יום שבת, 4 באפריל 2009

שיטות מחקר א: יחידה 7-8 תשובות לשאלות

תשובות לשאלות ליחידות 7-8- הטיות הנובעות מהנבדק ומהחוקר, בעיות אתיות

שאלה 1 מדף שחולק

א.

  • משתנה בלתי תלוי תיאורטי: לחץ חברתי

  • משתנה בלתי תלוי תצפיתי: נוכחות/ אי נוכחות בשירותים ציבוריים

  • ערכים:

    נוכחות= לחץ חברתי גבוה

    אי נוכחות= לחץ חברתי נמוך

ב.

  • משתנה תלוי תיאורטי: רמת התנהגות הגיינית (לא לרשום בשום פנים ואופן: השפעה..)

  • משתנה תלוי תצפיתית: רחיצת ידים/ אי רחיצת ידים

  • ערכים:

  • רחצה/ אי רחצה

  • רעש/ חוסר רעש של פתיחת ברז בכיור

  • הערה: ערכים של המשתנים זה לנבדק בודד

ג.

X1 O

_ _ _ _ _ _

X2 O

  • _ _ _ _ - פירושו השלא נעשתה הקצאה מקרית

  • X1 X2 - פירושו ערכים של הבלתי תלוי

  • O מדידות אחרי של המשתנה התלוי

ג- 2-

התייחסות לשאלה האם קיים ארטיפקט של ברירה במחקר הנוכחי

  • למרות שלא נעשתה הקצאה מקרית, סביר להניח מקריות

  • וזאת בגלל שהכניסה של נבדקות לתא שירותים הוא פחות או יותר מקרי

  • למרות שלא נעשתה הקצאה מקרית עדין סביר שלא קיים ארטיפקט של ברירה

  • כי סביר שאין הבדלים בין הקבוצות במאפייני הנבדקים

  • כי לא סביר שיהיה הבדל בין 20 הנכנסות הראשונות, לבין 20 הנכנסות האחרונות

  • וזאת כי הכניסה לשירותים היא מקרית.

ד.

  • מצד הנסיין יכול להיות:

  • מאפיינים

  • נבואות שמגשימות את עצמן

  • יכול להיות שהנסיינית לא רק נכחה יכלה לכוון על ידי זה שהיא הסתכלה מהצד על הידים של הנחקרות

  • כלומר הנייסנית יכלה לכוון קצת את הנבדק דרך הציפיות שלה ולהטות את התגובה

  • כלומר יכלה לפעול בצורה מודעות או לא כך שהיא מכוונת את הנבדקות על פי הציפיות.

  • כלומר יתכן ציפיה שיכולה להיות הסבר חלופי לתוצאות כנבואות שמגשימות את עצמן.

ה.

  • לא קיים הטיה מצד הנבדקות כי הן לא יודעות שהן משתתפות בניסוי

  • (כשדיברנו על הטיות של נבדק אז מחוייב שהנבדק ידעו שהם בסיטואציה של ניסוי)

ו.

  • כוונתו

  • במקרה השני (שהנבדקת התחבאה בתא ( שמהמנות המדידה של המשתנה התלוי (רחיצת ידים) צריכה להיבדק

  • כלומר עד כמה רעש פתיחת הברכ הוא אכן מהימן (כלומר שאם הייתי חוזר על הניסוי הייתי מקבל את אותה תוצאה)

  • (תוקף פירושו שרעש לא תקף להתנהגות הגיינית)

  • מהמנות פירושה שיכול להיות שהמדידה לא שיטתית:

  • כלומר יכול להיות ששני נשים היו ופתחו ברז (וטעיתי וספרתי את זה כפעם אחת)

  • במצב הראשון היו התייחסויות לשני חושים (ראיה ושמיעה), במצב השני היא מוגבלת לשמיעה בלבד, ואז יתכן שהיא לא שמעה טוב.

פתרון

  • אפשר לקחת שני בנות ואז לעשות השוואת מהימנות בין שופטים

  • כלומר כל אחת תסמין באופן בלתי תלוי ואז יעשו מתאם ביניהן.

ז.

  • זהו מצב של הנבדק המרומה

  • יש בעיה אתית: חדירה לפרטיות

  • זוהי בעיה יחסית חמורה

  • אין סיבה לחשוב שנגרם סבל לנבדקות

ח.

  • אינטראקציה בין סביבה, מקום הניסוי לבין התפעול הניסויי (איום על תוקף חיצוני)

  • זה שעיתי את המחקר במקום ציבורי אני לא יכול להכליל את הקשר הסיבתי- ממצאי המחקר- גם עבור מקומות אחרים לא ציבוריים

ט.

  • יש בעיה של תוקף מבנה

  • יש בעיתיות בקשר שבין התלוי התצפיתי לתלוי התיאורטתי

1. חוסר מיצוי

  • רחיצת ידים לא בהכרח משקפת התנהגות הגינות

  • ישנן צורות נוספות להתננהגות הגייינית פרט לרחיצת ידים

  • למשל שימוש במגבונים

2. חוסר בלבדיות

  • לא בהכרח פתיחת ברז בודק רק התנהגות הגינית

  • יכול להיות שפתיחת ברז היא גם כדי לנקות לכלוך מהבגד

  • כלומר יכול להיות שרחיצת ידים בודקת גם מרכיביים אחרים לא רלונטיים.

שאלה 2 עמוד 22 מהחוברת

א

  • מדד תגובתי: דוח סוכנים

  • שם הטכניקה: שאלון דיווח עצמי

  • מדד לא תגובתי: נתונים של רואה חשבון

  • שם הטכניקה: שימוש בנתונים קיימים

ב

  • אופרציונליזם מרובה

ג

  • בדוח הסוכנים יש מדד גבוה יותר

  • הטיה: הנבדק השתדל להרשים

  • יש נטיה של הנבדק להציג את עצמו באור חיובי ולכן זו יכולים להיות הסיבה מדוע הנבדק מציג תוצאות גבוהות מההשגים שלו בפועל.

ד

  • מדובר בנבדק כמתנדב

  • פוגע בתוקף חיצוני

פגיעה בתוקף חיצוני- פגיעה ביצוגיות (מהחומר בנושא)

  • נבדק מתנדב שונה מאפיונים של נבדק שהוא לא מתנדב ולכן נפגעת היצוגיות שכל כלל האוכלוסייה

  • כלומר יש פה פגיעה בתוקף חיצוני

  • נוצר איום של אינטראקציה בין ברירה לטיפול הניסויי.

  • וזאת כי לא ניתן להכליל את ממצאי המחקר על נבדקים שלא מתנדבים

ה

(השאלה שואלת מה טוב יותר( = מה תקף יותר)

  • המדד הלא תגובתי תקף קצת יותר מהמדד התגובתי

  • וזאת בגלל הנטיה של הנבדק להרשים עלולה להטות את התוצאות.

