3 C) תרבות כל החומר

יחידה 3: תרבות

על המבחן

• (לפי המורה פרק 3 מופיע הרבה מאוד במבחן – וזהו פרק חשוב

 

נושאים שהמורה הזכירה שחשובים למבחן

• סוגי סנקציות, בלתי פורמליות, חיוביות פולק וואי, מורס, סמלים.
• אתנוצטריות, יחסיות תרבותית, כור היתוך, רב תרבותיות- יופיעו בתור מושגים או שאלה קטנה, או חלק משאלה גדולה

 

• תת תרבות באופן כללי, וסוגים של תרבויות: נורמטיבית, ערכית, נגד

 

• פרופסיונלית + פנות

 

• המורה חילקה בשיעור זה שאלה מהמבחן.

 

מבוא ליחידה

• לכל חברה אנושית תרבות משלה.

• המורה: כאן אנחנו עוברים למסגרת רחבה יותר מפרק 2 שזוהי המסגרת של תרבות

הגדרה

• תרבות היא מערכת ערכים, רעיונות ודפוסי התנהגות, המשותפים לכל בני החברה והמועברים בתהליך של למידה חברתית לדור הבא.  (חיברות)

 

• תרבות" =מסכת הערכים, האמונות, דרכי ההתנהגות והעצמים החומריים המהווים את אורח חייו של עם.

 

• הגדרת תרבות לפי המורה: הכוונה לערכים,  ודפוסי התנהגות המשותפים לכל בני אדם ומועברים בתהליך של למידה חברתית.

(מועברים בתהליך של למידה חברתית = יחידה 4)

 

 

• תרבות אינה נובעת ישירות, מתכונותיו הביולוגיות של האדם או מהתנהגותו האינסטינקטיבית , אם כי היא מושפעת מהן במידה זו או אחרת.

 

• כל תרבות נוצרת על ידי קבוצה מסוימת של אנשים, החיים בצוותא ומקיימים ביניהם יחסי גומלין חברתיים ,ואין תרבותה של חברה אחת דומה לזולתה.

 

מתוך סיכום (לא יודע מאיפה זה)

• טיילור :  הוא הגדיר תרבות באותו מכלול מורכב הכולל ידע, אומנות, אמונות, מוסר, חוקים, מנהגים וכל שאר יכולות והרגלים  שרוכש אדם כחבר בחברה.

 

 

• הגישה הפונקציונליסטית חברתית- מחזיקה בסדר החברתי, יצירת יציבות חברתית. מדגישה את הפונקציות המשמרות את החברה התרבות היא חלק מהחברה .
• גישת הקונפליקט החברתי- בחברה יש שדה קרב, ביקורת על המוסדות החברתיים. המוסד החברתי הוא שבלונה שמכתיבה לנו מה לעשות. מי שיש לו יותר כוח הוא זה שמכתיב מה יהיה המוסד (המעמד הגבוה, בעלי ההון) והוא מכתיב למעמד הנמוך.  התרבות היא כלי שליטה על המעמד הנמוך.
• הגישה האינטראקציונית- תחפש איך התרבות בנויה ,איך הסמלים נוצרים, איך דפוסים חברתיים מתמסדים וכ"ו.

מספר מאפייני תרבות לפי המורה בכיתה

תרבות היא יישות בפני עצמה

 

• תרבות זה דבר שנוצר על ידי בני אדם

• אבל גם התרבות נהפכת להיות יישות בפני עצמה.

• כלומר אנחנו יוצרים אותה, אבל גם אחרי שמתים היא עדיין קיימת.

התרבות חדירה – לא מוגבלת לגבולות

• ההתרבות היא דבר חדיר (לא מוגבלת לגבולות)

• כלומר אי אפשר לתחם תרבות, ואין הקבלה בין הגבולות הפיזיים לבין גבולות התרבות
• הכוונה שתרבות זה לא דבר הרמטי, סגור, אלא חדיר
• כלומר תרבות מושפעת מתרבויות אחרות, ותרבות משפיע על תרבויות אחרות.

 

היא מושפעת מתרבויות אחרות :

• למשל שיש שטוענים שאין תרבות ישראלית, מקבלים הרבה מארצות הברית, בעיקר תפיסות קפיטליזם, עבודה, חוזים אישים
• קצת fast food
• מוסיקה,

 

• מאירופה, מקבלים לבוש, ואוכל, וגם מוסיקה
• השפעה מאוכלוסיה ערבית: שפה מאכלים לבוש, נורמות התנהגות

 

• אנחנו גם משפיעים למשל על התרבות הערבית לידנו.
• מעמד אישה, צורת לבוש, גיל נשואין, מעמד הילד. שפה

 

• למשל יורדים ישראלים – יש תרבות ישראלית בחו"ל

 

תרבות משתנה/ דינמית

• תרבות זה דבר משתנה (דינמית)

• התרבות מושפעת גם מהשפעות פנימיות וגם חיצוניות

• השפעות פנימיות-
• שינויים שקורים בתוך החברה משפיעים על התרבות שלה
• מהפכה צבאית, שינוי ממשל, תקופות בצורת (זהות קולקטיבית, טראומות תוך החברה לתוך ההיסטוריה שלה), מילחמות, הסכמי שלום,
• או למשל הכנסה של כבלים וצורות תקשורת משנה תרבות חברה

 

• השפעות חיצוניות
• מלחמות בעולם, ממשל דמוקרטי שיעלה בארצות הברית
• יכול להיות מלחמה בעירק
• (חלק מתוך הזיכרון הקולקטיבי שלנו)
• מהפכות
• שינוי משטר ברוסיה שמותר לעלות (עליה של מיליון איש) משפיעה מאוד
• אנטישמיות בעולם

 

מרכיבי התרבות

 

• כל התרבויות האנושיות מושתתות על אותם רכיבי יסוד: ערכים ונורמות, סמלים ולשון.

מהסיכום- כנראה מהספר

• הטענה של הסוציולוגים היא שלא ייתכן לדבר על קבוצות בני אדם ללא תרבות. (אין בני אדם ללא תרבות) .
• ברגע שאדם מדבר או חושב איך שהוא כבר יש לו תרבות.
• אדם נולד לתוך תרבות מסוימת והיא זו שמכתיבה לו את דרך המחשבה, ההתנהגות שלו באמצעות הערכים והנורמות של אותה חברה.    

 

המורה:

• כל תרבות שניקח  בנויה ממספר יסודות שבאים לידי ביטוי בצורות אחרות בתרבויות שונות

 

 

ערכים

 

נורמות

 

סנקציות

 

 

לשון

ערכים

• "ערכים"= הם עקרונות כלליים או אמות מידה הקובעים מה טוב ומה רע, מה נכון ומה לא נכון במסגרת חברה מסוימת.
• אבל יש לשים לב שבערכים אין הנחיות ייחודיות ברורות כיצד להתנהג במצבים שונים בזמן ובמקום נתונים. לשם כך קיימות נורמות
• (הערכים בחברה המודרנית הם בעלי חשיבות רבה משום שהם קובעים לאנשים בחברה כיצד הדברים צריכים להיות). (מהסיכום)

 

המורה

• כלומר ערך זה משהו שהחברה מאמינה בו רעיון, אידיאולוגיה
• למשל
• אהבת המולדת
• שיווין הזדמנויות
• חופש הביטוי

 

• כלומר יש עקרונות בכל חברה
• זה  בא לידי ביטוי באופן שונה בתרבויות אחרות
• בתרבויות אחרות אפשר למצוא ערכים אחרים

 

• ערכים = אמות מידה המוגדרות על ידי התרבות שבאמצעותן אנחנו שופטים את הרצוי הטוב והיפה והמשמשות כהנחיות כלליות בחיינו החברתיים.
• לדוגמה: כבוד האדם, שוויון הזדמנויות. ערכים הם עקרונות רחבים העומדים ביסודן של האמונות.

אמונות וערכים)

• ערכים הם עקרונות רחבים העומדים בבסיסן של האמונות,
• אמונות הן טענות מוגדרות שאנשים רואים כנכונות.

 

• בניגוד לערכים שהם אמות מידה מופשטות הקובעות מהו טוב, אמונות הן טענות ממשיות שאנשים רואים כאמיתיות או כשקריות.

 

ערכים- חוסר עקביות וקונפליקט: (מהספר)

• ערכים תרבותיים אינם בהכרח עקביים ועלולים אפילו לעמוד בסתירה בולטת זה לזה.
• תושבי ארצות הברית מוצאים עצמם לא פעם נקרעים
• בין גישת "אני ראשון" המתבקש מסגנון חיים אינדיבידואליסטי החותר להצלחה בכל מחיר,
• לבין הצורך הנגדי להמנות עם קהילה גדולה יותר ולתרום לרוחתה.

נורמות

הגדרה

• "נורמות"= הנחיות /הוראות הביצוע הנגזרות מן הערכים השונים.

• וזאת מכיוון שאין בערכים הנחיות ייחודיות וברורות כיצד להתנהג במצבים שונים, בזמן ובמקום ייחודיים .

 

• נורמות הן כללים וציפיות שהחברה מנחה באמצעותם את התנהגותם של חבריה.

• (כנראה שהגדרה זו היא פחות טובה-(
• נורמות מקובלות רבות הן תלויות הקשר. נורמות הן הנחיות ביצוע הנגזרות מערכים שונים. מערך אחד אפשר לגזור נורמות אחדות, המכוונות את התנהגות בני החברה במצבים שונים.

 

• נורמות (מורה)= הנחיות הביצוע הגזרות מהערכים השונים.

• כלומר אם אמרנו שערך זה הדבר המופשט, הרי שנורמה זה האופן שבו אמורים להתנהג בחי היום יום
• הנורמות יוצאות מהערכים

 

• מערך אחד אפשר לגזור נורמות אחדות המכוונות את התנהגות בני החברה במצבים שונים
• למשל מהערך "אהבת מולדת" ניגזרות הרבה נורמות חברתיות כמו יציאה למלחמה, טיולים להכרת הארץ וכד'
• (המורה הוסיפה): לא ללכלך,  לשיר את ההימנון.

ניתוח נורמה חברתית על פי שפירא ובן אליעזר

• שפירא ובן אליעזר מציעים חמש שאלות שבאמצעותן אפשר לנתח כיצד נורמה חברתית משפיעה על התנהגות האדם:

1. מי מצפה
2. ממי
3. מה לעשות או מה לא לעשות
4. באילו תנאים
5. מה תהיינה הסנקציות

לדוגמא (מהחוברת) אל תחצו את הכביש באור אדום

1. מי מצפה (הולכי רגל אחרים, נהגים, שוטרים)
2. ממי  (מהולך רגל)
3. מה לעשות או מה לא לעשות (לחכות לאור הירוק ולא לחצות את הכביש)
4. באילו תנאים (כאשר ברמזור אור אדום)
5. מה תהיינה הסנקציות (קנס משוטר, או הערות מהולכי רגל אחרים)

לדוגמה: והדרת פני זקן

1. מי מצפה שהנורמה תתבצע? היושבים באוטובוס
2. ממי מצפים? מהצעירים
3. מה מצפים? לקום
4. באילו תנאים? כאשר אין מקומות פנויים
5. אילו סנקציות יופעלו? חיוביות או שליליות

 

• מהסיכום (לא יודע מאיפה)
• לא כל מה שהוא נורמטיבי לחברה בהכרח מחזק אותנו.  כללים וציפיות שהחברה מנחה באמצעותם את התנהגותם של חבריה.  יש נורמות שהן בגדר כללי אל תעשה הקובעים מה אסור לנו לעשות, ויש כאלה שהן בגדר עשה הקובעים מה אנחנו צריכים לעשות.

