יום ראשון, 4 באוקטובר 2009

1 C) פרספקטיבה סוציולוגית כולל הכל ב

I גישות תיאוריות שונות

מבוא-

· פרק זה בשונה מקודמו מתייחס לחילוקי הדעות בקרב הסוציולוגים, מהגישות התיאורטיות השונות ומניתוח תופעות חברתיות באמצעות דגמים תיאורים נוגדים של החברה

o הגישה התיאורטית של החברה משאירה את חותמה על ההסברים שהוא נותן לתופעות חברתיות, על סוג התופעות שהוא חוקר, ולעתים אפילו על שיטת המחקר שהוא מעדיף

· ישנם כמה דגמי חברה שהסוציולוגים משתמשים בהם.

o המושג דגם חברה מכוון לדרך שבה החוקר מתייחס לחברה,

o מעין קווי מחשבה כלליים המנחים את הדגשים המושמים בניתוח התיאורטי.

o ישנם שלושה קווי מחשבה כאלה (שהספר מציין)

§ אולם יש להבין שאין מדובר על גישות תיאורטיות נוקשות.

§ קווי מחשבה אילו מייצגים צורות חלופיות לניתוח תופעות חברתיות,

§ צורות היכולת קבל פנים שונות גם בהתאם לסוגיה הנחקרת.

o פירוט של המורה

· חלק זה עוסק בגישות הסוציולוגיות.

· פרדיגמה= היא שם מעל תיאוריה

· הכוונה היא לזווית הראיה, האופן שבו רואים את הדברים

· כל תחום שניקח יש כמה דרכים לראות את התחום, זה הגישות של אותו תחום.

o פסימי, אופטימי וכד'

§ המורה נתנה דוגמא של משפחה שכל אחד חושב אחרת על אותו סיפור.

· כלומר התופעה בחברה אותה תופעה, הנקודה היא

o היא מה אני שואל, איך מנתח, ואיפה נמצא ההסבר=(כלומר זה הסבר השוני בין הגישות הסוציולוגיות)

§ כלומר השוני הוא בשאלות ובמסקנות

· לפי הספר את הגישות הסוציולוגיות אפשר לחלק על פי שלושה קריטריונים

· המורה דיברה רק על שני קריטריונים לחלוקה (השניים הראשוניים)

א) הסכמה (= קונצנזוס) למול מאבק (קונפליקט):

· ישנן גישות שהולכות על בסיס של הסכמה (קונצנזוס) וישנן גישות ששמות את הדגש על הקונפליקט

גישות ששמות דגש על הסכמה

· החוקרים הדוגלים בהסכמה נוטים לראות במבנה החברתי דגם המשמר דפוסי התנהגות ונוטה ליציבות ולסולידריות מתוך הסכמה על הערכים המרכזיים בחברה.

· גישות אלה אומרות (כלומר זווית ראיה) שרואות את החברה כמשהו שלם. כמשהו שעובד בהרמוניה, בשיתוף פעולה.

o למשל צבא: הרעיון שכל החילות עובדים בשיתוף פעולה אחד עם השני. (אין תחרות,

o כלומר שיתוף פעולה, הרמוניה, עובדים ביחד.

· בעיקר מדובר על הגישה הפונקציונליסטית.

גישות ששמות דגש על קונפליקט

· החוקרים הנוטים לכיוון הקונפליקט מדמים את החברה למעין שדה קרב, שקבוצות או פרטים נלחמים בו בניסיון לשלוט על משאבים חברתיים נדירים.

o לפיכך, לטענתם החברה נמצאת בתהליך של שינוי מתמיד, כאשר השליטה על משאבים עוברת מיד ליד, וגם המשאבים עליהם נלחמים מוחלפים בהתאם לתקופה.

· לעומת זה יש גישות/ זווית ראיה, ששמו את הדגש על קופנליקט

· כלומר מסתכלים על חברה לא רואים משהו הרמוני, אלא רואים מאבקים, סיכסוכים, קונפליקטים

לשים לב

· לשים כשמדברים על הגישות אז אילו הן היסודות של החברה (פונקציונליסטית, קונפליקט, אינטראקציה סימבולית)

· אינטרקציה סימבולית קשה להגיד לאן לקטלג את זה כי מדברים על חיי היום יום,

ב) מקרו למול מיקרו:

גישת המקרו

· החוקרים היוצאים מנקודת ראות מקרו משייכים לחברה כוח מעצב רב, והיכולת של הפרט להשפיע על סביבתו מצומצמת מאוד.

o חוקרים אלה מתמקדים במחקריהם במבנה החברתי ובשאלה כיצד הוא משפיע על הפרט.

פירוט המורה על גישת המקרו של החברה

· גישות מאקרו בסוציולוגיה מנתחות את החברה כמכלול אחד שלם מבחוץ

o כלומר כאילו שהסוציולוג עומד מחוץ לחברה ורואה את החברה מבחוץ, מלמעלה.

· החיסרון הוא שלא רואים את הפרטים

· מצד שני שמים את הדגש על מבנה החברה- למשל מסודות חברתיים, הקבוצות בחברה

· גישות אלה יוצאות מנקודת הנחה שהמבנה משפיע על ההתנהגות של הפרטים.

· בקבוצה זו נלמד על הגישה הפונקציונליסטית ועל גישת הקונפליקט.

גישת המיקרו

· החוקרים התומכים בגישת המיקרו בוחנים את יחסי הגומלין בין הפרט לסביבתו ואת השפעת הפרט על הסביבה.

פירוט המורה על גישת המיקרו

· גישות אילו יורדות "לרחוב עצמו"

· אילו הן גישות שדנות בהתנהגות היום יומית של בני האדם.

§ בגישות אלה לא מסתכלים על החברה מלמעלה אלא יורדים לפני השטח

§ כלומר לומדים על ההתנהגות של האנשים ואז מנסים להבין דפוסים הרחבים יותר.

· גישות המיקרו שמות את האדם במרכז.

· בקבוצה זו נלמד על גישת האינטראקציה הסימבולית.

ג) מבנה (פוזיטיביזם) למול תהליך (פנומנולוגיה):

את הנושא הזה המורה לא הזכירה (היא דיברה רק על שתי דילמות יסוד- אלא שמוזכרות למעלה

· החוקרים המתייחסים לחברה כאל מבנה מנסים לאתר את החוקים המארגנים את החברה האנושית, תוך הדגשת ההיבטים הקבועים בחברה.

· החוקרים היוצאים מנקודת מבט תהליכית טוענים שהחברה נמצאת בתהליך של שינוי מתמיד, ומנסים לבחון כיצד אינדיבידואלים מפרשים, מקבלים או משנים את המציאות סביבם.

על תיאוריה ופרדיגמה

· תיאוריה היא הסבר המלמד כיצד ומדוע עובדות נפרדות קשורות זו לזו.

· פרדיגמה תיאורטית היא דימוי בסיסי של החברה המנחה את החשיבה והמחקר.

· כמובן שגישה אחת מכילה בתוכה הרבה מאוד הוגים הרבה מאוד תיאורטיקנים- כאשר בכל גישה יש את הבולטים שלה.

א) הגישה הפונקציונליסטית (=הפרדיגמה הסטרוקטורלית – פונקציונלית)

תאורטיקנים

קומט, דירקהיים, פרנסונס

תמונה

מערכת שלמה

מושגים מרכזיים

אורגניזמים

הרמונה

תרומה

יציבות

איברים "לא מיותרים"

איפיונים

צרכים

מוסדרות תפקיד

כיצד החברה פועלת

תיאום/ הסכמה

שנוי?

סטטוס - קוו

מצב קים- מצב רצוי

מה בודקים (=כשמבקשים לנתח מה צריך לזכור)

תרומה למערכת

מנגנונים שומרים על ההרמוניה

"ארגז הכלים" הפונקציוליסטי: לפי אופק

· מערכת

· פונקציה

· קונצנזוס

· ניתוח ברמת מקרו- ניתוח קבוצות

· יחסי גומלין- תלות הדדית

· שיווי משקל

· מנגנוני ויסות ופיקוח- מערכות שהמטרה שלהם להחזיר את שיווי המשקל לדוגמא: משטרה.

· דיספונקציה

רעיון הפרדיגמה

גישת מקרו

המורה

· גישה מאקרו ששמה דגש על הסכמה

· המילה פונקציונליזם מהמילה פונקציה= תרומה

o חלק מתרגמים את המילה פונקציה ליעילות, וחלק כתרומה.

מתוך סיכום קצר

· רמת המקרו- התמקדות בדפוסים חברתיים רחבים המאפיינים את החברה כולה

שאלות יסוד

§ מה מלכד את החברה?

§ מה הם החלקים העיקריים של החברה?

§ כיצד נקשרים חלקים אלה זה בזה?

§ מהן השלכותיו של כל חלק על פעולתה של החברה?

דימוי החברה

· דימוי החברה: מערכת יציבה יחסית של חלקים קשורים הדדית המבוססת על קונצנזוס נרחב הנחשב כרצוי מבחינה מוסרית, לכל חלק יש השלכות פונקציונליות על פעולתה של החברה כולה.

החברה כמערכת אחת

o פרדיגמה זאת רואה בחברה (וכן בכל תת יחידה בחברה) כמערכת המורכבת מחלקים התלויים זה בזה

§ קיומה של המערכת והמשכיותה מותנים בסיפוק כמה צרכים חברתיים בסיסים וכל אחד מחלקי המערכת תורם תרומה ייחודית למילוי הצרכים החברתיים הבסיסיים.

המורה

· הגישה הפונקצינליסטית רואה את החברה כמערכת אחת שלמה שבנויה מחלקים חלקים שקשורים אחד לשני תלויים אחד בשני ושתורמים להמשך קיום המערכת.

§ (מערכת = חברה)

שיתוף פעולה מתאפשר באמצעות קונצנזוס חברתי

· הפונקציונליסטים רואים בחברה מערכת ששומרת על יציבותה באמצעות שיתוף פעולה לסיפוק צרכיה הבסיסים

· שיתוף הפעולה מתאפשר באמצעות קונצנזוס חברתי (=כלומר הסכמה על המטרות, הערכים של היחידים והקבוצות המרכיבים של החברה)

מתוך סיכום קצר

o פרוש: מסגרת תיאורטית הרואה את החברה כמערכת מורכבת שחלקיה פועלים יחדיו לקידום הסולידיות והיציבות.

o הפרדיגמה מניחה שחיינו מודרכים על ידי מבנה חברתי.