ו

מדד תגובתי

  • הבדלים בנטיה להרשים

מדד לא תגובתי

  • בעיות מהימנות אילו הם בעיות מדידה)

מהימנות

  • יכולות להיות טעויות בהקלדה {שימוש בנתונים קיימים = טעויות בהקלדה}

  • כתב לא ברור- כל אחד יכול לקרוא את הנתונים באופן שונה

תוקף

  • רישום לא מעודכן

  • ( יכול להיות שזוהי גם בעית מהימנות- אם מעדכנים את הנתונים בהמשך )

שאלה 3 עמוד 23 מהחוברת

א

  • מדד תגובתי= נתוני שאלון

  • מדד לא תגובתי= נתוני משטרה

ב

מדד לא תגובתי

תוקף

  • במקרה זה הרישום במשטרה לא מעודכן

  • זוהי בעיה של תוקף נתוני המשטרה :

  • מכיון שלא כל מי שביצע עבירה יש רשום לגביו

מהמנות

  • טעויות רישום, כתב יד וכד'

ג

  • במקרה זה סביר שהמדד התגובתי יותר תקף מהמדד הלא תגובתי

  • (העובדה שנעשה שאלון אנונימי מעלה את הסיכוי שהנבדקים ענו בכנות גבוהה יותר)

שאלה 4 עמוד 23 מהחוברת

א

  • שאלון= מדד תגובתי

  • רישום כוח אדם= מדד לא תגובתי

ב

מקורות שיכולים להקטין את התוקף והמהימנות של המדד התגובתי

  • מהימנות:

  • זיכרון (צריך להשתמש בזיכרון שהוא סלקטיבי)

  • תוקף

  • אנשים באופן מכוון יצמצמו את "אין סיבה" וינסה לנפח את "מחלה"

ג

  • המדד הלא תגובתי קצת יותר מהימן ותקף מהמדד התגובתי

שיטות מחקר א: יחידה 8: בעיות אתיות במחקר של מדעי החברה

יחידה 8

  • יחידה זו עוסקת בעיות אתיות (מוסריות) של מחקר במדעי החברה

במבחן

  • השאלה הנפוצה במבחן על יחידה 8 (10 נקודות), היא:

  • "האם אתה רואה בעיה אתית במחקר הנוכחי

בעיה אתית

  • באופן כללי: האם עצם ההשתתפות עלולה לפגוע בנחקר בצורה כולשהי:

  • פיזית

  • נפשית

שני מממדים לבעיות אתיות עקריות

  • כשנדרשים לענות על שאלה צריך להתייחס לכל מממד בנפרש ולבדוק האם יש בעיה ספציפית

  1. הנבדק המרומה

  2. הנבדק הסובל

  • יש דרגות לכל אחד מהממדים האלה וצריך בתשובה להתייחס למידת החומרה על פני רצף שמצריך שיקול דעת.

1. נבדק מרומה

  • זהו כל נבדק שמרמים אותו בכל צורה שהיא

  • כל נבדק שאמרו לו בודקים X ולמעשה בודקים Y

מידת החומרה

דרגה קלה
  • אם לא קיימת שיחת הבהרה אז כבר יש בעיה מסוימת, וזאת מכיון שאני כחוקר צריך לתת הצגה לגבי עצם ההשתתפות במחקר

דרגה גדולה יותר
  • השערת מחקר כוזבת- זהו מקרה קלאסי לרמיה

דרגה חמורה ביותר
  • חדירה לפרטיות הנבדקים

  • למשל תצפית נסתרת:

  • יש מידה של רמיה כי הנבדק נצפה ולא מודע לכך- ולפיכך זהו דבר שמאפשר פלישה לפרטיות שלו.

2. נבדק סובל

  • זהו כל סבל נפשי או סבל גופני

סבל נפשי

  • אם אני יוצר דימוי שיש פגיעה בדימוי העצמי

  • משתמש בסטריוטיפים בקבוצות חברתיות שחלק מהנבדקים משתייכים אליהם

  • מונע מהנבדק איזהו בחירה חופשית כולשהי

  • למשל להשתתף בתוכנית הכשרה של שנתיים

  • ניסוי שעלול לעכב התפתחות (רגשית, אינטלגנציה וכד')

  • חסך חושי

  • למשל הניסוי עם התינוקות בקיבוצים שמנעו מהם דיבור

  • הכוונה היא שאם בזמן הניסוי (מניפולציה) יש לנו ידיעה שהניסוי הוא משמעותי ופוגע בהתפתחות תקינה

  • מדובר על דרגות חומרה

  • יכול להיות סבל לא משמעותי

התייחסות נוספת לדרגות חומרה

  • יש אפשרות שלא קיימת בעיה אתית נראית לעין, ואז יש לכתוב: לא נראה בעיה אתית נראית עין, הנבדק לא סובל, ואין כאן רמיה

במבחן הקודם

  • היתה מטלה לחתוך לוח קרטונים במשך שעה : זאת היתה מטלה משעממת לעומת לא מטלה משעממת (בעיה של חוסר מיצוי)

  • מטלה זו למרות היותה משעממת לא גורמת סבל לנבדקים (נמשכת רק שעה)

  • אין צורך לאלץ ולמצוא בעיות אתייות (אם לא מוצאים לכתוב- עדיף לא למצוא ולנמק מאשר למצוא בכוח משהו שלא קיים).

שיטות מחקר א: יחידה 7 - הטיות שנובעות מהנבדק ומהחוקר

יחידה 7

יחידה 7 עוסקת בהטיות שנובעות מהנבדק ומהחוקר

  • כיוון שהמחקר זוהי סיטואציה חברתית שמפגישה בין אנשים אז אנשים מגיבים לסיטואציה הניסויית ועלולים להשפיע על התוצאות.

  • גם הנבדקים וגם החוקרים הם לא פסיביים:

  • הנבדקים והחוקרים מגיבים לעצם נוכחותם ואפילו מנסים לחפש באופן אקטיבי לאתר את מטרת המחקר

  • וכיוון שהנבדקים מגיבים באופן שונה לסיטואציה אז הדבר עלול להגדיל את השונות המקרית כי בתוך כל קבוצה יהיו נבדקים שיגיבו באופן שונה.

הטיות מצד הנבדק

  • יש הרבה הטיות (חלקם בספר) יש שתי הטיות בולטות:

  1. הנבדק הממושמע

  2. הנבדק המשתדל להרשים

  • (הטיות של נבדק מחויבות שהנבדק ידעו שהם בסיטואציה של ניסוי)

1. הנבדק הממושמע

  • זהו הנבדק שרוצה להיות טוב והוא מרגיש צורך להתנהג בהתאם להשערות המחקר, על מנת לרצות את החוקר

  • המניע של הנבדק הממושמע זה להשמע ולציית לדרישות של הנסיין.

2. הנבדק המשתדל להרשים

  • זהו הנבדק אשר מרגיש בניסוי כאילו שהוא בסיטואציה מבחנית, ושהתשובות שלו יתויגו כנכונות וכלא נכונות

  • לפיכך הנבדק המשתדל להרשים ישאף להגיב בצורה שהיא נכונה בעיניו:

  • בין אם זה תואם את השערות המחקר

  • ובין אם זה לא תואם את השערות המחקר.