 

• לדוגמה: " אל תחצו את הכביש באדום"-  (לא בטוח ששיך לפה)
• זוהי התנהגות שבבחינת עברה
• אך אם יתחיל לעבור אדם בעל סמלי סטטוס מכובדים (חליפה תיק) ילכו בעקבותיו רוב הולכי הרגל האחרים הממתינים- זוהי קבוצה מקרית של הולכי רגל ששינתה במקרה זה את ציפיותיה והגדירה התנהגות חריגה כלגיטימית כלומר יצרה נורמה קבוצתית הנוגדת את החוק, אך מכתיבה את התנהגות חבריה.
• אך אם האדם שחצה את הכביש היה בחור צעיר עם גופיה ושיער ארוך סביר יותר שהקבוצה תגיב על סטייתו מן הנורמה בסנקציה שלילית.

 

• לסיכום: הקבוצה הרלוונטית המגדירה התנהגות מסוימת כמקובלת או כסוטה היא לעיתים קרובות , קבוצה מקרית העומדת להתפזר בתוך זמן קצר.

 

הגדרות מתוך הממן שלי

תרבות היא מערכת ערכים, רעיונות ודפוסי התנהגות, המשותפים לכל בני החברה והמועברים בתהליך של למידה חברתית

 

ערכים הם עקרונות כלליים או אמות מידה הקובעים מה טוב ומה רע, מה נכון ומה לא נכון במסגרת חברה מסוימת. (הן משמשות כהנחיות כלליות בחיים החברתיים שלנו)

• הגינות
• יושר

 

נורמה הן  הנחיות /הוראות הביצוע הנגזרות מן הערכים השונים. (וזאת מכיוון שאין בערכים הנחיות ייחודיות וברורות כיצד להתנהג במצבים שונים, בזמן ובמקום ייחודיים)

• לא לגנוב- ציפורה לא גנבה את הכסף
• להחזיר את האבידה לבעליה

 

 

 

סאמנר מבחין בין שני סוגי נורמות ( חשוב):
Mores - כללי מוסר
ו folkways - התנהגות עממית

MORES-  כללי מוסר

• המורה בכיתה
• מורס הן נורמות שאי ציות להם נתפס כאיום על החברה
• ולכן התגובות של החברה לאי הציות הן תגובות חריפות.

 

• נורמות העומדות בבסיס המארג הערכי, הן נתפסות כחיוניות להמשך קיומו הסדיר של אורח החיים הקיים בחברה מסוימת, ולרוב אנשים מפתחים כלפיהן יחס רגשי ופועלים לשמירתן.
• אי ציות להן נחשב פגיעה חמורה במוסר החברתי ואיום על עצם קיומה של חברה או קהילה מסוימת. חלים על אדם בכל מקום ובכל עת.
• כלומר אמות המידה של החברה להתנהגות מוסרית

 

• דוגמאות
• איסור על רצח (בגדר סנקציה שלילית פורמלית).
• גם נורמות שמחייבות מדען לפרסם בשמו עבודות מחקר שלו ולא להעתיק דברים מחוקר אחר הן mores בקהילות רלוונטיות (המעמד הבינוני, הקהילה האקדמית למרות שבמקרים אלה הנורמות לא מעוגנות בחוק

 

• דוגמאות של המורה בכיתה
• לא לבגוד זה סוג של מורס, בגידה נתפסת כאיום על החברה
• (וזאת למרות שיש נתונים מדהימים ש 10-15 % של ילדים שהם לא של הילדים שהם חושבים)
• לבדוק של הדוגמא של הממן- האם ציפורה היא מורס או פולקוויס

FOLKWAYS   התנהגות עממית

• המורה בכיתה

• נורמות מסוג פולקוויס הן נורמות שאי ציות הם לא נתפס כדבר כל כך חמור
• למשל נורמות שמבדילות יותר בין התנהגות מנומסת להתנהגות גסה
• לא להתלבש כראוי, לאכול עם הידים

• נורמות שאי ציות להן אינו נחשב לפגיעה חמורה בחברה. לפיכך הסנקציות (הפורמליות או הבלתי פורמליות) הצמודות אליהן חריפות פחות.
• כלומר
• המנהגים החברתיים המשמשים לצורך אינטראקציה שגרתית.
• מבדילים בין נימוס לגסות רוח.
• החברה נותנת ליחיד מידה לשיקול דעת ומתייחסת בסלחנות להפרות שלהם.
• חלק מה- FOLKWAYS נתמכות על יד איסור חוקי מפורש וכרוכות בסנקציות פורמליות אך הן חריפות פחות מהסנקציות הצמודות ל-MORES .
• לדוגמא: נורמה האוסרת חנייה ללא כרטיס חניה במקום מסומן, לבוש, מנהגי שולחן
• יש נורמות שהן באמצע

 

• לשאול את המורה
• האם הסיפור של ציפורה מהממן  12 היא מסוג מורס או פולקוויס?
• ומה הקשר לעוצמת הסנקציות 

 

נורמות חברתיות וחוק (גם המורה דיברה על כך : הבחנה בין נורמות לבין חוק פורמלי

• הקשר בין נורמות לחוק פורמלי הוא לא מחייב

 

• נורמות חברתית יכולות להתקיים גם אם אינן מקבלות ביטוי חוקי מפורש.

• המורה: נורמה יכולה להתקיים בחברה, (גם מורס) גם אם היא לא הופכת לחוק פורמלי.

 

• חוק, לעומת זאת, אינו יכול להמשיך להתקיים לאורך זמן, אם אינו נשען על נורמה חברתית מקובלת.

• המורה: חוק לא יהיה אפשר לאכוף אותו (לא יוכל להתקיים) אלא אם כן נהפך לנורמה

 

• שינוי מהותי בנורמות חברתיות יביא, אם כי לעתים באיחור מה, לידי שינוי בחוק.

 

• דוגמא מחוברת הלימוד
• למשל חוקי היובש שהופעלו בארצות הברית בינואר 1920 אשר אסרו על ייצור משקאות אלכוהוליים
• אכיפת החוקים היתה קשה ביותר  אבל אפילו שומרי חוק בדרך כלל לא חדלו לשתות את המשקאות האסורים ונאסרו אנשים רבים
• חוקי היובש בארצות הברית בוטלו כאשר התברר שהם לא מבטים עוד נורמה חברתית מקובלת ומספר העוברים עליהם רב.
• דוגמא מהמורה

• חגורת בטיחות יצאה כחוק, ויצא כנורמה, אבל הנורמה יצא רק לחגור מקדימה, ומאחורה זה לא נכנס
• המשטרה תאכוף חגורת בטיחות מקדימה
• מהאחור היא לא תעצור באופן מיוחד

 

 

• כנ"ל סמים קלים לא נכנסים לזה, אלא אם כן מישהו הלשין, ואז אין ברירה

 

• כמויות סיגריות שמביאים ארצה, אבל "מחפפים"

 

• כלומר חוקים שאם לא הופכים לנורמות, אין למשטרה מה לעשות עם זה.  - (אין הגיון שהמשטרה תכנס לזה)

 

• כלומר הדבר החזק בחברה זה נורמות ולא חוקים

• בעיה בין  מערכת המשפט והחוקים שכפופים למערכת המשפט
• מערכת המשפט יכולה לצאת עם חוקים: שכר לשעה בין גברים לנשים יהיה אותו דבר
• אבל בפועל זה לא קורה- כי לא הצליחו לאכוף את החוקים.

סנקציות חברתיות

• לצד כל נורמה פועלת מערכת של סנקציות חברתיות, שהן תגובות חיוביות או שליליות להתנהגות הפרט.

פירוט של המורה

• סנקציה זה כל תגובה חיובית או שלילית למילוי או אי מילוי נורמות
• בחיים היום משתמשים במשהו שלילי, וזה טעות, כי זה יכול להיות גם חיובי וגם שלילי
• יכול להיות גם תגובה החיובית וגם שלילית
• כלומר כל מעשה שעושים בחברה אנחנו מקבלים תגובה ומקבלים סנקציות
• כי כל חיים מנוהלים על ידי נורמות התנהגות

 

• אנחנו לוקחים בחשבון את הסנקציות שנקבל שאנחנו רוצים לפעול בצורה מסוימת
• כלומר עצם זה שנקבל תגובה על כל דבר שנעשה קיימת בתוכנו, אז לפני שאנחנו עושים משהו אנחנו לוקחים בחשבון מה התוצאה
• למשל כשיש חתונה, ואני יודע שאימא שלי תהיה בחתונה, אז לוקחים את התגובה של אימא שלי ללבוש שלי,
• אם אבוא עם ג'ינס תגיד שלא יפה
• כלומר עצם ההחלטה מה ללבוש תלויה בסקנציה שנקבל

 

• המורה הדגישה שמדובר על כל דבר
• מה שלובשים, מה הולכים ללמוד, עם מי מתחתנים, מיקום קניית דירה, ריהוט הבית, צבעים,
• כל צעדה כזה אנחנו לוקחים בחשבון את הסנקציות

 

 

 

ישנם 4 סוגי סנקציות

• יחיד יזכה ל:

לסנקציה שלילית אם יתעלם מן הנורמה או יפעל בניגוד לה.

1. סנקציה שלילית פורמלית- קנס הוא תגובה של גוף מוסמך.

• המורה: הכוונה תגובה שלילית מארגון
• קנס, מעצר, השהייה מבית הספר
• נידוי בכפר דרוזי (כי נעשה על ידי המנהיג)
• חרם בעדה החרדתית

 

2. סנקציה שלילית בלתי פורמלית- הערה או הטפת מוסר שהיא תגובה של אנשים אחרים המשתתפים בסיטואציה חברתית

• המורה : תגובה שלילית מסובבים אותנו
• פרצוף חמוץ, תנועות גוף שיעמום
• נזיפה מחברים

לסנקציה חיובית אם יתנהג על פי הנורמה,

• בתוך הסנקציה החיובית יכולה להיות שני סוגים
3. סנקציה חיובית פורמלית- פרסים, תעודות, תארים

• המורה:  כלומר תגובה חיובית על ידי גוף מאורגן, מוסד כולשהו (למשל תעודה)
• צל"ש מהצבא, תואר, העלאה בשכר
• גם תעודת הוקרה מהמשטרה

 

4. סנקציה חיובית בלתי פורמלית- חיוך, תפיחה על השכם, מילה טובה

• המורה זוהי תגובה חיובית אבל מאנשים לידנו – סובבים אותנו
• מחמאה, קריצה, חיוך, טפיחה, ליטוף על הראש

 

 

• כלומר הסנקציה משמשת כאמצעי גמול או ענישה לכפיית הנורמה.