· ( מבנה חברתי= דפוסים יציבים יחסית של התנהגות חברתית לדוג' מבנה המשפחה שנשמר לאורך ההיסטוריה).

o הגישה מצדיקה אי שוויון חברתי ונותנת לגיטימציה לפערים חברתיים, מעודדת מצויינות- בגלל האי שוויון אנשים יתאמצו יותר.

o מערכת שמורכבת ממס' חלקים ולכל חלק יש תפקיד שתורם להמשכיות החברה, לסדר החברה, לקיום החברה . לכל תופעה יש תפקיד. יש הסכמה בחברה יש הרמוניה ,החברה היא סולידרית.

מילים חשובות בתיאוריה מתוך סיכום:

§ מערכת, פונקציה, תפקיד, מבנה, שיווי משקל, איזון, שיתוף פעולה, איברים שונים במערכת, קבוצות חברתיות שונות, ערכים משותפים

פירוט הדימוי מהקובל- גוף חיי

· הפונקציונליסטים הקלאסיים משווים בין המערכת הביולוגית, למשל הגוף החי, לבין המערכת החברתית

o לכל איבר בגוף החי יש פונקציה חיוביות מוגדרת ואין איברים מיותרים

o כך גם בחברה: כל דפוס של התנהגות וכל תהליך חברתי ממלאים פונקציה חיוניות בעבור כלל החברה.

o אם יש שיתוף פעולה והרמוניה בין כל חלקי המערכת, אז המערכת נמצאת במצב שיווי משקל ותפקודה תקין

o אם תופר ההרמוניה ושיווק המשקל יפגע, אז יכנו לפעולה מנגוני ויסות ופיקוח והחברה תשאף לחזור למצב הטבעי- קרי שיווי משקל.

המורה

· הגישה הפונקצינליסטית עורכת הקבלה בין החברה לבין גוף האדם

o החברה בנויה חלקים חלקים= גוף האדם חלקים חלקים (איברים שונים)

§ כל האברים קשורים זה לזה,

§ תלויים זה בזה

§ וכולם תורמים להמשך קיום המערכת

o כמו שבגוף האדם אין איברים מיותרים, כך בחברה אין "איברים" מיותרים

· כלומר בראיה הפונקצינליסטית כל תהליך חברתי כל תופעה חברתית, אם היא קיימת אז תורמת.

o כלומר אם משהו קיים אומר שהוא תורםÜ להמשך קיום המערכת

מתוך הספר

· פרדיגמה זו היא מסגרת תיאורטית הרואה את החברה כמערכת מורכבת שחלקיה פועלים יחדיו לקידום הסולידריות והיציבות.

א) מבנה חברתי

· ראשיתה של הפרדיגמה בהנחה שחיינו מודרכים על ידי מבנה חברתי, כלומר דפוסים יציבים יחסית של התנהגות חברתית.

o המבנה החברתי

§ הוא זה המעצב את המשפחה,

§ הוא זה שמורה לאנשים לברך זה את זה ברחוב

ב) פונקציות חברתיות

· הפרדיגמה מסבירה את המבנה החברתי על פי הפונקציות החברתיות שלו או השלכותיו על פעולתה של החברה.

· כל מבנה חברתי תורם לפעולתה התקינה של החברה (אוגוסט קונט, ספנסר).

דוגמאות להחשיבה הפונקציונליסטית (לפי המורה בלבד)

· כשחושבים באופן פונקציונליסטי צריך להסתכל על 4 דברים

· את התרומה הכלכלית, חברתית, תרבותית

· כלומר שדנים על תופעה מסוימת יש להתייחס לארבעת הדרכים האלה

· דת – תופעה שקיימת בחברה

o תורמת על ידי סולידריות, נורמות של התנהגות,

o הדת נותנת תשובות שהמשטר לא מספק

o הדת נותנת פורקן, נחמה, שמוסדרות חברתיים אחרים לא יכולות לתת

o נוח למשטר שהאדם דתי, כי באים בטענות לאלוהים ולא למשטר

· פשע- הסבר פוקנציונליסטי לפשע

o חינוך למוסר, מה נכון ומה לא נכון.

o אם אין האדם הרע אי אפשר לדעת מהו האדם הטוב.

§ "אם לא תלך לבית הספר תהיה כמו X מהשונה שהסתבך עם החוק ונכנס לכלא)

o כלומר מבהיר מה נכון ומה לא נכון

· איידס

· נאמנות מינית

· חיזוק ערכי המשפחה

· הקטנת בדיחות

· דילול האוכלוסיות חלשות שיושבות כנטל על העולם

· כסף, באיידס יש הרבה מאוד כסף, יש הרבה מאוד מקומות עבודה שחוקרים את האיידס= תרומה כלכלית ופוליטית

· כי בעיות אקולוגיה, סחר נשים, איידס סרטן, אילו הן תופעות גלובליות

o עורכים כנסים שהם מעבר למעמד הפוליטי

o למשל אקולוגיה (מעבר למעמד הפוליטי) יכול לשבת איש איכות סביבה אירני עם איש איכות סביבה יהודי

§ כלומר בתוך האיידס יש תרומה פוליטית אדירה.

· כנ"ל לגבי גירושין, תאונות דרכים, פונקציונליסט יגיד שהן תורמות לחברה

תאורטיקנים + היסטוריה (מתוך ספר) (לא נראה חשוב)

· הגישה הפונקצינוליסטית הנשענת בעיקר על עבודתיהם של קונט ודירקהיים (ולשים לב שמרטון)

קונט

· קונט היה הראשון שטבע את המושג סוציולוגיה ושהגה את הגישה הפונקציונליסטית (פירטתי עליו בתחילת הסיכום)

§ קונט ביקש לחזק את האינטגרציה החברתית בימים של תמורות וטלטלות

הרברט ספנסר (1809 -1882)

· ספנסר היה סוציולוג בריטי,

· תפיסתו כונתה " הדרוויניזם החברתי" מכיוון שהתבססה על ההנחה של דרווין בתורת האבולוציה- רק החזק שורד.

· מבנים חזקים בחברה כמו המשפחה ישרדו אך מבנים כמו שבטים נמחקו עם השנים.

· הוא מדמה את החברה לגוף ביולוגי, הכל עובד בהרמוניה וכשמשהו משתבש הכל נהרס וצריך לתקן. כל דבר שקיים בחברה חשוב לקיומה.

o כלומר חלקיו מבניים של הגוף האנושי כוללים את השלד, שרירים האיברים הפנימים למינהם

o המרכיבים האלה תלויים זה בזה וכל אחד תורם את תרומתו להשרדותו של האורגניזם השלם

o באורח דומה ספנסר הסיק שגם המבנים החברתתים תלוים זה בזה ופועלים במתואם לשמירת קיומה של החברה

o כלומר הפרדיגמה הסטרוקטורלית פוקנציונלית משליטה סדר בתצפיות הסוציולוגיות על ידי איתו המבנים שונים של החברה וחקירת הפונקציה של כל אחד מהם.

דירקהיים

· הזכרתי אותו קודם

· הוא לא היה שותף לדעה על הדרוויניזם החברתי והמחקרים שלו התמקדו בראש ובראשונה בשאת הסולדריות החברתית: "מהו הדבק המלכד את החבר"

· לתורתו של דירקהיים נודעה השפעה מרחיקת לכת על הסוציולוגיה

טלקוט פרנסוס (1902-1979)

· סוציולוג אמריקני היה התומך הראשי של הפרדיגמה הסטרוטורלית פוקנציונלית בארצות הברית

· הוא ראה את החברה כמערכת, וזיהה את המשימות הבסיסיות שכל חברה חייבים להתקיים ותיאר את הדרכים שבעזרתם היא מבצעת משימות אלה.

§ מסיכום (לא יודע מאיפה לקחו את זה)

· תפיסתו הייתה כי כל דבר תומך בחברה אך אם משהו חורג מן ההרמוניה צריך להיות פיקוח מסוים שידאג להחזירו לסדר (מנגנוני ויסות ופיקוח חברתי)

רוברט מרטון

את מרטון הדגשתי באופן מיוחד כי הוא קשור למושגים הנוספים של השיטה: פוקציות גלויות, סמויות, ובמיוח דיספוקציה

· מרטון (נולד ב 1910) מתמודד עם הביקורת שהועלתה נגד הפונקצינליסטים. ובספרו (התיאוריה החברתית והמבנה החברתי) הוא מציע מונחים כמו אלטרנטיבה פונקצוינלית ודיספונקציה.

מרטון הוסיף מושגים לגישה
הסבר הביקורת שגורמת למרטון להרחיב את התיאוריה

· הביקורת על הגישה הפונקציונליסטית טוענת שהגישה היא מופשטת וסטטית מאוד, ואין לה תמיד סימוכין במציאות החברתית

o לדוגמא:

· כיצד ניתן להגדיר את הצרכים החברתיים הבסיסים של החברה או של הקבוצה החברתית?

· מה מספרם? והאם הוא מספר קבוע או משתנה מחברה לחברה?

· או כיצד ניתן לקבוע אם חברה מסוימת נמצאת במצב של שיווי משקל או שלא?

· מרטון טען שכל דפוס חברתי עלול להשפיע באופן שונה על פרטים שונים בחברה.

o למשל המסגרת המשפחתית המקובלת

§ מספקת תמיכה חיוביות להתפתחות הילדים

§ אבל מצד שני מעניקה לגברים זכויות יתר ומגבילה את אפשרות הנשים.

· רוב הפונקציות של המבנים החברתיים נעלמות בדרך כלל מעיננו:

o המורה

§ היו טענות שהגישה לא מסבירה איך תופעות נוצרות לא מדברות על קונפליקטים

· מרטון וניסה לעשות את הגישה פחות נוקשה.

§ נוקשה כי אין קונפליקטים וכל דבר תורם.