  • המניע של הנבדק המשתדל להרשים זה חשש מהערכה (כי שופטים אותו)

פתרונות

  • אי אפשר למנוע הטיה מצד הנבדק אבל אפשר לצמצם את ההשפעה של ההטיות האלה

1. השערה ששונה לחלוטין מהשערה המקורית (פתרון פופולרי)

  • מציגים השערה כוזבת לנבדק (= סיפור רקע כוזב)

  • הכוונה היא שהחוקר מסווה את מטרת הניסוי

  • השערה כוזבת מכוונת את ציפיות הנבדקים באופן אחיד

  • וכיוון שההשערה לא בכיוון רלוונטי למחקר הדבר לא יכול להשפיע (לרעה) על התוצאות (כי ההשערה הכוזבת מכוון למשהו שאני לא רוצה לחקור אותו- אז זה מבלבל את הנבדק)

  • המטרה של השערה כוזבת זה להקטין את השונות המקרית:

  • שכולם יפעלו באופן תואם

  • גם אם הנבדקים ינסו להרשים, וגם אם הנבדקים יהיו ממושמעים זה לא יהיה רלונטי לכיוון שנחקר ולכן לא יסית את התוצאות

2. הרחקת המשתנה התלוי מהמערך הניסויי

  • אנחנו מודדים את המשתנה התלוי לא באותו מקום שבו נעשית המניפולציה ולא עם אותו חוקר

  • אנחנו גם מפחיתים את הרצון להרשים וגם מפחיתים את הרצון להיות ממושמעים

  • (למשל זה שמנחה לא נוכח אז זה מצמצם את ה"לא נעים" וכד')

3. שימוש במדדים לא תגובתיים

(החשוב מכולם)

מדד תגובתי / מדד לא תגובתי-

(מושגים שצריך לדעת למבחן)

מדד תגובתי

  • כלי מדידה/ מדד רגיש לתגובות של הנבדק

  • מכיוון שהנבדק הוא ער ומודע להיות נצפה אז כלי המדידה עלול להיות רגיש לכל מיני מניעים זרים של הנבדק

  • (בזרים הכוונה שלא נוחים למשתנה שנחקר)

  • מקרה קלאסי למדד תגובתי זהו שאלון דיווח עצמי

  • (גם שאלון אנונימי זהו מדד תגובתי)

מקורות אפשריים שיכולים להקטין את התוקף והמהימנות של המדד התגובתי
  • מהימנות:

  • זיכרון (צריך להשתמש בזיכרון שהוא סלקטיבי)

  • תוקף

  • אנשים באופן מכוון יצמצמו את "אין סיבה" וינסה לנפח את "מחלה" (בהתייחס לשאלה 4 עמוד 23 בחוברת הכחולה)

מדד לא תגובתי

  • זהו מדד שכלי המדידה בו לא רגיש:

  • לא לחוקר

  • לא לציפיות של הנבדקים

  • לא למניעים

  • לפיכך לא החוקר ולא הנבדק יכולים להטות את התוצאות

מבחינים בשלושה סוגים של מדדים לא תגובתיים
1. עקבות פיזיים
  • ללכת ולספור כמויות

  • במקום שנלך לשאול את הנבדק (שזהו מדד תגובתי) אפשר ללכת ולספור כמויות

לדוגמא

  • אם אני רוצה לדעת בירה הכי נשתת

  • אני יכול לבקש מהאנשים למלא שאלון (שזהו מדד תגובתי)

  • אני יכול ללכת ולספור את פחיות הבירה שנשתו (מדד תגובתי)

במבחן

  • היתה אימא ששאלו אותה האם לבן שלה יש הרבה צעצועים

  • (האימא יכלה לענות תשובה לא נכונה,מתוך רון להרשים, להציג את עצמה כאימא טובה וכד').

  • ואז שאלו האם התשובה לשאלה הזאת יכולה היתה להימדד במדד לא תגובתי?

  • התשובה היא כן, כי יכולנו לספור את מספר הצעצועים בפועל.

2. שמוש בנתונים קיימים (מדד פופולרי)
  • במקום ללכת ולשאול את הנבדקים אז אפשר ללכת ולהשתמש בנתונים קיימים:

  • או בנתונים שקימים בספרות מקצועית

  • או ממחקרים קודמים

  • או (הכי מקובל) בנתונים שנאספו שלא לצרכי מחקר בכל מיני מוסדות צבורים למיניהם

דוגמא

  • במקום לשאול את רמת ההכנסה

  • אפשר לבדוק תדפיס בבנק (תיאורטית)

3. תצפית נסתרת
  • זהו מצב שהנבדק לא יודע ולא מודע שהוא נצפה/ נבדק. ולכן הוא גם לא יכול להגיב.

בעיות תוקף ומהימנות של מדד לא תגובתי
  • בעיות מהימנות אילו הם בעיות מדידה)

מהימנות

  • יכולות להיות טעויות בהקלדה {שימוש בנתונים קיימים = טעויות בהקלדה}

  • כתב לא ברור- כל אחד יכול לקרוא את הנתונים באופן שונה

תוקף

  • רישום לא מעודכן

  • ( יכול להיות שזוהי גם בעית מהימנות- אם מעדכנים את הנתונים בהמשך )

התייחסות להשואה בין מדד תגובתי למדד לא תגובתי למי יותר תקף

  • לעתים מבקשים מאתנו (במבחן) להשוות מי יותר תקף המדד התגובה או המדד הלא תגובתי

  • התשובה היא לא חד משמעית:

  • לעתים המדד התגובתי תקף יותר מהלא תגובתי

  • למשל שאלה 3 עמוד 23 בחוברת הכחולה: נתוני משטרה ונתוני דיווח עצמי אנונימי לגבי עברות תנועה שנעשו

  • המדד התגובתי תקף יותר מהמדד הלא תגובתי כי יש בעיה בתוקף נתוני המשטרה (לא כל מי שביצע עבירה יש רישום לגביו)

  • ולעתים המדד הלא תגובתי תקף יותר מהמדד התגובתי

  • למשל שאלה 2 עמוד 22 בחוברת הכחולה: דווח סוכנים מול דוח רואה חשבון לגבי נתוני מכירות

  • המדד הלא תגובתי תקף קצת יותר מהמדד התגובתי וזאת בגלל שהנטייה של הנבדק להרשים עלולה להטות את התוצאות.

  • בתשובות לשאלות יש דוגמאות לכך.

הנבדק המתנדב

זהו סוג של נבדק שפופולרי מאוד במדעי החברה

(סוג נבדק זה לא קשור להטיה של נבדק)

  • כיוון שהמחקר בבני אדם מחייב בדרך כלל הסכמה אז הרבה מהמחקרים תלויים בנבדק המתנדב

  • הנבדק המתנדב זהו כל נבדק שהביע את הסכמתו להשתתף במחקר

  • גם אם הציעו לנבדק גמול כספי אז הוא עדיין נחשב נבדק מתנדב

  • ישנם רק מקומות בודדים שהנבדקים לא מתנדבים:

  • בצבא

  • במוסדות שמחייבים להשתתף במחקר

  • סטודנטים לפסיכולוגיה

  • וכד'

  • אבל לרוב הנבדקים הם מתנדבים (שאלון המחקר נשלח בדואר וכד')

תכונות של נבדק מתנדב (מהספר אלון לא דיבר)

  • יש מספר תכונות שהוכח שיש להם ביסוס אמפירי מוצק:

  • החשובה: למתנדבים יש צורך באישור ("הנבדק המשתדל להרשים")

התייחסות לפגיעה בתוקף פנימי- מהספר, אלון לא דיבר

  • נשאלת השאלה

  • האם ההבדלים בערכי המשתנה הבלתי תלוי הוא אשר גרם להבדלים בערכי המשתנה התלוי

  • או האם תכונה מסוימת של הנבדקים המתנדבים היא זאת שמסבירה את הקשר שנמצא בין שני המשתנים.

  • יש מצבים שנבדקים מתנדבים עונים הפוך יחסית לנבדקים שאינם מתנדבים (לעתים קרובות זה מסובר על ידי זה שלנבדקים חשוב מה החוקר יחשוב= הנבדק שמשתדל להרשים)

פגיעה בתוקף חיצוני- פגיעה ביצוגיות

  • נבדק מתנדב שונה מאפיונים של נבדק שהוא לא מתנדב ולכן נפגעת היצוגיות של כלל האוכלוסייה

  • כלומר יש פה פגיעה בתוקף חיצוני

  • נוצר איום של אינטראקציה בין ברירה לטיפול הניסויי.