מספר דברים שחשוב לדעת לפי המורה

• הרבה פעמים אנחנו, כחיים בחברה, נעדיף סנקציות חיוביות בלתי פורמליות על סנקציות השליליות שאנחנו יכולים או עלולים לקבל מגופים או מארגונים

• כלומר שווה לתת למישהו להעתיק, כי חשוב מה יגידו החברה, ופחות מפחיד אותי שיזרקו אותי מבית הספר
• כלומר מעדיפים שהחברה יגידו שאנחנו אחלה, מאשר הפחד מהסנקציות השליליות הפורמליות.
• במיוחד בגיל ההתבגרות זה מאוד בולט- כי צריכים למצוא חן, עדיף שהחברה יגידו שאתה על הכיפק, מאשר יזרקו מבית הספר

 

• מה שמניע בני אדם זה הרצון שלהם לקבל סנקציות חיוביות בלתי פורמליות- כי זה נעים לנו.
• נעים שאומרים שאני טוב, נחמד, וממושמע.

• כלומר מניע אותי להתנהג על פי הנורמות החברתיות- אנחנו מקבלים סנקציות חברתיות כאשר מתנהגים על פי הנורמות החברתיות
• לפיכך נתנהג על פי הנורמה.

 

• בסופו של דבר אנחנו מוצאים בחברה אנשים קונפורמיים

• קונפורמיות= להתנהג על פי הנורמות החברתיות
• נון קונפורמיסט= ההפך מקונפורמיסט- לא מתנהג על פי הנורמות החברתיות

 

• כלומר יש נורמות בחברה, ומי שמתנהג על פיהם מקבל חיזוקים חיובים:Ü   נתנהג על פי הנורמות בחברה

 

 

 

 

פיקוח חברתי (מהספר הורה לא נכנסה לזה)

• כמשתתפים במערכות חברתיות אנחנו לומדים לאמץ את ה- MORES ורבים מה- FOLKWAYS ככללי היסוד של חיי היום יום ולהגיב על התנהגותם של אחרים בסנקציות, הלובשות צורת שכר או עונש.
• מכלול הסנקציות למיניהן הוא התשתית שעליה מבוססת מערכת הפיקוח החברתי,
• כלומר האמצעים השונים שבעזרתם החברה מעודדת ציות לנורמות.
• על ידי הפנמת הנורמות של התרבות אנו מפתחים יכולת להגיב באורח ביקורתי על התנהגותנו שלנו.

 

המוסדות החברתיים- ראש פרק של החוברת המורה לא דיברה על כך 

• מוסד חברתי הוא קבוצת נורמות המעצבות יחד דרך מקובלת ומושרשת לביצוע פעולות חברתיות כלשהן, הנחשבות מרכזיות בחברה נדונה.
• התהליך מתחיל באינטראקציה חברתית כלשהי, ההופכת עם הזמן למנהג קבוע, עד שהיא מקבלת ממד אובייקטיבי שאינו תלוי ביוצריו, המכונה מיסוד.

• מוסד הוא קובץ נורמות חברתיות השונה מן הנורמות האחרות, המסדירות את ההמשכיות הביולוגית של החברה והכנסתם של בני הדור הצעיר לתוך מערכותיה .

 

• לדוגמה: תהליך הלמידה המתרחש בחברות פשוטות תוך כדי אינטראקציה בין ילד להוריו זוכה לגיבוש מוסדי בחברה מודרנית- המוסד החינוכי.

 

• (מוסר הוא נורמה חברתית או ליתר דיוק קובץ נורמות, השונה, מן הנורמות האחרות)

 

• כל חברה שיש לה מוסד חינוכי יש לה גם ארגונים (כל מוסד מורכב מארגונים) כמו בתי ספר ואוניברסיטאות המעבירים את המורשת החברתית מדור לדור.
• בכל חברה יש מספר מצומצם של מוסדות ז"א שכל חברה קובעת לעצמה מספר מצומצם של תחומי פעולה מרכזיים וחשובים שבהם היא מגבשת דרכי פעולה ונוהלי ביצוע מחייבים ומקובלים.

 

 

• כל חברה קובעת לעצמה מספר מצומצם של תחומי פעולה מרכזיים וחשובים, שבהם היא מגבשת דרכי פעולה ונוהלי ביצוע מחייבים ומקובלים.

 

• סימן היכר לקיומו של מוסד חברתי הוא שיעור סטייה נמוך מדרכי הפעולה הנובעות ממנו, ואכן יש סוציולוגים הבוחנים את דרגת המיסוד של מערכת נורמטיבית כלשהי באמצעות שכיחות הסטייה ממנה.

 

• דוגמה 1:
• מוסד הנישואין- כולל בתוכו קובץ של נורמות התנהגותיות: נורמה לגור ביחד, משק כלכלי משותף, הבאת ילדים לעולם
• דוגמה 2:
• מוסד המשפחה- אחריות על הילדים, הסמכות על הילדים, תמיכה כלכלית

המוסדות והאינטראקציה החברתית- רק פרק של החוברת – המורה לא ד'יברה על זה

• ברגר ולקמן סבורים כי המוסדות החברתיים הם פועל יוצא של יחסי הגומלין החברתיים החוזרים על עצמם. .(" הבנייה חברתית של המציאות")
• המוסדות נוסדו אמנם בידי יחידים וקבוצות בתהליך אינטראקטיבי המכונה "הבניה חברתית של המציאות", אך מרגע שהם קיימים הם מכתיבים את התנהגותם של יחידים וקבוצות, המקבלים אותם כדבר מובן מאליו.             
• למשל באמירה (כשאת אומרת לא למה את מתכוונת?

 

• המוסדות, בהיותם דפוסי פעולה מוכרים, מקלים על האינטראקציה החברתית, ומשחררים את היחיד מן הצורך לקבל החלטות ביצוע באשר לפעולות חוזרות ונשנות בתחומי חיים מרכזיים.
• הם גם מסייעים לו בניבוי התנהגות בני האדם בתחומים אלה- המוסדות מציעים פתרונות קבועים לבעיות קבועות.

 

• מהסיכום
• לפי הגישה הפונקציונליסטית חברתית- מוסדות החינוך משרתים את החברה.
• גישת הקונפליקט החברתי- בחברה יש שדה קרב, ביקורת על המוסדות החברתיים. המוסד החברתי הוא שבלונה שמכתיבה לנו מה לעשות. מי שיש לו יותר כוח הוא זה שמכתיב מה יהיה המוסד (המעמד הגבוה, בעלי ההון) והוא מכתיב למעמד הנמוך.  התרבות היא כלי שליטה על המעמד הנמוך.
• הגישה האינטראקציונית- יחסי גומלין, איך המוסדות נוצרים? על ידי אינטראקציה

סמלים

• "סמלים"= כל דבר המייצג משמעות מסוימת המוכרת לאנשים הנמנים עם אותה תרבות.
• בני האדם, בניגוד ליצורים אחרים אינם קולטים את המציאות בחושיהם בלבד כי אם בונים עולם של משמעויות.

 

• נוסף על ההנחיות המנחות אותנו לברור בין טוב לרע, התרבות מקנה משמעות לעולמנו וזהו למעשה תפקידם העיקרי של הסמלים. כל דבר שאנו מתבוננים בו אנו נותנים לו משמעות.

 

• סמלים יכולים להיות חפצים, צלילים ,  תנועות גוף ועוד, אשר הוקנתה להם משמעות מעבר להווייתם הקונקרטית.
• סמלים משתנים בתוך החברה (מעיל פרווה) ובחלוף השנים (ג'ינס)
• כלומר משמעויות הסמלים משתנות גם בתוך אותה חברה. (לדוגמא מעיל פרווה- התעללות בבעלי חיים או סמל יוקרה).
• סמלים תרבותיים משתנים עם חלוף הזמן (בגדי ג'ינס- עניים או יקרים).

 

• לדוגמה:
• קריצת עין- יכולה לבטא התעניינות, הבנה או להעליב.

 

• שימוש נכון בסמלים מאפשר תקשורת נוחה בינינו לבין חברים אחרים במערכת התרבותית שלנו. עם זאת, בעולם של רב גוניות תרבותית שימוש מוטעה בסמלים עלול לעורר מבוכה, ודבקות בסמל תרבותי אחד מתוך התנגדות לאחר עלולה לעורר קונפליקט.

 

• לסיכום:
• הסמלים מאפשרים לבני האדם להבין את חייהם והקיום האנושי היה חסר משמעות בלעדיהם. שימוש נכון בסמלים מאפשר תקשורת נוחה בניננו לבין חברים במערכת התרבותית. אך שימוש לא נכון בסמלים יכול לעורר מבוכה.

• דוגמאות לסמלים: סמל מילולי, סמל התנהגותי, סמל פיזי.

 

תוספת של המורה בכיתה: סמלים  (5)

• הכוונה לסמלים יותר מוחשיים
• דגל, צורת דגל
• צבעים
• המנורה
• מגן דוד
• כלומר משהו שמסל משהו לאנשים
• פרה בחברה ההודי.
• המנון

 

לשון = שפה

• "שפה" –מערכת של סמלים המאפשרת לאנשים הנמנים עם חברה להידבר זה עם זה.

• הלשון היא אמצעי להעברת רגשות, רעיונות , מחשבות ועוד. הלשון אף משפיעה ומעצבת את תפיסת המציאות שלנו ומבליטה או מעלימה אספקטים מסוימים של המציאות הפיזית.

 

• השפה שבה אנו מדברים היא מערכת סמלים המקובלים שבאמצעותם אנו מעבירים משמעות, האמצעי שבו אנו מקודדים את מחשבותינו, רעיונותינו וחוויותינו והיא קיימת בכל מקום שבו נמצאים בני האדם.

 

• סמלים אלה לובשים צורת מילים מדוברות וכתובות,  המשתנות מתרבות לתרבות ומורכבות מגרסאות האלפבית השונות הנהוגות ברחבי העולם.

 

• שפה היא המפתח לעולם התרבות. השפה משמשת בעבור כל בני האדם כמכשיר העיקרי של העברה תרבותית-
• העברה תרבותית = התהליך באמצעותו כל דור מעביר את התרבות לבא אחריו.

 

• למרות היותה מערכת של סמלים, חשיבותה הרבה ומרכזיותה בהוויה האנושית מקנות לה מעמד של רכיב תרבותי עצמאי.

 

• השפה היא גורם יסודי בתהליך האינטראקציה המאפשרת תקשורת במובן הרחב ביותר של המלה.
• שפה ייחודית לבני קבוצה חברתית מסוימת מגדירה את השייכות החברתית-תרבותית שלהם ויוצרת חיץ בין קבוצת דוברי שפה זו לקבוצות האחרות.