· כלומר יש הסבר לכל תופעה,

· מרטון ניסה להגמיש אותה

· הוא עשה זאת על ידי הוספת כמה מושגים על הגישה

פונקציות גלויות וסמויות

o המשך המורה

· מרטון אומר שלא להיות ביקורתיים על הגישה הפוקנציונליסטית,

· כי יש דברים שרק סוציולוג טוב יכול להבחין בהם והאדם הפשוט לא יכול להבחין בהם.

o כלומר אומר שלא לבוא ולהגיד שלא יודעים מה התרומה של התופעה הזאת

o כי לעתים יש פער בין הפונקציה הגלויה של תופעה מסוימת והפונקציה הסמויה שלה.

פונקציות גלויות

· "פונקציות גלויות"= תוצאותיו המזוהות והמכוונות של כל דפוס חברתי .

o לדוגמה

§ מערכת החינוך היא פונקציה גלויה שמטרתה ללמד , לחנך ולהקנות ערכים, ותרומה לשוק העבודה

o כלומר פונקציה שאפשר לראות

פונקציות סמויות

· "פונקציות סמויות"= התוצאות שהן בעיקרן בלתי מזוהות ובלתי מכוונות.

o לדוגמה:

§ אדם שלומד באוניברסיטה ומעבר ללימודים הוא מכיר אנשים והאוניברסיטה קרויה כ"בורסת נישואין" (כלומר למצוא בן/בת זוג)

§ פונקציה סמויה נוספת הוא הרחקת מליוני צעירים משוק העבודה שבו היו רבים מהם עלולים למצוא את עצמם ללא משרות

o כלומר תרומה שהיא לא כל כך בולטת ורק רק הסוציולוג יכול לראות אותה

דוגמאות של המורה לפוקציות גלויות וסמויות

· מכינה

· פונקציה גלויה= נותנת אפשרות להשלים לימודים בלי בגרות ויש את האופציה ללכת ללימודים גבוהים

· פונקציה סמויה= לעשות כסף,

o כאשר עורכים מכינה באוניברסיטה אפשר ללמוד רק אותה אוניברסיטה

o כלומר המכינה נותנת אופציה לבחור את הטובים ביותר

o (וגם לספק מקומות עבודה למתרגלים שלה האוניברסיטה)

· פונקציה גלויה/ סמויה של מכללות פריפריה

· פונקציה גלויה של מכללות= לתת עוד הזדמנויות ללמוד

·

· פונקציה סמויה=

o מקומות עבודה לאנשים מהאוניברסיטה

o ובנוסף המכללות נמצאות בפריפריה= חיזוק הפריפריה צעירכים אנשים מהפריפריות

· להעשיר צעירים מהפריפריה,

· דת

o שליטה של גברים בדת (=פונקציה סמויה)

דיספונקציות חברתיות

· כאמור הפונקציונליזם "הצרוף" גורם שדפוסים תרבותיים מסוימים חיוניים למילוי צורך חברתי מסויים.

o מרטון טוען לעומת זאת שאת הפונקציה הזאת יכולים למלא באופן שונה דפוסי אלטרנטיביים

· דפוסים אלטרנטיביים"= יש פונקציות חברתיות שמתמלאות על ידי ארגונים שונים בחברה

· מרטון אומר שיכול להיות שיש תופעות שלא באמת תורמות לכל החברה

· צריכים לבחון לכל החברה

· מרטון טבע את המונח דיספונקציה כתשובה לביקורת על הפונקצינליזם, שהצביע על קיומם של דפוסים תרבותיים שלא תורמים לתפקוד התקין של המערכת אלא פוגעים בו. ולפיכך תרומתם למערכת היא תרומה שלילית

· כלומר בעקבות הביקורת על הפרדיגמה הפוקצינליסטית פיתח מרטון את המונח דיספנוקציה חברתית

§ מרטון טען שלא הכל תורם להרמוניה,

§ לא כל תוצאותיו של כל מבנה חברתי הן בהכרח מועילות ולכן הוא טבע את המושג "דיספונקציה" .

· לפי מרטון, דיספוקנציות הן : התוצאות הנצפות המחלישות את הסתגלותה או את התאמתה של המערכת .

· במילות הספר: דיספונקציה חברתית"= השפעותיו הבלתי רצויות של דפוס חברתי כלשהו על פעולתה של החברה.

o לדוגמה

§ משתמטים מצה"ל. אלו הם השפעותיו הבלתי רצויות של דפוס חברתי כלשהו.

§ יש ביקורת על האוניברסיטאות בארצות הברית שנחשבות בעיני מבקרים חממה להלכי רוח שמאלניים המאיימים על הערכים המסורתיים

§ או הליברלים טוענים שהאוניברסיטאות מקנות לעשירים יתרונות על פני העניים

o לפי המורה

§ ברגע שמרטון נותן את המושג, אז הוא מוטט את כל הפוקציונליזם

§ כלומר שיש תופעות שתורמות לאלה ופוגעות באלה

· לפי המורה כאשר הוא נתן אופציה אז הוא "גמר" את הפונקציונליזם.

התעניינות הגישה בשאלות מקרו סוציולוגיות

· למרות שאפשר עקרונית ליישם את הדגם הפוקציונליסטי בחקר כל סוגי המערכות החברתיות (חברה שלמה, משפחה, ארגון ביורוקרטי) הרי שרוב הפוקנציונליסים נוטים להתעניין בשאלות מקרו סוציולוגיות

o כלומר בשאלות שנוגעות לתפקודה של החברה השלמה ולתרומתן של הקבוצות הפעולות בה.

גישה זו בקורס

· בקורס תוצג התיאוריה הפונקציונליסטית כאדחת הגישות האלטרנטיביות

o נדון בתיאוריה הפונקציונליסטית של הריבוד (דיוויד ומור – יחידה 10)

o או של החיברות (איקלס יחידה 4)

הערכת ביקורתית של התיאוריה

· תשובותיו של מרטון מספקות מענה הולך רק לחלק משאלות המבקרים ולשאלות אחרות לא נמצאו תוצאות מספקות.

· עם זאת רכשה הגישה הפונקציונליסטית אוהדים רבים בקרב הסוציולוגים, (בעיקר האמריקנים של שנות השישים)

· וזאת בזכות הדרך הנוחה והפשוטה שבה היא מתמודדת עם קשת רחבה של סוגיות חברתית.

· סימן ההיכר המובהק ביותר של פרדיגמה זו הוא ראיית החברה כישות מלוכדת, מסודרת ויציבה.

· נטייתה של הפרדיגמה להדגיש את האינטגרציה החברתית טשטשה אפליות המבוססות על מעמד חברתי, גזע, אתניות, וג'נדר, המהוות לא אחת מקור למתחים וקונפליקטים.

ביקורת על הגישה: מתוך סיכום

1. מתקשה להסביר שינוי חברתי, משרתת את המעמד העליון בחברה- ללא שינוי (שמירה על סדר חברתי)

2. רעיון האינטגרציה , הלכידות החברתית מתעלם ממתחים וקונפליקטים, מאפליה של קבוצות חברתיות שונות

3. כיצד ניתן להעריך את תרומתן של פונקציות, האם ישנן פוקנציות שהן חשובות יותר מאחרות.

הסבר נוסף, איך לנתח תופעה בראיה פוקנציונליסטית

· כשאני בא לנתח תופעה בראיה פונקציונליסטית (תרומה) יש תמיד לחפש (לשאול) איך התופעה תורמת לחברה

מילים חשובות בתיאוריה מתוך סיכום:

§ מערכת, פונקציה, תפקיד, מבנה, שיווי משקל, איזון, שיתוף פעולה, איברים שונים במערכת, קבוצות חברתיות שונות, ערכים משותפים

ניתוח פעילות ספורטיבית לפי גישה זו (לפי הספר)

· גישה זו מתמקדת בדרכים שבהן הספורט מסייע לפעולתה של החברה

· הפונקציות הגלויות של הספורט

o כוללות בידור, שיפור הכושר הגופני ו"שחרור קיטור" בדרך בלתי מזיקה יחסית

· לספורט יש גם פוקנציות סמויות חשובות

o החל בעידוד קשרים חברתיים וכלה ביצירת אלפי מקומות עבודה

o אבל ברש ובראשונה הספורט מעודד את התחרותיות והשאפתנות שני יסודות מרכזיים באורח החיים האמריקני.

· לספורט יש גם השלכות דיספוקציונליות

o למשל מכללות ואוניברסיטאות השואפות להאדיר את יוקרתן בשדה הספורט מגיסות לעתים סטודנטים על פי יכולתם האתלטית ולא על פי כישרונותיהם האקדמים

· מדיניות זו עלולה להוריד את הרמה האקדמית ולפגוע באתלטים עצמם (מישום שהמאמנים יעשו כמיטב יכולתם להפנות את מירצם אל הספורטים מן הלימודים אל מגרש הספורט)

ב) תיאוריית הקונפליקט (קונפליקט של משאבים נדירים)

תאורטיקנים

ובר, מרקס

תמונה

"זירת קרב"

מושגים מרכזיים

מאבקים

תחרות

קונפליקטים

איפיונים

משאבים

כסף

יוקרה

בעלי שליטה / חסרי שליטה

כיצד החברה פועלת

כפיה (שולט שכופה על השאר)

שנוי?

שינוי מעוגן במערכת

שינוי דבר טוב, רצוי

מה בודקים (=כשמבקשים לנתח מה צריך לזכור)

מי הם בעלי הכוח

מי שולט, כיצד

גישת הקונפליקט לפי אופק

· מאבק בין כוחות. החברה נמצאת כל הזמן בתהליך של שינוי.

· משאב חברתי- משאב שהחברה החליטה עליו כמשאב חברתי חשוב

o לדוגמא: זהב, כוח פוליטי, שליטה דתית וכו'. משאב כזה יכול להשתנות בהתאם לצרכים החברתיים השונים.