  • וזאת כי לא ניתן להכליל את ממצאי המחקר על נבדקים שלא מתנדבים

הטיות מצד החוקר

  • הטיות מצד החוקר נחלקות לשני סוגים:

  1. הטיות אשר נובעות מהמאפיינים של החוקר

  2. ציפיות החוקר כנבואות שמגשימות את עצמן.

1. הטיות שנובעות מהמאפיינים של החוקר:

  • הטיות שנובעות מ:

  • התכונות הביולוגיות של החוקר

  • מין

  • מראה חיצוני

  • מידת הסמכותיות

  • גיל

  • התכונות הפיסיולוגיות של החוקר

  • רמת נחמדות

  • חברתיות

  • תפיסת העולם שלו

  • האופן שבו הוא נוטה לפרש כל מיני סיטואציות ומיחס מובנים לנתונים

  • מאפייני החוקר יכולים ליצור:

  • גם שונות שיטתית טעותית (הבדלים בין הקבוצות):

  • למשל אם היו שינוים במאפיינים בין חוקרים שונים שהעבירו לקבוצות שונות את ההוראות

  • וגם שונות מקרית (הבדלים בתוך הקבוצה)

  • מאפיינים שונים (סוגים שונים של אנשים) בתוך כל קבוצה

  • כלומר מאפייני החוקר יכולים ליצור הסבר חלופי לתוצאות

2. ציפיות החוקר כנבואות שמגשימות את עצמן

(מופיע בכמעט כל בחינה)

  • החוקר, (בין אם במודעות ובין אם לא במודעות), מנסה לאושש את ההשערה/ טענה שלו

  • החוקר יכול להשפיע על תוצאות הניסוי בכל אחד משלבי הניסוי:

  • כלומר החוקר יכול להטות את התגובות של הנבדקים ולכוון אותם בצורה שתהיה תואמת להשערות המחקר.

  • ציפיות החוקר יכולים ליצור שונות שיטתית טעותית

  • כלומר יכולות להוות הסבר חלופי לתוצאות.

  • ציפיות החוקר לא יכולות ליצור שונות מקרית (כי לאותה קבוצה יש לו את אותה ציפייה)

פתרונות

1. נסיינים תמימים

  • הכוונה לנסיינים אשר לא יודעים את השערות המחקר

  • כלומר אותם נסיינים אשר באים במגע עם הנבדקים אז מעלימים מהם את השערות המחקר.

  • כלומר נסיין תמים זהו נסיין אשר לא יודע את השערות המחקר אז לפיכך הוא לא יודע להטות את התוצאות

בעיה: הגדלת השונות המקרית

  • הבעיה היא שגם הנסיין יחפש באופן אקטיבי את מטרת המחקר

  • וכיון שהוא לא יודע אותה אז מרגע לרגע הוא יכול להחליף את השערתו לגבי מטרת המחקר

  • ולכן הוא יכול לבלבל את הנבדקים ולהגדיל את השונות המקרית.

2. נסיין עיוור למניפולציה

  • אותם נסיינים, שכן יודעים את השערות המחקר אבל הם לא יודעים לאיזה קבוצת ניסוי משתייך כל נבדק

  • הפתרון הזה נחשב למוצלח יותר כיוון שהוא יוצר פחות שונות מקרית (כי הנסיינים כן יודעים את מטרות המחקר אז הם פחות ינסו לאתר אותם באופן פעיל)

הנסין לא יובא בסוד משתנה אחד מערך רב גורמי

  • אם חוקרים מספר דברים אז לא מספרים לחוקר את כל מה שרוצים לבדוק אלא רק חלק מסוים.

החלפת נסיינים בשלבי המחקר השונים

  • אם יש כמה שלבים

  • למשל חלוקה לקבוצות, מניפולציה, מדידת המ"ת וכד')

  • אז בכל אחד מהשלבים אפשר להחליף נסינים

שימוש במדדים לא תגובתיים

  • מדד לא תגובתי לא רגיש לחוקר ולא רגיש לנבדק

  • כי לא קיימת אינטראקציה ביניהם

  • ולכן גם החוקר לא יכול להשפיע על התוצאות במדד לא תגובתי.

יום שישי, 3 באפריל 2009

שיטות מחקר א: יחידה 6 - חלק ט - שירטוטים מלווים

בהמשך

שיטות מחקר א: יחידה 6 - חלק ח' שאלות ותשובות

תשובות לשאלות בחוברת העבודה- יחידה 6

שאלה 1 עמוד 15

סעיף א'

  • מב"ת תיאורטי: מידת ההשתתפות בתוכנית הדרכה לשיפור השירות

  • מב"ת תצפיתי: מידת ההשתתפות בתוכנית הדרכה

  • ערכיו: משתתף/ לא ממשתף

  • הערה: המב"ת התיאורטי לא תמיד שונה מהמב"ת התצפיתי

סעיף ב'

  • מ"ת תיאורטי: רמת השירות

  • מ"ת תצפיתי 1: הערכת ממונה של הרוקח את איכות השירות של הרוקח

  • מ"ת תצפיתי 2: הערכת שני עמיתיים לעבודה את איכות השירות של הלקוח

  • ערכיו: אין ערכים למ"ת כי לא אמרו לנו איך מדדו

  • הערה: סעיפים א+ב הם תמיש שני שאלות ראשונות במבחן (8 נקודות)

סעיף ג'

  • ( שואלים האם נעשתה הקצאה מקרית או לא נעשתה הקצאה מקרית- נעשתה= R)

  • שתי קבוצות ניסוי = שתי שורות

  • O = מדידת אחרי של המשתנה התלוי

  • אותו O בשני המקרים כי מדדו אות זמן

  • X1 ו X2 שני ערכים שונים של המשתנה הבלתי תלוי (המניפולציה)

R X1 O

R X2 O

סעיף ד'

ברירה

  • לא קיים ארטיפקט של ברירה:

  • מכיוון שנעשתה הקצאה מקרית, אנחנו מניחים שלא היו הבדלים בין הקבוצות בשום מאפיין של נבדק

  • ולכן שום מאפין של נבדק לא יכול ליצור שונות שיטתית טעותית.

היסטוריה

  • לא קיים ארטיפקט של היסטוריה

  • סביר להניח (כל עוד לא נאמר אחרת) שלא היו הבדלים בין הקבוצות בזמן הניסוי

  • ולכן זמן לא יכול ליצור הסבר חלופי כולשהו

בשילה

  • לא קיים ארטיפקט בשילה

  • לא נאמר שהיו הבדלים בין הקבוצות במשך הזמן של הניסוי

  • ולכן אורך המחקר לא יכול שונות שיטתית טעותית

היסטוריה מקומית

  • קיים ארטיפקט של היסטוריה מקומית

  • לפי המניפולציה אפשר לדעת שהם היו במקומות שונים:

  • אפשר להניח שעשו את הניסוי במקומות שונים: אחת השתתפה בתוכנית הדרכה ואחת לא

  • ולכן מקום הניסוי עלול ליצור שונות שיטתית טעותית

  • כי יכול היה להתרחש אירוע מקומית באחד המקומות

  • ולכן עשוי להיות הסבר חלופי

  • ולכן קיים ארטיפקט של היסטוריה מקומית

סעיף ה'

1

  • מדובר על הבדלים במשקל בין הקבוצות

  • משקל זהו משתנה חיצוני שהוא מאפיין כולשהו של נבדק

  • הבדלים בין הקבוצות מדובר על ארטיפקט של ברירה, שזה איום על תוקף פנימי

2

  • (בודקים האם המאפיין הוא רלוונטי למשתנה התלוי במחקר)

  • סביר להניח שהבדלים בממוצע המשקל הוא לא רלוונטי למשתנה התלוי במחקר לרמת השרות

  • ולכן לא יכול ליצור הבדלים בשונות שיטתית טעותית

  • ולכן לא קיים ארטיפקט של ברירה.