 

• דוגמה לביטויים שונים לעיצוב המציאות (מהסיכום):

א. רצח מול הרג מול פגיעה- יש הבדל בחומרת העונש

• פגיעה- יהודי פוגע ביהודי (מילולית או פיזית) אך יהודי לא ירצח לעולם "לא תרצח"

• הרג- יהודי הורג ערבי

• רצח- ערבי רוצח ערבי או יהודי- הערבי יכול לרצוח

ב. גנבה מול מעילה

• גנבה- אדם נכנס לבית ולוקח חפצים
• מעילה- שר מועל בכספים של אנשים

 

• (מהסיכום) השפה העברית היא שפה אנדרוסנטרית- שפה שמעמידה את העבר במרכז.

 

תוספות של המורה בכיתה

• לכל תרבות יש את השפה שלה, כל שפה שונה משפה אחרת
• אין אותן מספר אותיות, אין אותן מספר מילים
• מה שחשוב זה שהשפה שאנחנו מדברים זוהי השפה שאנחנו חושבים וזוהי הדרך שבא אנחנו רואים את המציאות

 

• משמעות של שפה שהאופן שאני מדבר זה האופן שאני חושב- כלומר חושבים במילים
• לא יודעים שלא לחשוב במילים
• האופן שבו אנחנו חושבים זה האופן שרואים את המציאות

 

• כלומר דרך המילים בשפה שלי, אני רואה את החיים, תרבות, מציאות.
• אם אני חוקר שפה ,אני אוכל להבין את התרבות (ערכים, נורמות, סנקציות) לעולם לא נבין תרבות אם לא נדע את השפה שלה.

 

• גם באותה שפה יש הבדלים

 

• למשל
• אסקימוסים מספר שפות לשלג
• שפה ערבית- מספר מילים לכבוד
• אמריקאים, אין להם את המילה בתאבון – חשוב באמריקה יעילות, קפיטליזם, הנורמה לעבוד, אוכל זה ביזבוז זמן. (בגלל זה יש אוכל מהיר)- אם מבינים משמעות אפשר להבין ערכים ונורמות אמריקה
• אירופה, בונפטי,טקסיות, נהנה, מתנהג

 

• תפיסות זמן חלק מתרבות

 

• חברה ישראלית-
• שפה מדוברת עברית- אפשר לראות הרבה קללות על נשים - האופציה שאפשר לקלל אישה
• יכולת לתאר נוף, או לתאר רגש מאוד מצומצמים-
• איזה יופי, מקסים,
• כלומר אין יכולת לבטא תחושות שקשורות לטבע- זה בא מהדת, התנ"ך לא מלא בדברםי האלה
• עם נודד לא יושב  חזק על חקלאות- אין גוונים של ירוק

 

• אין גיוון ברגש ::אוהב, שונא, מחבב

 

• דרגות

• הערך לפני 50 שנה היה קולקטיביות
• קיבוצים, מושבים,

 

• כשהחברה הישראלית נבחנת היא עומדת בקולקטיביות
• אחוז המתנדבים למלחמה האחרונה

 

• יכולת לבטא רגשות זה אינדיבידואלי

 

האם השפה מעצבת את המציאות?

• השערת ספיר-וורף גורסת שבני האדם רואים את העולם מבעד ל"משקפיים" התרבותיים של השפה.
• היכולת ליצור שפה ולחולל בה שינויים מאפשרת לבני האדם לשנות את המציאות שאותה הם חיים.

 

הסלנג:

• הוא מילה או צירוף מילים שנוצרו לעת מצוא על ידי חוג מסוים בחברה, וקנו להם מהלכים גם בציבור.

 

• בכל שפה גם בעברית קיימים רבדים וסוגים שונים של לשונות ייחודיות המבדילים בין תת-קבוצות או תת-תרבויות. לדוגמה: סלנג צבאי, בין פושעים ושוטרים.

• הייחודיות של העגה נובעת מאוצר המילים הייחודי ומן המשמעות השונה מן המקובל שהוקנתה למילים.

 

• בנוסף לסגנון דיבור ואוצר מילים ייחודי של קבוצות חברתיות שונות לישראלים יש מבטא שמסגיר את ארץ מוצאם אך בעברית אין מבטא המבדיל נחרצות בין מעמדות חברתיים שונים או בין תושבי אזורים גיאוגרפיים שונים.

 

• וריאציה של שפה בלתי תקנית ששונה מהנורמה המקובלת ובמאפיין העיקרי שלה זה הדינמיות, היא משתנה במהירות
• זרגון- שפה מקצועית שמאפיינת עיסוקים מקצועיים כמו רופאים ומכונאים ויש גם דיאלקטים אזוריים.

 

השפה האילמת:

• מחוות- תנועות גוף ותנועות הבעה הם ביטויים "טיבעיים" או אינסטינקטיביים המשותפים לבני כל החברות אך אדם שיפרש את לשון המחוות של תרבות כלשהי על פי המשמעות שיש לה בתרבותו יסתבך.

 

• אנו רגילים לראות במחוות (תנועות גוף ותנועות הבעה) ביטויים "טבעיים" או אינסטינקטיביים, המשותפים לבני כל החברות. ואולם אין הדבר כך.

 

• בנוסף על הפירושים שהתרבות מעניקה לתנועה ייחודית היא גם קובעת למי מותר להשתמש במחווה מסוימת מתי וכלפי מי.

תוספות של המורה בכיתה

• במקביל לשפה המילולית יש שפה  לא מילולית
• שפה לא מילולית
• תלויית תרבות
• תנועת גוף היא תלויית תרבות
• תנועת גוף הודי,
• קריצה.. חיוך.. = הזמנה למין

 

המציאות בעיני בני תרבויות שונות

הרעיון לפי הדף של המורה על המציאות בעיני בני תרבויות שונות

• התרבות מעצבת את מחשבותיו ותחושותיו של האדם:
• תגובות אנושיות למצבים "אובייקטיביים" זהים, מוכתבות במידה רבה על ידי תרבותם.

הסבר המורה את הרעיון: בשביל להבין ההשפעה של התרבות על חיינו, ניתן לבחון מספר "מצבים אובייקטיבי"  כגון בית חולים, ניתוחים, הלוויות, לידות וכד'

• כלומר המחקר ביחידה מראה איך אנשים מתרבויות שונות, שעוברים אותו ניתוח מגיבים בצורה שונה.
• הסבר למה זה נקרא מצבים אובייקטיבים= הלוויה, ניתוח, לידה-= כואב=  מצבים אובייקטיבים
• השאלה היא איך אנחנו מגיבים לכאב, או איך נגיב בהלוויה
• ואופן התגובה שלנו תלוי בתרבות שלנו

 

• למשל הלוויה אמריקאית- מאופקת, שקטה, ממלמלים ואוכלים
• הלוויה של עדות מזרח- צרחות, וכד'
• כאב אותו כאב, האופן שאנחנו מגיבים תלוי בתרבות

 

• כנ"ל לידות
• יולדות שקטות, יולדות שקטות,
• תלויי עדה – תלוי בנורמות ההתנהגות בתתי תרבויות
• יש בתוך החברה הישראלית של נורמות התנהגות יותר קולניות, והבעת הרגשות יותר חופשית
• ובגלל זה הלוויה של עדות מזרח לא הלוויות אשכנזית
• מזרחים- הנורמה היא יותר להוציא החוצה

 

• בא לידי ביטוי גם בחתונות

 

זבורובסקי ערך  מחקר על תגובות של חולים לכאבים-

• אוכלוסיית הנחקרים הייתה גברים המאושפזים בבית חולים אמריקני בגין מחלות נוירולוגיות וסובלים מכאבים עזים.
• הוא רצה לבדוק
• גם את הביטוי שנתנו החולים לכאב
• וגם את התייחסותם לכאב כאינדיקטור למחלה חמורה.
• הנחקרים השתייכו לכמה קבוצות מוצא מתרבויות שונות :
• יהודים ואיטלקים שלא נולדו בארה"ב ואמריקאים ותיקים (דור 3).

תוצאות המחקר:

א. יש דמיון בין היהודים לאיטלקים בתגובה הגלויה לכאב ושוני בולט בינם לבין האמריקנים הותיקים.

• היהודים והאיטלקים נתנו ביטוי למצוקתם באמצעות תלונות ואנחות. הרבו לדבר על הכאב וציפו לעזרה והשתתפות בצער מצד הסובבים.
• -האמריקנים הותיקים הגיבו על הכאב באיפוק מירבי, אין טעם לשתף את הסביבה בסבלם ואין לתת פורקן חופשי לרגשות כי זה לא יועיל.

 

ב. תרבות היא גורם מכריע המשפיע על תגובת נחקרים לגירוי דומה

• האיטלקים מתייחסים להווה- מודאגים ומוטרדים מעצם תחושת הכאב ולכן תרופה לשיכוך כאבים מספקת אותם.
• היהודים מתייחסים לעתיד- רואים בכאב סימפטום למחלה חמורה העלולה לסכן את בריאותם הכללית, כושר העבודה, גורלם וגורל משפחתם לכן סירבו לקבל משככי כאבים בטענה שהן רק מטשטשות את סימני המחלה ולא מרפאות אותה.
• -האמריקנים הותיקים גילו גם אוריינטציה עתידית אך גישתם הכללית הייתה אופטימית כי הם נמצאים בבית חולים בידי מומחים.

 

• יהודים דור שני בארה"ב- סיגלו לעצמם את הסממנים החיצוניים של דפוסי התנהגות של תרבות האמריקאית הדומיננטית. הם התאפקו ונמנעו מלתת ביטוי קולני בפומבי לתחושת הכאב שלהם. אך זו הייתה הסתגלות שטחית בלבד.
• מבחינת הפירושים הניתנים לכאב ומבחינת הערכת המצב לגבי העתיד שנגזרת מפירושים אלה, החולים מן הקבוצה הזאת דומים ליהודים שאינם ילידי ארה"ב .

 

• לפיך יש הנחה: קבוצה המבקשת לרכוש תרבות חדשה כדי להיטמע בחברה כלשהי, יכולה בקלות יחסית לסגל נורמות אך לא ערכי תרבות בסיסיים שחבריה רכשו בילדותם בתהליך החיברות שלהם.

לסיכום

• המחקר מלמד כי למרות שיש דמיון במידת הרגישות הפיסית לכאב , התגובה החיצונית אליו שונה עקב הבדלים תרבותיים.
• מהתנהגותם השונה של החולים החוקר מסיק, כי תרבות היא גורם מכריע המשפיע על תגובתם של נחקרים שונים לגירוי דומה- הכאב
• וכן גם המשמעות שמייחסים החולים לכאב, ניכרת השפעת התרבות

אתנוצנטריות ויחסיות תרבותית

(המורה אמרה שארבעת המושגים אתנוצטריות, יחסיות תרבותית, כור היתוך, פלורליזם תרבותי ואולי גם ארוצנטריות מופיעים הרבה המבחן )

 

• כשאנחנו באים במגע עם תרבויות ששונות משלנו אנחנו יכולים להתייחס אליהם בשני אופניים
1. אתנוצטריות
2. יחסיות תרבותית

 

אתנוצנטריות

• אתנוצנטריות :   - התרבות שלנו במרכז
• אתנו= גזע, עם
• צנטרום= מרכז                    
• כלומר שיפוט תרבות אחרת באמות המידה של התרבות אחרת (שלהם).