"ארגז הכלים" של גישת הקונפליקט:

· שדה קרב

· מאבק על משאבים חברתיים

· קבוצות במאבק

· שינוי במבנה החברתי

מדובר על גישת מקרו ששמח דגש על קונפליקט

· מגמה: רמת המקרו- התמקדות בדפוסים חברתיים רחבים המאפיינים את החברה כולה (מעמדות, נשים, גברים, גזעים)

דימוי החברה מהספר

· מערכת המאופיינת באי שוויון חברתי, כל חלק של החברה מיטיב עם קטגוריות מסוימות של אנשים מאשר עם אחרות. אי שוויון חברתי המבוסס על קונפליקט מעודד שינוי חברתי.[א1]

שאלות יסוד מהספר:

§ כיצד מחולקת העבודה?

§ מה הם הדפוסים העיקריים של אי שוויון חברתי?

§ כיצד מנסות קטגוריות מסוימות של בני אדם להגן על יתרונותיהן?

§ כיצד מערערות קטגוריות אחרות של בני אדם את הסטטוס קוו ?

באופן כללי מהספר הגדול

· פרדיגמה זו היא מסגרת תיאורטית הרואה את החברה כזירה של חוסר שוויון המביא בעקבותיו שינוי וקונפליקט.

· גישה זו מעמידה במרכז ההתעניינות את הניגודים הנובעים מאי שוויון חברתי, ומשלימה את הפרדיגמה הסטרוקטורלית - פונקציונלית המתמקדת בסולידריות חברתית.

· סוציולוגים הדוגלים בפרדיגמה זו חוקרים את הקשר שבין גורמים כמו מעמד חברתי, גזע, אתניות, מין וגיל לבין הקצאה בלתי שוויונית של כסף, עוצמה פוליטית, חינוך ויוקרה חברתית.

· ניתוח קונפליקטים מצביע על העובדה שהמבנה החברתי יותר משהוא תורם לתפקודה הכולל של החברה, הריהו מיטיב עם אנשים מסוימים ומקפח אחרים.

זירת קרב בין קבוצות שונות

· תיאורית הקונפליקט רואה בחברה זירת "זירת קרב" בין חלקיה השונים:

§ קבוצות, מעמדות וכד', מתחרים ביניהם על שליטה במשאבים חברתיים נדירים כמו כסף, כוח ויוקרה

o כלומר החברה מחולקת לאלה שיש להם שליטה במשאבים חברתיים נדירים ולאלה שאין להם שליטה במשאבים הללו

§ כלומר (המורה) הגישה רואה את החברה כבנויה מקבוצות קבוצות (רמת מקרו) שנלחמות ביניהן, על משאבים נדירים

מתוך סיכום קצר

· פרוש: מסגרת תיאורטית הרואה את החברה כזירה של חוסר שוויון המביא בעקבותיו שינוי וקונפליקט

§ (מאבק של פרטים מול קב' אינטרסים שונים)

· תיאוריה זו מתבססת על מי ירוויח ומי יפסיד

מתוך סיכום קצר (נוסף)

· גישת הקונפליקט רואה בחברה זירת קרב בין חלקיה השונים והחברה מחולקת לשניים:

1. אלה שיש להם שליטה במשאבים חברתיים נדירים

2. ואלה שאין להם - בין בעלי משאבים וחסרי משאבים

· בין כל אלה יהיה קונפליקט תמידי ובתקופות מסוימות מוביל לשינוי המבנה החברתי. יש כל הזמן תזוזה ותתכן הפיכה.

משאבים נדירים= כסף, כוח יוקרה (פירוט רק של המורה)

· משאב נדיר= כי יש אותו בכמות מסוימת

o אין אותו עד בלי סוף

o הכוונה שבכל מדינת ישראל יש כמות מסוימת של כסף

o נניח 1000

o אם למשפחה אחת יש 900 אז לשאר יהיה 100

o כי יש את זה בכמות מוגבלת

o כלומר אם יש קבוצות שיש להם אז תמיד יהיה קבוצות שאין להם.

o הקבוצות שאין להם מנסות להשיג

o אלא שיש להן מנסות לשמר

ניגוד אינטרסים יוצר קונפליקט

· ניגוד האינטרסים בין המחנות הללו בולט לעין:

o השולטים במשאבים מעוניים לחזק את שליטתם (כלומר, המורה, לשמור על המעמד שלהם, ולהנציח אותו)

o ואילו מחוסרי הכסף, הכוח והיוקרה מעוניינים לתפוס שליטה במשאבים הנדירים הללו.

· הקבוצה השלטת מנסה להנציח את המעמד שלה על ידי כפיה, מניפולציה, שיכנוע, הכל למען האינטרסים שלהם.

· כך שהקונפליקט הוא בלתי נמנע ומעוגן בתוך המערכת החברתית.

קונפליקט מוליד שינויים במבנה החברתי

· הקונפליקט התמידי בין שני המחנות מוליד לעתים תכופות שינוים במבנה החברתי.

מורה

o התהליך הוא אי שוויון Ü קונפליקט Ü שינוי Ü אי שיוויון Ü קונפליקט Ü שינוי Ü וחוזר

· כלומר הגישה אומרת שהבסיס של החברה זה מצב של אי שיוויון

o (גם בחברה יש כמות מסוימת של כוח)

· תמיד יש בחברה יש מצב של אי שיויון

· אי שוויון שמוביל לקונפליקט

· קונפליקט מוביל לשינוי

· שמוביל לאי שוויון

o כלומר האי שוויון מהוגן בחברה, הוא חלק בלתי נפרד בחברה, והאי שיוון הזה תמיד יוביל לקונפליקט.

o כאשר שמסתכלים על החברה רואים קבוצות שנלחמות.

מתוך סיכום קצר

· ניתוח הקונפליקט בחברה מצביע על העובדה שהמבנה החברתי מיטיב עם אנשים מסוימים ומקפח אחרים יותר מאשר שהוא תורם לתפקודה הכללי של החברה.

תחומי עניין של הגישה

· חסידי הגישה הזאת נוטים לבחור בסוגיות חברתיות במישור המקרו סוציולוגי

· (למרות שהפרספקטיבה התיאורטית הזאת מתאימה עקרונית לחקר יחסים חברתים במישורים שונים)

· חסידי גישה זו עוסקים בקונפליקט בין חברות שלמות או בין קבוצות חברתיות גדולות כמו קונפליקטים בין מעמדיים, בין גזעיים, בין קבוצות אתניות שונות, בין משטרה לפושעים וכד'

· (קיימות גם תיאוריות קונפליקט העוסקות ביחסים פנים משפחתיים או בקבוצות קטנות)

מתוך סיכום קצר

· סוציולוגים הדוגלים בגישה זו חוקרים את הקשר שבין גורמים כגון: מעמד חברתי, גזע, אתניות, מין גיל, לבין הקצאה בלתי שוויונית של כסף, עוצמה פוליטית, חינוך ויוקרה חברתית.

גישות שנלמד עליהן

· בהמשך נדבר על

o דהרדורף- בסוציולוגיה פוליטית (יחידה 11)

o בלדריג'- בנושא חיברות לתפקידי מין (יחידה 4)

o קולינס- בנושא חלוקת התפקידים בין המינים (יחידה 4)

· אנשי גישת הקונפליקט דנים הרבה מאוד

· במאבקים בין גברים נשים

· עדות מזרח עדות אשכנז

· יהודים ערבים

· וכד'

דוגמאות לגישת הקונפליקט

· למשל טענות של אנשי גישת הקונפליקט: הם יהיו ילכו נגד אפליה מתקנת (אם באים לבחון את התופעה של אפליה מתקנת, יגידו שיש ניסיון של השולטים (גברים, אשכנזים, יהודים) להנציח את המעמד שלהם

o למשל גישות פמיניסטיות שיוצאות מגישה זו נלחמות בכך

o למשל לחייב דירקטוריון לשים אישה בתוכו- כי זה מניפולציה.

· שעה של מוסיקה מזרחית ברדיו

o יגידו ברגע שמגדרים את המוסיקה המזרחית בשעה מיוחדת אז אומרים שהמוסיקה הרגילה (מערבית, גלובלית שהיא הבסדר) ויש שעה מיוחדת ששם שומעים מוסיקה אחרת.

· כנ"ל יתנגדו לבתי ספר של שס

· היהודים שולטים במשרד' החינוך, בתכנים

o על ידי זה שרצו לחייב לשיר את ההימנון בבוקר, שימר את החברה היהודית על פני הערבים

· כלומר קבוצות שנלחמות, הקבוצה ששולטת מנסה לשמר, בכל מיני דרכים

· מי ששולט בתקשורת זה גברים (הבעלים)

הסבר נוסף כיצד לנתח מקרה

· כאשר מנתחים על פי ראיה של גישת הקונפליקט תופעה מסוימת אז

§ יש לחפש מי הקבוצות שנלחמות

§ על מה הם נלחמות (על איזה משאב, ולא חייב להיות שלושתם ביחד)

§ ואיך הקבוצה השלטת מנציחה את המעמד שלה.

הערכה ביקורתית של התיאוריה (גם מהספר)

ביקורת מתוך סיכום קצר

· התמקדותה המופרזת של הפרדיגמה הזאת באי שוויון ובמחלוקת מטשטשת את תרומתם של ערכים משותפים או תלות הדדית לאחדות בין הפרטים בחברה.

א) הגישה רואה את האדם ככבול בתוך מערכת נתונה. והיא לא לוקחת בחשבון שאפשר לתמרן ושלפרט יש יכולת להשפיע על הגורל שלו.

ב) הגישה מפחיתה מחשיבותם של התהליכים התורמים לחברה. לא רק מה שמזיק לה. היא רואה את החברה כקונפליקט כמאבק והיא מתעלמת מהדברים החיוביים שהאדם מקבל, מהלכידות, מהזהות (למי אנחנו שייכים), יכולת להצליח בעולם המודרני.

· דוגמא לגבי קליטת עליה

o לפי הגישה הפונקציונלית- החברה הישראלית הייתה חברתה מודרנית ולכן העלייה לא יכלה להיקלט אלא כפועלים

o גישת הקונפליקט- החברה הישראלית לא הייתה מודרנית אלא הפכה למודרנית על גבם של הפועלים שבו את הארץ והיה להם כוח עבודה זול.

· בנוסף, חתירתה המפורשת להגשמת מטרות פוליטיות גורעת מיכולתה לטעון לאובייקטיביות מדעית.