סעיף ו'

1

  • מדובר על תוקף מבנה

  • מדובר על איום של חוסר מיצוי תוקף של סיבה (של המשתנה הב"ת)

  • כי אומרים שבגלל שלקחו תוכנית הדרכה ספציפית, כלומר משתנה תצפיתי אחד למשתנה בלתי תלוי תאורטי אז לא ניתן להכליל את התוצאות עבור כל עולם התוכן של המשתנה בלתי תלוי תיאורטי- כלומר לתוכנית הדרכה אחרת.

2

  • לא מדובר על קונפאונדינג

  • זה לא קונפאונדינג כי לא מציעים פה הסבר חלופי

  • אין טענה שהבלתי תלוי התצפיתי שלנו (מניפולציה- קורס) בדק משתנה תיאורטי נוסף

  • (אלא יש פה טענה שניתן להכליל את בקשר סיבתי רק עבור סוג ותכנית ההדרכה הספצפית ולא על תוכנית אחרת)

3

  • קשר מותנה

A B בתנאי C

  • A = מב"ת = השתתפות בתוכנית ההדרכה

  • B = מ"ת = רמת השירות

  • C = תוכנית הדרכה ספציפית שהשתמש החוקר

סעיף ז' (גם חשוב)

  • קיימת החלה לתוקף המבנה של תוצאה

  • הסברתי באיור ס - 6 - 2:

  • הבלתי תלוי לא השפיע על רמת השירות כפי שנמדדה על ידי הערכת שני עמיתים

  • הבלתי תלוי כן השפיע על רמת השירות כפי שנמדה בהערכת ממונה

  • (תוקף מבנה של תוצאה פירושו האם משתנים תצפיתיים של המשתנה התלוי התיאורטי מושפעים באותה מידה על ידי הבלתי תלוי)

  • הבלתי תלויים השונים לא היו מושפעים באותה מידה

  • ולכן קיים איום מסוג חוסר מיצוי של תוצאה

  • וזאת כי ניתן להכליל את הקשר הסיבתי רק עבור רמת שירות שנבדקה באמצעות ממונה

  • ולא ניתן להכליל על רמת השירות שנבדקת לפי עמיתיים

  • ולכן קיימת פה החלשה לתוקף המבנה של התוצאה.

סעיף ח'

  • מחשבים את המתאם בין שני תצפתיים של אותו משתנה תלוי תיאורטי (רמת שירות

  • זוהי בדיקה מסוג תוקף מתכנס

  • (כי בודקים את המתאם בשתי שיטות שונות לבדיקת אותו דבר- רמת שירות)

  • תוצאה רצוי זה לקבל מתאם גבוהה בין שתי השיטות שאמורות לבדוק את אותה תכונה

  • תוצאה לא רצויה (שהתקבלה) זה שלא התקבל מתאם או התקבל מתאם נמוך פירושו תוקף מתכנס נמוך

  • בגלל שקיבלנו תוקף מתכנס נמוך זוהי החלשה לתוקף המדידה של המשתנה התלוי.

סעיף ט'

1

  • לא מסכים עם טענתו של החוקר

  • (אופרציונליזם מרובה זה שימוש בטכניקות שונות לבדיקת אותו מבנה תיאורטי, כלומר שימוש במספר הגדרת אופרציונליות שונות)

  • (באופרציונליזה מרובה מדובר על מדידות שונות, ולא על מדידה של אותה שיטה מספר פעמים)

  • לא נאמר שהמניפולציה נעשתה כמה פעמים

  • וגם אם היה נאמר שהמניפולציה היתה נעשית כמה פעמים עדיין זה לא אופרציונליזם מרובה כי מדובר באותה שיטה

2

  • נעשה שימוש באופרציונליזם מרובה עבור המשתנה התלוי

  • עבור המשתנה הבלתי תלוי

  • הפעלת מניפולציה אחת- משתנה בלתי תלוי

  • כלומר משתנה בלתי תלוי הופעל פעם אחת

  • למשתנה הבלתי תלוי היה תצפיתי אחד

  • כלומר הגדרה אופרציונלית אחת

  • עבור המשתנה התלוי

  • למשתנה התלוי השתמשנו בשני תצפיתיים שונים

  • כלומר השתמשנו בשני הדרות אופרציונליות שונות

  • ולכן במקרה זה יש כן הדגמה לאופרציונליזם מרובה עבור המדידה של המשתנה התלוי של המחקר (רמת שירות)

סעיף י'

1

  • זוהי טענה של ארטיפקט תחרות מפצה שזה איום על תוקף פנימי

  • הנבדקים בקבוצת הביקורת ידעו על הניסוי וידעו שהקבוצה הראשונה מקבלת תוכנית הדרכה

  • חברי קבוצת הביקורת ניסו להתחרות ולהתעלות על עצמם, ולהוכיח שהם מסוגלים גם ללא תוכנית ההדרכה לתת שירות טוב

  • וזהו דבר שיכול להסביר מדוע לא נמצאו הבדלים בין הקבוצות בהערכת עמיתים

3

  • תנאי הכרחי לתחרות מפצה זה לא רק מעבר מידע אלא גם שקבוצת הביקורת תחשוב שקבוצת הניסוי קיבלה יחס מועדף כולשהו

  • וכיוון שנאמר שלא נמצא הבדל בתשובה לאלשה לאיזו קבוצת ניסוי היית מעדיף להיות

  • אז זה אומר שלפי תפיסת הנבדקים לא היתה קבוצה מועדפת יותר

  • ולכן לא יוצר ארטיפקט תחרות מפצה במקרה זה.

שאלה 2 עמוד 16

סעיף א'

  • מב"ת תיאורטי: מידת ההימצאות במצב הומוריסטי

  • מב"ת תצפיתי: צפיה בסרטים שונים הנבדלים ברמת ההומור

  • ערכים:

  • גשש- הומור גבוהה

  • סדרת טלוויזיה- הומור בינוני

  • הרצאה רצינית- הומור נמוך

סעיף ב'

  • מ"ת תיאורטי: יכולת עמידה בלחץ

  • מ"ת תצפיתי: מס השיות שנבדק החזיק ידו במים קפואים

  • ערכים: מאפס ועד בכלל

סעיף ג'

  • נעשתה הקצאה מקרית

  • R

  • R

  • R

  • לא היתה מדידה לפני התלוי

  • ערכים שונים לבלתי תלוי: X1 , X2 , X3

R X1 O

R X2 O

R X3 O

  • R = הקצאה מקרית

  • Xים = ערכים שונים של הבלתי תלוי

  • Oים מדידה אחרי של הבלתי תלוי

  • (לא צריך O1,O2,O3 מכיוון שזהו כלי מדידה משותף לשלושת הקבוצות)

סעיף ד'