 

• אנשים מתרבויות שונות נותנים לאותה מציאות פרשנות שונה.
• אנו נוטים לראות בתרבותנו דרך נכונה, טבעית וטובה ביותר, והתרבות שאנו שייכים אליה הופכת לקנה מידה לכל, השוואה.
• יש כאן הנחה מוסוות של היררכיה- תרבויות טובות יותר או נחותות.

 

• המורה בכיתה

• אתנוצטריות זוהי גישה שרואה את התרבות שלי כטובה ביותר
• כלומר התרבות שלי מהווה את הקנה מידה לשאר התרבויות
• שלי הכי טובה

 

• הנאצים היו הכי אתנוצטרים
• מיסיונרים נוצריים

 

• הערות אתנוצטריות: עצלנים, מסריחים, ברברים
• כלומר אם לא עושים מה שנהוג בתרבות שלי אז זה נחשב פחות טוב

 

• מצד אחד, מידה מסוימת של אתנוצנטריות היא הכרחית ונובעת מן הצורך של כל אדם בקשר רגשי עם המערכת התרבותית שלו,
• אבל מצד שני אתנוצנטריות היא מקור של אי הבנה ואף של קונפליקט.
• אנו נוטים לראות בתרבותנו דרך נכונה, טבעית וטובה יותר. זהו בעצם שיפוט ערכי, המפחית מערכן של תרבויות אחרות.
• הסכנה בגישה זו היא יכולה, במצבה הקיצוני ,להוביל לגזענות

 

• ניתן להיחלץ מאתנוצנטריות על ידי ניסיון להסתכל במאפיינים תרבותיים זרים לנו מנקודת ראותם שלהם במקום מזו שלנו.

• כלומר הפתרון ההגיוני הוא לנסות להסתכל במאפיינים התרבותיים הזרים לנו מנקודת ראותם שלהם במקום מזו שלנו.

 

• למעשה גישה זו מעמידה את התרבות שלי במרכז, הרגשה שהתרבות שלי היא הטובה ביותר, מתקדמת יותר ביחס לתרבויות אחרות. הגישה גורמת לאדם לראות את תרבותו שלו כמובנת מאליה ולפסול תרבויות אחרות.

יחסיות תרבותית: 

• ( רלטוויזם תרבותי ) ההפך מאתנוצנטריות .

 

• זוהי גישה חלופית לאתנוצטריות ומשמעותה שיפוט של כל תרבות על פי אמות המידה שלה עצמה.אין תרבות טובה או רעה הכל טוב יחסי.

 

• הסוציולוג צריך להתעלם מהערכים התרבותיים שעליהם התחנך ולבחון דפוסי אלה רק על פי המשמעות שיש להן בתרבויות שהוא חוקר .
• (הכתבה על כריתת הדגדגן. מחייבת אותנו לא רק להבין את הערכים והנורמות של חברה אחרת אלא גם להשעות את אמות המידה התרבותיות שהדריכו אותנו כל חיינו.

 

 

• המורה בכיתה

• יחסיות תרבותית זוהי גישה שבוחנת כל תרבות על פי ההגיון הפנימי שלה
• זה בדיוק ההפך לאתנוצטריות, אני  לא שופט אני מנסה להבין את הערכים הנורמות שלה
• למשל הערך של הפרה בחברה ההודי.
• סוציולוגים טובים צריכים להיות עם גישת יחסיות תרבותית

 

 

• כלומר זוהי גישה קשה לאימוץ משום שהיא מחייבת אותנו להבין לא רק את הערכים והנורמות של חברה אחרת אלא גם להשעות את אמות מידה התרבותיות שהדריכו אותנו כל חיינו.

 

• הבעיה היא שאין משהו להשוות אליו את התרבות למשל שפה היא סוג של סמלים מילים עומדות תמיד במקום משהו אחר, האותיות הן סימנים ושפה יכולה לעצב את המציאות שאסור להגיד כושי ברגע שמשנים את צורת הפנייה כך משנים את צורת הגישה.

 

• ע"פ הגישה הנ"ל לא ניתן לקבוע איזו תרבות טובה יותר או טובה פחות. זו הגישה הסוציולוגית המדעית שמחייבת לבחון דפוסים תרבותיים ביחס להקשר החברתי בו הם קיימים.

 

• מתוך סיכום
• גישת הקונפליקט תחזיק בגישת יחסי התרבויות מכיוון שניתן מקום להרבה תרבויות, לשוני בין הקבוצות, היא אומרת שאין רק סדר חברתי אחד שקיים.
• הגישה הפונקציונליסטית תחזיק בגישה האתנוצנטרית כי יש רק סדר חברתי אחד.

 

הגישה הרציונלית

• הגישה הרציונלית היא בחינת המערכת התרבותית על פי מידת ההיגיון הפנימי שלה.
• בעלי גישה זו אינם שופטים תרבות מסוימת על פי קריטריון מוסרי אבסולטי (ובכך הם שומרים, חלקית לפחות, על עקרון היחסיות התרבותית, אלא על פי הגיון הפנימי
• למשל במקרה של הנאצים הם שואלים כיצד קרה שאנשים סיגלו לעצמם ערכי תרבות (כמו השמדת יהודים) המבוססים על עובדות בלתי נכונות.

הלם תרבות- / אוניברסליזם תרבותי  המורה לימדה אחרי פלורליזם תרבותי

• מצב בו עוברים מתרבות אחת לתרבות אחרת ואין התאמה בין התרבויות.
• תחושה שחש אדם , תחושה של חוסר נוחות, בלבול שחש אדם כשהוא מוצא את עצמו בקרב עם, שבט, חברה שהנחות היסוד שלה שונות משל אותו אדם.
• הלם תרבות נוצר בעיקר כשמדובר בפער שקשור לנורמות לגבי יחסים בין אישיים.

 

• הסברים של המורה: הלם תרבות

אחת הסכנות שאנחנו פוגשים תרבות שהיא לא מוכרת לנו זהו מצב שניקלע אליו וניקרא הלם תרבות

• הלם תרבות זה מצב נפשי קשה מאוד שבו אנחנו בדרך כלל מרגישים לא טוב פיזית, (סוג של התמוטטות עצבים) התקפי חרדה, דיכאון, וכד'
• כלומר השפעה פיזית קשה
• הלם תרבות נובע ממצב שבו אנחנו מצפים שיתנהגו בצורה מסוימת כפי שאנחנו מכירים, ומתנהגים בצורה אחרת.
• כלומר אותן דוגמאות שנותנים למצב שהילד מת ואנחנו מצפים שתהיה הלוויה עם בכי, וצעקות, ובמקום זה יש שירה וחגיגה עם שירים זה יכול להכניס להלם תרבות
• במצב של סכנה וכולם שנטי, זה מצב של הלם תרבות
• חוקר שמצפה שיקבלו אותו בדרום אמריקה בקבלת פנים יפה, ומקבלים אותו בחניתות...

 

• אנחנו לא נוטים להכנס למצב של הלם תרבות לעתים קרובות, בגלל מה שנקרא אוניברסליזם תרבותי

 

• הסברים של המורה: אוניברסליזם תרבותי

• באוניברסליזם תרבותי מדובר על דפוסי התנהגות שניתן למצוא אותם כמעט בכל העולם, לרות שבצורה קצת שונה.

 

• למשל טקס הלוויה בכל חברה
• טקס חתונה בכל חברה
• שונה שהטקסים יראו באופן שונה
• זמני ארוחות
• היום מחולק למספר חלקים שבו אוכלים
• הסדרי לינה למינהם
• קבלת אורחים
• כל הדברים האלה הם דפוסי התנהגות שנמצא בכל מקום בעולם בצורה קצת שונה

 

• עצם הידיעה שזה קיים מקל את השהות בתרבות שלא מכירים
• למשל יודעים שגם כאשר נוסעים למונגליה אחרי זמן מסוים יגיע זמן הארוחה.
• שתמיד גם בחתונה גם מונגולית יש אוכל

 

 

תרבות גלובלית? (זה רק מהספר- מתוך סיכום)

• היום יותר מתמיד ניתן למצוא מספר רב של דפוסי תרבות שווים החוזרים ונשנים בכל העולם:
• כלכלה גלובלית- זרימה של מוצרים: המסחר הבין לאומי
• תקשורת גלובלית- זרימה של מידע.
• נדידה גלובלית- זרימה של אנשים.

 

• קשרים גלובליים אלה עשו את תרבויות העולם דומות זו לזו לפחות באופן שטחי.
• אבל רעיון התרבות הגלובלית לוקה בשלוש מגבלות חשובות.
• ראשית, זרימת המוצרים, המידע והאנשים ברחבי העולם אינה מאוזנת
• . קשרים הדוקים התהוו בעיקר בין אזורים עירוניים ואילו אזורים כפריים נשארו מנותקים יותר. ארצות אמריקה הצפונית ומערב אירופה משפיעות על שאר ארצות העולם יותר מאשר אלה משפיעות עליהן.
• שנית, רעיון התרבות הגלובלית מניח שהמוצרים והשירותים החדשים מצויים בהישג ידם של כל בני האדם באשר הם.
• אך תנאי העוני השוררים במרבית חלקי העולם שוללים ממיליוני אנשים אפילו את צורכי היסוד הדרושים לחיים בטוחים.
• שלישית, ניתן אמנם למצוא כיום אותם סממני תרבות בכל קצות העולם, אך אן להסיק מכך שבכל מקום מייחסים להם אותה משמעות.

כור היתוך מול פלורליזם תרבותי

• שתי הגישות הללו (אתנוצטריות ויחסיות תרבותית) הן בעלות פן פרקטי:
• כלומר כאשר חברה קולטת תרבויות ששונות ממנה היא יכולה להתייחס אליהם בשני דרכים
1. כור היתוך
2. רב תרבותיות- מדיניות של פלורליזם תרבותי.

"כור היתוך "-

• דגם קליטה של תרבות אחת שבו כולם צריכים ללמוד אותה, לזנוח את התרבות שלך ולאמץ תרבות חדשה.
• במילים של המורה:

• זהו דגם קליטה שבו קבוצות נדרשות לזנוח את התרבות שלהם ולקבל עליהם את התרבות השלטת
• כור היתוך נובע מגישת אתנוצטרית.

 

• האידיאולוגיה של כור ההיתוך לא הייתה מקובלת בארה"ב אך המדיניות היום יומית שיקפה גישה אתנוצנטרית שבעיקרה מונח הרצון להחדיר לבני הקבוצות השונות את תרבותה.

 

• מדיניות קליטה שלפיה הקבוצות האתניות השונות ,המיעוט האתני אמורות לסגל / לקבל את התרבות של הקבוצה הדומיננטית (הקולטת) ובהתאם גם לזנוח את התרבות המקורית שלהם.