תיאוריות הקונפליקט ומרקס – לא נראה חשוב פה

· תיאוריות הקונפליקט הושפעה אומנם ממרקס, (המתאר קונפליקט בין שתי מעמדות: בעלי אמצעי הייצור ומחוסרי אמצעי היצור)

· אבל הן הקישו מהרעיון המרקסיסטי על קבוצות (או מערכות) חברתיות מסוגים שונים

קרל מרקס (1818-1883) מתוך הסיכום הקצר בלבד

· תיאוריות הקונפליקט המודרניות הושפעו מגישתו של מרקס המתארת את הקונפליקט בין שני מעמדות (חלוקה כלכלית):

1) הבורגנות= בעלי אמצעי הייצור, בעלי הכוח (תעשיות ובתי חרושת ששייכים לבעלי ההון)

2) הפרולטריון= מחוסרי אמצעי הייצור (עם, פועלים)

· מרקס מראה כיצד בעלי ההון ,הבורגנות, מנצלים את מחוסרי ההון, מרוויחה את כפסה על גבם של הפרולטריון

· הבורגנות מייצרת "תודעה כוזבת" בקרב הפולטריון שמונעת מהם לראות את הקונפליקט. אי ראיית המציאות.

· " הדת היא אופיים של ההמונים"= הדת מסממת את הפועלים ומונעת מהם לראות את הניצול שלהם.

· הניצול על פי מרקס הולך וגודל במהלך השנים ומסתיים כאשר הפרולטריון יפתח "תודעה מעמדית" בניגוד לתודעה הכוזבת.

· הפועלים צריכים להבין שהם באותו מעמד, להתאחד ולהאבק בבעלי ההון גם באמצעות שביתות ומאבקים אלימים.

· מרקס אומר בגלל שיש ניכור והפועלים ירצו לשנות את השיעתוק .

· "ניכור"= בין האדם למוצר שהוא מייצר במפעל כמו תקיעת מסמר בנעל (להבדיל ממעצב בגדים שנהנה לראות את פרי יצירתו) ,וגם ניכור בין האדם לעבודה שלו , אין שום דבר אישי.

· "שיעתוק"= בעלי אמצעי הייצור רוצים להשאיר את כמו שהוא ,שעתוק מדור לדור, שהם יהיו בעלי המשאבים בכל חברה, כספים עוברים בירושה, לדוגמה חינוך זה אמצעי לשיעתוק : להכיר מישהו עם אותו מצב כלכלי באוניברסיטה ולהתחתן איתו, ההון לא רק נשמר אלא גדל ואלו דברים שגורמים למעמד הנמוך לרצות שינוי.

· ההבדל : פרדיגמת הקונפליקט מדברת על מאבק סביב משאבים חברתיים שונים כמו כסף, יוקרה וכוח ולא רק הכסף קובע ואילו מרקס מתמקד בסוג אחד של משאב- הכסף וההון, מבחינתו צריך לבדוק בידיים של מי הכסף ולמי הוא מחולק.

ניתוח פעילות ספורטיבית לפי גישה זו (לפי הספר)

· ניתוח קונפליקט מצביע בראש ובראשונה על העובדה שענפי הספורט משקפים את אי השוויון החברתי

o ענפי ספורט שונים כגון טניס, שחיה, גולף וסקי כרוכים בהוצאות ניכרות והעיסוק בהם מוגבל לבעלי אמצעים

o לעומת זאת כדורגל, בייסבול וכד' שווים לכל נפש

· כלומר המשחקים שאנשים נוטלים בהם חלק לא משקפים רק את בחירתם האישית אלא גם את מקומתם בסולם החברתי.

· בארצות הברית עיסוקי הספורט נועדו בעיקרם למשתתפים ממין זכר

o החברה האמריקנית מעודדת את הגברים להיות ספורטאים ואת הנשים לצפות במתרחש מן היציע או לשמש כמעודדות

· מזווית רחבה אפשר לשאול מי גורף את עיקר הרווחים מן הספורט המקצועני

o מליוני אוהדים מלווים את הקבוצות למשחקים שלהם אבל מרבית ההכנסות נופלות בחלקם של אנשים ספורים (כולם לבנים) שקבוצות אלה הן בעבורם מכרה זהב

· כלומר הספורט בארצות הברית מאופיין באפליות רבות המבוססות על מין, גזע, ועוצמה כלכלית.

ג) גישת האינטראקציוניזם הסימבולי

גישת האינטראקציה הסימבולית: לפי אופק

· אנשים מפרשים לעצמם מצבים שונים.

תהליך הפרשנות-

· אינטראקציה←משא ומתן על פרשנות←הסכמה-הגדרת מצב←הפרה (מכאן מתחיל התהליך מהתחלה).

"ארגז הכלים" של האינטראקציוניזם הסימבולי:

· יחסי גומלין בין יחידות קטנות

· סימבול

· משא ומן על הגדרת המצב

· הבנייה חברתית של המציאות

· חברה בתהליך שינוי מתמיד

אינטראקציה סימבולית

תאורטיקנים

מיד, בלומר, קולי, גופמן

תמונה

הצגה

מושגים מרכזיים

הגדרת מצב

שחקנים

יחסי גומלין בקבוצות

איפיונים

בניית המציאות

הגדרה

הבנה

משמעות

פירוש

כיצד החברה פועלת

סמלים

שנוי?

שינוי= הגדרת מצב (יכולת שינוי אינסופית)

מה בודקים (=כשמבקשים לנתח מה צריך לזכור)

סמלים שבאמצעותם מועברים מסרים

המושג החשוב: הגדרת מצב
יחידת ניתוח של אינטראקציה חברתית קונקרטית

· מדובר על גישה של מיקרו

מתוך סיכום קצר

§ מגמה: רמת המיקרו- התמקדות באינטראקציה החברתית במצבים מוגדרים

דימוי החברה

o תהליך רצוף של אינטראקציות חברתיות בסביבות מוגדרות המבוססות על מסרים סימבוליים, תפיסות המציאות האישיות משתנות ללא הרף.

שאלות היסוד

o כיצד אנו תופסים את החברה?

o כיצד מתבצעת האינטראקציה האנושית לשם יצירת דפוסים חברתיים, שמירתם ושינוים?

o כיצד מנסים אנשים לעצב את המציאות הנתפסת על ידי אחרים?

o כיצד משתנה ההתנהגות האישית ממצב אחד למשנהו ?

מתוך הספר (סיכום)

o שתי הגישות הקודמות מבוססות על גישת מקרו שמתמקדת בדפוסים החברתיים הרחבים המאפיינים את החברה כולה. פרדיגמת האינטראקציה הסימבולית מבוססת על גישת מיקרו, שפירושה התמקדות באינטראקציה החברתית במצבים מוגדרים.

o לימוד החיים העירוניים על פי גישה זו מתרחש ברמת הרחוב.

· יחידת הניתוח של סוציולוגים בגישת האינטראקציה הסימבולית היא האינטראקציה החברתית הקונקרטית

o כלומר יחסי גומלין בין שני אנשים או יותר

פירוט של המורה

· זוהי גישה ששמה את הדגש על הפרט והאינטראקציה היום יומיות שלו עם פרטים אחרים.

· (הדגש הוא לא הפרט כאחד אלא מדובר על יחסים).

· הגישה הזאת מנתחת את האינטראקציות היום יומיות ומתוכם מנסה להגיע לדפוסים רחבים יותר.

· האינטראקציה הסימבולית מנתחת הגדרות מצב

מתוך הספר (סיכום)

· פרדיגמת האינטראקציה הסימבולית היא מסגרת תיאורטית הרואה את החברה כתוצר של אינטראקציה יומיומיות בין יחידים. (יחסי גומלין בין שני אנשים או יותר (יחסי גומלין סימליים) החברה מתהווה כמציאות משותפת שאנו בונים במהלך באינטראקציה בינינו.

· באמצעות התהליך האנושי של מתן פשר לכל הסובב אותנו אנחנו מגדירים את זהותנו, זכויותינו וחובותינו כלפי הזולת.

מתוך סיכום קצר

· החברה מתהווה כמציאות משותפת שאנו בונים במהלך האינטראקציות בינינו

מתוך סיכום קצר

· אינטראקציה חברתית תתקיים לאורך זמן אם תהיה הסכמה בדבר הגדרת המצב ובדבר הציפיות ההדדיות במצב מסוים אם המשתתפים לא יגיעו לידי הסכמה כזאת תופסק האינטראקציה מעצמה

הגדרה מצב

· בכדי להבין את המבנה של החברה כולה (או של יחידות חברתיות גדולות) ואת תפקודה יש להבין תחילה את היסודות שמהם בנויות יחידות אלה

o כלומר עלינו להבין כיצד אנשים מגדירים את עצמם ואת זולתם במצב קונקרטי:

§ מהי המשמעות שהם מעניקים לדפוסי התנהגות שונים, כיצד הם מפרשים אותם,

§ וכיצד מגיעים שני אנשים להגדרת מצב משותפת- שהיא בסיס הכרחי לקשר ביניהם.

§ לדוגמא

· כיצד מתאפשרת אינטראקציה בין גבר לאישה

· כאשר האישה מגדירה את המצב כקשר בין "ספר ולקוחה"

· והגבר מגדיר את המצב כ"מפגש בין אוהבים"

פירוט של המורה

· בהגדרת מצב מדובר על

o לפחות שני פרטים

o כאשר הראשון מעביר לשני מסר

o השני קולט את המסר, מפרש את המסר ומחזיר את המסר לראשון

o הראשון קולט ומפרש ומחזיר לשני.

מסר

ב

קולט

מפרש

א

קולט מפרש

מסר

· מסר מעבירים דרך מעבירים מסר בעזרת סמלים

· כלומר אינטראקציה סימבולית זה יחסים בעזרת סמלים (שיוצרים הגדרות מצב)

· הסמל הנפוץ ביותר זה השפה

סמלים

· האינטראקציה החברתית תלויה בקיומם של סמלים משותפים באמצעותם מועברים תכנים ומשמעויות

· סמלים אלה יכולים להיות סימנים מוסכמים או תנועות גוף הנושאות משמעויות מסוימות בחברה מסוימת

· אבל הסמל החשוב ביותר המשמש לנו כלי אינטראקציה הוא השפה

פירוט של המורה על שפה

· השפה מתחלקת לשפה מדוברת ולשפה לא מדוברת.