  • איום על תוקף פנימי, ארטיפקט היסטוריה

  • X1 - יום חם

  • X2 , X3 - יום רגיל

  • היו הבדלים בקבוצות בזמן עריכת הניסוי

  • הזמן יצר הבדלים בטמפטורה שעלולים להוות הסבר חלופי

  • כלומר ליצור שונות שיטתית טעותית

  • וזה הבדלים בזמן= ארטיפקט היסטוריה

  • שזהו איום על תוקף פנימי

סעיף ה'

1

  • עיסוק של נבדק= מאפין של נבדק= קשור לבדיקה כולם היו סטודנטים

2

  • למעשה השאלה שואלת כיצד החזקת קבוע של עיסוק הנבדקים (איפוס השונות) משפיעה על סוגי תוקף שונים

השפעה של החזקת הקבוע על תוקף מסקנה סטטיסטית

  • מחזק את תוקף מסקנה סטטיסטית

  • וזאת בגלל שאנחנו מפחיתים את השונות המקרית שהיתה עלולה להיוצר מהמשתנה עיסוק של נבדקים

  • זה צמצם את האיום של: "הטרוגניות מקרית של נבדקים)- כי כולם סטודנטים ולכן השונות המקרית קטנה (סוג עיסוק לא יכול ליצור שונות מקרית כי הוא קבוע)

  • ולכן חיזקנו את תוקף מסקנה סטטיסטית

השפעת הקבוע על תוקף מבנה

  • תוקף מבנה לא מושפע

  • תוקף מבנה מתעסק במשתנים של המחקר התלוי והבלתי תלוי

  • הקבוע מדבר על מאפין של נבדק שזהו משתנה חיצוני

  • ולכן תוקף מבנה לא מתעסק בכלל במשתנים חיצונים

השפעת החזקת הקבוע על תוקף חיצוני

  • קיימת החלשה של תוקף חיצוני

  • כיוון שהחזקתי את סוג העיסוק קבוע שזהו משתנה חיצוני

  • כלומר לקחנו רק סטודנטים

  • אז נוצר איום של אינטראקציה בין ברירה לטיפול הניסוי

  • כי יכול להיות שהקשר הסיבתי תקף כאשר מדוברים וסטודנטים אבל לא ניתן להכליל את ממצאי המחקר גם עבור אוכלוסיות אחרות (כלומר עיסוקים אחרים שהם לא סטודנטים)

  • כלומר קיימת החלשה של תוקף חיצוני

השפעת החזקת הקבוע על תוקף פנימי

  • תוקף הפנימי לא מושפע

  • מכיון שנעשתה הקצאה מקרית אז מראש לא קיים ארטיפקט של ברירה

  • בגלל שאני מניח שאין הבדל בין הקבוצות בשום מאפיין של נבדק

  • וזאת ללא קשר לעבודה שסוג העיסוק הוחזק כקבוע

  • ולכן תוקף פנימי לא הושפע

סעיף ו'

1

  • מדובר על שונות מקרית

  • כי אומרים שהיו הבדלים בתוך כל קבוצה

  • כלומר בתוך כל קבוצה היו נבדלים בעלי ערכים שונים במשתנה התלוי

2

  • תוקף פנימית מדבר על שונות שיטתית טעותית

  • (כלומר לא הבדלים בתוך הקבוצות אלא הבדלים בין הקבוצות)

3

  • לא

  • מדובר בשני סוגים שונים של שונויות

  • חוקר ב' מדבר על שונות מקרית

  • תוקף פנימי מתעסק בשונות שיטתית טעותית

  • ולכן טענתו לא נכונה

סעיף ז'

1

  • שונות שיטתית (הבדלים בין קבוצות)

2

  • מדובר בתוקף מבנה באיום של קונפאונדינג

  • הטענה היא שבעקבות המניפולציה, בעקבות התפעול הניסוי (כלומר חלק אינטגרלי מהמשתנה הבלתי תלוי התצפיתי- צפיה בסרטים שונים) נוצרו הבדלים בין הקבוצות

  • ההבדלים שנוצרו הם לא רק במשתנה הבלתי תלוי התיאורטי (הומור) אלא גם במשתנה תיאורטי אחר (רמת ענין)

  • דבר שעלול שונות שיטתית טעותית

  • ולהוות הסבר חלופי

  • (כלומר צפיה בסרטים בודקים לא רק את ההומור אלא מרכיב של משתנה נוסף, במילים אחרות המניפולציה כללה מרכיבים לא רלונטיים)

  • ולפיכך מדובר בקונפאונדיג ולא בארטיפקט

  • (ארטיפקט משתנה חיצוני ולא בעקבות המניפולציה)

3

  • מדובר בקונפאונדינג

  • לא מדובר בארטיפקט כי כאן לא מדובר במשתנה חיצוני

  • זה קונפאונדינג כי המניפולציה יצרה משתנה חלופי (איום על תוקף מבנה)

4

  • התוצאות שהתקבלו: X3

  • מסקנות חוקר ב':

X3

  • ניתן לאמר שגם אם חוקר ב' צודק אז הוא צודק באופן חלקי

  • אם חוקר ב' צודק אז זה יכול להסביר מדוע הזמן של קבוצה X3 קטן יותר מהזמן של קבוצותX1 ו X2

  • אבל יש קושי להסביר מדוע היה הבדל בין הקבוצות X1 ו X2

  • החוקר טוען שלא היו הבדלים במידת העניין בין שני קבוצות אלה (X1 ו X2)

  • ולכן הוא לא יכול להסביר מדוע בכל זאת התקבלו בין קבוצות אלה (X1 ו X2) הבדלים במספר השיניות שהחזיקו את היד בתוך המים

סעיף ח'

1

  • לא היו מתקבלים הבדלים במשתנה התלוי התצפיתי

  • כלומר במשך הזמן הממוצע שנבדקים מחזקים את ידם במים הקפואים

2

  • תוקף חיצוני, איום אינטראקציה בין ברירה לטיפול הניסויי

  • העובדה שהמחקר נערך על סטודנטים לא ניתן להכליל את ממצאיה מחקר גם עבור אוכלוסיות אחרות (במקרה שלנו, בוגרים שאינם סטודנטים)

3

  • לערוך ניסוי חדש עם בוגרים שאינם סטודנטים ועם אותם 3 קבוצות ניסוי

  • אם יתקבלו הבדלים דומים בין הקבוצות במשתנה התלוי אז זה לא תומך בטענתו של חוקר ב'

  • אם לא יתקבלו הבדלים בין הקבוצות אז זה היה תומך בטענות של חוקר ב'

4

  • קשר מותנה

A B בתנאי C

  • A = משתנה בלתי תלוי (מצב הומוריסטי)

  • B = משתנה תלוי (התמודד עם מצב לחץ)

  • C= מדובר בסטודנטים

סעיף ט'

  • מקור אפשרי זה משך הזמן

  • יתכן שהיו הסחות דעת אצל המתזמן (בודק הזמן), החוקר לא שם לב ולא לחץ על הזמן באופן נכון

  • (הבדל בטמפרטורה זוהי טעות שיטתית ולא טעות מקרית)

סעיף י'

1

  • החוקר רוצה לבדוק את המשתנה מצד הומור, כלומר עד כמה הנבדקים נמצאים במצב הומוריסטי

  • בדיקה זו נקראת בדיקת מניפולציה (יחידה 3 - תוקף מבנה)

  • המטרה לוודא שהמניפולציה עבדה כמו שצריך

2

  • בעקבות הסרטים השונים נוצרו הבדלים בין הקבוצות במצב ההומור

  • תוצאה רצויה

  • אלא שצפו במערכון של הגשש גם ידרגו את הסרט בממוצע כמשעשע יותר מאילו שצפו בסדרת הטלוייזיה ולבסוף אלא שצפו בהרצאה רצינית

  • תוצאה לא רצויה

  • אם לא ימצא הבדלים בין הקבוצות בתשובה לשאלה עד כמה סרט זה משעשע

שאלה 3 עמוד 17

סעיף א'

מב"ת תיאורטי: מידת ההסתגלות לגירוי

מב"ת תצפיתי: משך החשיפה לילקוט שחור המוקרן על גבי שקופית

ערכים: 5 שניות, 15 שניות, 25 שניות, 35, שניות.