 

• חשוב: כור היתוך נשען על עקרונות האתנוצנטריות
• דוגמאות של המורה

• החלפת שם לאתיופים נובע מגישה אתנוצטרית
• הרעיון שהשמות הישראלים הכי טובים, ואז החליפו שמות לאתיופים
• גם לצרפת יש אלמנטים של כור היתוך
• באיסור על רעלות יש אלמנט של כור היתוך

 

המורה + חוברת : מדיניות של פלורליזם חברתי / רב תרבותיות –מהספר

• פלורליזם תרבותי זוהי מדיניות שבא מאפשרים לכל קבוצה להמשיך לנהל את התרבות שלה במקביל לתרבות השלטת.
• מדיניות של פלוריזם תרבותי נובעת מגישה של יחסיות תרבותית.

 

• יש בעיה בפלורליזם קיצוני, כי אז לכל קבוצה יש תרבות משלה, ואז מאבדים את הזהות המשותפות
• כלומר באופן הזה, נוצר רב תרבותיות ויש סכנה לאבד את עמוד השדרה של החברה (מתוך סיכום)
• רב תרבותיות = תוכנית חינוכית/ מדיניות ש..

 

 

• רב תרבותיות (פלורליזם חברתי) היא תוכנית חינוכית המכירה ברב גוניותה התרבותית של החברה האמריקאית בעבר ובהווה ומקדמת את השוויון בין כל המסורות התרבותיות.

• (לנוכח הגידול המואץ של האוכלוסיות האפריקניות, האמריקנים אפריקנים, ההיספנים והאסיאתים.
• הגישה הנ"ל מעודדת אנשים להזדהות עם הקטגוריה שלהם ולא עם האומה כולה (דבר שפוגם באחדות הלאומית),
• כמו כן יש לה נטייה לשפוט רעיונות על פי גזעם/מינם של המבטאים אותם (חוויה אפריקנית), יש כאן בעצם הפרדה גזעית מחדש . 

קליטה

• תוספת של המורה : בתוך מדינות עם פלורליזם תרבותי  יש רב תרבותי
• הכוונה ברב תרבותיות זה תוכנית לימודים שמאפשרת לכל קבוצה לקיים את הלימודים שלה
• זה משהו שקשה למצוא בימנו
• בארצות הברית יש אוניברסיטות של שחורים ולומדים בהם את ההיסטוריה של אפריקה
• בישראל זה לא קיים כל כך

 

• כלומר כל קבוצה לומדת זיכרון קולקטיבי שלה, פרשנות למציאות שלה, ואז מסתכנים לאבד את המשותף
• ש"ס למשל בעייתית מאוד

• קליטה ( מהסיכום) "מבנה חברתי פלורליסטי"-  (פלורליזם= חופש)

• גם קליטה נשענת על עקרון היחסיות התרבותית.
• כל קבוצה תנהל את חייה על פי מערכת הערכים שלה, ובתי הספר יכבדו ערכים אלה ולא יכפו על קבוצות המיעוט את תרבות הקבוצה הדומיננטית.
• פלורליזם- משטר מדיני המכיר בקיומן של קבוצות לאומיות ,דתיות או מדיניות שונות.

 

• כל הקבוצות האתניות שמרכיבות את התרבות רשאיות לקיים את הדפוסים שלהם ואת המערכת התרבותית שלהם. אין תרבות אחת שיש לה מונופול על קביעת המערכת התרבותית.

 

• חשוב: פלורליזם חברתי נשען על עקרונות היחסיות התרבותית

• תוספות מתוך הספר

• במהלך שנים רבות הייתה הגישה השכיחה בארה"ב, למשל, מבוססת על דגם קליטה המכונה כור היתוך.
• הקבוצות האתניות השונות נדרשו לזנוח את תרבותם המקורית ולסגל את תרבותה של התרבות הדומיננטית- תרבות המעמד הבינוני הלבן.

• קבוצות דומיננטיות אינן נוטות לוותר בקלות על השליטה החברתית-תרבותית שבידן, והן רואות במבנה חברתי פלורליסטי איום על עצם קיומה ותפקודה של החברה ועל מעמדן בה.

 

אירוצנטיות, אפרוצטריות –(המורה לא ראתה כאלה במבחן אבל יתכן שיהיו)

• אירוצנטריות היא דומיננטיות של דפוסי התרבות האירופיים (בעיקר האנגליים).
• (המורה ארו צנטריות – ארופה במרכז)

 

• הגישה הרב תרבותית שנויה במחלוקת משום שהיא תובעת מן האמריקאים לשקול מחדש את הערכים והנורמות הנחשבים בעיניהם למרכזיים.
• ישנו ויכוח המתמקד בשאלה כיצד צריכה מערכת החינוך האמריקאית ללמד על אודות התרבות. חסידי הרב תרבותיות רואים בגישתם דרך להצגת תמונה מדויקת יותר של העבר האמריקני.

 

• אפרוצנטריות היא דומיננטיות של דפוסי התרבות האפריקנים.
• (המורה אפרוצנטריות אפריקה במרכז)

 

• שוללי הרב תרבותיות מבקרים בעיקר את השפעתה המפלגת ורואים בעובדה שהיא מעודדת אנשים להזדהות עם הקטגוריה שלהם ולא עם האומה כולה פגיעה באחדות הלאומית.
• בסופו של דבר, טוענים המבקרים, היוזמות הרב תרבותיות מחדשות בדיוק אותה הפרדה גזעית שהאומה האמריקנית נאבקה נגדה במשך שנים.
• תוכנית לימודים אפרוצנטרית מאלצת את התלמיד לראות נושאים מסוימים מנקודת ראות חד צדדית.

 

שאלה לדוגמא שהמורה חילקה בשיעור

1. הסבר בקצרה את המושגים אתנוצנטיות, יחסיות תרבותית, כור היתך, פלואליזם תרבותי
2. בארצות הברית רווחת הטענה כי כינויים שונים הקשורים לקבוצות מיעוט אינם "נכונים" והם משקפים מבנה כוח פוליטי, כלכלי, ואינטלקטואלי, שהיה מקובל במערב במשך מאות בשנים. לכן נשמעת הדרישה להחליף כינוים אלה בביטויים "נכונים" יותר מבחינה פוליטית. כך למשל יש לכנות את הכושים בשם אפרו אמריקנים, את הסינים (החיים בארצות הברית), אסיינים אמריקנים, ואת האינדיאנים אזרחים ראשונים.
   הסבר בעזרת המושגים הסוציולוגים שסיכמת בסעיף א' מה מונח בבסיס הדירשה להחלפת מושגים בשפה כמותאר לעיל.

להסתכל בממן 12 שאלה 2

ישראל- חברת מהגרים – המורה לא נכנסה לכך

מאמר: ישראל- חברת מהגרים (כור היתוך)

• החברה הישראלית עברה תהליכים חברתיים הדומים לאלה שעברו חברות מהגרים אחרות, אך היא נבדלת מהן בקצב התהליכים ובעוצמתם.

• מדיניות הקליטה של חברת היישוב הייתה מבוססת על הדגם של כור היתוך.
• עם קום המדינה הגיעו לישראל קבוצות גדולות של עולים יוצאי תרבויות שונות מהתרבות הישראלית (התבססה על המזרח אירופאית).
• בשלב זה קיבלו מוסדות המדינה את דגם כור ההיתוך כנתון. הם נקטו גישה אתנוצנטרית וראו ברבים מן העולים אנשים בעלי תרבות פרימיטיבית שאינה מתאימה למציאות החברתית-כלכלית בישראל.
• היה צורך, לדעתם, בחינוך מחדש של עולים אלה לאור הערכים של התרבות הישראלית החדשה.
• הדגם הפלורליסטי לא שימש אלטרנטיבה, אפילו לא ברמה הערכית.
• השאיפה הכללית היתה שההבדלים בין קבוצות המוצא והעדות השונות ייעלמו.
• דוגמא לתפיסה זו ניתן למצוא בתכנים שאפיינו את מערכת החינוך בישראל. מערכת זו ניסתה להקנות לכל תלמידיה ערכי תרבות מודרניים-מערביים.
• כלומר הם חשבו שהיה צורך בחינוך מחדש של העולים לאור הערכים של התרבות הישראלית החדשה.

לגבי גישת כור ההיתוך שננקטה בישראל יש 3 סוציולוגים שניסו להתמודד עם השאלה:

1. יוחנן פרס- אומר שהחברה הישראלית הייתה בתהליך של מודרניזציה ויוצאי ארצות המזרח הגיעו מארצות שעדיין לא פגשו בתהליכי מודרניזציה ולכן נדרש מהם להסתגל. הוא נוקט בגישה פונקציונליסטיתת . בכור היתוך הייתה פונקציונליות לחברה כולה.
2. סבריסקי- אומר שהמניע האמיתי למדיניות הקליטה של כור היתוך הוא בעצם ניסיון של המעמד השליט (תרבות מזרחית-אירופאית) ליצור מעמד נשלט ,מעמד מנוצל וזה מתאים לגישת הקונפליקט.
3. יעקב חזן- אמר שדגם הקליטה הזה נקלט בגלל חוסר ידע והיכרות עם התרבויות שהגיעו.

 

איזנשטאט: מה המשמעות של קליטה טובה?

• יש 3 שלבים המשמשים קריטריונים לקליטה טובה:

1.קליטה אינסטרומנטלית (מכשירית) – פתרון של בעיות תכניות עבודה, דירה, רכב

2.קליטה סולידרית –קשרים חברתיים בין העולים לבין האוכלוסייה המקומית

3.קליטה ערכית- קבלת הערכים והנורמות של האוכלוסייה הקולטת

 

• המורה התייחסה אליו בדף שלה וכתבה
• קליטה מוצלחת : אינסטרומנטלית, סולידארית ערכית.

 

התרבות הדומיננטית ותת תרבויות

מבוא

• הסוציולוג בורדיה טוען כי בתהליך החיברות אנו מפתחים הביטוס, הכולל בתוכו את מכלול הסמלים, ההתנהגויות והפרשניות המתאימים לתרבות שהפרט שייך אליה.
• ההביטוס מאפשר לקבוצות שונות להבחין את עצמן משאר הקבוצות באמצעות פיתוח יסודות תרבותיים, הייחודיים להן בלבד.

 

• המורה
• עד עכשיו דיברנו על תרבות של חברה באופן כללי
• אבל בכל חברה שניקח נמצא את התרבות השלטת, ובמקביל נמצא תת תרבויות

 

 

 

	תרבות שלטת
תת תרבות	תת תרבות	תת תרבות

 

 

 

תרבות דומיננטית

• מתוך סיכום
• תרבות דומיננטית= התרבות השלטת ,המרכזית שמכתיבה מטרות וערכים.
• מדיניות המצדדת בפלורליזם תרבותי תיטה להרשות לקבוצות חברתיות שונות לשמור על ייחודן התרבותי. יש דרישה להכיל גם אלמנטים תרבותיים השייכי לכלל, לתרבות הדומיננטית.