שפה מדוברת

· השפה מורכבת מאוד

· השפה מכילה בתוכה טון דיבור, איכות של שפה וסלנג

· כל הדברים האלה הם בתוך השפה המודברת

· חשוב לשים לב כי כל אחד מהדברים האלה יכול להעביר לי מסר

· אם מישהו עומד בצורח, או מדבר בקול רם, זה מעביר מסר שהאדם עצבני, כועס וכד'

· דברים, לדוגמא, ששמים לב

· איכות שפה

· דיבור לא נכון

· מבטא מעביר מסר (עולה חדש או ותיק מגיבים אחרת)

o לא מגיבים אותה צורה למבטא ערבי כמו בלי מבטא

o עולה חדש , לעומת ישראלי ותיק

· כלומר אנחנו מפרשים כל דבר כזה, והאופן שאנחנו מפרשים משפיע עלינו

· כלומר אין סוף הגדרות מצב.

שפה לא מדוברת

· שפה לא מילולית, תנועות הגוף

· תנועות הגוף מעבירה מסרים השווים לשפה המדוברת

§ לדוגמא

· פיהוק = משעמם

· פיצול שיער אצל בנות = שיעמום

· חיוך- תלוי תרבות

o יש מדינות הכל בסדר

o מדינות המזרח או אפריקה שזה גם הזמנה ליחסי מין.

· חיוך, קריצה, תנועת יד וכד', מעבירים מסר מסויים

· כלומר כל תנועת גוף מודעת/ לא מודעת מעביר מסר בדיוק כמו השפה המדוברת.

פירוט של המורה על לבוש = סמל נוסף

· סמל נוסף זה לבוש.

· לבוש מעביר מסר

§ למשל

· חושבים מה לובשים לארוחת ערב של מי שלא מכירים

· חתונות וכד'

· אנחנו משתמשים בסמל בשביל להעביר מסר מסויים,

· אנשים בגישה הזאת אומרים / חושבים איך השני יפרש והשני ישתמש בזה.

§ למשל

· אם אדם הולך לראיון עבודה, הוא אומר לעצמו אני אלבש כך וכך כי המראיין יחשוב ש...

o כלומר א' נכנס לראש של השחקן ב' בהגדרת המצב ואז א' רוצה להשליט את המצב שרוצים

· זוהי דוגמא שבעזרת הסמלים מעבירים את המסר שרוצה

· בגד הכוונה לצבעים, מידות, וכד'

· כלומר בגדים אבל גם כל האביזרים הנלווים כגון

· טבעת, עגילים, שרשרת , שעון, כמה חורים באוזן, טבעת נישואין,

o אותם אביזרים אומרים לי האדם שעומד מולי, וגם יגיד לי באיזה מעמד.

· דוגמא נוספת להעברת מסר

o מעביר מסר: לבוש, שם, כתובת, (אנשים עם שני שמות= פמיניסטית קרייריסטית)

§ שם = עדה

§ אזור מגורים= מעמד

§ קומה= כמה כסף

§ גודל משרד, מספר מזכירות במשרד.

· מכונית

· ריהוט בבית

· וכד'

· השחקן הטוב הוא זה ששולט, הוא משחק עם הסמלים בכדי להעביר את המסר שהוא רוצה

· (נוכלים גדולים מדברים טוב, לבושים טוב)

כאשר מנתחים בעזרת אינטראקציה סימבולית יש לחפש את אותם סמלים שבאמצעותם אנשים מעבירים מסרים (המורה)

o כלומר מה הסמלים, מה המסרים

· כלומר יש אינסוף הגדרות מצב, כי אני מגיב בצורה מסוימות ,ולסטודנט אחר המורה תגיב אחרת

התייחסות להשפעת המבנה החברתי על האינטראקציה החברתית

· מצד אחד סוציולוגים הדוגלים בגישת האינטראקציה רואים במבנה החברתי ובמציאות החברתית פרי של אינטראקציה בין שני אנשים או יותר

· יחד עם זאת הם לא מתכחשים להשפעת המבנה החברתי, לכשנוצר על האינטראקציה החברתית המתרחשת בו

o לדוגמא

§ כיתת לימוד היא מבנה חברתי שנוצר עקב האינטראקציה בין מורים לתלמידים והידיעה שאנחנו נמצאים בכיתת הלימוד משמשת לנו אינדיקציה חשובה לסוג ההתנהגות המצופה ולפירושים האפשריים למעשים ולמילים של האנשים הפועלים במבנה החברתי הזה

· הגדרת המצב המשותפת זה כאשר המרצה נכנס התלמידים שותקים.

· יכול להיווצר מצב של ניהול מו"מ על הגדרת המצב המשותפת לדוגמה קריצה יכולה להתפרש כצחוק או כבעיה בשריר העין. קריצה היא סוג של סמל בשפת הגוף .

תחומי עניין של הגישה

· סוציולוגים הדוגלים בגישה תיאורטית זו מעדיפים לעסוק בשאלות מחקר ברמה המיקרו סוציולוגית

o הם יצפו באנשים המקיימים אינטראקציה פנים אל פנים

o וינסו להבין את התהליך שבאמצעותו אנשים מגיעים להגדרות מצב משותפות, את הסמלים ואת הסימנים שבאמצעותם מועברים המסרים המאפשרים ניהול משא ומתן על הגדרת המצב וכד'

מבט על החברה

· בדומה לסוציולוגים אשר דוגלים בתיאורית הקונפליקט ובשונה מהפונקציונליסטים האינטאקציוניזם הסימבולים תופסים את החברה כנתונה בתהליך מתמיד של שינוי

· וזאת בדומה לסוציולוגים אשר דוגלים בתיאורית הקונפליקט

· ובשונה מהפונקציונליסטים הרואים את החברה כישות יציבה יחסית

· כלומר (המורה)

o החיים דינמיים, הכל משתנה

o כלומר גישה שונה לחלוטין מגישה פונקצינליסטית- בגישה זו כל דינמי, הכל זז.

· האינטראקציוניזם הסימבולי לא קובע מראש את אופי היחסים השכיחים בחברה

· בניגוד לתיאורית הקונפליקט שרואה בחברה זירת קרב

· הטענה שלהם היא שהאינטראקציה החברתית תתקים לאורך זמן אם תהיה הסכמה בדבר הגדרת המצב ובדבר ההדדיות במצב מסויים

o כך שאם המשתתפים לא יגיעו לידי הסכמה כזאת את האינטראקציה תופסק מאליה

אבות האסכולה האינטראקציוניסטית

· אבות האסכולה האינטראקציוניסטית הם שני סוציולוגים אמריקאים

o ג'ורג' הרברט מיד

o וצ'רלס הורטון קולי

· נלמד עליהם ביחידה 4 בנושא החברות

· וכן ארווינג גופמן

מקס ובר (1920-1864) רק מתוך סיכום קצר+ ספר- לא בטוח שהוא שייך לפה

· ספר: פרדיגמה זו מבוססת בחלקה על משנתו של מקס ובר שהדגיש את הצורך להבין מצבים מנקודת מבטם של האנשים המצויים בהם.

· היה סוציולוג גרמני שהדגיש את הצורך להבין מצבים מנקודת ראותם של האנשים המצויים בהם- הבנת הסובייקט הנחקר.

· עלינו להבין כיצד אנשים מגדירים את עצמם ואת זולתם במצב קונקרטי. מה המשמעות שהם מעניקים לדפוסי התנהגות שונים, כיצד הם מפרשים אותם וכיצד מגיעים שני אנשים להגדרת מצב משותפת.

· האינטראקציה החברתית תלויה בקיומם של סמלים משותפים שבאמצעותם מועברים תכנים ומשמעויות. סמלים אלה יכולים להיות סימנים מוסכמים או תנועות גוף, הנושאות משמעות מסוימת בחברה מסוימת אך הסמל החשוב ביותר המשמש לנו כלי אינטראקציה הוא השפה. שימוש בסמלים להגדרת מצב

· מבנה החברה והמציאות החברתית הם פרי של אינטראקציה חברתית בין שני אנשים או יותר.

ביקורת

· גישה זו קרובה יותר לדרך שבה אנשים אכן מכירים את החברה הלכה למעשה. עם זאת, התמקדותה של פרדיגמת האינטראקציה הסימבולית האינטראקציה היום יומיות עלולה להסתיר מעינינו דפוסים חברתיים גדולים יותר. הדגשת הממד הייחודי בכל זירת התרחשות חברתית עלולה להסיח את דעתנו מהשפעותיה הרחבות של התרבות שלנו או מגורמים כמו מעמד, ג'נדר וגזע.

ניתוח פעילות ספורטיבית לפי גישה זו (לפי הספר)

· ברמת המיקרו, ארוע ספורטיבי הוא התמודדות מורכבת הנערכת פנים אל פנים.

· בחלקו כל משחק מתנהל על פי כללים מוכרים וידועים, וכל שחקן ממלא את התפקיד המיועד לו

· אבל השחקנים הם גם ספונטניים ובלתי צפויים

· פרדיגמת האינטראקציה הסימבולית רואה את הספורט בראש ובראשונה כתהליך מתמשך ולא כמערכת.

· מנקודת הראות זו ניתן לצפות שההתיחסות של כל שחקן למשחק תהיה שונה במקצת

§ יש שמגיעים לשיא הפריחה שלהם רק באווירה של תחרות נוקשה

§ ואילו לאחרים עצם אהבת המשחק היא העיקר ולא הנצחון

· מעבר לגישות השונות לצד התחרותי, הרי שעולם של המשחקים מעוצבת גם לאור הדעות הקדומות

o משקעי הקנאה, והשאיפות שהם מביאים עמם למגרש

o התנהגות של כל אחד מהשחקנים משתנה עם הוותק

ד) תורת החליפין

לפי המורה את גישת חליפין, לא צריך. היא חלק מגישת האינטראקציה הסימבולית שאומרת שהכל משא ומתן

· חוקרים הדוגלים בגישה זו מנסים להסביר את המבנה החברתי באמצעות שליטה במשאבים חברתיים נדירים, כמו כסף, כוח, יוקרה ופנאי.

