק ניכר מהם פונים לפעילות התנדבותית שמארגנים מוסדות החינוך המרכזיים הקהילתיים תחת הכותרת חינוך משלים. אדלר וכהנא מתייחסים בספקנות ליכולתן של מסגרות אלה לספק מענה לצורכי הנוער המתבגר בעיירות הפיתוח ובשכונות העוני. קיומן של מסגרות אלה אינו מונע, לדעתם, מנערים רבים להצטרף לחבורות רחוב המאופיינות באדישות פוליטית, בהעדר שאיפות אישיות, ולעתים אף בנטייה לעבריינות.

 

בגרות

• זו התקופה בה מתרחשים בדרך כלל מרבית הישגי החיים, לרבות טיפוח קריירה וגידול משפחה. בבגרות המאוחרת אנשים מסתכלים אחורה על מה שעלה בכוחם להשיג, לעתים בסיפוק לעתים בתחושה מפוכחת שרבים מחלומותיהם לא יתגשמו לעולם.
• רוזוב טוען, שתהליך החיברות של המבוגר מורכב משני תהליכים נפרדים:
• חיברות ערכי, שבמהלכו הפרט רוכש ערכים האופייניים למסגרת החברתית שאליה הוא מצטרף, מזדהה, ומגלה כלפיה מעורבות,
• וחיברות מקצועי, שבמהלכו הפרט לומד לנהוג בהתאם לדרכי הביצוע המקובלות באותה מסגרת.
• לפי רוזוב, העלויות לשינוי המוטיבציות בבגרות גבוהות מדי, ולכן ברוב הארגונים מתמקדים בהתנהגויות, ואין הכרח שכל המצטרפים יעברו בהצלחה את תהליך החיברות הערכית.

 

• חיברות למשפחה ולהורות: מלבד החיברות לתפקיד מקצועי, רוב האנשים עוברים חיברות גם לתפקידי בוגרים נוספים: בעל ואישה, אב ואם. החיברות לתפקידים אלה מתרחש במסגרות בלתי פורמליות לחלוטין. מגוון סוכני החיברות בנושאים אלה מצומצם ביותר בחברה המודרנית, שבה רוב הצעירים גדלים במשפחה גרעינית.

 

בגרות מוקדמת

• כשאדם מגיע לבגרותו אישיותו כבר מעוצבת במידה רבה. ואף על פי כן שינוי מרחיק לכת בנסיבות החיים- אבטלה, גירושין וכו'- עשוי לחולל תמורה משמעותית באישיות.
• הבגרות המוקדמת, מגיל 20-40, היא לרוב תקופה של מאמץ להשגת מטרות רבות שנקבעו מוקדם יותר בחייהם. זו תקופה של תמרון בין קדימויות מנוגדות.

 

גיל הביניים

• בין גיל 40-60, אנשים מתחילים לחוש שסיכוייהם לשיפור משמעותי בנסיבות החיים הם כנראה קלושים. שלב זה ניכר בכך שאנשים בוחנים את אשר עלה בידיהם להשיג בפועל לאור ציפיותיהם המוקדמות. בגיל זה אנשים מתחילים להבין שבריאות תקינה אינה דבר מובן מאליו.

 

הזקנה

• מתחילה בערך באמצע שנות ה- 60. עמים טרום-תעשייתיים מעניקים לזקנים יוקרה והשפעה רבה. בחברות מתועשות, לעומת זאת, מרבית הצעירים עובדים מחוץ לבתיהם, עובדה המשחררת אותם מהתלות בזקנים. השינויים המהירים ופולחן הנעורים המאפיינים את החברה שלנו הופכים כל דבר ישן למיושן וחסר ערך.
• קומינג והנרי פיתחו תיאוריה פונקציונליסטית על התנהגות האדם המזדקן המכונה תיאוריית ההתנתקות. הם טוענים, כי המזדקנים עוברים תהליך של ניתוק הדרגתי לא רק מהתפקיד התעסוקתי, אלא גם מכלל התפקידים החברתיים. הם פונים פנימה, לתוך עצמם, ועל ידי ניתוק מרבית קשריהם החברתיים הם מתכוננים בהדרגה לקראת המוות.
• חזן טוען כי בתהליך החיברות לזקנה הזקנים עומדים בפני פרדוקס. מצד אחד, זקן המוכן לנטוש את תפקידיו היצרניים, לוותר על חירותו ועצמאותו- ייחשב זקן שהסתגל היטב למצבו. מצד אחר, זקן המרגיש חזק מספיק כדי לסרב למה שהחברה מציעה לו, עלול להתפס כלא מסתגל למצבו וכסוטה חברתית.
• במעמדם השולי ובהשתייכותם לתת תרבות נפרדת דומים הזקנים לבני הנוער בגיל ההתבגרות, שהם חיים גם בתת תרבת נפרדת ואינם נחשבים חברים שווי מעמד בחברה הבוגרת.

 

מוות

• אין להפריד בין הזקנה לבין ההתדרדרות הגופנית הסופית המסתיימת במוות.
• אליזבת קובלר-רוס תיארה את ההסתגלות למוות כתהליך מסודר המתבצע בחמישה שלבים. תגובתו הראשונה של אדם למותו המתקרב היא לרוב הכחשה. השלב השני הוא זעם, השלב השלישי הוא מיקוח, הרביעי הוא כניעה, והחמישי הוא ההשלמה. בשלב זה משתחרר האדם שחייו עומדים להסתיים מפחדיו המשתקים, ומנסה למצות ככל האפשר את הזמן העומד לרשותו.

 

• קוהורטה היא קטגוריה של אנשים בעלי אפיון משותף, בדרך כלל הגיל.

 

 

 

 

 

 

34