 

• המורה

• התרבות השלטת, זוהי התרבות ששולטת במדינה, זה התרבות שמועברת אלינו בתהליך המדינה (למשל אמצעי תקשורת)
• למשל של מי הערכים,
• למשל תרבות ישראלית- אלמנטים מערבים

 

• כלומר יש ראיה יותר מערבית אשכנזים

 

• למשל ערכים כמו אינדיבידואליזם, השגיות שהם ערכים יותר מערביים

 

 

תת תרבות באופן כללי

• תת תרבות= קבוצה המאופיינת בזיקה כפולה- לתרבות הדומיננטית וגם למטרות, לציפיות, ולערכים המיוחדים שלה- מכונה תת תרבות.

• תוספת של סיכום: דפוסים חברתיים המייחדים מגזר מסוים של אוכלוסיית החברה.

 

• דף של המורה על תת תרבות
• תת תרבות = דפוס שיש לו ייחוד משלו, אך יש לו גם נקודות רציפות עם התרבות השלטת. - אם הדפוסים אינם טובעים חותמם אז הם לא תת תרבות

 

מה שהמורה אמרה בכיתה

• במקביל לתרבות השלטת יש תתי תרבויות

 

• תת תרבות זוהי קבוצה שהיא חלק מהתרבות אבל יש לה גם דפוסים משלה.
• התת תרבות משפיעה על מי שחבר בה,

 

• אני יודע לאיזה תת תרבות אני שייך, זוהי תת תרבות שמשפיע עלי וכד'
• יש לה משהו יותר רגשי

 

• תת תרבות יכולה להיות מבוססת על דת, עדה, מעמד, מין, מקצוע, גיל, פעילות פנאי וכד' (וגם כתות)

 

• ניתן להבחין בכמה טיפוסים עיקריים של תת תרבויות:

תת תרבות נורמטיבית

• תרבות של קבוצה המקבלת את מרבית הערכים של החברה הכללית, אך מתנהגת בתחומי חיים מסוימים על פי מערכת ערכים ונורמות שונה.

 

• המורה: תת תרבות נורמטיבית = קבוצה המקבלת את מרבית הערכים של החברה הכללית, אבל בתחומי חיים מסוימים מתנהג על פי מערכת ערכים ונורמה שונה.
• היא בעלת מאפיינים יחודים משלה, לרוב אפייונים חיצונים
• כלומר תת תרבות נורמטיבית אפשר לזהות אותה חיצונית
• אפיון חיצוני למשל: שפה, לבוש, אוכל, טקסים וכד'

 

• תת תרבות נורמטיבית מתקיימת לצד התרבות הכללית ולא מפריעה באופן משמעותי לתפקודה התקין ולכן היא לא מפעילה נגדה סנקציות שליליות.
• לתת תרבות נורמטיבית יש בדרך כלל בולטות ניכרת המאופיינת בסגנון חיים ייחודי, ונוטה להעניק לחבריה זהות ניכרת לעין.

 

• לדוגמה: מתוך סיכום
• עולים מרוסיה: זהב אדום, מעדניות, בגדי עור,
• שומרונים, דרוזים, אתיופים :קעקועים.
• אך כל אלו מקבלים את ערכי התרבות הדומיננטית.

 

• לדוגמא:
• אמריקאים ממוצא איטלקי. לתת תרבות נורמטיבית יש בדרך כלל בולטות ניכרת- היא מאופיינת בסגנון חיים ייחודי, ונוטה להעניק לחבריה זהות ניכרת לעין.

 

• לדוגמה: המורה
• עדות בישראל הן תתי תרבויות נורמטיביות
• אופנוענים בישראל יכולים להיות תת תרבות נורמטיבית.

 

• אזור מגורים בארץ יכול להיות תת תרבות נורמטיבית.
• שפה, לבוש

 

 

• בתוך התת תרבות נורמטיבית יש  (בנוסף) שני סוגים ספציפים

 

הפרופסיות= תת תרבות פרופסיונלית

• הפרופסיות: אנשים העוסקים במקצוע מסוים נבדלים לעתים משאר בני החברה בתכונות מסוימות, שנרכשו תוך כדי העיסוק המקצועי.
• למשל, הדיבור האיטי של הגננת, הידיים המחוספסת של החקלאי וכו'.
• מעטים ניתנים להגדרה כתת תרבויות של ממש.
• אלה הן הפרופסיות, המהוות קהילה נפרדת בתוך החברה הכללית.

 

• הכינוי פרופסיה או מקצוע פרופסיונלי שמור למקצועות כמו רופא, עו"ד, רופא שיניים שנהנים מיוקרה חברתית גבוהה ואוטונומיה מקצועית מלאה.

 

• המורה
• מקצועות שיש להם מאפיינים מאוד בולטים שלהם
• לפי המורה חייב להיות מקצוע עם יוקרה, ולכל החיים
• כגון שפה, לבוש, קודים אתים למינהם,
• בדרך כלל מקצועות עם יוקרה גבוהה, הרבה חופש, הרבה אוטונומיה (ככל שיש יותר חופש בעבודה, כך יוקרת העבודה יותר גבוהה)
• זה לרוב לכל החיים כגון: רופאים, עורכי דין,
• כלומר לא כל מקצוע מהוה תת תרבות פרופסויונלית
• הוא צריך להיות עם יוקרה, הרבה אחריות, וכד'

 

להלן האפיונים של מקצועות אלה ושל העוסקים בהם המצדיקים את סיווגם כתת תרבות:

• גוד: קבע 6 מאפיינים לזהות פרופסיות (מדובר על מספר קטן של עיסוקים:

 

1. תחושת השתייכות של אנשי הפרופסיה לקבוצת עמיתיהם, ה- PEER GROUP, עמוקה מאוד.
• יש תחושת השתייכות של אנשי הפרופסיה לקבוצות העמיתים בפרופסיה וזה בא לידי ביטוי בכנסים שלהם, בכתבי העת שלהם. אנשים אלה צריכים להכיר את האנשים המרכזיים שאיתם הם עובדים.
2. ההשתייכות לקהילה הפרופסיונלית היא לצמיתות.
• ההשתייכות לקהילה הפרופסיונלית היא לתמיד (גם אם אדם יצא לפנסיה הוא פרופסור או עו"ד).

 

3. קיימים כללים המסדירים את החברות בפרופסיה.

 

4. לאנשי הפרופסיה יש מערכת כללים מחייבת, לדוגמא כללי האתיקה המקצועית של רופאים.
• לכל פרופסיה יש מערכת ערכים נורמטיבית שמחייבת את אנשי הפרופסיה כמו: אתיקה (לטפל בכל חולה)

 

5. למשתייכים לפרופסיה יש שפה אופיינית, המבדילה בין איש הפרופסיה להדיוט.
• לכל פרופסיה יש דיאלקט (השפה המקצועית) המקצועי שאופייני לאנשי הפרופסיה.

 

6. קיימים כללי התנהגות מוגדרים, המכוונים את אנשי הפרופסיה במגעיהם עם קהל הלקוחות, וכן גם כללי התנהגות מוגדרים, המכוונים אותם במגע עם עמיתיהם.
• יש כללי התנהגות מוגדרים עם העמיתים בפרופסיה השונים מן ההתנהגות עם הציבור הכללי.

 

• גוד אומר שגם לעבריינים אפשר להתייחס כאל פרופסיה ( שפה, כללי התנהגות)

 

מעמד הפנות (תת תרבות פנות (מהמילה פנאי)

• תת תרבות זו היא דוגמא לתת תרבות שחבריה שייכים לרבדים חברתיים עליונים. (לפי תורסטיין ובלן):

 

• בני אדם המשתייכים לרבדים אלה עשירים מספיק כדי שיוכלו להמנע במופגן מעבודה יצרנית מכניסה. הם מכונים מעמד הפנות שכן הזמן הפנוי הוא אחד הביטויים לעושרם. גם הרגלי הצריכה שלהם נוצרו כדי להפגין עושר מופלג.

 

• הכלכלן גלבריית טוען כי כיום היקפו של מעמד זה הולך ומצמצם, ואת מקומו תופס "המעמד החדש". בן המעמד החדש אינו מסתייג מעבודה בשכר, והוא רואה בעבודה מקור להנאה, והיא אינה נתפסת רק כמקור הכנסה או כמעמסה.

 

• המורה:
• הכוונה לתת תרבתו של אלפיון עליון;
• גולף יכטות,
• מרוצי סוסים באנגלית
• צייד באנגליה
• לא משתמשים בזה.

 

תת תרבות ערכית

• תת תרבות ערכית = קבוצה אשר לא מקבלת חלק מהערכים הבסיסים של החברה או ליתר דיוק לא מקבלת את סדר העדיפויות שהחברה קבעה לגבי חשיבותם של ערכים מסוימים

 

• כלומר תת תרבות ערכית זוהי קבוצה שמקבלת את הערכים והנורמות של התרבות השלטת, אבל יש לה בעיה עם סדר העדיפויות.

• למשל יש בעיה איפה יושב אהבת המולדת, או כולם שווים, או פמיניסטיות

 

• תת תרבות ערכית זה לא אפיון חיצוני, אלא משהו אחר

• הרעיון שזוהי קבוצה שאומרת שהם חלק מהחברה אבל רוצה שיעלו ערך של שוויון הזדמנויות יותר למעלה
• למשל רוצים שיעלו: ארץ ישראל שלמה, פמיניסטיות, אולי האתיופים

 

• תת תרבות יכולה להתחיל  כנורמטיב ת ולעבור לערכי

 

• לא מדובר אפוא בשלילת ערכי היסוד של החברה, אלא ברצון לשנות סדרי עדיפות והדגשה.
• היא מתקיימת לצד התרבות הכללית ולא מפריעה באופן משמעותי לתפקודה התקין ולכן התרבות הכללית לא מפעילה נגדה סנקציות שליליות.

 

 

• לדוגמה:
• תנועת השמאל יצאו נגד סולם עדיפויות המעלה את ההישגיות לראש הסולם. דיכוי, ניצול, אי צדק חברתי וכדומה נראו בעיניהם פועל יוצא של סולם עדיפויות.
• לדוגמה:
• פמיניסטיות,
• מתנחלים (הציונות הדתית) מנסים להעלות את הדת בסדר העדיפויות
• אתיופים

תרבות נגד

• תת תרבות נגד שוללים שלילה מוחלטת כמעט את ערכי החברה הכללית ומציעים מערכת ערכים חלופית ,המבטאת  מחאה והתנגדות לערכים של התרבות הכללית.

• אלה הם דפוסי תרבות העומדים בניגוד גמור לאלה המקובלים בחברה.
• בחברות רבות תרבויות נגד צומחות בקרב בני נוער.
• תרבות נגד מוצאת לעתים את ביטויה לא רק בערכים בלתי מקובלים, אלא גם בהתנהגות חריגה.

 

• המורה תת תרבות נגד = קבוצה אשר שוללת באופן כמעט מוחלט את ערכי החברה הכללית ומציע מערכת ערכים אלטנרנטיביות (ערכים ונורמות משלה), ומהווה איום על החברה

• כמובן שהתת תרבות נגד מהווה איום על החברה (כי נותנת אלטרנטיבה לתרבות השלטת)

 

• קשה למצוא דוגמאות לתת תרבות נגד, כי החברה לא סובלנית כלפיהם

• חברה מוכנה לספח תת תרבות נורמטיביות וערכית, אבל תת תרבות נגד החברה לא סובלנית כלפיהם
• עם ערבי ישראל ילכו לאסד ילקח מהם הדרכון

 

 

• חברי תת תרבות זו שוללים שלילה מוחלטת כמעט את ערכי החברה הכללית ומציעים מערכת ערכים חלופית, המבטאת מחאה והתנגדות לערכים של התרבות הכללית.

• תת תרבות נגד מהווה איום ממשי להמשך קיומה של החברה, ולפיכך החברה מחפשת דרכים להפחית מעוצמתה.

 

 

• לדוגמה:
• תנועת ההיפים בארה"ב שטענו כי התרבות האמריקנית הדומיננטית, השמה דגש על הישגיות וחומרנות הביאה לידי תופעות שליליות במישור האישי והחברתי כאחד:
• ניצול ודיכוי, מתחים ותסביכים נפשיים שלדעתם כל אלה הם פועל יוצא של הסדר החברתי הקיים.
• מחאתם נגד התרבות הדומיננטית באה לידי ביטוי באמצעות נסיגה מן המרוץ הכללי ופיתוח סגנון חיים חלופי, המבוסס על ערכים אקספרסיביים כלומר הדגישו את חשיבות ההגשמה העצמית, את האמונה באדם הטוב ואת הרוחניות לעומת הנוחיות החומרית.
• היא מוצאת ביטוי לא רק בערכים בלתי מקובלים אלא גם בהתנהגות חריגה כמו צורות לבוש ומוזיקה.

 

• לדוגמה: של המורה

• הבעיה באיטליה

• שיושבת באיטליה תת תרבות נגד- המאפיה
• ובגלל זה איטליה נחשבת תרבות חלשה.

 

 

• קו קאס קלאן בארצות הברית (מסכות לבנות בארצות הברית)

 

• כת השטן- היא תת תרבות נגד קלאסית כי היא שוללת את התרבות השלטת שאומרת שאלוהים זה טוב ובעד בעלי חיים
• ואומרת שהשטן הז טוב, וכד'
• בגלל זה לא קל למצוא כת השטן בארץ

 

 

• האמריקאים "חזקים" בתת תרבות נגד
• כתות למיניהם

 

• נטורי קרתא  = בין ערכית לנגד
• כהנה, היה נגד, שלל את היסודות של מדינת ישראל
• (דתים ככל יכולים להחשב בנורמטיבית ובערכית)

 

 

 

• בחברות רבות צומחת תת תרבות זו בקרב בני הנוער המתבגרים

מחקר של ספייטס

• ספייטס ערך מחקר אמפירי באמצעותו ניסה לבדוק האם חלה במשך הזמן התקרבות בין הערכים המאפיינים את התרבות הדומיננטית לבין הערכים של תרבות הנגד.
• הערכים סווגו לשלוש קטגוריות עיקריות:

1. ערכים אינסטרומנטליים- שימת דגש על השגת מטרות בעתיד באמצעות תהליך רציונלי מכוון.
2. ערכים אקספרסיביים: שימת דגש על הנאה מיידית בהווה.
3. ערכים פוליטיים- שימת דגש על כוח, השפעה, סמכות וכו'.

• מן הערכים המשתקפים בכתבי העת שנבדקו עולה, כי בארה"ב קיימות שתי תרבויות המדגישות ערכים שונים, ואף מנוגדים.
• התרבות הדומיננטית שמה דגש בערכים אינסטרומנטליים, ואילו תרבות הנגד- בערכים אקספרסיביים ופוליטיים.
• נראה כי לא חל שינוי בתרבות הדומיננטית ואין היא מאמצת את ערכי תרבות הנגד.
• ערכי התרבות הדומיננטית נשארו יציבים למדי, ואם ניכרת בהם מגמת שינוי אי אפשר לראות בה התקרבות אל תרבות הנגד, אלא להפך. שנויים רבים חלו דווקא בתרבות הנגד, וביניהם עליה ניכרת בזיקה לערכים פוליטיים.
• ספייטס מפרש שינויים אלה כמעבר של תרבות זו ממעמד של תרבות נגד למעמד של תת תרבות ערכית, שחבריה דוגלים למעשה בערכים של החברה הדומיננטית, אך מטיפים לסדר עדיפויות שונה.

 

תרבות אידיאלית ותרבות ממשית (תוספת מהסיכום לא יודע מאיפה)

• "תרבות אידיאלית" = הדפוסים החברתיים המתבקשים מן הערכים והנורמות
• "תרבות ממשית" = הדפוסים החברתיים הממשיים העונים רק בקרוב על ציפיותיה של התרבות

 

• לדוגמה: תרבות אידיאולוגית של חשיבות הנאמנות המינית בחיי הנישואין אך בפועל בתרבות הממשית יש הרבה בגידות.
• סתירות מעין אלה נפוצות בכל חברה, שכן אין איש שעומד בדרישות האידיאולוגיות בכל עת.
• אך עם זאת לצוויה המוסריים של התרבות יש בכל זאת השפעה מכרעת על חיינו.

 

שאלה מדף שההמורה חילקה בשיעור 4

1. הגדרה בקצרה תת תרבות נורמטיבית, תת תרבות ערכית ותת תרבות נגד (3 נקודות)
2. נתונות 12 הקבוצות הבאות, יש לשייך כל קבוצה לתת תרבות ולהסביר ביחס לאיזו תרבות (ואם אין לא בכלל תת תרבות להגיד)

חברי קיבוץ בגליל המערבי

• תת תרבות נורמטיבי (שפה, לבוש)
• כלומר מאפיינים ייחודים בדרך כלל חיצוניים

חברי יישוב קהילתי של גוש אמונים תת תרבות ערכית

• תת תרבות ערכית ביחס לחברה הישרראלית
• (ביחס למתנחלים- תת תרבות נורמטיבית. )

תלמידי האופ באחת המכללות העירוניות

• תת תרבות  נורמטיבית, כ אופ הם סטודנטים אחרים יש להם מאפיינים שלהם – שפה שרק הם מבינים כגון ממן כגון ממח, עושים במקביל לעבודה, לומדים שלא בקמפוסים

חילים המשרתים ב"משמר הגבול"

• תת תרבות נורמטיבית

עולים מאתיופיה

• תת תרבות נורמטיבית
• (יכול להיות גם תת תרבות ערכית)

סטודנטים ישראלים שלומדים באנגליה

• באנגליה- תת תרבות נורמטיבית- שפה, לבוש, אפיונים ייחודים
• ביחס לחברה הישראלית תת תרבות ערכית- חשוב להם השכלה, ערכית

"יורדים" ישראלים בארצות הברית

• בחברה האמריקאית הם תת תרבות נורמטיבית
• ביחס לחברה הישראלית הם ערכית.

סטודנטים נוצרים מחו"ל הלומדים לימודי דת במוסד אקדמי בירושלים

• בארץ- תת תרבות נורמטיבית- שפה, לבוש, אפיונים ייחודים
• ביחס לחברה האירופית נוצרית תת תרבות ערכית- חשוב להם השכלה, דתית

"הכושים העברים בדימונה"

• תת תרבות נורמטיבית

תלמידי ישיבה

• ערכית ביחס לחילונית
• ביחס לדתית נורמטיבית

תושבי באר שבע

• לא תת תרבות

רופאים וטרינרים בישראל

• תת תרבות פרופסיונלית

שינוי תרבות- המקרה הישראלי

שינוי תרבותי- מתוך הספר

• "אינטגרציה תרבותית"= הזיקה ההדוקה בין מרכיביה השונים של מערכת תרבותית.
• כל שינוי באחד מממדי התרבות מלווה בדרך כלל גם בשינויים אחרים
• לדוגמה עם גידול השתתפות הנשים בכוח העבודה חלו שינויים בדפוסי המשפחה, כולל עליית גיל הנישואין הראשונים, עליית שיעור הגירושין וגידול בשיעורם היחסי של הילדים הגדלים במשקי בית ללא אב.

 

• מרכיביה השונים של מערכת תרבותית אינם משתנים כולם באותו הקצב.
• ויליאם אוגברן ציין שהטכנולוגיה מתקדמת במהירות ויוצרת מרכיבים חדשים של תרבות חומרית (כמו תינוקות מבחנה) בקצב שהתרבות הבלתי חומרית (כמו הורות) אינה מסגלת להדביק אותה. הוא מכנה תופעה זו בשם :

 

• השהייה תרבותית היא ההשתנות הבלתי אחידה של מרכיבי התרבות השונים העלולה לגרום להתפוררות מערכת תרבותית.

 

• שינויי תרבות מתחוללים בשלוש דרכים:

1. ההמצאה- התהליך של יצירת מרכיבי תרבות חדשים- טלפון, מטוס.
2. תגלית- היא אבחון או הבנה של דבר שלא הובן די הצורך קודם לכן- כוכב רחוק או מזון של תרבות אחרת. תגליות רבות נובעות ממחקר מדעי אך עשויה להתרחש גם באורח מקרי.

 

3. דיפוזיה- התפשטות מרכיבי תרבות מחברה אחת לשניה. . (טכנולוגיית הרדיו, פקס, מחשב) .הדיפוזיה התרבותית הגיעה כיום למימדים שלא היו כמותם אי פעם בעבר.

• הדיפוזיה היא תהליך דו סטרי וחלק ניכר ממה שנחשב בארה"ב לאמריקני הגיע למעשה מתרבותיות אחרות כולל השפה האנגלית

.שינויי תרבות- "המקרה הישראלי"- מתוך החוברת

• דוגמא מיוחדת במינה לשינוי ולהתחדשות תרבותית היא התפתחות התרבות הישראלית העכשווית.
• בישראל נוצרו טיפוסים חברתיים חדשים, החלוץ והצבר, שהיו תמצית התרבות הישראלית המתחדשת. החלוץ, כדמות או סמל תרבותי, צמח בתקופה הפורמטיבית של החברה המתחדשת בישראל (1914-1929, העלייה השניה והשלישית).
• לחברה הישראלית היתה בתקופה זו תדמית גברית- חברה חזקה השואפת לעצמאות חברתית, פוליטית ובטחונית.

 

• כיום ניכרת בתרבות הישראלית השפעה הולכת וגוברת של תרבות המערב, ובעיקר של התרבות האמריקנית.
• אולם, בניגוד לתרבות העלייה השניה והשלישית שיצאה מתוך שלילת הגלות, הולכת ונוצרת כיום בישראל תרבות הממזגת לתוכה ערכים תרבותיים של כל קבוצות המוצא השונות המרכיבים אתה.

 

• ואולם, לצד התהליכים ההופכים את התרבות למשותפת לכל הקבוצות, נראה כי קיימים גם תהליכים דיסאינטגרטיביים, המעמיקים את השסעים וההבחנות בין הקבוצות.

 

 

 

1