· הבסיס לקיום יחסים חברתיים בין יחידים וקבוצות חברתיות הוא רצונו של יחיד או קבוצה אחת למסור חלק מהמשאבים העומדים לרשותם ולקבל בתמורה חלק מן המשאבים העומדים לרשות היחיד או הקבוצה האחרת.

· כל קבוצה (או יחיד) משתדלת להרוויח מעסקת חליפין זו, כלומר שואפת שמאזן התגמולים שלה יהיה חיובי.

· הכדאיות היא העיקרון המנחה.

· יחסי החליפין נוצרים וימשיכו להתקיים כל עוד שני השותפים סבורים שעסקת החליפין כדאית, אפילו אם שוררת אסימטריה במידה הכדאיות.

· תורה זו מושפעת מהתיאוריה הכלכלית הקלאסית של הומנס ובלאו.

· מתוך סיכום בלבד

· לדוגמה: כמה ישראל נתנה לטובת השלום עם ירדן? – מים וחקלאות אך בתמורה היא קיבלה שם של מדינה שוכנת שלום עם מדינות ערב.

ה) גישה אקלקטית

· סוציולוג המסתמך בעבודתו על יותר מגישה תיאורטית אחת, נוקט בגישה אקלקטית. [א2]

· הוא מנסה להפיק תועלת מכל אחת מהתיאוריות השונות בכדי להבין את הסוגיה המחקרים שבה בחרה ולהסביר מהבטםי שונים

· מתוך הדוגמא בהמשך : סוציולוג אשר בר לעמוד על דפוסי הידידות בקהילה הדיפלומית יכול להסתמך גם על התיאוריה הפוקציונליסטית וגם על תורת החליפין.

המורה בכיתה

· זוהי גישה שבא אנחנו בוחנים תופעה מסוימת, בעזרת מושגים מגישות שונות.

§ קונפליקט

§ פונקציונליזם

§ ואינטראקציה סימבולית.

· כלומר אפשר לקחת תופעה ולנתח אותה בעזרת פוקנציליזם ומה שקורה בין האנשים באינטראקציה הסימבמולית

· הניתוח רלוונטי רק לאותה התופעה הספציפית.

o כלומר עושים ניתוח ספציפי לתיכון חדש, או מה שקורה באוניברסיטה הפתוחה

· שאר הגישות אפשר לנתח באמצעותם כל תופעה.

· אנו לא נשתמש בגישה האקלטקטית

o אולי יופיע בתוך מושג (המורה לא אוהבת את הגישה הזאת)

· כלומר ניתוח שנעשה ממושגים מכמה שיטות

ו) השוואה בין גישות תיאוריות שונות

· יש לציין כי אין גישה סוציולוגית תיאורית אחת שהיא הנכונה או והמתאימה ביותר

o עם זאת יש סוציולוגים הדוגלים באופן קיצוני בתיאוריה אחת

דוגמא של החוברת: סוציולוג מתחקה אחר קבלות הפנים שעורך השגריר האמריקני בביתו

· שאלה: מה הוא עשוי לחקור ומהי דרך המחקר שיבחר.

פוקציונליזם

· יתעניין במנגנונים השומרים על הסדר הטוב ועל ההרמוניה החברתית במפגש

· הוא יבדוק את תרומת הנשים (אשת השגריר ואשת השר) ואת כללי הנימוס למפגש

· כמו כן ינסה לברר איזו פונקציה יש לקבלות הפנים בהידוק הקשרים בין המדינות השונות המשתתפות בהן.

תיאורית הקונפליקט

· יתעכב על הגורמים המפרידים את באי המסיבה לקבוצות ולפלגים

· ישם לב לעובדה שנשים מתקבצות בקבוצה אחת וגברים באחרת

· ישאל מדוע הרכב גילים וההרכב העדתי של קבוצת האורחים הוא כזה ולא אחר.

אינטראקציוזם הסימבולי

· ינסה להבין את הסמלים השונים שבאמצעותם המסרים מועברים במהלך המסיבה

o כיצד אפשר להסביר את התנהגותו של נציב השגרירות הבריטית שבא באיחור של חצי שעה

o או כיצד לפרש את המבטים שהוחלפו בין שני פקידים בכירים של משרד החוץ

o וכד'

תורת החליפין

· ינסה להגדיר את רשימת המוזמנים במונחים של עסקת חליפין : "שמור לי ואשמור לך", וכך יסביר את הזמנו של יריב פוליטי, הזוכה ליוקרה מעצם ההזמנה תמורת תמיכה בשגריר בהצבעה חשובה.

דוגמה מהחינוך מתוך סיכום

· הסטרוקטורלית פונקציונליסטית תשאל:

o איך החינוך פונקציונלי (תורם) לחברה?

§ פונקציה גלויה- מעשיר, מסגרת חברתית, מלמד ערכים ונותן ידע

§ פונקציה סמויה- בייביסיטר

· הקונפליקט החברתי ישאל:

o מה המעמדות בבית הספר? איזו קבוצה חברתית משרת ביה"ס? האם קיים קשר בין איכות החינוך לבין המעמד בחברה?– המורים הם כוח ההיררכיה ואילו התלמידים הם בקצה התחתון של ההיררכיה

דוגמא של המורה: משחקי כדורגל ביום שבת

גישה פונקציונליסטית

· איך משחקי הכדורגל תורמים לחברה

o ליכוד חברתי, ליכוד משפחתי.

o אינטראקציות של אב ובן (שלא קוראת אבא)

o פונקציה כלכלית.

o הוצאת תוקפנות לגיטימית (כמו מסיבת טראנס)

· דיספוקציות לא להכניס בכלל

גישת הקונפליקט

· מאבק בין קבוצות

o כסף

o כוח

o יוקרה

o (להשתמש במושגים האלה)

o מיקום בטבלה (זה שלושתם: כסף כוח יוקרה)

· מאבק דתיים וחילוניים

· מאבק בין אזורים בארץ

· מאבק בין צפונים בין דרומים

· מאבק עדתי, מאבק דתי.

· (מה שחשוב זוהי התופעה, ואיך מנתחים אותה

כך צריך לנתח בממן)

אינטראקציה סימבולית

· איך כל קבוצה יוצרת הגדרת מצב

· מדים, צבעים של מדים, סמל של קבוצה שמשמש את הקמע. תנועות גוף ספציפיות של כל אחד מהשחקנים

· הגדרת מצב

o אוהדים לקבוצה,

o בין השופטים לבין השחקנים

o שופטים לבין הקהל

o בין השחקנים לבין עצמם

· זוהי הגישה שהכי קשה לנתח

· שירים, תנועות גוף, קמעות

· איך כל קבוצה מגדירה עצמה לעומת אחרים (אנחנו ביחד נגדכם)

· סמלים: מדהים, קמע וכד'= סמל שמעביר מסר.

· שמציגים שחקנים יריבים יש בוז גדול

· ניתוח למשל הגדרת מצב של בין קבוצות אוהדים

o מדים (אדום מול צהוב)

o שירים נגד (שימעון מזרחי..)

o כלומר יש לפרט את הסמלים

§ לבוש * מדים

o קהל לבש צהוב שמסמל ככה וככה...

o כל קבוצה תגדיר את עצמה בקבוצה מסוימת, משתמשת בסמלים להגדיר את עצמה כקבוצה אחרת.

· לדוגגמא ישראלים בחו"ל

o מדברים אותה שפה

o כובע ספציפי לקבוצה= מי שלובש אומר אני שייך לקבוצה הזאת

· כלומר המסר בעזרת הסמל זוהי הנקודה

o איזה מסר מעבירים

o מה עושים בשביל להגדיר את עצמם, בשביל להעביר מסר.

סיכום גישות - טבלה של המורה

פוקציונליזם

קונפליקט

חילופין

אינטראקציה סימבולית

תאורטיקנים

קומט, דירקהיים, פרנסונס

ובר, מרקס

הומנס בלאו

מיד, בלומר, קולי, גופמן

תמונה

מערכת שלמה

"זירת קרב"

שוק

הצגה

מושגים מרכזיים

אורגניזמים

הרמונה

תרומה

יציבות

איברים "לא מיותרים"

מאבקים

תחרות

קונפליקטים

משא ומתן

תן וקח

הגדרת מצב

שחקנים

איפחסי גומלין בקבוצות

איפיונים

צרכים

מוסדרות תפקיד

משאבים

כסף

יוקרה

בעלי שליטה / חסרי שליטה

כדאיות

רווח והפסד

אדם רציונלי

בניית המציאות

הגדרה

הבנה

משמעות

פירוש

כיצד החברה פועלת

תיאום/ הסכמה

כפיה (שולט שכופה על השאר)

הדדיות- חוסר איזון

סמלים

שנוי?

סטטוס - קוו

מצב קים- מצב רצוי

שינוי מעוגן במערכת

שינוי דבר טוב, רצוי

עיסקה "לא משתלמת"

שינוי= הגדרת מצב (יכולת שינוי אינסופית)

מה בודקים (=כשמבקשים לנתח מה צריך לזכור)

תרומה למערכת

מנגנונים שומרים על ההרמוניה

מי הם בעלי הכוח

מי שולט, כיצד

מה נותנים, מה לוקחים, האם זה כדאי? למי?

סמלים שבאמצעותם מועברים מסרים

סיכום גישות - טבלה של אופק

פרדיגמה תיאורטית

דימוי החברה

שאלות יסוד

סטרוקטוראלית פונקציונאלית

מערכת יציבה יחסית,

חלקים קשורים הדדית, מבוססת על קונצנזוס,

לכל חלק יש השלכות פונקציונאליות על פעולתה של החברה כולה.

מה מלכד את החברה?

מהם חלקיה העיקריים של החברה?

מהן השלכותיו של כל חלק על פעולתה של החברה?

קונפליקט חברתי

מערכת המאופיינת באי שוויון חברתי ובקונפליקט,

כל חלק של החברה מיטיב עם קטגוריות מסוימות של אנשים יותר מאשר עם אחרות.