סעיף ב'

מ"ת תיאורטי 1: מידת החיבה כלפי הגירוי

מ"ת תצפיתי1: דירוג הנבדק את מידת החיבה שחש כלפי הגירוי

ערכים: מ 1= כללי לא, ועד 7 = מוכר מאוד

מ"ת תיאורטי 2: מידת המוכרות כלפי הגירוי

מ"ת תצפיתי1: דירוג הנבדק את מידת המוכרות

ערכים: מ 1= כלל לא ועד 7 = מוכר מאוד

סעיף ג'

R X1 O

R X2 O

R X3 O

R X4 O

  • R פירושו שנעשתה הקצאה מקרית

  • Xים אילו הם הערכים השונים של המשתנה הבלתי תלוי

  • O זה המדידה אחרי של המשתנים התלויים

  • (זה שיש שני משתנים תלויים זה לא O שונה כי הם נמדדו באותו זמן)

סעיף ד'

איום של היסטוריה

  • אין איום של היסטוריה

  • כל קבוצה חולקה לשניים: בוקר וערב

  • כלומר בתוך כל קבוצה היו נבדקים שעשו את הניסוי בבוקר והיו שעשו את הנבדקים בערב

  • אבל לא היו הבדלים בין הקבוצות בזמן עריכת הניסוי.

איום של היסטוריה מקומית

  • יש איום של היסטוריה

  • כל קבוצה עשתה את הניסי בחדר ניפרד

  • ולכן היו הבדל בין הקבוצות במקום הניסוי

  • יתכן שהתרחש אירוע מקומי שעלו להוות הסבר חלופי לתוצאות

  • ולכן קיים ארטיפקט של היסטוריה.

איום של סלקציה (ברירה)

  • אין איום של ברירה

  • כיוון שנעשתה הקצאה מקרית

  • מניחים שלא היו הבדלים מראש בין הקבוצות במאפיין כלשהו של נבדק

סעיף ה'

1

  • ילקוט שחור שייך לפרוצדורה ולא לאפיון של נבדק

2

  • (אנחנו שואלים מה הקבוע?

  • האם מדידה של המשתנה שהוא חלק מהתפעול הניסויי?

  • או האם משתנה חיצוני (כמו אפיון של נבדקים, תנאים של ניסוי- זמן מקום)

  • ילקוט שחור זהו חלק מהתפעול הניסוי, כלומר חלק מהמניפולציה (כתבנו בב"ת התצפיתי)

  • ולכן ילקוט שחור לא משפיע על תוקף פנימי ותוקף חיצוני

תוקף מסקנה סטטיסטית

  • חיזוק לתוקף מסקנה סטטיסטית

  • החזקנו קבוע ילקוט שחור

  • ולכן סוג הגירוי לא יכול להיות שונות מקרית

  • כלומר לא יכול להוות שונות מקרית

  • כלומר לא יכול ליצור הבדלים בתוך הקבוצה

  • ולכן הפחתתי את הרעשים בניסוי

  • ובכך חיזקתי את תוקף מסקנה סטטיסטית

3

  • כן, עובדה זו מחזקת את תוקף המבנה מחד ומחלישה אותו מאידך

  • מצד אחד החלשה של תוקף מבנה- איום של חוסר מיצוי

  • נוצר פה האיום של חוסר מיצוי

  • וזאת בגלל שאי אפשר להכליל את הקשר הסיבתי גם לסוגי גירוים שונים מעבר לילקוט שחור

  • מצד שני חיזקתי את תוקף המבנה- מניעת קונפאונדינג

  • מנענו מסוג הגירוי להוות הסבר חלופי לתוצאות

  • כלומר מנעתי אפשרות לקונפאונדינג ובכך חיזקתי את תוקף המבנה

סעיף ו'

1

  • תוקף מבנה מסוג קונפאונדינג

  • משתנה בלתי תלוי תצפיתי כולל בתוכו מרכיבים ממשתנה תיאורטי אחר, לא רלוונטי.

  • זהו איום על תוקף מבנה מסוג קונפאונדינג

  • קונפאונדינג אומר שבעקבות המניפולצי (משך זמן החשיפה) נוצרו הבדלים בין הקבוצות לא רק במשתנה הבלתי תלוי התיאורטי הרצוי (רמת הסתגלות) אלא גם במשתנה תיאורטי אחר, לא רלוונטי (רמת התעייפות)

  • דבר אשר עלול ליצור שונות שיטתית טעותית ולהוות הסבר חלופי לתוצאות.

2

  • (ניסוי חוזר)

  • לשנות מניפולציה תוך כדי זה שמחזיקים קבוע את המשתנה המתערב (רמת עיפות)

  • כלומר כדי שנוכל לבדוק את הטענה נצטרך משתנה תצפיתי אחר

  • כלומר למצוא דרך אחרת לבדוק רמת הסתגלות (לא חשיפה לגירוי) כך שאני אחזיק קבוע את רמת ההתעיפות- כלומר את המשתנה התיאורטי המתערב

  • קונפאונדינג לא ניתן לבדוק תוך כדי הניסוי הנוכחי)

3

  • אם נעשה את הניסוי מחדש, נשנה מניפולציה, ואז נבדוק הבדלים בין הקבוצות במשתנים התלויים

  • אם לא נמצא את ההבדלים בין הקבוצות במשתנים התלויים אז זה תומך בטענה של חוקר ב

  • אם בשינוי המניפולציה ישמרו ההבדלים בין הקבוצות אז זה לא תומך בטענת חוקר ב'

סעיף ז'

תוקף פנימי

  • תוקף פנימי לא מושפע

  • היו נבדקים מרמות השכלה שונות

  • אבל כיוון שנעשתה הקצאה מקרית

  • אז רמת ההשכלה במחקר הנוכחי יכולה ליצור הבדלים בתוך קבוצות- שונות מקרית

  • אבל רמת ההשכלה לא יכולה ליצור הבדלים בין הקבוצות- שונות שיטתית טעותית

  • ולכן העובדה שהיו נבדקים מרמות השכלה שונות לא משפיע על תוקף פנימי

תוקף מסקנה סטטיסטית

  • החלשה של תוקף מסקנה סטטיסטית

  • רמת השכלה יוצרת שונות מקרית

  • כלומר גדל האיום של הטרוגניות מקרית של נבדקים

  • כי הקבוצה יותר הטרוגנית- מכילה רמות השכלה שונות

  • הדבר מגדיל רעשים בניסוי ומקטין את הסיכוי לזהות את ההשפעה של הבלתי תלוי על התלוי

  • ולפיכך מחליש את תוקף מסקנה סטטיסטית.

תוקף חיצוני

  • חיזוק של תוקף חיצוני

  • נבדקים בעלי רמות השכלה שונות

  • צמצום אינטראקציה בין ברירה לטיפול הניסויי

  • כי עכשיו אפשר להכלי את הקשר הסיבתו עבור נבדקים עם רמות השכלה שונות

  • לפיכך צמצמנו את האיום אינטראקציה בין ברירה לטיפול הניסוי וחיזקנו את התוקף החיצוני

סעיף ח'

1

  • מין = מאפיין של נבדק

  • כלומר זהו איום על ל תוקף פנמי, מבטא ארטיפקט של ברירה

2

(הכוונה היא לעשות משהו במחקר הנוכחי)

  • צריך לעשות את הניתוח הסטטיסטי בנפרד לכל מין

  • (כלומר לבדוק הבדלים בין הקבוצות לכל מין בניפרד

  • גברים לחוד

  • נשים לחוד

3

  • אם בדקנו את שתי קבוצות הנשים

  • ועדיין התקיימו הבדלים בין הקבוצות בחיבה, אז לא מין יצר את מידת החיבה

  • אם לא יתגלו הבדלים בין הקוצות לאחר החלוקה לפי מין אז יכול להיות שאכן מין הוא זה שיצר את ההבדלים והדבר תומך בטענת חוקר ב'

סעיף ט'

1

  • החוקר הפך את מה שהיה קבוע (סוג גירוי לצבע) למשתנה בעל שונות שיטתית רצוי

  • כלומר החוקר הוסיף משתנה תצפיתי בלתי תלוי נוסף

  • (משתנה 1= ילקוט שחור

  • משתנה 2 = ילקוט אדום)

2

  • השפעה על תוקף מבנה, צמצום חוסר מיצוי

  • כי עכשיו אפשר להכליל בניסוי ילקוט שחור ואדום

  • כלומר צמצמנו את חוסר המיצוי

  • והגדלנו את תוקף המבנה של סיבה (מב"ת)

סעיף י'

1

חוקר ה':

  • מדובר על תוקף חיצוני על האיום אינטראקציה בין ברירה לטיפול הניסויי

  • הטענה היא שאי אפשר להכליל לאוכלוסיות אחרות (אם אין דגימה משפיע על תוקף חיצוני)

  • המדגם לא מיצג מדגם אוכלוסייה, אלא שהמדגם תקף רק לסוג האוכלוסייה שמדדנו.

2

חוקר ב'

  • אומר שמכיוון שהמשתנה משותף לכל האנשים בעולם אז אין שונות באוכלוסייה

  • אז גם אם הדגימה לא מקרית עדיין המדגם, בהכרח, מייצג את כלל האוכלוסייה (= כלומר אין שונות)

  • וכל מדבר שניקח מייצג את האוכלוסייה ולכן לא קיים האיום שמדבר עליו חוקר ה'

סעיף יא'

  • הסבר באיור ס - 6 - 3 א''

  • אין השפעה על תוקף מבנה של תוצאה

  • וזאת כיוון שמדובר על שני מבנים תיאורטי שונים

  • והתוצאה של אחד מבנה תיאורטי אחד לא משפיע על המבנה התיאורטי של התוצאה של השני

  • (יכול להיות חקר מתאמים)

סעיף יב'

1

[זוהי לא בדיקת מניפולציה: בדיקת מניפולציה זוהי דרך נוספת לבדוק את הבלתי תלוי (מידת ההסתגלות) כלומר לבדוק את מידת החיבה כלפי הגירוי (כלומר דרך נוספת) ולכן זזוהי לא בדיקת המניפולציה]

זוהי בדיקה מסוג תוקף מתכנס

  • זוהי דרך נוספת למדוד משתנה תלוי

  • נוסף עוד תצפיתי למשתנה תלוי תיאורטי 1 (שזה מסר הילקוטים שנלקחו על ידי כל קבוצה)

2

  • שיהיה מתאם חיובי בין 2 התצפיתיים:

  • כלומר בין הקבוצה שדירגו את החיבה לילקוט השחור כגבוהה תהיה כמות גדולה יותר של ילקוטים שחורים שיבחרו, וכד'

שיטות מחקר א: יחידה 6 - חלק ו - מבט כללי על סוגי תוקף

מבט כללי חלק מהטבלה

סוג תוקף

תוקף מבנה

מבת סמביה לתוצאה

תוקף חיצוני

עוסק ב:

  • עוסק בתקפות הקשר הסיבתי

  • כלומר האם ניתן להסיק שהמשתנה הבלתי תלוי התיאורטי משפיע על המשתנה התלוי התיאורטי.

  • מתעסק בעיית הכללה שקשורה למשתנים חיצוניים כמו:

  • מועד עריכת הניסוי

  • סביבה

  • עיסוק
  • וכד'

פירוטים

  1. חוסר מיצוי

  1. אינטראקציה בין מדידה לבין הטיפול הניסויי

  1. חוסר בלבדיות במב"ת (קונפאודינג)

  1. אינטראקציה בין ברירה לטיפול הניסויי (הכי חשוב)

  1. אינטראקציה בין מועד, סביבה, לבין הטיפול הניסויי.

מבט כללי המשך הטבלה (החלקים החסרים)

סוג תוקף

תוקף פנימי

תוקף מסקנה סטטסטית

תוקף מבנה

מבת סמביה לתוצאה

תוקף חיצוני

עוסק ב:

  • האם קיימת שונות שיטתית טעותית שנובעת ממשתנים חיצוניים.

  • מטפל בשונות מקרית

  • עוסק בתקפות הקשר הסיבתי

  • כלומר האם ניתן להסיק שהמשתנה הבלתי תלוי התיאורטי משפיע על המשתנה התלוי התיאורטי.

  • מתעסק בעיית הכללה שקשורה למשתנים חיצוניים כמו:

  • מועד עריכת הניסוי

  • סביבה

  • עיסוק
  • וכד'

פירוטים

12 ארטיפקטים

  1. מהימנות המדדים

  1. חוסר מיצוי

  1. אינטראקציה בין מדידה לבין הטיפול הניסויי

  1. מהימנות הפעלת המשתנה הבלתי תלוי

  1. חוסר בלבדיות במב"ת (קונפאודינג)

  1. אינטראקציה בין ברירה לטיפול הניסויי (הכי חשוב)

  1. גורמים שלא רלוונטים למשתנה הבלתי תלוי

  1. אינטראקציה בין מועד, סביבה, לבין הטיפול הניסויי.

  1. הטרגוניות של נבדקים (הכי חשוב)

הקצאה מקרית של נבדקים פותרת: ברירה, רגרסיה סטטיסטית, אינטראקציות עם ברירה

הקצאה מקרית של תנאי ניסוי פותרת:

היסטוריה, בשילה, מכשור, היסטוריה מקומית (+ברירה, רגרסיה סטטיסטית, אינטראקציות עם ברירה)

1. שונות מקרית

  • זוהי שונות בתוך קבוצות הניסוי= הבדלים בתוך הקבוצות

  • הבדלים אילו נובעים מהבדלים בין אישיים אמיתיים במשתנה התלוי, וטעויות מקריות.

2. שונות שיטתית (רצויה , טעותית)

  • זוהי שונות בין קבוצת הניסוי= הבדלים שיטתיים בין קבוצות הניסוי

  • כלומר אילו הם ההבדלים בין ממוצעי הקבוצות.

  • מטרת החוקר במערך מחקר ניסויי זה לשלוט בשונויות