כיצד מחולקת החברה?

מהם הדפוסים העיקריים של אי שוויון חברתי?

כיצד מנסות קטגוריות מסוימות של בני אדם להגן על יתרונותיהם?

אינטראקציה סימבולית

תהליך רצוף של אינטראקציות חברתיות בסביבות מוגדרות המבוססות על מסרים סימבוליים, תפיסות המציאות האישיות משתנות ללא הרף.

כיצד מתבצעת האינטראקציה האנושית לשם יצירת דפוסים חברתיים, שמירתם ושינויים?

כיצד מנסים אנשים לעצב את המציאות הנתפסת ע"י אחרים?

כיצד משתנה ההתנהגות האנושית ממצב אחד למשנהו?

התשובות שכתבתי בממן על הגישות

הגישה הפונקציונליסטית

מדובר על גישה המתייחס למאקרו, המתמקדת בדפוסים חברתיים רחבים המאפיינים את החברה כולה (גישה זו עוסקת בשאלות שנוגעות לתפקודה של החברה השלמה ולתרומתן של הקבוצות הפעולות בה).

גישה זו שמה דגש על הסכמה כלומר נוטה לראות במבנה החברתי דגם המשמר דפוסי התנהגות ונוטה ליציבות ולסולידריות מתוך הסכמה על הערכים המרכזיים בחברה.

תאורטיקנים חשובים הם קומט, דירקהיים, פרנסונס

שאלות יסוד של הפרדיגמה הפונקציונליסטית הן מה מלכד את החברה?, מה הם החלקים העיקריים של החברה? כיצד נקשרים חלקים אלה זה בזה? מהן השלכותיו של כל חלק על פעולתה של החברה?

הפונקציונליזם רואה את החברה כמערכת יציבה יחסית של חלקים קשורים הדדית המבוססת על קונצנזוס נרחב הנחשב כרצוי מבחינה מוסרית, החלקים תלויים זה בזה ולכל חלק יש השלכות פונקציונליות על פעולתה של החברה כולה. (אין חלקים מיותרים)

קיומה של המערכת והמשכיותה מותנים בסיפוק כמה צרכים חברתיים בסיסים, כל אחד מחלקי המערכת תורם תרומה ייחודית למילוי הצרכים החברתיים הבסיסיים.

במילים אחרות הפונקציונליסטים רואים בחברה מערכת ששומרת על יציבותה באמצעות שיתוף פעולה לסיפוק צרכיה הבסיסים והרעיון הוא שלכל חלק יש תפקיד שתורם להמשכיות החברה, לסדר החברה, לקיום החברה. לכל תופעה יש תפקיד. יש הסכמה בחברה יש הרמוניה ,החברה היא סולידרית.

הגישה מצדיקה אי שוויון חברתי ונותנת לגיטימציה לפערים חברתיים, מעודדת מצויינות (בגלל האי שוויון אנשים יתאמצו יותר).

דימוי שנוטים להשתמש בו לתאור המערכת החברתית הוא הגוף החי: לכל איבר בגוף החי יש פונקציה חיוביות מוגדרת ואין איברים מיותרים כך גם בחברה: כל דפוס של התנהגות וכל תהליך חברתי ממלאים פונקציה חיוניות בעבור כלל החברה.

אם יש שיתוף פעולה והרמוניה בין כל חלקי המערכת, אז המערכת נמצאת במצב שיווי משקל ותפקודה תקין אבל אם תופר ההרמוניה ושיווק המשקל יפגע, אז יכנסו לפעולה מנגוני ויסות ופיקוח והחברה תשאף לחזור למצב הטבעי- קרי שיווי משקל.

כלומר בראיה הפונקצינליסטית כל תופעה חברתית קיימת היא תורמת לחברה

מרטון מדבר על פונקציות גלויות שהם תוצאותיו המזוהות והמכוונות של כל דפוס חברתי (כלומר פונקציה שאפשר לראות), פונקציות סמויות שבהם התוצאות בעיקרן בלתי ממזוהות ובלתי מכוונות (כלומר תרומה שהיא לא כל כך בולטת ורק רק הסוציולוג יכול לראות אותה)

בנוסף הוסיף מרטון את המונח דיספונקציה כתשובה לביקורת על הפונקצינליזם, הוא הצביע על קיומם של דפוסים תרבותיים שלא תורמים לתפקוד התקין של המערכת אלא פוגעים בו. ולפיכך תרומתם למערכת היא תרומה שלילי)

תיאורית הקונפליקט

מדובר על גישת העוסקת בסוגיות של מקרו, היא מתמקדת בדפוסים חברתיים רחבים המאפיינים את החברה כולה (מעמדות, נשים, גברים, גזעים) והיא רואה את החברה כמערכת המאופיינת באי שוויון חברתי, כל חלק של החברה מיטיב עם קטגוריות מסוימות של אנשים מאשר עם אחרות.

גישה זו שמה דגש על קונפליקט כך שאי השוויון החברתי המבוסס על קונפליקט מעודד שינוי חברתי. (כלומר חוסר שוויון מביא בעקבותיו קונפליקט ושינוי)

תאורטיקנים בולטים הקשורים לגישה הם ובר ומרקס [א3]

שאלות היסוד של תיאורית הקונפליקט הן כיצד מחולקת העבודה? מה הם הדפוסים העיקריים של אי שוויון חברתי? כיצד מנסות קטגוריות מסוימות של בני אדם להגן על יתרונותיהן? כיצד מערערות קטגוריות אחרות של בני אדם את הסטטוס קוו ?

תיאורית הקונפליקט רואה בחברה "זירת קרב" בין חלקיה השונים: קבוצות, מעמדות וכד', מתחרים ביניהם על שליטה במשאבים חברתיים נדירים כמו כסף, כוח ויוקרה ( כלומר החברה מחולקת לאלה שיש להם שליטה במשאבים חברתיים נדירים ולאלה שאין להם שליטה במשאבים הללו)

רואה

במילים אחרות לפי גישת הקונפליקט החברה מחולקת לשניים: אלה שיש להם שליטה במשאבים חברתיים נדירים, ואלה שאין להם (בעלי משאבים וחסרי משאבים)- בין הללו יהיה קונפליקט תמידי ובתקופות מסוימות הוא יוביל לשינוי המבנה החברתי. יש כל הזמן תזוזה ותתכן הפיכה. (במשאבים נדירים הכוונה לכל דבר שיש אותו בכמות מסוימות כגון כסף, כוח, יוקרה)

השולטים במשאבים מעוניים לחזק את שליטתם (כלומר, לשמור על המעמד שלהם, ולהנציח אותו) ואילו מחוסרי הכסף, הכוח והיוקרה מעוניינים לתפוס שליטה במשאבים הנדירים הללו.

כך שהקונפליקט הוא בלתי נמנע הוא דבר חיובי המעוגן בתוך המערכת החברתית.

ניתוח גישת הקונפליקט בחברה מצביע על העובדה שהמבנה החברתי מיטיב עם אנשים מסוימים ומקפח אחרים יותר מאשר שהוא תורם לתפקודה הכללי של החברה (לפי ראית הגישה הפוקנציונליסטית).

סוציולוגים הדוגלים בפרדיגמה זו נוטים לחקור את הקשר שבין גורמים כמו מעמד חברתי, גזע, אתניות, מין וגיל לבין הקצאה בלתי שוויונית של כסף, עוצמה פוליטית, חינוך ויוקרה חברתית.

פרדיגמת האינטראקציוניזם הסימבולי

מדובר על גישה של מיקרו גישה המתמקדת באינטראקציה חברתית במצבים מוגדרים (כלומר יחסי גומלין בין שני אנשים או יותר). גישה זו רואה את החברה כתהליך רצוף של אינטראקציות חברתיות בסביבות מוגדרות המבוססות על מסרים סימבוליים, תפיסות המציאות האישיות משתנות ללא הרף.

שאלות היסוד הן כיצד אנו תופסים את החברה? כיצד מתבצעת האינטראקציה האנושית לשם יצירת דפוסים חברתיים, שמירתם ושינוים? כיצד מנסים אנשים לעצב את המציאות הנתפסת על ידי אחרים? כיצד משתנה ההתנהגות האישית ממצב אחד למשנהו ?

התאורטיקנים הבולטים הם מיד, בלומר, קולי, גופמן

הגישה הזאת מנתחת את האינטראקציות היום יומיות ומתוכם מנסה להגיע לדפוסים רחבים יותר. האינטראקציה הסימבולית מנתחת הגדרות מצב.

כלומר בכדי להבין את המבנה של החברה כולה (או של יחידות חברתיות גדולות) ואת תפקודה יש להבין תחילה את היסודות שמהם בנויות יחידות אלה (עלינו להבין כיצד אנשים מגדירים את עצמם ואת זולתם במצב קונקרטי).

בהגדרת מצב מדובר על לפחות שני אנשים כאשר הראשון מעביר לשני מסר השני קולט את המסר, מפרש את המסר ומחזיר את המסר לראשון הראשון קולט ומפרש ומחזיר לשני וחוזר חלילה

אינטראקציה חברתית תתקיים לאורך זמן אם תהיה הסכמה בדבר הגדרת המצב ובדבר הציפיות ההדדיות במצב מסוים אם המשתתפים לא יגיעו לידי הסכמה כזאת תופסק האינטראקציה מעצמה.

את המסר מעבירים בעזרת סמלים, סמל נפוץ מאוד זה שפה (אשר מתחלקת לשפה מדוברת ושפה לא מדוברת), סמל נוסף יכול להיות לבוש. כאשר מנתחים לפי גישה זו בודקים מהם הסמלים שבאמצעותם מועברים מסרים.

סוציולוגים הדוגלים בגישה תיאורטית זו מעדיפים לעסוק בשאלות מחקר ברמה המיקרו סוציולוגית הם יצפו באנשים המקיימים אינטראקציה פנים אל פנים וינסו להבין את התהליך שבאמצעותו אנשים מגיעים להגדרות מצב משותפות, את הסמלים ואת הסימנים שבאמצעותם מועברים המסרים המאפשרים ניהול משא ומתן על הגדרת המצב וכד'

‏אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה